מערכות בחירות בישראל סובבות לרוב סביב סוגיות ביטחון, באופן טבעי למדי במדינה למודת מלחמות ומוקפת איומים. עם זאת, בעשור האחרון נושאים כלכליים וחברתיים הולכים ותופסים גם הם מקום בולט בשיח הציבורי. המחאה החברתית שפרצה כאן ב־2011 העלתה על סדר היום שורה של סוגיות הנוגעות ל'חיים עצמם', שמוסגרו תחת הכותרת 'יוקר המחיה'. אכן, רמת המחירים בישראל גבוהה בהשוואה בינלאומית, בין היתר בתחומי הדיור, החשמל, המים, הדלק והמזון, ובענף המסעדות ובתי המלון.
בחלק ניכר מהתחומים הללו הממשלה אחראית לרמת המחירים הגבוהה כתוצאה מרגולציה, מכסי ייבוא ותכנון השוק, ובחלקם השירותים אף מסופקים באופן ישיר על ידי חברות ממשלתיות. רשות החשמל הודיעה לאחרונה על העלאת מחיר החשמל בסוף 2019, החלב ומוצריו אמורים להתייקר, כמה חברות מזון גדולות הודיעו על ייקור מוצריהן בקרוב, ותעריפי הארנונה צפויים לעלות אף הם. ביקשנו לבחון את עמדת המפלגות המתמודדות לכנסת בנוגע ליוקר המחיה. נקדים ונאמר שלמרבה הצער בליכוד לא התייחסו לשאלותינו, וגם במפלגות החרדיות בחרו שלא להשיב, למרות שיו"ר סיעת דגל התורה משה גפני מכהן כיושב ראש ועדת הכספים של הכנסת.
השאלה הראשונה שביקשנו לברר הייתה: כיצד תפעלו להוריד את מחירי המזון ואת ההוצאות השוטפות האחרות של משקי הבית בישראל (את תחום הדיור, סוגיה מורכבת בפני עצמה, הותרנו בינתיים בצד). הוספנו והצגנו את נתוני ה־OECD (נכון ל־2014), שלפיהם מדד מחירי המזון בישראל גבוה בכ־25% בהשוואה למדינות המפותחות. מחירי המזון בישראל עלו ריאלית משנת 2007 ועד 2017 בשיעור של 7.4%, בהשוואה ל־3.1% במדינות האיחוד האירופי.
הימין החדש
בהשפעת עליית קרנם של הנושאים הכלכליים, בימין החדש וב'איחוד מפלגות הימין' (הבית היהודי, האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית) מתהדרים בגישה ימנית לא רק בנושאים מדיניים, ומדברים על פתיחת המשק הישראלי לתחרות בינלאומית. בימין החדש מבטיחים: "נפעל לפתיחת השוק הישראלי לתחרות מהעולם, כפי שביצע השר בנט כשר הכלכלה בשוק הגבינות ובתחום המלט, דבר שהוביל לצניחת מחירים. נפעל לגוון את שוקי הייצוא של ישראל. נְפתח את הייצוא ואת שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל לבין מדינות אסיה, דרום אמריקה ואפריקה. נִפתח את המשק לתחרות בייבוא באמצעות הסכמים בינלאומיים, פישוט תהליכי הייבוא והמשך תהליך אימוץ התקינה הזרה שהוביל השר בנט במשרד הכלכלה. זאת כדי לחזק את העסקים, לשפר את רווחת הצרכנים ולקדם את הקשרים הכלכליים בין מדינת ישראל לעולם".
איחוד מפלגות הימין
ברוח דומה מצהירים באיחוד מפלגות הימין: "נסיר מכסים, תקינה מיותרת וחסמים אחרים לתחרות וייבוא מקביל, ונפעל לפתיחת הנמלים לתחרות באופן שיקל על יבואנים לפעול, יקטין את הסיכונים בייבוא ויוזיל את המחירים. נקל על עסקים ומפעלים לפתח, לייצר ולשווק מוצרי צריכה, בלי דרישות תקינה ורישוי עסקים מופרכות".
