החיזורים הפוליטיים הראשונים אחרי הרב רפי פרץ, היו"ר הטרי של הבית היהודי, שעשעו אותו בתחילה. "צחקתי עם אשתי מיכל", הוא משחזר בחיוך בפתח הריאיון שאנו מקיימים לאחר בחירתו לתפקיד השבוע. "אמרתי לה 'תראי מה זה, לאן הם התגלגלו שהם מתקשרים אליי'. קיבלתי הודעות מהילדים שתהו, וכתבתי להם 'נראה לכם שזה מה שאבא שלכם יעשה?' אבל הנה אני כאן".
למרות הניסיונות לגייס אותו להובלת הבית היהודי, ביום שישי שעבר עוד היה הרב פרץ מחוץ למגרש המשחקים הפוליטי. יומיים לאחר מכן הוא נבחר בידי ועדת ה־17 של הבית היהודי להוביל את המפלגה. "לא הצעתי מועמדות ולא רציתי את הדבר הזה, גם לא חשבתי שאני מתאים למחוזות האלה", הוא אומר. "אני נמצא בהתיישבות בחולות חלוצה, שמח וטוב לי. יש לי מכינה קדם־צבאית עם 300 בחורים. הרגשתי שאני לא עושה רק לביתי, אלא פועל פעולה חשובה למען מדינת ישראל. זה לא היה חסר לי".
אולם בסופו של דבר ההפצרות החוזרות ונשנות עשו את שלהן, והרב פרץ החליט לקבל עליו את המשימה. "ותישאני רוח ואשמע אחריי קול רעש גדול", הוא מצטט מהמקורות. "העוצמה הציבורית שאמרה לי זה תפקידך ואסור לך לעמוד מנגד, היא זו שהכריעה את הכף. יש נקודות כאלה בחיים. הרוח העצומה הזו התגלגלה, ופתאום ראיתי שהיא ממלאת לי את המפרשים. ככה הלכתי להיות רבצ"ר, וככה הגעתי לגוש קטיף. בכל הצמתים המרכזיים שהייתי בהם בחיי וקיבלתי החלטות חשובות, זה קרה מתוך תחושה שאי אפשר לעמוד מנגד. הבטתי על 150 שנות ציונות, ועלה בי חשש שהעסק הזה הולך לקרוס".
אבל לא רק רוח גדולה גרמה לטוויסט בעלילה, אלא גם האישה שבבית. כשם שהסכים למינויו כרב הצבאי הראשי רק לאחר שאמרה לו הן, כך קרה גם הפעם. "הדבר השני שקרה הוא שאשתי הבינה שאי אפשר לעמוד מנגד", הוא מתאר. "בהתחלה היא לא הייתה בעניין. אני אחרי שבע שנות צבא, מחוץ לבית, וסוף סוף חזרתי הביתה למשפחה. אשתי היא ביתי, היא רוצה את הבית, אבל הבינה את הצורך ואת גודל השעה".
מה לדעתך מכשיר אותך לשאת בתפקיד הפוליטי?
"עומד לזכותי דבר אחד שהקב"ה נתן לי כמתנה גדולה. אני אוהב אדם כפי שהוא ומאמין בו, מצמיח אותו ונותן לו תקווה. אני עובר את זה עשרות שנים עם האוכלוסייה הישראלית. כשאתה פונה לאנשים ממקום לא מתנשא וכשאדם מרגיש את זה באמת, אין לו התנגדות כלפיך. לא משנה אם זה בשדרות או בעין־הנצי"ב, ולא גודל הכיפה קובע ולא אם יש לך מכנסיים או חצאית".
כיצד מפלגת הבית היהודי – שנמצאת עדיין בכאוס גדול בעקבות עזיבת בנט ושקד, וללא שדרת מנהיגות איתנה – תקבל אל חיקה את הראש החדש, אדם שלא גדל בערוגות הפוליטיקה ושהשפה הפוליטית זרה לו? הוא עדיין מדבר כמו ראש מכינה, עם חזון ואידיאלים גדולים, והמנגינה של מילותיו היא ערכית־חינוכית.
