מהפכות טכנולוגיות לא תמיד מובנות בעת התרחשותן. בשלביהן הראשונים הן נתפסות כשיפור טכנולוגי ותו לא, והמשמעות המלאה שלהן מתבררת רק שנים לאחר מכן. ראו למשל את הטלפון הסלולרי: הולדתו כטלפון בלי חיבור קווי, ואחריתו מי ישורנה: שיחת הטלפון היא מהיישומים השוליים ביותר בסלולרי היום, גם בקרב האוכלוסיה המבוגרת יותר. הוא יצר מהפכת מידע עד כדי שינוי אורחות חיים, אופן חשיבה, הזיכרון האנושי, תפיסת הפרטיות ומה לא.
באותה מידה, לומר שרחפן הוא כלי טיס או אמצעי שינוע זה כמו לומר שמכשיר סלולרי הוא טלפון אלחוטי. הרחפנים יאפשרו לנו להיות כמו־נוכחים פיזית, ולפעול מרחוק בכל מקום ומקום: החל בהבאת משלוחי פיצה עד לדלת ביתנו, דרך מימוש רצוננו להיות לפעמים "זבוב על הקיר", וכלה בלחימה. רק לאחרונה קיבלנו דוגמאות, במופע בטקס יום העצמאות, בשיטות האכיפה של משטרת ישראל, באיום טרור העפיפונים והבלונים שהם רק קדימון לפוטנציאל ההרסני לא פחות הטמון ברחפנים.
הטכנולוגיה מתקדמת באופן מעריכי, ומביאה לכך שכוח המחשוב של מכשיר סלולרי ממוצע עולה כיום על מה שהיה באפולו 13. במקביל, מחיר הטכנולוגיה יורד ונגישותה גוברת. בהתאם לא ירחק היום שבו כמות הרחפנים תהיה גדולה מהיקף האוכלוסייה. ההתפתחות הזו תביא לבעיות רבות, החל בשליטה פיזית ומניעת התנגשויות וכלה ברגולציה של המותר והאסור.
רשויות התעופה מנסות לשלב את הרחפנים עם המטוסים הקיימים, אך המאמץ נועד לכישלון. גם כשהומצא הרכב המנועי ניסו לשלב אותו עם העגלות: הגבילו את מהירותו ולפניו הלך אדם שצלצל בפעמון. "ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה", אמר מארק טוויין, אך היא מתחרזת.
כמויות הרחפנים, מחירם ותחכומם יחייבו בעתיד מערכות בקרה ושליטה אוטונומיות וממוחשבות כמובן. אנו נגדיר מה אנו רוצים, והרחפן יבצע את המטלה. לא נצטרך להיות טייסים או מטיסים, בדיוק כפי שכיום אדם שולח הודעה בסלולרי ואין לו שמץ של מושג איך היא מגיעה ליעדה.