כולנו
במפלגת כולנו מזכירים את הצעדים שנקט היו"ר, שר האוצר משה כחלון, להורדת מכסים ולפתיחת המשק לתחרות בתחומי המשקאות האלכוהוליים והדגים הקפואים, ומבטיחים להמשיך במגמה: "הפרדנו את חברות האשראי מהבנקים, יצרנו דמי ניהול מינימליים בפנסיות, ביטלנו מכסים במזון, ביגוד ומוצרי תינוקות, הענקנו סבסוד בצהרונים, ובסך הכול העלינו את ההכנסה הפנויה של כל משפחה באלפי שקלים לחודש. בכנסת הבאה נשלים את הרפורמה בבנקאות, נוזיל את עלויות המסגרות החינוכיות עד גיל שלוש במסגרת מהפכת הגיל הרך, ונמשיך בהורדת מחירי המזון".
כחול לבן
במפלגה החדשה כחול־לבן רואים בריכוזיות את האשֵמה העיקרית ביוקר המחיה, ומתכוונים לפעול באופן ממשלתי כדי לפרקה: "נמנה 'נציב יוקר מחיה' ונעניק לו סט כלים שיאפשרו לטפל בכשלי שוק, ובראשם הוזלת מוצרי צריכה ומזון. נטפל בפערי התיווך – יוקר המזון אינו אשמת החקלאי, שלעיתים קרובות מקבל תמורה מגוחכת לעמלו. עיקר הבעיה הוא שוק הביניים הריכוזי בין החקלאים למרכולים. נממש את החלטת הממשלה משנת 2010, ונקים שוק סיטונאי ממשלתי שיקדם את התחרות ויחליש את קרטל השיווק".
העבודה
במפלגת העבודה מצביעים על מתווה הגז כגורם מרכזי ליוקר המחיה. "ההתחייבות המרכזית של מפלגת העבודה היא פתיחת מתווה הגז המושחת והוזלת מחיר החשמל על ידי פיקוח על מחירי הגז. משאב הגז הטבעי הוא נכס שכל אזרחי ישראל צריכים ליהנות מפירותיו. יש להטיל פיקוח על מחירי הגז, ולהעמידם על מחיר ראוי שיפחית את עלויות החשמל בכ־20%. שינוי זה יפחית את יוקר המחיה בכל התחומים וישפיע לטובה על כל משפחה בישראל".
מרצ
על פי תפיסתה של מפלגת השמאל מרצ, "הבעיה בישראל היא לא רק העלות הגבוהה של מוצרי המזון, אלא כוח הרכישה של האזרחים. המשכורות בישראל לא עודכנו. שיפור מעמד האדם העובד הוא אחד המדדים החשובים להתמודדות עם יוקר המחיה והוצאות משקי הבית".
חד"ש
בחד"ש, שהמרכיב המרכזי בה הוא המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), מעוניינים להגדיל את שכר העובדים ולפקח על המחירים. "הבעיה המרכזית במשק הישראלי", סבורים שם, "היא ריכוז הון במספר הולך וקטן של טייקונים, על חשבון כ־4 מיליון עובדים, ונסיגת חלקם של השכירים בעוגת ההכנסות לטובת המעסיקים. יש לשקם את כוח הקנייה של העובדים על ידי תוספות שכר משמעותיות, להטיל פיקוח על מחירי מוצרי המזון והשכירות, ולהקים מנגנונים לשיווק ישיר של יצרני המזון באמצעות שווקים פתוחים בערים ובשכונות, ללא פערי תיווך".
להפריט או להלאים?
