אם בעבר הימנעות מהצבעה במגזר הערבי נבעה בעיקר מהחרמת בחירות על רקע אידיאולוגי של התנגדות למדינה, במערכת הבחירות הנוכחית נראה שמדובר בעיקר באדישות ובמיאוס מהפוליטיקה. כך עולה מסקר שערך מכון הסקרים 'יאפא', בהנהלתו של ד"ר עאס אטרש. מממצאי הסקר עולה שרק כמחצית מבעלי זכות ההצבעה במגזר מתכוונים להצביע.
"המספרים האלה מתכתבים עם אמירות שאנחנו שומעים מבכירים ברשויות המקומיות, שמבהירים כי המפלגות הערביות צפויות לאבד הרבה מכוחן הפוליטי בשל אחוזי הצבעה נמוכים", אומר אריק רודניצקי, שניתח את ממצאי הסקר במסגרת תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי־ערבי, במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל־אביב. "בניגוד לבחירות הקודמות, שבהן היו 64 אחוזי הצבעה במגזר, הפעם קשה לראות את הערבים נוהרים לקלפיות. יש אדישות בבייס של המפלגות".
אחת הסיבות המרכזיות לכך היא פירוק הרשימה המשותפת שייצגה את המגזר בכנסת היוצאת ואיחדה ארבע מפלגות: חד"ש (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון), מפלגה ערבית־יהודית הממשיכה את המפלגה הקומוניסטית הישראלית; תע"ל (תנועה ערבית להתחדשות), בראשות אחמד טיבי; רע"ם (הרשימה הערבית המאוחדת), המייצגת את הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית; ובל"ד (ברית לאומית דמוקרטית), שנציגיה בכנסת היוצאת היו ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי, וכעת מוביל אותה ד"ר מטאנס שחאדה.
לקראת הבחירות הקודמות, עקב העלאת אחוז החסימה והחשש מפגיעה בנציגות הערבית, התאחדו המפלגות לרשימה אחת בראשות איש חד"ש איימן עודה. הרשימה הגיעה להישג מרשים של 13 מנדטים. למרות ההצלחה הזו, מחלוקות אידיאולוגיות ופרסונליות הובילו הפעם לפירוק החבילה. טיבי היה ראשון המפלגים, כאשר הודיע על ריצה נפרדת אלא אם כן יוצב בראש הרשימה המשותפת. הוא גיבה את טענתו בסקרים מוזמנים שהצביעו על פופולריות גבוהה שלו בציבור הערבי וצפו לו שמונה מנדטים. לאחר כמה שבועות של השמצות הדדיות, התאחד טיבי במפתיע עם יריבו עודה ברשימה משותפת של חד"ש ותע"ל, ואילו בל"ד ורע"מ איחדו כוחות ברשימה שנייה. על פי הסקרים טיבי ועודה גורפים את מרב הקולות ומגיעים לשבעה מנדטים, לעומת חמישה לרע"ם ובל"ד.
העימותים בין המפלגות ונציגי המגזר הותירו טעם רע אצל רבים. "יש מועקה בחברה הערבית ונטייה להישאר בבית", אומר לנו פאחר ביאדסי, פרשן פוליטי ברשת התקשורת 'פאנט' ובערוץ הטלוויזיה 'הלא TV'. "הציבור שומע את נבחריו מדברים על הצורך בהצבעה נרחבת כדי שכוח המפלגות יהיה גדול, ולא מבין איך הם שכחו שהאיחוד הביא בפעם הקודמת ל־13 מנדטים. במקום להמשיך אותו ולהגדיל את הייצוג הערבי, הם נלחמו על כיסאות, מי יהיה ראשון ומי שני. היו הרבה לכלוכים הדדיים עד שנרקמה עסקה, אבל המצביעים הבינו שלא הם עומדים במרכז. יש פה ריח של אינטרסים אישיים שבאים על חשבון האידיאולוגיה".
לדברי ביאדסי, מאחורי הפיצול מסתתרת מחלוקת באשר להתנהלות הרצויה ביום שאחרי 9 באפריל. "בתנועה האסלאמית (רע"ם), שהתאחדה עם בל"ד, הצהירו שלא יהיו שותפים לגוש חוסם נגד נתניהו ולא ימליצו לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על בני גנץ. מבחינתם גנץ לא פחות גרוע מנתניהו. טיבי ועודה, לעומת זאת, נחושים לסייע למאמץ להפיל את נתניהו. זו הסיבה האמיתית לפיצול, והיא לא ברורה להרבה מצביעים – מבחינתם נתניהו וגנץ דומים ביחסם למגזר הערבי, ובשביל זה לא היה צריך לשבור את האחדות".
קמפיין ברוסית
התסכול מהמפלגות הערביות גורם לרבים לחוש חסרי בית פוליטי. תחושת המחויבות לנציגי המגזר פוחתת, ויש שמגיעים למסקנה שגם מפלגות יהודיות יכולות לפעול למענם. על פי הסקר של ד"ר אטרש, מרצ, כחול־לבן ואפילו הליכוד יזכו בנתח לא מבוטל של קולות ערביים. המפלגות הללו אף מנהלות קמפיינים הפונים למגזר.
"אני חושבת שבסופו של יום ולמרות התסכול אנשים יצאו להצביע", סבורה העיתונאית חולוד מסאלחה, הכותבת בעיתונים ערביים ובכלי תקשורת בינלאומיים, ומיד מסייגת: "בניגוד לבחירות הקודמות, הפעם אם יהיו 55 אחוזי הצבעה במגזר זה יהיה הישג. תחושת ההתגייסות למען הציבור הערבי לא קיימת הפעם, יש יותר התלבטות. אנשים מחפשים מישהו שידבר אליהם, והם מתלבטים לא רק בין המפלגות הערביות. מרצ למשל מושכת רבים במגזר, בין היתר בגלל עיסאווי פריג', תושב כפר־קאסם, ועלי סלאלחה הדרוזי שנמצאים בחמישייה הראשונה. מרצ הוכיחה גם בקדנציה האחרונה שהיא מחזרת אחרי הציבור הערבי, כשיצאה נגד חוק הלאום ועוד. גם כחול־לבן מציעה אלטרנטיבה טובה להחליף את ראש הממשלה, אפשרות שבהחלט קוסמת לבוחר הערבי".
הממשלה היוצאת אישרה תוכנית בתקציב של 15 מיליארד שקלים לצמצום הפער בין החברה הערבית ליהודית, ולאחרונה הקצתה סכום נוסף לקידום ההייטק במגזר הערבי. לטענת מסאלחה, התוכניות הללו משפרות את ההשכלה במגזר אבל אינן מצליחות לחולל שינוי ממשי: "הרבה תקציבים שהובטחו לא הגיעו לשטח. התוכניות לחיזוק מעמד הנשים והכשרתן למקצועות שונים הן טובות, אבל כשאין מקומות עבודה מתאימים אי אפשר ליישם את החיזוק בפועל. אני ורבים אחרים חושבים שהתוכניות הללו נועדו רק לשפר את מעמדה של ישראל בדו"חות ה־OECD על תעסוקת נשים, אלימות ועוד. יש תחושה שזה מס שפתיים, ומנגד מדברים על חוק הלאום. הרבה אומרים באופן ברור, אל תיתן לי שוויון זכויות ואל תכפה עליי חוק לאום".
נתון מעניין נוסף שעולה מהסקר נוגע לחשיבותו של הסכסוך הישראלי־פלסטיני בעיני הציבור הערבי. רק 9 אחוזים מהנשאלים השיבו כי יש לתמוך בממשלה בתנאי שתקדם את תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. לדברי מסאלחה, הרושם שלפיו הח"כים הערבים מעדיפים לטפל בנושאים הלאומניים על פני בעיות בוחריהם – שגוי ומוטעה. "יוסף ג'בארין ומסעוד גנאים חוקקו חוקים רבים בקדנציה האחרונה למען המגזר. אפילו חנין זועבי, שנתפסת בישראל כפרובוקטיבית, נלחמה רבות באלימות נגד נשים. אבל כוחם של חברי הכנסת הערבים מוגבל כי הם באופוזיציה. אם הם היו בקואליציה ברור שהיו יכולים להשפיע הרבה יותר, אבל עד כה לא היה שיח אמיתי בשאלה האם מפלגה ערבית יכולה להיות חלק מהממשלה. המקסימום שמדברים עליו הוא גוש חוסם. כנראה שהפוליטיקה הישראלית חסמה את קו המחשבה הזה לציבור הערבי".
על רקע החשש שקהל הבית שלהם נוטש, המפלגות הערביות פונות לקהלים נוספים. חד"ש, למשל, חזרה לשורשיה הקומוניסטיים ופתחה בקמפיין בשפה הרוסית. היא מדגישה בו את ההישגים והחוקים שקידמה בעבור עולי בריה"מ לשעבר ובהם קצבאות לוותיקי מלחמת העולם השנייה, הגדלת שכר המינימום, חוק דיור ציבורי והוזלת התחבורה הציבורית. הקמפיין גם מכיל מתקפה על ישראל ביתנו ומפלגות הימין, ונטען בו כי הן מוליכות שולל את דוברי הרוסית. בעלוני חד"ש בשפה הרוסית נאמר כי "חוק הלאום פוגע בכל קבוצות המיעוט בארץ. זה נכון לציבור הערבי, ונכון ליוצאי בריה"מ. מפלגות הימין מפיצות גזענות ומנסות לשסות אוכלוסייה אחת באחרת".
גם המצביעים הדרוזים, שרבים מהם פגועים מחוק הלאום, הם קהל יעד מבחינת המפלגות הערביות. תא"ל אמל אסעד, שמוביל את המאבק הדרוזי נגד החוק, אומר ש"למרות ההשקעה של המפלגות הערביות, אני לא חושב שהציבור הדרוזי יצביע דווקא להן. תמיד היו דרוזים שהצביעו למפלגות ערביות, וגם כאלה שהצביעו למפלגות ימין. אין ספק שלחוק הלאום יש משקל בבחירות הנוכחיות מבחינת העדה הדרוזית. קיבלנו הבטחות מהרבה מפלגות שיתמכו בשינוי החוק, אבל אני לא מסתפק בהבטחות. אנחנו נפעל עד שהוא יתוקן".
