במערכת הבחירות לכנסת נשמעות הרבה מאוד סיסמאות, רובן פוליטיות או אישיות. אך מה חושבים במפלגות על נושאי עומק? ביקשנו השבוע מכל המפלגות בישראל לשתף אותנו בחלק במצען העוסק ביהדות התפוצות. ממפלגות שאין להן מצע או שהוא איננו כולל התייחסות לנושא, ביקשנו התייחסות מטעם היו"ר או של ח"כים מהמפלגה.
מתברר, באופן מפתיע אולי, שכמעט לכל מפלגה יש עמדה בנושא, כתובה או לא, אם כי לא כולן ניסחו צעדים מעשיים שהן שואפות לבצע. את הדוברים והיועצים תפסנו בתקופה הכי לחוצה שלהם. חלקם מצאו זמן להשיב, אחרים לא ענו. אחרי הכול, יהדות התפוצות איננה הנושא המרכזי שהם עוסקים בו במערכת הבחירות הנוכחית.
הליכוד
אז מה חושבים במפלגת השלטון על יהדות התפוצות? לליכוד אין מצע, ולכן בדוברות המפלגה עשו חושבים והחליטו להפנות אותי ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, המוכר כמי שהנושא בנפשו. לפני ששוחחתי איתו פניתי לחוקת הליכוד, שם יש אזכור־מה לנושא, כחלק ממטרות המפלגה: "ריכוז העם היהודי בארץ ישראל, קיבוץ גלויותיו ומיזוגו במולדת, טיפוח האהבה לישראל בלב העם וההכרה באחדות הגורל של בני העם היהודי". טקסט כללי שלא אומר יותר מדי.
אדלשטיין סבור שמפלגתו קשורה באופן עמוק ביהדות התפוצות: "אם תסתכל היסטורית על פעילות המפלגה שלנו ופעילות ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא צריך להסביר את נושא התפוצות מבחינת מדינת ישראל". כדוגמה לכך הוא מביא את פרויקט תגלית, ש"החל בקדנציה הראשונה של ראש הממשלה נתניהו. זו הייתה הפעם הראשונה שמדינת ישראל לקחה מכספי משלמי המיסים והשקיעה בתפוצות. נתן שרנסקי ואנוכי היינו פעילים איתו בנושא. כך שמה שכולם רואים כיום בגאווה כפרויקט מצליח, התחיל בתקופת ממשלת נתניהו. היו גם דיוני עומק באותה ממשלה על הנושא, ודיאלוג אמיתי עם יהדות התפוצות. אני זוכר שהיה שר מש"ס שזיהה שבחדר שישבנו בו יש נציג של התנועה הרפורמית. הוא רצה לברוח מהחדר, ואני אחזתי בידו".
ממשלת נתניהו הנוכחית ביטלה את מתווה הכותל, שנועד לבטא פיוס עם יהודי התפוצות.
"נתת דוגמה מאוד כואבת ונכונה. הממשלה בראשות נתניהו העבירה את מתווה הכותל והוא היה בעד הפתרון הזה, אך בלחץ השותפות הקואליציוניות נאלץ להקפיא את הפרויקט. לא פעם אמרתי שאני מצטער על כך. לדעתי אין שום בעיה הלכתית במתווה, אלא מדובר במאבק פוליטי. אני מקווה שלאחר הבחירות נוכל סוף־סוף להחזיר את המתווה ולהוריד את המצב המורכב הזה מסדר היום".
אדלשטיין מציין גם את היוזמה של משרדי התפוצות וראש הממשלה להקמת חברה בבעלות ממשלתית, המהווה קרן פילנתרופית לפעילות למען הקהילות היהודיות בעולם, בשיתוף תורמים יהודים. "הקמנו את 'מוזאיק יונייטד', והעברנו לה תקציבים רציניים. זה דבר שמעיד על היחס". את החברה הקים שר התפוצות נפתלי בנט.
אני מבקש מיו"ר הכנסת להתייחס לביקורת על כך שמפלגתו מחזקת את הקשר עם נוצרים אוונגליסטים, לעיתים על חשבון הקהילה היהודית־אמריקנית הנוטה לשמאל. "כמדינה יש לנו המון התמודדויות בזירה הבינלאומית, וניקח כל תמיכה שרק נוכל", הוא משיב. "אין ספק שבעלי הברית הכי נאמנים שלנו בעולם הם הקהילות היהודיות, אך לא בכל מדינה יש לקהילה השפעה אמיתית. לרובן, אגב, אין. גם הנוצרים האוונגליסטים חשובים לישראל. הם הוכיחו את נאמנותם, ומבחינה מספרית ההשפעה שלהם ענקית, לא רק בארה"ב. חשוב לשמור איתם על קשר".