המונופולים הממשלתיים בישראל ידועים לשמצה בשירות הגרוע שלהם ובשביתות המרובות של עובדיהם. ממשלות ישראל מנסות כבר עשורים לקדם רפורמות בתחומי משק החשמל, נמלי הים, רשות הדואר ורכבת ישראל, אך טרם נוצר שינוי שגרם להוזלה משמעותית. מלבד החשבונות הישירים שכולנו משלמים, מחיר החשמל משפיע על כלל המוצרים והשירותים במשק. גם לנמלים – השער הימי של ישראל, שדרכו עוברים כ־90% מהסחורות הנכנסות והיוצאות – יש תפקיד מרכזי בייקור מוצרים מיובאים. שאלנו אפוא את המפלגות השונות: כיצד תפעלו לשיפור השירות ולהורדת מחירים בתחומים הנשלטים על ידי מונופולים ממשלתיים – חשמל, רכבת, נמלים ועוד?
הימין החדש
באיחוד מפלגות הימין דוגלים בהגבלת זכות השביתה של ועדי העובדים, ומצהירים כי יקדמו את "הצעת החוק של ח"כ סמוטריץ לבוררות חובה לפני שביתה, ואיסור שביתה כנגד הריבון שלא בכובעו כמעסיק אלא כקובע מדיניות. כך נקל על היכולת לבצע רפורמות מרחיקות לכת בארגונים ממשלתיים". בימין החדש מדברים על חיזוק התחרות בשוק, שתביא להורדת מחירים: "מונופולים וקרטלים ייפתחו לתחרות כדי לייעל ולהוזיל את השירות לאזרח, שכיום הוא לקוח שבוי. הפעלת עקרונות השוק החופשי על שירותים אלה תוזיל את מחירם. לא נקבל שביתה בשירותים חיוניים, ונחייב בהם בוררות חובה בסכסוכי עבודה".
כולנו
במפלגת כולנו מבקשים לייצר הסכמות עם העובדים וסבורים כי זהו המפתח לשיפור: "מפלגת כולנו הובילה את הרפורמה בחברת החשמל כתף אל כתף עם העובדים. הרפורמה תביא לפתיחת שוק החשמל לתחרות בדגש על מקטע הייצור, ולהוזלה בטווח הארוך של אלפי שקלים לכל משק בית בישראל. אנו מאמינים ששינויים גדולים בגופים אלה נעשים רק בשיתוף פעולה, מתוך ראיית ערך חברתי בהגנה על זכויות עובדים ובאיזון עם האינטרס הציבורי".
כחול לבן
במפלגת כחול־לבן לא התייחסו ישירות למונופולים, והעדיפו להציג פתרונות אחרים בתחומי הרכבת והחשמל: "נחזק את מערך הרכבות ונעודד שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי כדי לחדש ולשדרג את תשתיות התחבורה בישראל. ייסלל קו רכבות עוקף באר־שבע שייתן מענה לערי הנגב ולעיר הבה"דים. נפעיל מערך הסעות גדול מתחנות הרכבת בפריפריה, שישפר את היעילות והזמינות של הרכבת. בנושא החשמל, נפעל להתייעלות בכל המבנים שבבעלות המדינה במגוון אמצעים: תאורה חסכונית, מערכות חימום ומיזוג יעילות, בנייה חכמה המשלבת שימוש באור השמש ובאמצעי בידוד יעילים ועוד".
העבודה
במפלגת העבודה משוכנעים כי גם בתחום הזה המפתח הוא שינוי מתווה הגז באופן ש"יוזיל את עלויות החשמל באופן ניכר", וסבורים שצעד כזה "יפחית את יוקר המחיה בתחומי חיים נוספים וישפר את מצבה הכלכלי של כל משפחה בישראל". גם במרצ חושבים כי "יש לשנות את מתווה הגז כדי להשמישו עבור אזרחי ישראל במקום לייצא אותו כדי להוזיל את מחירי החשמל. בנוסף, יש להגדיל את הסבסוד וההשקעה הממשלתית בתחבורה ציבורית כדי שזו תהיה זולה, נגישה ויעילה יותר".
