אתיופיה החלה למלא את סכר התחיה – אלנהדה. פעולה שגרמה להעלאת רמת המתיחות עם מצרים. הסכר ההידרו אלקטרי האתיופי, שנמצא על הגבול שבין אתיופיה לסודן, מהווה השיבר הראשי לכ-100 מיליון מצרים שצורכים כמעט 90 אחוז ממימיהם מהנילוס.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
"תהיה גבר, תשפיל את עצמך": קווים לדמותה של התנצלות בטוויטר
מנכ"ל הביטוח הלאומי בעד המענק לכל אזרח
הבחירה במרב מיכאלי לוועדת הדיינים: עניין סמלי בלבד
אתיופיה רוצה להצדיק את הפרויקט שעלה 4.6 מליארד דולרים, באמצעות הפעלתן של 16 טורבינות חשמל שיכפילו את תפוקת החשמל של אתיופיה ויאפשרו לה אפילו למכור חשמל למדינות השכנות.
סוכנות החדשות במזרח התיכון ציטטה דובר רשמי של נשיאות מצרים באומרו כי הנשיא סיסי עודכן במהלך הפגישה על התפתחויות תיק סכר הרנסאנס ומסלול המשא ומתן הנוכחי, והמאמצים לפתח הסכם מקיף העונה על שאיפותיה ודרישותיה של מצרים, סודן ואתיופיה בפיתוח ושמירה על זכויות מים באופן הוגן ומאוזן.
נשיא מצרים עבד אלפתאיס אל-סיסי קיים היום ישיבה של מועצת ההגנה הלאומית המצרית, שדנה במצב הפוליטי הביטחוני והצבאי של מצרים.
בנושא הסכר, המועצה ציינה כי המגעים להגעה להסכמה עדיין נמשכים, ובין היתר נדונים הפרטים על מילוי הסכר ותפעולו באופן שיבטיח את האינטרסים של מצרים, סודן ואתיופיה וישמור על הביטחון והיציבות האזוריים.
אחרי שקודמיו בתפקיד, חוסני מובארכ ומוחמד מורסי איימו במלחמה נגד אתיופיה אם זו תשלים את בניית הסכר, א-סיסי חתם על הסכם שבו הביע את הסכמתו לבניית הפרוייקט ואף קיים פגישה ב -2018 עם ראש הממשלה האתיופי שבסיומה האחרון אף חזר מילה במילה בערבית אחרי א-סיסי, על המשפט "מצרים לא תסבול מצמצום המים". אבל ההבנות המקדימות לא הגיעו לידי הסכמה ברורה. האתיופים ממשיכים בשלהם במלוא המרץ לממש תוכנית שעלולה לייבוש את מצרים.
בשבוע האחרון התקיים מפגש מפתיע בין נציג ראש הממשלה האתיופי עם שר החוץ הטורקי מולוד ג'אויש אוגלו, שהעכיר עוד יותר את האווירה. בעיקר בשל העובדה שמצרים נמצאת בעימות ישיר עם הטורקים בגזרה הלובית המאיימת עליה ממערב.
הנציג האתיופי דיבר על המתיחות הטורקית עם מצרים, שתומכת בכוחותיו של הגנרל חפתר הנלחם בכוחות הממשלה שבה תומכת טורקיה. הפרשן מצרי סלאח לביב עבד אלארחמאן, ציין כי מאז 2014, היקף ההשקעות הטורקיות באתיופיה עלה יחד עם משלחות סחר הדדיות שביקרו באתיופיה ובאנקרה. הוא הוסיף שהשאיפות הטורקיות באזור לא עולות בקנה אחד עם אלו המצריות, כאשר הבהיר שהביקור הטורקי באתיופיה קשור גם כן לנושא הסכר הימי שעל הנילוס.
שר החוץ הירדני, עמד בחזית אחידה לצד המצרים והודיע כי "ביטחון המים של מצרים הוא ביטחון העולם הערבי". הוא קרא לאיחוד האירופי להתערב כדי לשמר את אספקת מי הנילוס למצרים.
הנילוס, אגב, הוא מקור לסכסוכים זה מאות שנים. כבר בשנת 1898 בריטניה וצרפת כמעט הגיעו לכדי מלחמה באזור סודן בניסיון לשלוט בסחר על פני הנהר. בריטניה ניצחה וקיימה הסכם מול מצרים שהקנה לאחרונה זכות על חלק הארי של מי הנהר. ב-1959 נקבעה אמנה שהעניקה למצרים את הזכות לחלוקה קבועה של מי הנילוס הנאמדים ב 55 מיליארד מטרים מעוקבים ש-80 אחוז מהם זורמים דרך הנילוס הכחול עליו אתיופיה בונה את הסכר.
אתיופיה לא לבד. שבע המדינות האחרות השוכנות לאורך 6,700 הקילומטרים שבהם זורם הנהר, מאסו בעובדה שרק כ-13 אחוזים מהמים עומדים לרשותן. הן פתחו במגעים על מנת להגיע לחלוקה צודקת יותר של המשאב היקר, אבל מצרים וסודן התעקשו שלא לשנות את המצב הקיים בשל "זכויותיהן ההיסטוריות".
ב-2010, אחרי שנים של דיוני סרק, חתמו אתיופיה, אוגנדה, רואנדה, בורונדי וטנזניה על "הסכם מדינות עמק הנילוס", המאפשר להן לנצל את מי הנהר לפי צורכיהן בלי להתחשב עוד במונופול המצרי.
