הוא תא"ל במיל', תושב עוספיא שבמרומי הכרמל, נשוי לסוהיר ואב לארבעה ילדים. בעצמו לחם בחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים; בשנת 1993 שכל את אחיו הצעיר ופא, שנפל בהיתקלות עם חוליית מחבלים ברצועת עזה; בתפקידו האחרון בצבא שימש כמפקד מנהלת התיאום והקישור. אבל בחודשים האחרונים הוא עמד בלב מאבק הדרוזים נגד חוק הלאום, המגדיר את ישראל כמדינה יהודית.
הקול שלו חרג מהתנגדות פשוטה, והגיע למחוזות אנטי־ציוניים במכתב פתוח שכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו. "מהיכן שאבתם את החוצפה לקבוע שייכות של הארץ ליהודים?", הוא כתב. "על מה מבוססת טענת הזכות והבעלות של היהודים על הארץ?". את האזרחים הלא יהודים שבהם לכאורה פוגע החוק הגדיר אסעד "פלסטינים בשטחים כבושים", וטען שהחוק מאפשר לישראל להיות "מדינת אפרטהייד".
מתברר שאסעד שיחק לא מעט בעמדותיו הפוליטיות. לאחר פרישתו מהצבא בשנת 1999 הצטרף למפלגת המרכז, בראשותו של יצחק מרדכי, אך שובץ במקום לא ריאלי (17) ברשימה, והחליט לפרוש. אז, עוד לפני הבחירות, הצהיר על תמיכתו בליכוד ומונה לסגן יו"ר מטה הבחירות במפלגה. "כל מה שביקשתי וקיבלתי זה להצטרף לליכוד, ולא שום דבר אחר", טען. "אני שמח על המינוי, ובתפקידי החדש אעשה הכול כדי שנתניהו והליכוד ינצחו בבחירות". כעת, כאמור, הוא מתנגד בכל תוקף לליכוד ולמדיניות נתניהו.
איך הגיע קצין דרוזי בכיר למחוזות כאלו? בחודש מארס 2017 הוא נעצר בחשד למעורבות בפרשת השחיתות בתעשייה האווירית, שבה קשור גם השר חיים כץ מהליכוד. בפברואר 2018 הודיעה המשטרה שגובשה נגדו ונגד בכירים אחרים תשתית ראייתית המבססת אישומים בעברות שוחד, מרמה וסחיטה באיומים (הוא כמובן מכחיש את החשדות). היו מי שטענו שהניציות החדשה של אסעד, במסגרת המחאה הדרוזית, נועדה לסייע לו לטעון במשפטו שהמדינה והפרקליטות מתנכלים לו על עמדותיו.
