פרויקט הסרטים הישראלים הגדולים: חלק ב'
מי נמצא בעשיריה השלישית שלנו מתוך 40 הסרטים הישראלים הטובים בכל הזמנים?
לאחר מות אמם, נוטשים אח ואחות את ביתם בצפון ומגיעים לבר דקדנטי בתל אביב. בעלת הבר נותנת להם עבודה, בעיקר משום שהיא מעוניינת באח. מערכת היחסים בין השלושה הופכת אינטנסיבית, וזה לא ייגמר טוב. על הדרך מככבות בבר כל מיני דמויות תל אביביות צבעוניות במיוחד. גוטמן נהג לומר: "ב'בר 51' הדמויות בדויות, אבל לא הפחדים. הפחדים הם שלי".
שחקנים: ג'וליאנו מר, סמדר קילצ'ינסקי, עדה ואלרי טל, עירית שלג, אלון אבוטבול.
29. זעם ותהילה (1984) במאי: אבי נשר
בימי המנדט תא פעילות ירושלמי של הלח"י מבקש לנקום בבולשת הבריטית על רציחתו של "יאיר" (אברהם שטרן). אל החבורה בבירה מצטרף "אדי הקצב" - מקצוען קר רוח - כדי לסייע בארגון הפעולה. חלק ניכר מהסרט עוסק בחיכוכים בתוך התא המחתרתי. בזמן אמת לא זכה "זעם ותהילה" להצלחה - לא בקרב הקהל ולא בקרב המבקרים. הוא אף עורר סערה וקומם רבים, שטענו כי הסרט הוא אלגוריה שנועדה להביע תמיכה במאבק הפלסטיני. בארה"ב התרשמו מאוד מהסרט והוא קצר שבחים, ומאוחר יותר גם בישראל היצירה זכתה לעדנה מחודשת בקרב המבקרים ולהכרה בסגנונה הייחודי.
שחקנים: ג'וליאנו מר, חנה אזולאי הספרי, טוביה גלבר.
28. חולה אהבה בשיכון ג’ (1995) במאי: שבי גביזון
ויקטור הוא מפעיל תחנת כבלים פיראטית בקריית ים ומקפיד לספר לכל החבר’ה בשכונה על כיבושיו הדמיוניים במיטה. כשהוא פוגש ברחוב את מיכאלה, שחקנית בלונדינית מתל אביב, הוא מנסה לחזר אחריה, אך היא דוחה אותו. ויקטור לא מוותר, אך החיזור האובססיבי מעביר אותו על דעתו והוא מוצא את עצמו בבית המשוגעים הקרוב. שבי גביזון רקח ריבה נהדרת מדמויות אקסצנטריות במיוחד ורשם בדברי ימי הקולנוע הישראלי כמה מהסצנות הזכורות ביותר, כולל כמובן הצעקה קורעת הלב “אוולין, אל תלכי”.
שחקנים: משה איבגי, אביגיל אריאלי, חנה אזולאי הספרי, שמיל בן ארי.
27. אור מן ההפקר (1973) במאי: נסים דיין
שאול, נער בן 17, נאלץ לעזוב את הלימודים בפנימייה ולחזור לשכונת המצוקה כדי לסייע בפרנסת המשפחה. היחסים שלו עם אביו הופכים מתוחים מיום ליום, ומהר מאוד הוא מתחבר לעברייני השכונה. בניגוד לסרטי בורקס משנות השבעים, דיין לא התמקד במתח העדתי הבוטה שבין אשכנזים לספרדים, הוא העדיף לשרטט במדויק את הדרך ללא מוצא של שכונת המצוקה ואת הגורל הכמעט דטרמיניסטי של מי שגדל שם. הסרט צולם בשחור–לבן ומזכיר בסגנונו את הניאו–ריאליזם האיטלקי של שנות החמישים.
שחקנים: נסים לוי, שלמה בסן, אייבי זלצברג.
26. הבית ברחוב שלוש (1973) במאי: משה מזרחי
סמי הוא ילד מתבגר בשכונת נווה צדק בתל אביב, בשנים שלפני הקמת המדינה. כדי לעזור בפרנסה הוא יוצא לעבוד במסגרייה - והחיים שבחוץ חודרים לחייו. הוא מתאהב, לומד מהבוס שלו על תפיסת העולם הקומוניסטית, משתתף במבצע הדבקת כרזות של האצ"ל, וגם מאבד את אחיו בהפצצה מצרית לאחר פתיחת מלחמת העצמאות. האירועים בסרט מבוססים על חוויותיו של הבמאי, שאף היה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר. "הבית ברחוב שלוש" סיים רצף מרשים של הצלחות קולנועיות ישראליות, כשגם בשנתיים לפניו היו נציגים ישראלים באוסקר - "סאלח שבתי" ו"השוטר אזולאי".
שחקנים: גילה אלמגור, עופר שלחין, יוסף שילוח, מיכל בת אדם.