העבודה
למפלגת העבודה מצע ברור ומפורט ביחס ליהודי התפוצות. על פיו, ממשלה בראשות העבודה תפעל ל"יישום מתווה הכותל כפי שאושר ובוטל בממשלה הקודמת", ותקדם "מתן מענה מיידי למצוקות הקהילות בתפוצות העומדות על הפרק בתחומי חוק הגיור". המפלגה מצדדת גם בתמיכה ממשלתית במיזמים כמו תגלית ומסע, שהפכו לקונצנזוס.
עוד מבטיח מצע העבודה: "חיזוק יחסיה של מדינת ישראל עם כלל הקהילות היהודיות בעולם, תוך השקעה בחינוך הציוני, לימודי השפה והתרבות העברית, ועידוד ביקורם של יהודי התפוצות במדינת ישראל". במפלגה מתחייבים להגביר את מעורבות הממשלה במפגשים של ישראלים עם יהודים מהתפוצות. המוסדות הלאומיים של מדינת ישראל מהווים מבחינתם "שולחן משותף של מדינת ישראל ויהדות התפוצות", ומובעת תקווה לחזק את מעמדם, אך "תוך הקפדה על עקרונות של שקיפות, מנהל תקין ויעילות". בעבודה יעודדו גם פעולות למען ביטחונן של הקהילות היהודיות.
גורמים בסביבתו של יו"ר המפלגה אבי גבאי מעידים כי "בשנתיים האחרונות היו לגבאי ביקורים משמעותיים ביותר בקונגרס ובקהילות היהודיות, וכן במוסדות מרכזיים כמו איפא"ק והליגה נגד השמצה. בוועידת איפא"ק האחרונה הוא נאם מעל הבימה המרכזית, כמו ראש הממשלה נתניהו". עוד אומרים שם כי במפלגת העבודה ישתדלו לפנות ליהודי ארה"ב באופן לא פוליטי, ותוקפים את נתניהו שפגע לטענתם ביחסים עם המפלגה הדמוקרטית ועם יהודי ארה"ב המשתייכים ברובם לצד הליברלי של המפה.
יש עתיד
מי שעוקב אחרי מפלגת יש עתיד יודע כי היא תומכת באופן עקבי בהשבת מתווה הכותל ובביטול מתווה הגיור. עם זאת, כאשר פנינו ליש עתיד קיבלנו רק את עמדתם הלקוחה ממצע המפלגה, בלא הצעדים המעשיים.
יש עתיד שואפת להכרה מלאה של מדינת ישראל בזרמים הליברליים. "אנו דוגלים בהכרה של מוסדות המדינה בכלל הזרמים, התנועות והקהילות היהודיות, ונפעל להשוואת הזכויות ובכללה להשוואה תקציבית בין הקהילות שונות. (אנו דוגלים ב)מחויבות לפלורליזם ולהשוואת זכויות לכלל אזרחי מדינת ישראל, יהודים ולא יהודים כאחד".
במפלגתו של יאיר לפיד מעודדים קשר גם עם ישראלים יורדים: "נפעל לקיום קשר הדוק עם יהדות העולם ולפיתוח הקשרים עם יהדות התפוצות על גווניה, ובכללם אזרחים ישראלים החיים בתפוצות. בהחלטותיה החוקיות והמדיניות, על מדינת ישראל לגלות רגישות למצבן ומעמדן של קהילות יהודיות בתפוצות, מתוך סולידריות לגורל היהודי המשותף".
בריאיון שהעניק לפני כמה חודשים למקור ראשון, במסגרת הסדרה 'קרובים רחוקים' שעסקה ביחסי ישראל והתפוצות, אמר לפיד כי "ההגדרה העצמית שלהם (יהודי התפוצות – צ"ק) לא שלמה אלא בישראל". על הישראלים המתגוררים בחו"ל אמר: "יותר קשה לי עם ישראלים שיורדים מהארץ. אני, אגב, עדיין אומר 'יורדים מהארץ', בניגוד לאחרים".