פרץ מודע למגבלותיו ומבין שיש לו דרך לעשות כדי להפוך לפוליטיקאי משופשף, אבל שם דגש גדול יותר על הרוח והכוונה. "אני רוצה שיח אחר של הפוליטיקה, שנהיה חברים ונתהלך כחברים גם כשיש מחלוקת. שלא נחפש אחד את השני ולא נזלזל אחד בשני. כולנו מכוונים לשם שמיים ורוצים להביא טוב לעם ישראל. אני בעד אמון והקשבה ובעד מחלוקת. בארמית אומרים 'מיני ומיניה יתקלס' (ממני וממנו ישתבח) – החיבור הזה נותן פסיפס מרהיב של העם המיוחד הזה".
יש מקום לכולם
הרב פרץ נקרא לזירה בעקבות הצעד של נפתלי בנט, שנטש את ספינת הציונות הדתית לטובת הקמת מפלגת ימין חדשה. רבים במפלגה כועסים על היו"ר הקודם ותולים בו את מצבה העגום כעת בסקרים. "התחושות מהערב הזה היו קשות", אומר פרץ על אותה מסיבת עיתונאים במוצאי שבת, 29 בדצמבר, שבה בישרו בנט ושקד על המפץ הפוליטי המפתיע. פרץ לא דמיין אז לאן תישאנו הרוח. "בחיי הצבאיים אני קברניט מטוס, ואני יודע מה זה שקברניט אומר למטוס שלו אני עוזב אותך. אמרתי לבנט שזה מעשה לא ראוי, אבל זה היה ונגמר".
למרות הצהרת הכוונות של היו"ר הפורש נפתלי בנט ושותפתו איילת שקד, שלפיה מטרתם העיקרית היא הגדלת גוש הימין ומשיכת מנדטים מלפיד, גנץ והליכוד, נראה כי הם לא הולכים לוותר בקלות על הבייס שלהם: הציונות הדתית. בשיחות רקע אומרים השניים כי לציונות הדתית יש שני בתים כעת – הבית היהודי ו'הימין החדש'.
"אם קרקע המחיה שלהם היא הציונות הדתית, אז לא משהו חדש מתחיל", אומר על כך הרב פרץ. "אבל אם קרקע המחיה שלהם היא הימין החדש, זה נפלא. המטרה שלנו בבית היהודי היא להחזיר את כולם הביתה. אין לי מסר יותר גדול מזה. אצלנו יש מקום לכולם. בבית האישי שלי יש לי 12 ילדים מכל הגוונים, דתיים ולא דתיים, וכולם אהובים ורצויים".
פרץ נכנס לתפקיד תחת אש, היישר לתוך משא ומתן לוחץ מול האיחוד הלאומי. מצד אחד של שולחן המו"מ ניצבים הוא, טירון פוליטי, ועימו מפלגת הבית היהודי המטולטלת, ומצד שני סיעת האיחוד הלאומי שמרגישה שהנה הגיעה שעתה היפה, ובראשה שועל קרבות ותיק – בצלאל סמוטריץ, פרלמנטר מצוין, אולי מהטובים שידעה הכנסת האחרונה. סמוטריץ, שמגיע עם קבלות של עשייה, דורש גם הוא נתח גדול ממנת הבכורה.
"ההליכה עם האיחוד הלאומי אינה מחוסר ברירה, השותפות בין שתי המפלגות היא שותפות טבעית", אומר פרץ. "אנחנו בשיח מאוד מכבד. מטבעם של דברים יש ויכוחים, אבל אני סמוך ובטוח שנמצא את הדרכים להתהלך יחד ולהוסיף ברכה לעם ישראל. זה לא סוד שנפגשתי עם בצלאל ודיברנו בידידות ובהערכה. אני מרגיש שאנחנו יכולים להתהלך ביחד, זו המטרה".
הבית היהודי מצוי במשבר עמוק, גם כלכלי, לעומת מצבו המשופר של האיחוד הלאומי, ובכל זאת מבקש את זכות הבכורה.
