מפת האיומים

פרצה לחיינו: אמצע אוגוסט 2018
אזור הסכנה: נחלי הגולן ושפך הירדן
היא עקפה בסיבוב את התפרצות הכלבת, השאירה אבק (או נבגים) לאיום החצבת, והפכה לדבר החם של קיץ 2018: העכברת, מחלה בעלת שלל תסמינים מסוכנים ושם שנשמע כמו תירוץ עלוב ("הכלב אכל לי את העכברת"). בתוך יומיים הפכו אתרי הטיולים הפופולריים בצפון לשוממים, ואפילו קטיושות שזלגו מסוריה העדיפו ליירט את עצמן מאשר לנחות באזור הכנרת.
יכול להיות גרוע יותר: אם ההתפרצות הייתה מתרחשת באחת התגרות ההמוניות בחופי הכנרת. לדברי מומחים, שילוב של חיידקי עכברת עם כיסא בראש עלול להיות קטלני.

פרצו לחיינו: 16 במאי 2018. או בעצם לפני 3,000 שנה
אזור הסכנה: ערוץ 12 ונתב"ג
בתחילה היה זה מערכון בארץ נהדרת, שהציג את נפתלי בנט כשלראשו קוקיות־תפילין בנוסח נטע ברזילי. התוכנית ספגה גינויים מכל קצות הקשת הדתית – אוקיי, אולי "קשת דתית" זה לא המונח הכי טוב בהקשר הזה. שבוע וחצי אחר כך חטפו הטוטפות מכה נוספת כשפנינה פרי, פרופסור לחינוך, מחתה על הנחת תפילין בטרמינל בנתב"ג, וצחוקה המוגזם "הו־הו הא־הא" עלה לרשת והפך לקאלט. מצד שני, מדובר בפרופסורית, אשכנזייה, מבוגרת – יש מצב שרק אז היא הבינה את הבדיחה מארץ נהדרת.
יכול להיות גרוע יותר: אם במקום לעשות מהתפילין קוקיות על הראש של ערן זרחוביץ', היו עושים מהם קוביות בבטן של ברלד.

פרץ לחיינו: 16 ביולי 2018
אזור הסכנה: עוטף עזה
עוף דורס, נושא חומר דליק, התגלה בשטח ישראל לא הרחק מרצועת עזה. עד לאותו רגע, כשתושבים מחו על הדלקות המשתוללות בשדותיהם, האסטרטגיה העיקרית של הממשלה הייתה לצעוק "תראו, ציפור!", אבל עכשיו גם האופציה הזו הלכה. ואנשי עוטף עזה – הם בהחלט יכולים להרגיש ששמים עליהם בז.
יכול להיות גרוע יותר: אם הוא היה רואה את ביבי מחקה תרנגולת.

פרצה לחיינו: בצעקות ובנשיכות
אזור הסכנה: הגדה המערבית
נערת הפוסטר של המאבק הפלסטיני, שכבר כיכבה כמה פעמים בעימותים מול צה"ל, לקחה את הקריירה שלה צעד אחד קדימה כשסטרה לחייל ונשלחה למאסר. בראיונות שנתנה לאחר שחרורה היא סיפרה על המסיבות וארוחות הבוקר המפנקות שמהן נהנתה בכלא. קצת מרגיז, אבל אפשר לקוות שעכשיו פחות יתחשק לה לנגוס מג"בניק.
יכול להיות גרוע יותר: כשיבינו שאחרי כל הפעמים שהיא קפצה על גב של חייל או נלקחה בג'יפ צבאי, יש לילדה יותר ניסיון ביטחוני משר הביטחון שלנו.

פרצה לחיינו: מאי 2018
אזור הסכנה: עוטף עזה
אמרו שצריך לאפשר לתושבי עזה להוציא קצת קיטור. אמרו שישראל חונקת אותם, שהמצור לא משאיר להם אוויר לנשימה. והפלסטינים שמעו את זה וחשבו לעצמם – "וואלה, אוויר. גם אותו אפשר לגייס לפיגועים". קצת חבל שאינתיפאדת הסכינים נגמרה לפני שטרור ההצתות התחיל, כי נראה שהדבר היחיד שיכול לעצור ילד עם בלון זו תאונת עבודה של ילדה עם מספריים.
יכול להיות גרוע יותר: אם הפלסטינים יצליחו לשכנע את העולם שזה לא טרור, פשוט ישראל כל כך הרעיבה אותם שעכשיו הם יכולים לצאת מעזה על בלונים.