לפיד מתנגד לקיומו של משרד תפוצות בישראל. "בעיניי לא צריך משרד תפוצות. מי שצריך לנהל את יחסי ישראל והתפוצות זה ראש הממשלה, והפעילות צריכה להתבצע מאגף במשרדו… משרד התפוצות הוא משרד שמקימים כדי לאפשר עוד נסיעות לחו"ל ותקציבים".
חוסן לישראל
נאומו המתוקשר השבוע של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, כלל התייחסות קצרה לאחד הנושאים הנפיצים בין ישראל לתפוצות. "נקדם את ברית הזוגיות ואת מתווה הכותל", הכריז, בין שלל הצהרות חגיגיות בתחומים רבים אחרים. במפלגתו החדשה של גנץ עדיין עסוקים בחיבור המצע, אך דובריה הבטיחו לנו שהוא יכלול פרק נרחב שיוקדש ליהדות התפוצות.
במפלגה הטרייה שחברה אליה, תל"ם בראשות משה בוגי יעלון, כבר הספיקו לנסח מצע והוא כולל התייחסות מקיפה ומנומקת לנושא. "יש לפעול לחידוש והעמקת תחושת השותפות בין ישראל ליהודי התפוצות", נכתב שם. "המתחים המתעצמים באחרונה מבהירים את הצורך בשינוי התפיסות הרווחות. אל לחברה הישראלית להתייחס לתמיכת היהודים ברחבי העולם כמובנת מאליה, ומנגד, אל ליהודי התפוצות, החיים במציאות אחרת, להתיימר להבין מרחוק מה נכון ומתאים למדינת ישראל ולאזרחיה.
"את הפערים המעמיקים לא ניתן להדחיק עוד, וחשוב להתמודד עימם כעת בשיח כן, מכבד, מאתגר ומעמיק, מתוך הכרה שרק מכנה משותף המבוסס על אחדות, ולא על אחידות, יוביל להבנה ומחויבות הדדית משמעותית. אחדות זו נחוצה נוכח אתגרים בזירה הבינלאומית כאנטישמיות ודה־לגיטימציה של מדינת ישראל, אך חשוב מכך, היא מהווה בפני עצמה נדבך חיוני לביטחון ולחוסן הלאומי של ישראל כמדינת הלאום היהודי".
אם לתמצת: הקשר בין ישראל לתפוצות הוא חלק מחוסנה הלאומי של ישראל, אך למפלגה הצעירה אין סדר יום מעשי בנושא או בשורה אידיאולוגית מרגשת במיוחד.
ש"ס
לש"ס אין מצע, אך לדברי ח"כ יואב בן־צור, "המצע שלנו הוא להאמין בתורת ישראל". בתגובה לפנייתנו הוא אומר: "אנחנו נמצאים בקשר עם יהדות התפוצות בכל העולם. הקמנו לפני שנתיים וחצי את ארגון איחוד הרבנים הספרדיים העולמי, בנשיאות מועצת חכמי התורה. מדובר בארגון שמאגד את כל היהודים הספרדים בעולם. זה מה שנקרא ש"ס העולמית".
הארגון שבן־צור מספר עליו הפך לחלק מהקונגרס הציוני העולמי, מה שהביא למעשה את ש"ס החרדית להשתלב בתנועה הציונית. "אנחנו מסייעים לעולים בהיבטים של בירוקרטיה. בשבוע הבא נקיים כנס בעבור כל הרבנים דוברי הצרפתית בישראל, בהשתתפות כעשרה רבנים צרפתים שיגיעו במיוחד. אנחנו מעמיקים את הקשר איתם על פי ההכוונה של מרן הרב עובדיה יוסף, לחזק קהילות ספרדיות בעולם".
אני מנסה להבין מה לש"ס ולתנועה הציונית, ובן־צור מציג את הדברים מזווית ראייתו: "אנחנו חושבים שציונות זה לא מה שכולם מציגים. מבחינתנו ציונות זו הדרך שלנו לחנך לאהבת ישראל, תורת ישראל ועם ישראל. הפעולות הציוניות שלנו מקרבים את היהודים לאביהם שבשמיים. אנחנו מקיימים כינוסים בעולם נגד ההתבוללות, ומסייעים לצעירים שלא יברחו לעם היהודי".
התנגדתם למתווה הכותל.
"נכון, ואנחנו אומרים את זה בקול רם: אנחנו מתנגדים. אבל אנחנו לא כופים את דעתנו על אף אחד. בעינינו, בהידברות נגיע לתוצאות. אנחנו רוצים לשמור את הכותל כמקום תפילה אורתודוקסי כמו שהיה מאז ומעולם. אנחנו לא בעד מתווה הכותל".