חד"ש
בחד"ש מבקשים להנהיג פיקוח מחירים בכלל המונופולים, כולל הפרטיים, ולחזק את השליטה הממשלתית בהם: "יש לעצור את ההפרטות שבביצוע (חשמל, נמלים) ואלה שבדרך (רכבת, דואר). הניסיון העולמי מלמד שחברות תשתית ושירותים ציבוריים שבידי בעלי ההון פוגעים ברמת החיים של כלל האוכלוסייה על ידי העלאת מחירים מתמדת. יש למסור לידי ועדי העובדים בכל תאגיד נתונים על הרווחיות, כדי לקבוע אם העלאת המחירים מוצדקת. הממשלה חייבת לשקם את המועצה לצרכנות, המשותקת בשנתיים האחרונות, ולהופכה לגוף עם שיניים".
עסק לא קל
ולשאלה הבאה שהצגנו למפלגות: כיצד תשפרו את מיקומה של ישראל במדדי התחרותיות וקלות עשיית עסקים? "מדד קלות עשיית העסקים" של הבנק הבינלאומי בוחן בכל שנה 190 מדינות, ובודק עד כמה קשה להקים ולנהל עסק. המדד מתייחס להיבטים כמו הבירוקרטיה בפתיחת עסק, מהירות החיבור לחשמל, תהליך רישום נדל"ן, קלות ויעילות של תשלום המיסים, עלות הסחר הבינלאומי ומהירותו ויעילות אכיפת החוזים. מדינות שמובילות במדד הזה הן כאלה שחברות בינלאומיות רוצות להשקיע בהן ושעסקים מקומיים פורחים בהן, וממילא הן גם מדינות עשירות ומשגשגות יותר. מדד אחר, מדד התחרותיות העולמי, מדרג מדינות לפי יכולת התחרות והקִדמה של סביבתן העסקית. במדד התחרותיות האחרון ירדה ישראל מהמקום ה־16 ל־20, ובמדד קלות העסקים נמצאת ישראל במקום ה־49 – ירידה של 25 מקומות בעשור האחרון.
איחוד מפלגות הימין
באיחוד מפלגות הימין שואפים לשפר את מיקומה של ישראל בשני המדדים: "נפעל לפשט את הדרך בעבור עסקים קטנים וגדולים. נפעל לייסוד 'מסלול ירוק' ורשת ביטחון כלכלית לעסקים קטנים, כדי לעודד אומץ ויזמות. נפעל להרחבת התחרות בשוק האשראי, לצד בניית סל הטבות לחברות ענק בינלאומיות כדי שיבואו וישקיעו בישראל".
הימין החדש
גם בימין החדש סבורים כי "ישראל סובלת מעודף גדול בגופי רגולציה ביחס למדינות מתקדמות אחרות", ומציינים כי "לפי דו"ח ה־OECD, בהולנד למשל יש 12 רגולטורים, באוסטרליה 80 ובישראל כ־200 רגולטורים. עודף הרגולציה מדכא את התחרות, מסרבל הקמת חברות ומגדיל את אי־השוויון. נפעל להקמת 'סיירת צמצום רגולציה', שתדאג להקטנת מספר הרגולטורים ולתיאום ביניהם".
כולנו
ב'כולנו', לעומת זאת, טוענים כי הדירוג נמוך מדי באופן מלאכותי משום שלא כלל רפורמות מסוימות שנעשו בתחום הטאבו למשל, ומספרים כי הוקמה יחידה מיוחדת באגף החשב הכללי, המרכזת נתונים בעבור הבנק העולמי לקראת המדד. "בכוונתנו להציג תוכנית מקיפה לקידום העסקים הקטנים והעצמאים בישראל, שתיושם בקדנציה הבאה ותקל משמעותית על בעלי העסקים הקטנים", מבטיחים שם.