פרץ לחיינו: 14 בינואר 2018
אזור הסכנה: הבית הלבן
“ראיתי ציוץ: אנחנו לא מביאים לפלסטינים כסף מפני שהם מסרבים למשא ומתן", ציטט אבו־מאזן את דונלד טראמפ, ואז הוסיף: "יחרב ביתכּ. איפה הצעת לי את זה?". כך החזיר לנו יו"ר הרשות קללה שהייתה לה עדנה בימי הגששים. אבל טראמפ לא צריך להתפנות מביתו בבהלה: בשביל פלסטיני מיו"ש שקשור לטרור, המונח "להחריב בית" פירושו בדרך כלל "לאטום חדר אחד, בזהירות, ולקוות שאת זה בג"ץ יאשר".
יכול להיות גרוע יותר: אם אבו־מאזן יסביר שהוא לא התכוון לבית הפיזי של טראמפ, אלא לשלום בית עם מלניה.

הגיחו לחיינו: 19 בדצמבר 2017
אזור הסכנה: משרדי להב 433
שוב נתניהו היה הראשון לזהות. בנאום בכפר המכבייה הוא התריע מפני נשק חדש וקטלני שהמשטרה עומדת להפעיל נגדו: המלצות. ועם זאת, הוא הרגיע את אוהדיו, אין סיבה לדאוג, המלצות בדרך כלל הולכות לפח. כדי להמחיש את ביטחונו רה"מ אפילו שילב חיקוי משעשע של הגבות של כתבנו משה נוסבאום, ובמשטרה מאוד לא אהבו את זה, כי עכשיו ציירי הקלסתרונים היו צריכים לעבוד על התמונה של ביבי מחדש.
יכול להיות גרוע יותר: אם כשהמשטרה תשליך את ההמלצות לפח, היא תגלה שם את כל הארוחות של המבשלת.

פרצה לחיינו: 2 במאי 2018
אזור הסכנה: בית ראש הממשלה
"החלטה מטומטמת וחסרת רגישות", "כמו לתת לאורח יהודי שוקולד בתוך מתקן בצורת חזיר" – כך לפי "ידיעות אחרונות" הגדירו בכירים עלומים את הפרלינים שהוגשו בפגישתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומקבילו היפני שינזו אבה. אלא שכמה חודשים אחר כך התברר שאצל היפנים דווקא נרשמה התלהבות. מי יודע, אולי בביקורו הבא של ביבי שם, יכבדו אותו מארחיו בגרסה שלהם לאותה מנה – סושי בתוך שקפקפים.
יכול להיות יותר גרוע: אם השף שגב משה היה מגיש נעליים ברוטב פטריות.

פרץ לחיינו: 3 בדצמבר 2017
אזור הסכנה: ריכוזים חרד"ליים
הזמר יונתן רזאל מצא דרך מקורית לא להביט בנשים שרקדו בהופעה שלו, ולכל צועקי ה"הדתה" נהיה שחור בעיניים. יהודי עם זקן, פאות וסרט הדבקה – מבחינתם כבר עדיף לראות את השילוב הזה במסגרת זק"א.
יכול להיות יותר גרוע: אם היו מגלים שיונתן רזאל קורא להפרדה מוחלטת בין גברים לנשים, בשירו הידוע "ועתה הייתי לשני מחנות".

פרצו לחיינו: ספטמבר 2017
אזור הסכנה: כבישים חשוכים וסיוטים
זה התחיל בארה"ב והגיע גם לישראל: בני נוער בתחפושת ליצן עומדים בצד הכביש כדי להפחיד עוברים ושבים. המשטרה הזהירה שהתוצאות עלולות להיות חמורות – בעיקר אם אותם עוברים ושבים יתעצבנו ויגיבו באלימות, ולך תמצא עכשיו בכביש חשוך גם ליצן רפואי.
יכול להיות גרוע יותר: יותר מפחיד מלפגוש ליצן באמצע הלילה? לפגוש את הקומיקאי נאור ציון בהתקף זעם באמצע היום.