על הרפורמים והקונסרבטיבים הוא אומר: "אנחנו לא חייבים להסכים להתנהלות ולהתנהגות, ולא חייבים להסכים איתם סביב הפגיעה בהלכה. בעינינו מדובר ביהדות חדשה שאנחנו לא מכירים. אין לה מקום אצלנו ואצל יהודים אורתודוקסים אחרים".
ובעניין הגיור?
"מי שיתגייר לפי ההלכה הוא יהודי. מי שלא, הוא לא יהודי. נקודה".
יהדות התורה
בסיעה החרדית האשכנזית חושבים באופן דומה, אך לא מתהדרים בפעילות מסודרת בתפוצות. יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, "מופתע בכלל מהשאלה" על יהודי התפוצות והקשר של המפלגה לנושא. לדבריו, "המצע שלנו בעניין הזה הוא נורא פשוט ומבוסס בהלכה: 'כל ישראל ערבים זה לזה'. ליהודי התפוצות יותר קשה כיהודים מאיתנו, ולכן צריך לעזור להם. ברגע שיש נושא שקשור או עשוי להיות קשור אליהם בכנסת, אנחנו איתם".
כאשר אני שואל על פעילות פרלמנטרית הקשורה ליהודי התפוצות, משיב גפני כי "אין פעילות פרלמנטרית. אני לא נוסע לחו"ל לצורכי עבודה, אך כאשר מגיעות משלחות של יהודים מהתפוצות אני נפגש עימם ומעביר להם הרצאות. אני נפגש לא רק עם חרדים, אלא גם עם כאלה שאינם דתיים".
על מתווה הכותל הוא אומר: "הכותל צריך להמשיך להתנהל על פי המסורת היהודית, ואנחנו נגד שינוי הסטטוס־קוו. הרוב המוחלט של הציבור שמגיע לכותל לא רוצה את המתווה. חלק גדול מאלה שרוצים אותו לא חיים בכלל בארץ, ואלה שכן חיים כאן לא מגיעים לכותל באותם סדרי גודל. מי שרוצה להגיע לכותל אנחנו רוצים אותו, רק אנחנו מבקשים: אל תשנו את הנראות של המקומות האלה. אין לכם זכות. זה סתם ניסיון להקניט אותנו, בעיקר מצד הרפורמים".
הבית היהודי
יו"ר המפלגה לשעבר, נפתלי בנט, מכהן בקדנציה האחרונה גם כשר התפוצות. בתפקידו זה קידם מיזמים רבים בתחום וגייס עבורו תקציבים של מאות מיליוני שקלים. אך כידוע, בנט והבית היהודי כבר לא. במפלגה נטולת היו"ר לא נמצא מישהו שיתייחס לנושא, ועל כן פנינו לחוקת המפלגה, שם נאמר: "המפלגה שואפת לחידוש חיי העם היהודי במדינת ישראל על בסיס ערכי התורה בשילוב התרבות היהודית לדורותיה. המפלגה רואה בחיבור התורה עם החיים הלאומיים יסוד בזהותה. המפלגה קוראת ליהודי התפוצות לעלות למדינת ישראל, שהינה הבית הלאומי היחידי של עם ישראל".
האיחוד הלאומי
לשותפתה של הבית היהודי, האיחוד הלאומי, יש משנה סדורה וחד־משמעית יותר בנושא. במפלגה אף קיימו יום עיון בסוגיית יהדות התפוצות, ולאחר מכן גיבשו מצע ברוח הדיונים. על פי המצע, התנועה תפעל "להעמיק את הקשר בין העם היושב בציון לבין אחינו שבגולה. התנועה תפעל לחזק את הקשר בין יהדות התפוצות למדינת ישראל". עוד נאמר כי "התנועה תפעל להעמיק את כלל הפעילות הנעשית למען חיזוק הזהות היהודית והקשר לארץ ישראל בקרב היהודים המתגוררים בתפוצות".
גם באיחוד הלאומי, כמו במרבית המפלגות, מעודדים עלייה: "התנועה רואה בעידוד העלייה ובחיזוק הליך קליטת העולים משימה מרכזית וחיונית, שנועדה להבטיח את המשך שגשוגה של מדינת ישראל, ותפעל בחקיקה ובהפניית משאבים לעידוד קליטת העולים בקרב מוסדות המדינה למיניהם".