כחול לבן
במפלגת כחול־לבן שמים דגש על טיפוח העסקים הקטנים ועל חיזוק מעמד העצמאים וזכויותיהם הסוציאליות כגון דמי לידה, אבטלה, מחלה ופגיעה, ומפזרים שורה ארוכה של הבטחות: "נקל את נטל המס על עסקים קטנים ובינוניים; נגדיל את ההכרה בהוצאות רכב, אש"ל ושכירות לעצמאים; נחוקק חוק שיגביל את עמלות הסליקה; נקדם את התחרות ואת השקעות הממשלה לטובת העסקים הקטנים, באמצעות קרנות שיקטינו את מצוקת האשראי של העסקים הקטנים ויעודדו יזמות והגדלת הפריון; נקבע נתח קבוע של רכש ממשלתי מעסקים קטנים ובינוניים, שלא יקטן מ־15־20 אחוזים; מערכת הביטחון תחויב לבצע שיעור מסוים מכל רכש בעסקים קטנים ובינוניים; נפשט את אופן הדיווח לרשויות המס; ניצור מערך ליווי ותמיכה לעידוד יזמות; נמסד את הסיוע לעסקים במהלך מבצעים צבאיים ואחריהם, ונפחית את מס המעסיקים לעסקים קטנים הנפגעים מפרויקטים לאומיים".
העבודה
מפלגת העבודה מאמינה שהמיקוד העיקרי לשיפור התחרותיות וקלות העסקים הוא בעסקים הקטנים והבינוניים ובתעשייה המסורתית, ומבטיחה לפעול ל"הגברת התחרות בשווקים על ידי פישוט תהליכי הקמה וניהול של עסקים קטנים, הבטחת אשראי זול ונגיש לעסקים קטנים ובינוניים, גיבוש רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים, מתן פטור ממס חברות, אגרות וארנונה לשנתיים הראשונות, ושיפור חוק מוסר תשלומים לספקים העובדים עם המגזר הציבורי". באשר לתעשייה המסורתית, תומכים שם ב"תמריצים ותמיכה ממשלתית גם למפעלים שאינם מוטי ייצוא, פיתוח כלים פיננסיים ומיסויים לעידוד צמיחה של חברות הזנק, עידוד היתרונות היחסיים של המחקר המדעי והתעשייה, הכשרה מקצועית של כוח עבודה והשקעה במחקר ופיתוח, שיקום ופיתוח החינוך הטכנולוגי, פיתוח התיירות הישראלית וחיבור מפעלי התעשייה לתשתיות הגז הטבעי".
מרצ
בקוטב השמאלי, מרצ חולקת על החשיבות שבשיפור מעמדה של ישראל במדדים הנזכרים: "מדינת ישראל שיפרה את מעמדה במדדי התחרותיות וקלות העסקים, אך הצלחות אלה לא שיפרו את מעמדם של העסקים הקטנים והבינוניים בישראל ושל העצמאים, שעדיין מלינים על קשיים לשרוד בזירת הבירוקרטיה. מרצ תחזק את העסקים 'כחול לבן' באמצעות הקלות בירוקרטיות על עסקים, בפרט מהפריפריה, והעדפת עסקים מקומיים במכרזים ציבוריים".
חד"ש
ואילו בחד"ש סבורים שתוספות שכר הן הפתרון: "בכל העולם פריון העבודה גדל ככל שרמת השכר גבוהה יותר ושירותי הרווחה, הבריאות והחינוך מתקדמים יותר. יש להקים גם מנגנון ממלכתי להסבה מקצועית כדי להכשיר עובדים בגילים מבוגרים, 'עובדים שחוקים' (כגון בתעשייה או בהוראה) או במקצועות שהולכים ונעלמים".
החירות להתחרות
ישראל היא "מדינה קטנה עם רגולציה גדולה": במדד הרגולציה של ה־OECD ישראל ניצבת במקום אחד לפני האחרון, ובכל אחד מהמדדים שמרכיבים אותו אנחנו בחלק התחתון של הדירוג. הרגולציה בישראל נוקשה ומגבילה באופן קיצוני בהשוואה למדינות המפותחות, והיא משפיעה על התנהלות עסקים ויבואנים ומעלה את המחיר לצרכן. הממשלה היוצאת הובילה תהליך להפחתת הנטל הרגולטורי וטיוב הרגולציה, והוא כבר חסך כ־3 מיליארד שקלים. שאלנו את המפלגות כיצד הן מתכוונות להתמודד עם הסוגיה.