פרצו לחיינו: 6 בפברואר 2018
אזור הסכנה: מכינות קדם־צבאיות
הרב יוסף קלנר אולי חשב שהכינוי הזה, המשלב "בחורה" עם "גורילה", ירחיק את תלמידי מכינת עלי מדייטים עם צעירות דעתניות, בעלות תואר שני או כאלה שעושות עוד קו ביו"ש במקום לסרוג עוד שורה בכיפה. בפועל הוא סיפק לכל הנ"ליות גאוות יחידה. באתרי ההיכרויות המגזריים אולי יוסיפו בקרוב, לצד "דוסית פתוחה" או "חפיפניקית נעולה", גם את הזרם הבחורילי כאופציה דתית לגיטימית.
יכול להיות גרוע יותר: בעבר הלא רחוק, כשסמלם המסחרי של המכיניסטים היה רעמת שיער סבוכה, חיה שמתמחה בפליית כינים דווקא הייתה נשמעת להם כמו זיווג משמיים.

פרץ לחיינו: 21 במארס 2018, כי עם הנצח לא מאמין למקורות זרים
אזור הסכנה: דיר א־זור
אחרי שכל פרט אפשרי כבר סופר, אישרה הצנזורה לפרסם כי בספטמבר 2007 הפציצו מטוסינו כור גרעיני בשטח סוריה. כל גיבורי הימים ההם אצו־רצו לאולפנים להתרפק על ההצלחה, ורק אהוד אולמרט התבאס מזה שהחיסיון על הפרשה כבר פג, והקלון שלו עדיין לא.
יכול להיות גרוע יותר: אם היה מתברר שאולמרט קיבל מעטפה שמנמנה מהקבלן שבנה את הכור החדש.

פרצו לחיינו: 23 באוקטובר 2017
אזור הסכנה: תל־אביב
האופוזיציה זכתה לכמה דקות של קורת רוח בפתיחת מושב החורף של הכנסת, בזכות נאום תוכחה חריף שהשמיע הנשיא ריבלין. אבל אחרי רגע הטעם בחיך התחלף, כשנתניהו נתן את אחת ההברקות הקופירייטריות של השנה – "חמוצים וטסים". מרוב הלם, שכחו להאשים אותו בשיסוי, הסתה וליבוי שנאה בין חסידי במלח לשוחרי בחומץ.
יכול להיות גרוע יותר: אורן חזן רודף אחרי חנין זועבי עם פותחן.

פרצה לחיינו: יוני 2018
אזור הסכנה: מארגנטינה עד אצטדיון טדי
הכרטיסים כבר נמכרו וסופסרו, האוהדים צבעו פניהם, הדשא צוחצח – אבל נבחרת ארגנטינה לא באה. לפי מירי רגב, זה קרה בגלל המפגינים הפרו־פלסטינים שהניפו חולצת־מסי מדממת והפחידו את "הפרעוש". זמן קצר אחר כך פרץ המונדיאל, והתברר שחולצה מוכתמת בדם מזויף הייתה יכולה לשמח דווקא את רונאלדו, עם רצף הנפילות המדומות שלו.
יכול להיות גרוע יותר: את זה רגב השוותה לפיגוע במינכן? אם נבחרת ארגנטינה הייתה עולה לדשא בטדי, היינו רואים מה זה טבח ב־11 ספורטאים ישראלים.

פרצה לחיינו: 23 בדצמבר 2017
אזור הסכנה: שדרות רוטשילד
מארגני ההפגנה נגד השחיתות ניסו לטעון שמדובר בסך הכול בקוצץ סיגרים מוגדל. מי שקצת הרס להם את התירוץ היה האדם שנשא את המיצג: לפי הגרסה שלו, המתקן נועד לקצוץ את הסיגר יחד עם הראש שמעשן אותו. קשה היה גם להחמיץ את הקישור בין מלכי צרפת של סוף המאה ה־18 לבין רעיית ראש הממשלה הנוכחי, שחתומה על האמרה המפורסמת "אם אין לחם, כנראה יש פירורים בסלון".
יכול להיות גרוע יותר: אם יאשימו את ביבי שהוא הביא את זה על עצמו, כשניסה לקדם את החוק הצרפתי.

