"הצ'חצ'חים של הליכוד הם בקושי שי"ן־גימ"לים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות" – הבדרן דודו טופז, 27 ביוני 1981, כ"ה בסיוון תשמ"א
לא היה חסר הרבה כדי ש"נאום הצ'חצ'חים" יישאר לא יותר מזיכרון עמום, נחלת משתתפי העצרת ההיא בלבד. למעשה, רוב הנוכחים בכיכר מלכי ישראל במוצאי השבת ההיא לא שמו לב בזמן אמת לדברים של הבדרן הלא־מאוד־מוכר שעמד על הבמה. הוא היה מעין מופע חימום לקראת הדוברים המרכזיים מטעם המערך, באירוע הסיכום של מערכת הבחירות הסוערת ביותר מאז קום המדינה, ושלושה ימים לפני פתיחת הקלפיות. פייסבוק וטוויטר לא היו אז, גם לא סמארטפונים, ובשלב הזה של העצרת, בשעה מוקדמת יחסית, שהו בכיכר שני עיתונאים בלבד – אמנון ברזילי מ"הארץ" וחיים יבין מערוץ 1, שצילם סדרה תיעודית. ברזילי סיפר לאחר מכן כי איש לא גילה עניין בטופז ובתוכן דבריו. רק כשהעיתונאי עצמו הסב את תשומת ליבם של בכירים במערך הם קלטו את חומרת הדברים. טופז הורד מהבמה, ועל ברזילי הופעל מכבש לחצים שלא לצטט את הנאום.
דברי טופז פורסמו למחרת בעיתון, אך לא לפני דילמה מערכתית כבדה, כפי שתיאר ברזילי כעבור שלושים שנה במאמר ב"העין השביעית": "היה ברור שההתלבטות נובעת מהדאגה מפני הנזק שהפרסום יגרום למפלגת העבודה. ספק אם הלבטים הללו היו עולים במערכת העיתון אילו היה מדובר בתקלה שהייתה מתרחשת בעצרת הליכוד".
מי שהפך את מילותיו של טופז למכרה זהב היה מנהיג הליכוד, ראש הממשלה מנחם בגין. בנאום מלא פאתוס, מחושב ומדוקדק, הוא גייס את הזלזול במזרחים והצליח ללכד את המחנה שלו, על אף כישלונות לא מעטים של ממשלתו. לדעת רבים, זה מה שאפשר לליכוד לזכות ביתרון על המערך – 48 מנדטים לעומת 47.
שנים לאחר מכן המקרה כמעט שוכפל, כשיאיר גרבוז נשא בכיכר את "נאום הקומץ" או "נאום מנשקי הקמעות", שלושה ימים לפני בחירות 2015. אפשר לשער שדבריו החדירו מוטיבציה באנשי הימין, גרמו להם להתקומם נגד המתנשאים והגזענים משמאל, ותרמו לאחד הניצחונות הגדולים של הליכוד.
אם לסגור מעגל, גם דברי גרבוז לא עוררו עניין מיוחד בזמן אמת; דיווחי התקשורת מהעצרת התמקדו במתקפה של ראש המוסד לשעבר מאיר דגן על נתניהו. רק שהפעם לא היה צריך נאום מכונן של ראש הממשלה יום לאחר מכן כדי שהמסר הפוליטי יתפשט כאש בשדה קוצים: ב־2015 כבר היו פייסבוק וטוויטר והיו סמארטפונים, ושום מערכת תקשורת לא יכלה עוד להתלבט אם לפרסם את הדברים או לא. אם תרצו, גם זה סוג של תיקון תקשורתי.
אריאל שנבל הוא עיתונאי מקור ראשון. מתוך "אמרנו לכם" – 75 המשפטים שנאמרו מאז הקמת המדינה והפכו לנכס צאן ברזל