"אני אומר בכנות, אני לא מסתכל מלמעלה למטה על ידידיי מהאיחוד הלאומי, אלא עין בעין. זאת ההנחיה שתהיה לי למשא ומתן. אני מקווה שתוך ימים אנחנו סוגרים את הדבר הזה", משיב הרב פרץ, ונשמע כמי שהאתגר הראשון הניצב לפתחו בזירה הפוליטית מקשה עליו, אולי יותר משתיאר לעצמו בתחילת הדרך.
מה יקרה אם לא תצליחו לרוץ יחד?
"אני עוד לא פוליטיקאי, אבל בתחושות הבטן שלי אני יודע שזה לא יקרה. אנחנו נמצא את הדרך המשותפת".
יש תוכנית ב'? מה עם עוצמה יהודית? האם בבית שלך יש מקום לאיתמר בן־גביר ולמיכאל בן־ארי?
הרב פרץ אינו משיב לשאלה הזו באופן חד וישיר, אבל נדמה שהמסר שלו ברור: "אני מודה שליבי ונפשי הם הממלכתיות הישראלית. אני מוסר את חיי על הדבר הזה. קשה לי להגיד שמישהו חווה את החוויות שאני חוויתי כשנהרס לי הבית (הגירוש מגוש קטיף; ב"ק ושא"כ). מי שמתהלך מתוך הממלכתיות הזו – אח שלנו. כולם אחים ואני מוכן ללכת איתם, אבל במקומות שבהם זה לא כך – זה מסובך לי. אצטרך לחקור לעומק. על פניו אני מרגיש שיש משהו שלא מתהלך ביחד".
בסביבת בן־גביר אומרים שאין מישהו שיצביע לסמוטריץ אבל לא יצביע לו אם עוצמה יהודית תצטרף.
"אם זה היה אותו דבר הם כבר היו הולכים ביחד, ואני שומע שזה כבר עלה על שרטון. זה מסובך שהם ילכו יחד", שומט הרב פרץ את השטיח מתחת רגליהם של אנשי האיחוד הלאומי המבקשים ליצור מצג, ולו לצורך משא ומתן, שיש להם חלופות לבית היהודי. בכל מקרה, המחלוקות הגדולות בין שתי המפלגות יצטרכו להיפתר במהירות. אחרת הן יראו את המנדטים שלהן נודדים בקלות אל הימין החדש, ולא תסייע הכריזמה של המנהיג החדש ושל הח"כ המצטיין.
מאותו הכפר
הרב רפי פרץ נולד בירושלים להורים יוצאי מרוקו. הוא למד בישיבת נתיב מאיר, בכיתה שבה למדו האלופים אלעזר שטרן, יאיר נוה וישי בר. בהמשך למד בישיבות הכותל ומרכז הרב והוסמך לרבנות. את שירותו הצבאי עשה בחיל האוויר, כטייס מסוקים וכמדריך בבית הספר לטיסה. בשנת 1992 הקים את המכינה הקדם־צבאית בעצמונה שבגוש קטיף. לאחר ההתנתקות עברה המכינה ליתד, ומשם לנווה שבחולות חלוצה. ב־2010 החליף את הרב אביחי רונצקי בתפקיד הרב הצבאי הראשי והועלה לדרגת תת־אלוף. ביולי 2016 פרש מן התפקיד. הוא נשוי למיכל ולהם 12 ילדים. נכדים הוא כבר לא סופר.