פרצו לחיינו: 27 ביוני 2018
אזור הסכנה: קופות החולים ומרפאות טיפת חלב
בסרטון־דעה שהעלתה "רשת 13" לאינטרנט, הסבירה "מהנדסת מהטכניון" כי החיסונים הניתנים לילדינו למעשה מסכנים את חייהם. זעם ציבורי הביא להסרת הסרטון, אבל בדיעבד יכול להיות שהטענה שבו הוכחה: גם הגרסה המוחלשת של רשת, שקיבלנו אחרי פיצול ערוץ 2, מסוגלת לחולל נזק בלתי הפיך.
יכול להיות גרוע יותר: סרטון של חסידי הומאופתיה שיסביר שבמקום לחכות חצי שנה בתור ל־MRI, אפשר לקחת את המכשירים הקיימים, לדלל אותם בהמון מים ולחלק לכל דורש.

פרצו לחיינו: 30 באפריל 2018
אזור הסכנה: בושהר ונתנז
עם כל הכבוד למבצע הנועז של המוסד, ולהופעה הליאור־סושרדית של נתניהו, אפשר להבין מדוע העולם לא נפל מהרגליים. אנחנו הרי הרגלנו אותו לסטנדרטים אחרים. בשנות השישים, כשרדאר מצרי סיכן את מטוסי חיל האוויר, הבאנו ארצה את הרדאר; ואם מוסטפא דיראני החזיק את רון ארד, הבאנו לכאן את מוסטפא דיראני. הפעם, במקום לחטוף את הפצצה האיראנית בכבודה ובעצמה, הסתפקנו בציוד משרדי נלווה. פצצת שעמום. זה לא אקדח מעשן, הוא מקסימום מעשן במסדרון בהפסקת צהריים עם החבר'ה ממחלקת שיווק.
יכול להיות גרוע יותר: אם יתברר שעל חצי מהדיסקים יש עונות ישנות של "פרנדס".

פרץ לחיינו: 24 באוקטובר 2017
אזור הסכנה: חניון הכנסת
"אסור להחנות בחניה של אחרים", כתבה חברת הכנסת קסניה סבטלובה על שמשת המכונית של עמיתתה לאה פדידה. סבטלובה לא חתמה בשמה – אולי כי לא נשאר לה מספיק ליפסטיק בשבילו – אך כנראה שכחה מקיומן של מצלמות אבטחה בחניון הכנסת. בכל אופן, עכשיו ברור מדוע קסניה זכתה למקום משוריין ברשימת המחנה הציוני: אם מישהו ידרוך במקום שלה, זה עלול להיגמר באסון.
יכול להיות גרוע יותר: אם אחמד טיבי היה מעיר שכל מי שתופס מקום של מישהו אחר, הוא בעצם "מחנה ציוני".

פרצה לחיינו: 23 ביולי 2018
אזור הסכנה: "עזרת ישראל", הידועה גם כרחבה הרפורמית
בשעת טרום־בוקר שאחרי תשעה באב, החליטה אחת מאבני הכותל להינתק ממקומה ולהתנפץ אל רחבת התפילה, שהייתה ריקה באותו זמן. בתנועה הרפורמית התלבטו אם לקיים תפילת הודיה על הנס שאירע להם, או לא לסמוך על ניסים ולהחליף את כיפות הקרטון שבכניסה לכיפות ברזל. באגפים האמריקניים של התנועה הביעו שביעות רצון מכך שהכותל התחיל לעשות גם טייק־אוויי.
יכול להיות גרוע יותר: אם זה היה קורה בדיוק כשתמר זנברג וסתיו שפיר מצטרפות לתפילה. הן כבר היו מאשימות את הכותל המערבי בניסיון להקים מחיצה פיראטית באמצע הרחבה השוויונית.

קרדיט צילום: AFP, צילום מסך מתוך ארץ נהדרת, שאטרסטוק, יחזקאל איטקין, EPA, רויטרס, אינסטגרם שגב משה