"במקום זה, בו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל, ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן – אין אני עומד יחידי; עמדי ניצבים כאן בשעה זו שישה מיליון קטגורים. אך הם לא יוכלו לקום על רגליהם; לשלוח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם: "אני מאשים". מפני שעפרם נערם בין גבעות אושוויץ ושדות טרבלינקה, נשטף בנהרות פולין, וקבריהם פזורים על פני אירופה לאורכה ולרוחבה. דמם זועק, אך קולם לא יישמע. אהיה על כן אני להם לפה ואגיד בשמם את כתב האישום הנורא" – עו"ד גדעון האוזנר, 11 באפריל 1961, כ"ה בניסן תשכ"א
נאום הפתיחה שנשא אבי גדעון האוזנר, היועץ המשפטי לממשלה והתובע במשפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן, ייזכר לעד כאחד הנאומים המכוננים בתולדות מדינת ישראל והעם היהודי. אבא כתב את הנאום הזה בעצמו. הוא חשב על כל ניואנס, על כל מילה, והמשיך ללטש ולהקציע אותו ממש עד הרגע האחרון.
אני זוכרת שבערב לפני פתיחת המשפט אבא קרא לנו את הנאום. הוא היה נרגש מאוד ושאל לדעתנו. אמא, אני ועמוס, אחי הצעיר, היינו שותפים לתחושותיו ואמרנו לו שזה נאום חזק מאוד. אבל אבא הקפדן והפרפקציוניסט כנראה לא לגמרי השתכנע, והמשיך לעבוד על הנאום כל אותו הלילה. מאוחר יותר סיפרה לנו אמא שהוא העיר אותה משנתה כמה פעמים והתלבט איתה על כל משפט. למשל, האם לומר "שישה מיליון מאשימים" או "שישה מיליון קטגורים"; האם להכריז "אין אני עומד לבדי" או, כפי שאמר לבסוף, "אין אני עומד יחידי".
גם בבוקר, ברגע האחרון ממש, אבא שינה כמה מילים, ולכן לא הספיק להדפיס את הנאום. הוא קרא אותו בבית המשפט מתוך דפים בכתב ידו, שכללו את כל התיקונים והשינויים. כך, לדוגמה, המשפט הכתוב "אך הם לא יוכלו לעמוד על רגליהם", שונה בעת הנאום ל"אך הם לא יוכלו לקום על רגליהם". לדעתי אבא רמז כאן לחזון העצמות היבשות בספר יחזקאל ולתקומת העם, בשל הסמיכות ליום העצמאות.
בספר "כשאייכמן נכנס אלינו הביתה" (ראה אור בשנה האחרונה בהוצאת ידיעות ספרים), שכתבנו עמוס ואני, מתייחס אחי לנאום הזה וכותב כך: "כדאי להתעכב על המילה 'המקום', הראשונה בנאום. מדוע פתח בה האוזנר את נאומו? הרי אין חשיבות למקום הפיזי שבו התקיים המשפט. הייתי אומר שהאוזנר, שהיה בקי בהיסטוריה של העם היהודי וצאצא לשושלת רבנים, כיוון כאן אל 'המקום' במשמעות הקדוש ברוך הוא, כפי שאנו מכירים בביטוי 'על דעת המקום ועל דעת הקהל' שמקדים את תפילת כל נדרי. כלומר, התייחסות ולו ברמז, אל ההשגחה העליונה – בדומה לאזכור בהצהרת העצמאות של 'צור ישראל'. עוד הסבר מדוע הנאום הזה נקלט כה עמוק בנרטיב הישראלי, היהודי והאוניברסלי".
עו"ד תמי האוזנר־רוה היא יו"ר חברת החדשות של קשת 12. מתוך "אמרנו לכם" – 75 המשפטים שנאמרו מאז הקמת המדינה והפכו לנכס צאן ברזל