כמפלגה שמרנית, באיחוד הלאומי יפעלו מול גופים אורתודוקסיים בלבד: "התנועה רואה בדאגה רבה את הכרסום המתחולל בקרב יהדות התפוצות ביחסה להתבוללות, ואת היחלשות זהותם היהודית של יהודי התפוצות. התנועה תפעל בכל האמצעים לחיזוק הארגונים האורתודוקסיים המתמודדים עם התופעה ולחיזוק אחינו שבתפוצות".
להשקפתה של האיחוד הלאומי, יש להיאבק בתנועות הפרוגרסיביות: "התנועה תמנע כל מתן תוקף והכרה בתנועות שאינן אורתודוקסיות, מתוך ההבנה שהרפורמה מובילה להחלשת הזהות היהודית ולהתרופפות הקשר של יהודי העולם למדינת ישראל".
הימין החדש
כמו בחוסן לישראל, גם במפלגת הימין החדש טרם גיבשו מצע רשמי. גם שם, גורמים בכירים במפלגה מבטיחים כי לנושא התפוצות, העלייה והקליטה ייוחד מקום מרכזי במצע המתגבש. היו"ר, נפתלי בנט, כיהן כאמור כשר התפוצות בקדנציה האחרנה והרבה לעסוק בנושא. במענה לפנייתנו קיבלנו מהמפלגה טקסט, אולי טיוטה של המצע. "מקומם של היהודים הוא מדינת ישראל", נאמר בו, ו"יש לחדש את תנופת העלייה מכל העולם".
במפלגה מבקשים "להגביר את הנגישות של העולים לשירותים חיוניים, כמו גם לילדים עולים למערכת החינוך", וזאת בהמשך לעשייתו של השר בנט במשרד החינוך. "נדאג כי תעודות ורישיונות מקצועיים יוכרו על ידי גופי ההסמכה בישראל" – נקודה שמעיקה על רבים מהעולים.
בנוסף יבקשו במפלגה לקדם תוכניות מיוחדת לעלייה מצרפת. "מאות אלפי יהודים בצרפת מעוניינים לעלות לארץ, אך המדינה לא השכילה לפעול די כדי להעלותם, ולא היטיבה לקלוט את אלו שעלו". הפתרון המוצע: "נקים צוות משימה מיוחד להעלאת יהודי צרפת ויהודים מאירופה".
עוד מצוין במצע המתגבש: "אנו מאמינים שלמדינת ישראל ישנן זיקה ואחריות כלפי כל יהודי בעולם. נמשיך לפעול לחיזוק הקשר בין מדינת ישראל לבין יהדות העולם ולחיזוק הזהות היהודית של כל יהודי, כפי שיזם בנט כשר התפוצות בשש השנים האחרונות". במפלגה קוראים "להגדיל משמעותית את השקעתה (של מדינת ישראל; צ"ק) בשותפות זו עם התפוצות".
בניגוד לאיחוד הלאומי, בימין החדש "מאמינים בטיפוח ובחיזוק הקשר מול כל זרמי היהדות בתפוצות", כלומר גם רפורמים וקונסרבטיבים, משום ש"אנו מבינים כי כל פעילות יהודית בתפוצות מסייעת לשמור על המשכיות העם שלנו".
מרצ
היה אפשר לצפות שמפלגה כמרצ תדגיש עקרונות המקדמים את התנועה הרפורמית בעולם, אך במצע המפלגה לא מצאנו עיסוק מהותי ביהודי התפוצות. מנגד, החלק העוסק בדת ומדינה רחב ומעמיק.
"מרצ דוגלת בחופש דת ובחופש מדת", נכתב במצע, "ותמשיך במאמציה לפעול לחקיקת חוק יסוד: חופש הדת, שיבטיח את זכותם של כל אזרחי המדינה ותושביה, יהודים ושאינם יהודים, חילונים ודתיים, רפורמים, קונסרבטיבים ואורתודוקסים – לחיות את חייהם על פי מנהגיהם, השקפתם ואמונתם…". במרצ שואפים להפריד דת ממדינה, אך ללא נימוק הקשור לתפוצות.