למרות המסלול הדתי־לאומי המיינסטרימי שלו במידה רבה, דבקה בו התדמית החרד"לית. אכן, בחלק מבחירותיו הוא מיקם את עצמו בלב חוגי "ישיבות הקו" – ראש מכינת עצמונה, 12 ילדים, ממלכתיות בעצימות גבוהה וקשר לרב צבי טאו ולרב יהושע צוקרמן. עם זאת, הרב פרץ מתון בדעותיו מחוגי הר המור וזהותו מורכבת יותר. בכלל, גם על הספקטרום החרד"לי אפשר להבחין בגוונים שונים. מפיו של פרץ לא נשמע לעולם אמירות הקוראות לא להתגייס לצה"ל בגלל שירות מעורב, כפי שהתבטא בעבר סמוטריץ. רב מוכר בציונות הדתית שחבש את ספסלי ישיבת נתיב מאיר בערך בזמנו של הרב פרץ, אומר שבשלב מסוים הוא לא בלט בדתיותו, אבל בהמשך שב והתחזק. התיאור הזה מסביר מעט את החרד"ליות המתעתעת של הרב פרץ. יש בו ממד של חוזר בתשובה, שלא נולד לתוך הזרם החרד"לי אלא בחר בו, והמקום הזה נותן לו דרגת חופש מסוימת.
הרב פרץ מדבר על מפלגתו החדשה כ"בית של הציונות הדתית על כל גווניה", אבל רשימת הבית היהודי המתגבשת היא בעלת גוון חרדל"י, בוודאי כשלוקחים בחשבון את האיחוד הלאומי. איך אנשי הציונות הדתית מהזרם הליברלי יראו בכם בית? שאלנו אותו.
"הרשימה אמנם נראית חרד"לית, אבל אני מכיר את האנשים", הוא משיב. "אני מכיר את ידידי מוטי יוגב ואת הרב בן־דהן, כולנו גדלנו באותו הכפר ואוהבים את עם ישראל. אני לא חרד"לי, אני מהמיינסטרים של הציונות הדתית. שם גדלתי וצמחתי. אני לא מודד אדם לפי דתיותו, ורוצה שאנשים בעלי ערכים משותפים ילכו איתנו. אני לא יודע מה זה המושג הזה חרד"לי.
"אני על התורה שלי לא מתפשר, אני רב בישראל, אני מחנך את תלמידיי למצוות, ובאותה נשימה מחנך אותם שלא ישאירו מחוץ למחנה אנשים שלא נראים כמותם. הם באים בצניעות ובאהבת הזולת, וזה הגיע אליהם ממקום כלשהו. את השפה הזו אדבר לכל עם ישראל, וזו הבשורה שלי. 26 שנה אני ראש מכינה. רוב תלמידיי הם חבר'ה מרעננה ומכפר־סבא. רחובות שלמים ברעננה מרוצפים בתלמידיי", רומז הרב פרץ למצבת המנדטים הפוטנציאלית. "אני נפגש איתם ומחתן אותם ורואה את השפה המשותפת. לא צריך להיראות אותו דבר כדי ללכת יחד ולדבר שפה משותפת".
הם יאמרו שהם טובים כדי להתחנך אצלך, אבל לא טובים מספיק כדי להיות בעמדת הנהגה.
"שלושים שעות אני בתפקיד", אומר הרב פרץ בחצי התנצלות. "לא ניהלתי את הרשימה, ואני חושב שהשאלה במקומה. צריך להיות להם מקום, ואני אדאג שיהיה להם מקום במעלה הדרך. אני אומר שוב, אני לא מיינסטרים עם מסכה של חרד"ליסט. אני מיינסטרים כי זה לב החיים שלי. הציונות הדתית צריכה לחבר את השורות שלה, בינה לבין עצמה ובינה לכל העם. אין כמו הציונות הדתית, שנמצאת בכל מקום ועושה את המשימה בהכי צניעות שאפשר. בפוליטיקה, במדע, בצבא, בהתיישבות ובתורה כמובן".
אתה לא חושש שאנשים כמו התלמידים שלך יברחו בכל זאת לימין החדש?
"אם אנשים ירצו לברוח לימין החדש, יברחו. אני לא רוצה לדבר על הימין החדש. נפתלי בנט הוא חבר שלי והוא החליט על דרך משלו, אבל הימין החדש קרובה מאוד להיות ליכוד ב'. הבית היהודי הוא תנועה עם ערכים ומסורת, עם לב יהודי פועם ונאמנות גדולה לדרך בת מאות שנים".