25. אור (2004) במאית: קרן ידעיה
אור בת ה–17 מנסה למנוע מאמה, זונה לשעבר, לחזור לרחוב כדי לפרנס את המשפחה. מאחר שמצבה של האם לא קל, אור מתפקדת כמבוגר האחראי בבית, ונוכח קשיי היומיום היא שולחת את אמה לשמש כמנקה. כשזה לא מספיק, בסופו של דבר אור מוצאת את עצמה הולכת בעקבותיה של אמה. סרטה המרגש של קרן ידעיה מצולם באופן שמדגיש את התקיעות החברתית–כלכלית שבה פועלת המשפחה קשת היום ואת העולם הגברי ששולט ולא נותן להן שום צ'אנס. המשחק של דאנה איבגי ורונית אלקבץ פנומנלי, ובפסטיבל קאן העניקו לבמאית את פרס מצלמת הזהב לסרט הביכורים הטוב ביותר.
שחקנים: דאנה איבגי, רונית אלקבץ.
24. הלהקה (1977) במאי: אבי נשר
שני טירונים, דטנר ו"בזוקה", מגויסים ללהקה צבאית טיפוסית - ונכנסים היישר לגוב אריות של הדינמיקה הפועלת בה: מבוך של אגואים, רצונות סותרים, תככים וקומבינות פנימיות - הכוללים מריבות על סולואים, התאהבויות, קנאות, שנאות וכל מה שייצג כור ההיתוך הישראלי הסחבקי. סרט הביכורים של אבי נשר, עם קאסט מלא כוכבים, הפך לקאלט - ובעיני רבים נחשב לסרט הישראלי הטוב ביותר. כחצי מיליון איש ראו את הסרט בבתי הקולנוע, והוא זכה להצלחה גם בארה"ב.
שחקנים: גידי גוב, מאיר סוויסה, לירון נירגד, דפנה ארמוני, ששי קשת, גלי עטרי, גילת אנקורי, דבל'ה גליקמן, טוביה צפיר, קובי רכט.
23. נישואין פיקטיביים (1988) במאי: חיים בוזגלו
אלדד, מורה ישראלי, אמור לעלות על טיסה לארה"ב אבל מחליט להישאר בישראל ולגור במלון בלי ידיעת אשתו. הוא מתחזה לפועל ויוצא לעבוד בבניין - וכך נחשף ליחס של החברה הישראלית כלפי ערבים ולעוד שלל מצבים אבסורדיים הנוגעים לדו–קיום כפי שהחברה הישראלית תפסה אותו אז. פרט לכך, אלדד מתחזה גם לאיש עסקים אמריקאי ומהתל בפקידת הקבלה של המלון, שמגלה נטיות אובססיביות כלפי ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. הבל בוי הערבי במלון, שמנסה להיות הישראלי האולטימטיבי, משלים תמונה של חברה הנמצאת במשבר זהות.
שחקנים: שלמה בראבא, עירית שלג, אלי יצפאן.
22. בלוז לחופש הגדול (1986) במאים: רנן שור ודורון נשר
למרות שעברו כבר יותר מ–25 שנה, "בלוז לחופש הגדול" עדיין רלוונטי. בחברה הישראלית, שנמצאת בתחושת איום קיומי מתמיד, הדיון סביב הגיוס לצבא הוא מנת חלקו של כל צעיר המתקרב לגיל 18. סרטם של רנן שור ודורון נשר עורר מהומה לא קטנה כשיצא באמצע שנות השמונים בשל העמדות הפציפיסטיות שהוצגו בו, במיוחד על ידי הדמות אר'לה שכטר, שלבסוף נכנע והתגייס. בישראל כמו בישראל, גם לימין וגם לשמאל היתה ביקורת על הסרט, אבל בקרב הקהל הוא זכה להצלחה רבה ויותר מ–200 אלף איש צפו בו בקולנוע.
שחקנים: יואב צפיר, דור צויגנבום, שחר סגל.
21. יומן (1983) במאי: דוד פרלוב
דוד פרלוב, אושיית קולנוע ומורה דרך עבור יוצרים רבים, סיים בתחילת שנות השמונים את יצירתו המכוננת. "יומן", הנציג הדוקומנטרי ברשימת הסרטים הגדולים, נוצר לאחר שפרלוב לא הצליח לקבל תקציבים מהממסד - ובחר ללכת בדרך משלו. במשך כעשר שנים תיעד פרלוב את עצמו ואת בני משפחתו במקביל לתיעוד המציאות סביב. התוצאה היא הדבר הכי רחוק שאתם יכולים לחשוב עליו מ"מחוברים". הסרט נחשב למופת ואבן דרך ביצירת קולנוע דוקומנטרי אישי, לירי וייחודי.
פרויקט הסרטים הישראלים הגדול: מקומות 40-31
פרויקט הסרטים הישראלים הגדול: מקומות 20-10
פרויקט הסרטים הישראלים הגדול: מקומות 10-6
חמשת הגדולים
כיצד בחרנו את הסרטים ברשימה?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם