האישה הזאת הפכה אותי לגמרי. לא עקבתי אחרי "הכוכב הבא", התוכנית שדרכה היא פרצה, אבל כן עקבתי אחרי נטע. הבאזז. ההפתעה. הציפייה – מה תעשה הפעם? המוזרות. העובדה שאתה לא מתחבר אליה מיד. עפתי עליה.
אפילו בטריפולדת השנתי (יום ההולדת המשותף לשלוש הבנות התמוזיות שלי) בחרתי בה כנושא. בכל שנה אני מחפשת סמל, אייקון נשי שכל העולם והמדינה מדברים עליו. בשנה שעברה זו הייתה גל גדות. השנה היה לי ברור שזו נטע. זה פשוט התלבש טוב על הברכות, על המסרים וגם על החתולים שקניתי ממש בזול במקס סטוק. אפילו אפיתי עוגת קוקיות.
יום אחרי הזכייה הגדולה כתבתי: "לא המאמי הלאומית, המאמנת הלאומית. למה אני מוצאת את עצמי דומעת מול כל מילה שלה, צופה בכל ריאיון וקוראת כל כתבה? כי אני לא מפסיקה ללמוד מהבחורה הזו שיעורים לחיים. כי היא יותר מכישרון מוזיקלי פנומנלי, היא מנטור. היא לימדה אותי שקודם מקשיבים פנימה ורק אחר כך החוצה. שבהינף טבעת ורודה אפשר לנטרל את כל הפוזה ולדבר פשוט את עצמך. לא לוותר על האמת, לא לתת לאחרים לנווט אותך ולהכניס לך מילים לפה. כי אף אחד לא יגדיר אותה, אף אחד לא יכול לספר את הסיפור שלה: 'אני לא הסיפור על הברווזון המכוער, אני מאז ומעולם הברבור'.
"כי היא מלאה בהכרת הטוב למלוויה, לאוהביה, למשפחתה. היא בת טובה ונראית כמו חברה נהדרת. היא שמחה ומלאת אהבה, ואוהבת את מה שהיא עושה. והיא לא תלויה. כשהודיעו שתופיע בלי ה'לופר', החסרתי פעימה. יש אנשים שתלויים בקפה של הבוקר, במקלחת החמה, במייקאפ, בבגד, בנעל. אני כל הזמן עובדת על זה, להבין שכל מה שאני צריכה זה רק אותי. ונטע, האלופה הזאת, ניצחה ונהנתה וכבשה – גם בלי לופר, רק נטע. עוד אלמד ממנה דברים רבים. להיות משפיעה, להיות השראה".
מאז עברו כמה שבועות, ואיך לומר, קצת ירד לי. בהתחלה עוד עקבתי אחרי נטע והיא המשיכה להיות חמודה ומיוחדת וצבעונית. היא המשיכה לפזר אהבה וכיף, ורק מוזיקה. אבל חיכיתי לבשורה הבאה, וזו לא הגיעה.
בשלב מסוים הרגשתי שעבדו עליי. שאני פתי, ששוב נפלתי קורבן לתעשייה הזאת. שאכלתי את הסיפור של "ההיא", השונה, מעוררת ההשראה – כשבעצם ניסו למכור לי שוב את "המרד" ו"הנאמנות לעצמך", ואני התנפלתי על המוצר בהשתוקקות. נזכרתי בסדרת ספרי "משחקי הרעב", ובחבורת המלבישים שמצמידים שם לגיבורה קטניס. הם ידעו להפיק, לתכנן ולזהות בדיוק מה יספר את הסיפור הטוב ביותר, כדי לסחוט מההמון אהבה והזדהות. ככה הרגשתי שקרה עם נטע: הם ידעו על אילו כפתורים ללחוץ כדי לקנות אותי.
אני לא יודעת כמה עוד אמשיך לעקוב אחרי נטע – לאן היא טסה היום, והאם הפעם יהיו לה תוספות שיער סגולות או ורודות. אבל בכל ליבי אני מקווה שאתבשר יום אחד שיש עוד משהו ללמוד ממנה.