המקום השלישי ברשימה עדיין פנוי. איזו אישה היית רוצה שתצטרף לרשימה שלכם?
"אני רוצה אישה שמחוברת לכל הקהלים בעם ישראל".
חזרה לדת ומדינה
בשנים האחרונות, תחת הנהגת בנט, ספגה מפלגת הציונות הדתית ביקורת נוקבת על הסתייגותה מעיסוק בנושאי דת ומדינה. פעם אחר פעם הונחו הח"כים להותיר את השטח לחרדים. אנשי האיחוד הלאומי התעלמו מההנחיה הזו, והצליחו לשמור על ייחוד לעומת חבריהם שעמדו בצילו של בנט. כעת מתכוון הרב פרץ לסובב את הספינה בחזרה לנושאי הליבה של הציונות הדתית.
"נחזור לעסוק בסוגיות כמו השבת הציבורית, נישואין, גירושין וגיור, שעלולות לפגוע בהתהלכות המשותפת שלנו כאומה", הוא אומר. "אני רוצה שהבן שלי והבת של החבר שלי מכל מקום בארץ יוכלו להתחתן, ושהנכדים שלהם יוכלו להתחתן זה עם זה. זו סוגיה יהודית ולא סוגיה חרדית. זה בלב ההוויה הציבורית שלנו. ברמה האישית כשאני מחתן זוגות, וזוג אומר לי 'אני הולך לקפריסין אם אתה לא בא', אז אני מוכן ללכת איתם גם לשם כדי לחתן אותם. כי אכפת לי".
אחד הנושאים שהכבידו על בנט בבית היהודי היה השפעת הרבנים בסוגיות שונות, ולדבריו זו הייתה אחת הסיבות לפרישתו. היכן אתה עומד בעניין הזה
"הרבנים שלי יהיו היועצים של הציונות הדתית. זה ספקטרום רחב מאוד. בציונות הדתית יש לא רק רבנים מייעצים, אלא אישי ציבור רציניים ושקולים. נהיה בקשר קבוע, ולא רק כשיש סוגיה על הפרק. ניגש אליהם ונדבר איתם ונחליט לפי הסיטואציה הנכונה. הם לא יחליטו ואנחנו נעשה. הציבוריות הזו רואה עין בעין את טובת האומה וחיבור לחבורה אחת, וגם את הסבלנות כמטרה מקודשת. הציונות הדתית לפני שבעים שנה אמרה הולכים עם כל הציבור, זה לא מה שיש היום. זו הכרעה אסטרטגית ללכת ביחד כשלא הכול מושלם".
הרב פרץ הוא מבוגרי ההתנתקות, הפצע המדמם של הציונות הדתית בהיסטוריה של העת האחרונה. בתמונות הגירוש נראה הרב פרץ בוכה מחובק עם החיילים שבאו להוציאו מביתו. במהלך השנים נמתחה עליו ביקורת נוקבת בעקבות זאת. השבוע היו מי ששאלו אם הוא ינסה למנוע את ההתנתקות הבאה או יתחבק איתה.
כשאנחנו מזכירות לו את אותו אירוע עולות בעיניו דמעות. הוא ממהר להסביר בחצי חיוך, כמתנצל: "אני לא יכול, אין לי שליטה על הדמעות, מרוקאי", ומשיב לגופם של דברים: "פעלתי בכל דרך חוקית כדי שלא תהיה התנתקות. אמרתי לתלמידים שלי שמעולם לא נצא מכאן ברצון, אבל לא נגיע לסיטואציה של מלחמת אחים. אם יקרה דבר כזה, אנחנו הולכים צעד אחד אחורה. אני יצאתי כשתלמיד אחד שלי מהמכינה חבוק בזרועי האחת, ומהצד השני אחיו, צוער בקורס קצינים, ואני הרב של שניהם. אמרתי לו 'זה אח שלך' במובן הכי פשוט. הלכנו ביחד וחיבקתי אותם. חיילי צה"ל הם האנשים הכי זכים שאני מכיר, רק טובת העם נמצאת מול העיניים שלהם. הם קיבלו משימה קשה ומורכבת. עד השנייה האחרונה היינו בבית. אשתי הכינה ארוחת צהריים, הבן שלי ניגן בפסנתר. רק אז החיילים נכנסו, ואמרתי לילדים שלי 'עכשיו, לצערי הרב, אנחנו הולכים'".