ישראל ביתנו
המפלגה היחידה שמצהירה כי תדרוש את תיק התפוצות היא ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. "ישראל ביתנו רואה בעלייה לישראל נכס אסטרטגי למדינה, ומרכיב מהותי והכרחי בבניינה של הארץ, המדינה והחברה הישראלית. מהות החלום הציוני הוא ריכוז רוב רובו של העם היהודי בארץ ישראל", נכתב במצעה. "בשנותיה הראשונות נעזרה מדינת ישראל הצעירה ביהדות העולם, אולם כיום התהפכו היוצרות ויהדות התפוצות זקוקה לעזרתנו".
ישראל ביתנו היא המפלגה בעלת הטקסט המעמיק ביותר הקשור ליהודי התפוצות, שאף מציג שורה של צעדים מעשיים. "הפתרון לבעיית ההתבוללות, נישואי התערובת וההתנתקות – הוא חינוך", מובהר במצע, המציין כי חינוך יהודי בארה"ב עולה עשרות אלפי דולרים לילד לשנה. "אם המצב הנוכחי יימשך, אנחנו נאבד את רוב אחינו ואחיותינו היהודים בתוך דור או שניים… על ממשלת ישראל להפעיל 'תוכנית להצלת העם היהודי', כדי שכל ילד יהודי בתפוצות יוכל לקבל חינוך יהודי וציוני ברמה גבוהה".
שאיפה יומרנית נוספת של ישראל ביתנו היא עלייה מסיבית: "המטרה שלנו צריכה להיות הבאת 3.5 מיליון יהודים לישראל מהתפוצות בתוך שנים לא רבות, כדי שהאוכלוסייה היהודית בישראל, יחד עם הגידול הטבעי, תמנה מעל 10 מיליון".
ח"כ עודד פורר מהמפלגה שימש מנכ"ל משרד העלייה והקליטה לפני שנכנס לזירה הפוליטית. "היום רוב העם היהודי חי בתפוצות ולא בישראל, משמע לא השלמנו את החזון של מדינה יהודית בארץ ישראל", הוא אומר. "הנושא המרכזי מבחינתנו הוא החינוך היהודי, שהוא קריטי לביטחון ולהמשכיות העם היהודי. זו ההשקעה הכי טובה מבחינת היכולת לעודד עלייה בהמשך. ילדים בתפוצות שיודעים עברית או שקיבלו חינוך יהודי יהיה יותר קל להעלות אותם, וגם תהיה להם קליטה טובה יותר". במפלגה שואפים להקים תשתית שתסייע להורים יהודים לממן את לימודי ילדיהם במוסדות היהודיים היקרים.
על חוק הגיור אומר פורר: "מדינת ישראל צריכה להיות פתוחה ופלורליסטית. עצרנו את הניסיון לשנות את חוק הגיור, שהיה סוגר יותר שערים בפני יהודים רבים". הוא מצר על ביטולו של מתווה הכותל: "הגיעו להסכמה על מתווה שקידם נתן שרנסקי, אדם שומר תורה ומצוות. חבל שהממשלה זרקה את המתווה לפח, ולא מטעמים ענייניים. אפילו החרדים הסכימו על זה, אבל בגלל הכותרות בעיתונות החרדית הם נאלצו להילחם נגד המתווה".
עוצמה יהודית
במצע של מפלגת עוצמה יהודית הימנית מצוין ערך אחד העוסק ב"עלייה לישראל", ובו מובהר כי נדרשת "פעולת חירום נמרצת לעליית יהודי התפוצות וקליטתם. כדי לייצב את הרוב היהודי במדינה וכדי להילחם בנגע ההתבוללות".
זהות
דווקא המפלגה הקטנה זהות, שלא צפויה לעבור את אחוז החסימה, מביאה משב רוח מרענן בהיבט של יחסינו עם אחינו בעולם. במפלגה סבורים כי לשותפות הגורל בין ישראל ליהודי העולם צריכה להיות גם השלכה מעשית ופוליטית: "ליהודי התפוצות צריך להיות פה וביטוי רשמי בפרלמנט הישראלי". בהתאם, יזמו במפלגה מהלך מקורי: "זהות קבעה שברשימת המפלגה לכנסת ישוריינו נציגי יהודי התפוצות (שיהיו אזרחי ישראל כמובן) אשר ייבחרו על ידם". מקומות 10, 20, 30 ברשימת מפלגת זהות נבחרו על ידי חברי זהות העולמית, יהודים שאינם אזרחי ישראל.
מהמפלגות הבאות לא קיבלנו את המצע או התייחסות לנושא יהדות התפוצות: כולנו, הרשימה המשותפת, התנועה, גשר.
