בכיר לשעבר בשב"כ, שדווקא איננו סובל את נתניהו, העניק השנה חוות דעת על פקודו ר', מי שמוכר היום כמפכ"ל המשטרה רוני אלשיך. לצד היותו אדם חכם ועורמתי, כך אבחן, הוא סובל משלוש בעיות: ניסיונות לתמרן את הבכירים ממנו, סירוב מוחלט להודות בטעויות, והסתמכות־יתר על מודיעין – כלומר, מישהו זרק משהו למישהו, ומבחינת אלשיך זו כבר התרעה חמה.
כהונתו של המפכ"ל הנוכחי חשפה את התכונות האלה לעיני כל האומה. אלשיך הוא מי שעל סמך גיליון עיתון ועוד סימנייה בקוראן בישר שהאזרח ההרוג באום־אל־חיראן הוא "מחבל בן עוולה", ולא התנצל עד היום; מי שקבע כעובדה ב"עובדה" שחוקרים פרטיים מטעם נתניהו בלשו אחר חוקרי המשטרה, אך לא סיפק כל ראיות לכך; מי שהודיע כבר בינואר 2017 ש"הגענו לחקר האמת בתיק 1000" (השלמות החקירה בפרשה לא הסתיימו עד היום); וזה שהפיץ בקרב עיתונאים שמועה כוזבת כאילו פקודו, ניצב יורם הלוי, מנהל קשרים חשאיים עם נתניהו, רק כי נאמרה איזו מילה בעניין וכי השניים צולמו, עם עוד כתריסר איש, במירוץ הג'ירו בירושלים.
וכמו כל דבר בישראל של השנה היוצאת והשנים שקדמו לה, הכול מתנקז לנתניהו.
המפכ"ל דודי כהן שיגר מדי שבוע חוקרים למעונו של ראש הממשלה אהוד אולמרט, אבל ספק אם יותר מקומץ אנשים היו מזהים אותו ברחוב. אלשיך לעומת זאת הפך לפנים הייצוגיות של תיקי נתניהו, וסופג את האש בהתאם. מהעבר האחר, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הוא זה שאישר לשלוח למעצר את כל סביבתו הקרובה של ראש הממשלה וחתם על שלושה הסכמי עד מדינה שנויים במחלוקת – ובכל זאת מעמדו הציבורי איתן בהרבה מזה של המשטרה והעומד בראשה. מן הסתם הוא יהיה כזה גם כשמנדלבליט יורה, בסבירות גבוהה, על העמדתו של ראש הממשלה לדין. הסיבה, כמו בבדיחה על הנזירה והלימון, היא שאלשיך מתקשה למחוק את החיוך מהפרצוף. כמה שמנדלבליט סובל, ככה אלשיך נהנה, ולצערו כולם הבחינו בכך. "זה לא עושה לי את זה", השיב לאילנה דיין כששאלה אם הוא מבין שאולי יביא לסיום כהונתו של ראש הממשלה. אבל כל מי שצפה, התרשם שה"זה" דווקא עושה לו את זה, ועוד איך.
–אשת בשורה: איילת שקד מוכנה להוביל את המהפכה הבאה
–טירוף אופטימי: נתניהו עדיין כאן, והוא מתכוון להישאר
–נטע ברזילי לוחצת על כל הכפתורים הנכונים
–הנשים העגונות קמות ואומרות "לא עוד"
הטרגדיה של המפכ"ל, זו שכנראה תביא לסיום כהונתו בעוד שלושה חודשים, היא שתפקידו בחקירות נתניהו שולי בהרבה מכפי ששיווק זאת לציבור. הוא לא מזרז אותן ולא מעכב, לא פותח ולא סוגר. רב־ניצב אלשיך פשוט התפרץ למסיבה שאיננה שלו, ושכנע את עצמו שהוא מסמר הערב. מישהו – כנראה יועץ בשכר של שבע ספרות, עם עבר בפורום חווה וחשבון טויטר עצבני – שכנע אותו אשתקד שהדרך לליבם של עיתונאי ישראל עוברת בהתייצבות ראש בראש מול האיש שהם אוהבים לשנוא.
מהתנהלותו של אלשיך בשנתיים האחרונות אפשר לגזור לאחור את התוכנית האסטרטגית: במקום לדבר על פשיעה, אלימות שוטרים, הטרדות בצמרת ושאר נושאים לא פופולריים, עדיף לתדרך כתבים על נתניהו. מהמפכ"ל שבראשית כהונתו נוקנק קשות בגלל הרג אזרח בדווי בידי שוטרים, היעלמות המשטרה אחרי הרצח בדיזנגוף והתבטאות אומללה על עולי אתיופיה, נותרו כמעט רק התייחסויות ותדרוכים סביב תיקי ראש הממשלה. בפרקליטות צפו בריאיון שבו בישר כי הוא "קורא כל מילה מהחקירות", וגיחכו. אין אדם שמסוגל לקרוא רבבות עמודים של חומר ולפקד במקביל על הארגון המזוין השני בגודלו בישראל. אבל זו השיטה: הסתבכת עם ניצב מטריד מינית? האשם את נתניהו. מחדלים משטרתיים? דבר על ביבי.
–לערוץ אנשי השנה תשע"ח של מקור ראשון לחצו כאן
היחס העיתונאי אכן השתנה פלאים, אבל אלשיך גם הפך לאישיות המקוממת ביותר את הימין בישראל; מעין יו"ר אופוזיציה בפועל. בהתנהלותו זו, הוא העניק לנתניהו את המתנה הגדולה ביותר שראש הממשלה יכול היה לצפות לה. לולא התראיין המפכ"ל ללא הרף, ספק אם הקמפיין האנטי־משטרתי היה ממריא.
מי שעיין בספרו החדש והבכייני של אהוד אולמרט, לא יכול היה שלא להתרשם מהדמיון המופלא בין טענותיהם של שני ראשי הממשלה האחרונים על מערכות אכיפת החוק, שכביכול סימנו אותם. או שלושת האחרונים, אם נזכרים בדברים שאמר אריאל שרון. האמת היא שהמשטרה לא מנהלת בדרך כלל מסע ציד, אלא מסע דיג: כשהיא נתקלת במטרה – וראש ממשלה הוא תמיד מטרה שנאה לכוון אליה – היא אוהבת להינעל עליה. זה לא אישי, והמקרה של נתניהו לא חריג. אבל לנתניהו הקמפיין הזה הצליח, כי מולו התייצב אדם שהחליט לשחק במגרש הפוליטי של הגדולים ממנו, וניגף.
"לא אמכור את ערכיי בשביל שנה רביעית", תדרך אלשיך בחודש מאי את אחד מערוצי הטלוויזיה, כאילו מישהו בכלל הציע לו את הדיל הזה. לפני כמה שבועות דלף באופן שערורייתי ציטוט רכילותי מהציתות המשטרתי לח"כ דוד ביטן, שממנו השתמע שיש כוונה להחליף את אלשיך. כשמדובר במפכ"ל שהצהיר שמניעת הדלפות היא עבורו ערך עליון, אפשר להבין שדווקא במקרה האחרון התבצע ויתור ערכי כדי לקבל שנה נוספת בתפקיד.