אז מה כן תעשה כפוליטיקאי כדי למנוע פינוי עתידי?
"נילחם בכל דרך אפשרית שלא יורידו מהקרקע יישוב או בתים. צריך למצוא לזה את הפתרונות להכשיר את כל היישובים ביו"ש. חוק ההסדרה למשל. נמצא כל דרך כדי שהאחים היקרים שלנו שגרים במרחבי הארץ ירגישו שהם בבית שלהם. הם לא אורחים בבית, הם מוסרים את הנפש על הדבר הזה. אני גרתי בגוש קטיף בפקודת יצחק רבין ז"ל ואריק שרון שבנה חצי מהיישוב שלנו, ולא כגחמה אישית. האחים הגיבורים שלנו מוסרים את הנפש כדי שבמקום שבו עוברת המחרשה, שם יעבור הגבול. אחרת זה היה בלוד, בשדה התעופה".
יו"ר הבית היהודי אינו מהסס להצהיר כי יתייצב מאחורי נתניהו לאחר הבחירות הבאות, גם אם יוגש נגדו כתב אישום. כאשר אנחנו שואלות אותו איך עולם הערכים שלו מסתדר עם ראש ממשלה שכתב אישום תלוי מולו, הוא השיב בתיאור העוול שנעשה לדבריו לאדם קרוב. "יש לי חבר יקר שנפטר לפני כמה שנים, קוראים לו יעקב נאמן. היינו חברים בלב ובנפש. האשימו אותו בהאשמת שווא. הוא הסתובב עם האשמה הזו, ובסוף הוכח שהוא נקי לגמרי. מבחינתי כל עוד לא הוכח אחרת, בן אדם חף לגמרי מפשע. כך אני מתייחס לראש הממשלה האהוב שלי. הוא ידיד שלי ואני מאמין בו".
חבר קרוב נוסף של הרב פרץ, מימי הצבא, הוא הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. יו"ר הבית היהודי אומר עליו מילים חמות, ולא פוסל ישיבה איתו בממשלה עתידית. "חשוב להדגיש שבאופן פשוט אני רואה את שותפותנו הטבעית והישרה עם הליכוד ונתניהו. זו העדיפות הראשונה שלנו, והייתי רוצה לראות אותנו יחד בהנהגת המדינה. ויש את בני גנץ שהיה הרמטכ"ל שלי, הייתי איתו מהיום שנכנס לתפקידו. אנחנו חברים בלב ובנפש. אני בוודאי לא פוסל אותו. אנחנו נחשוב ונדבר ונראה אם יש בינינו קווי מתאר מחברים, וכמו שאני מכיר אותו – יש".
באיזה תפקיד היית רוצה להיות בממשלה הבאה?
"בעשרות השנים האחרונות הבית היהודי הלך ובצדק על משרד החינוך. אני באופן אישי מחנך, וכל כולי נמצא בסוגיות האלה. זה דבר שנראה לי מאוד טבעי, אבל ימים יגידו. אני לא לובש חליפה ומגיע לפוליטיקה עם גחמות אישיות, אלא עם רצון כן לבטא את רצון הציבור".
אם כלפי בנט הושמעו טענות ל"הדתה", ההתקפות עליך כרב עלולות להיות חמורות יותר. אתה לא חושש לקחת את תיק החינוך?
"חינוך יהודי סובלני ומסורתי זה צו היסטורי שלנו. לא יכול להיות שלא ידעו מי זה אברהם אבינו. זו לא הדתה, וגם קבלת שבת אינה הדתה. אני לא אומר אל תבשל או אל תדליק אור, אבל אני רוצה שידעו שיש חגים ומסורת ושיש לנו היסטוריה בת אלפי שנים". 