איחוד מפלגות הימין
באיחוד מפלגות הימין יפעלו לבטל את התקינה הכפולה ולקדם הליכים של הסרת חסמים על ייבוא מקביל, כולל מול הרבנות הראשית: "יש לפתור את עניין השגחת הכשרות בייבוא מקביל, בתיאום עם הרבנות הראשית שאף היא חפצה בכך. נפעל לשינוי סדר העדיפויות בנוגע להקלת מכסים על מוצרי צריכה, לצד זהירות מפני השתלטות עוינת וריסוק של התעשייה המקומית על ידי תעשייה זרה".
הימין החדש
במפלגת הימין החדש סבורים כי יוקר המחיה הוא תופעת לוואי של עודף החסמים והרגולציה, שמונעים מהשוק החופשי לפעול: "עודף הרגולציה מדכא את התחרות, מסרבל הקמת חברות ומעלה את מחירי השירותים והמוצרים. נפעל להסרת החסמים והרגולציה, כפי שביצעה יו"ר הימין החדש שרת המשפטים איילת שקד בראשות ועדת השרים לחקיקה".
כולנו
במפלגת כולנו מזכירים את הרפורמה שהובילו במכון התקנים, ושצפויה להביא להורדת מחירים בשל מתן הסמכה למעבדות פרטיות לאשר מוצרים. "מעבר לכך, מפלגת כולנו עסקה באינטנסיביות בהפחתת רגולציה על ייבוא מוצרים, לצד עבודה עם דואר ישראל ונמלי ישראל כדי לשחרר חסמים בשרשרת הייבוא". גם במפלגת העבודה שואפים ל"ויתור על תחנות אישור ואגרות מיותרות" ול"רפורמה שתעמיד הן את הצרכן והן את בעל העסק במרכז, כל זאת בלי לפגוע בעובדים ובבטיחות השימוש במוצרים".
כחול לבן
בכחול־לבן לא סבורים שיש עודף תקינה ורגולציה בישראל, וטוענים כי "חלקה מונע אסונות ומוות. הדבר נדרש, במיוחד במוצרים המיועדים לילדים ולתינוקות, וכן לרכב. רפורמת התמרוקים (שיזמה שרת הבריאות מטעם יש עתיד, יעל גרמן; ר"מ) היא דוגמה אחת להקלות ברגולציה על ייבוא מוצרים, לצד שימת דגש על בטיחות המוצר ושמירה על התעשייה המקומית".
חד"ש
בחד"ש מסכימים: "לא קיים בישראל עודף תקינה, ההפך הוא הנכון. קיימת הצפה של מוצרים תעשייתיים הנכנסים לארץ ללא מכס ובדיקה. על מנת להגן על התוצרת המקומית ועל מקומות העבודה, יש לערוך השוואה בין המיסים והמכס של המוצרים המיובאים לקיימים כלפי תוצרת הארץ. יש למנוע את החלשת מכון התקנים, סגירתו או הפרטתו".
מרצ
במרצ סבורים שחיזוק התעשייה המקומית חשוב מצמצום הרגולציה. "חסינות המשק הישראלי והתעשייה המקומית חשובה מהצפת השוק במוצרים מיובאים. אנו רואים כיום קריסה בשווקים כגון קרמיקה, טקסטיל ומחזור זכוכית, בגלל ייבוא במחירי הפסד ממדינות כמו טורקיה, על חשבון חיזוק התעשייה המקומית והפריפריה. מרצ תתמוך בתעשייה המקומית על פני ייבוא מוצרים". 
הימין החדש
בימין החדש סבורים כי "ישראל סובלת מעודף גדול בגופי רגולציה שמדכא את התחרות, מסרבל הקמת חברות ומגדיל את אי־השוויון", ומציינים כי "לפי דו"ח ה־OECD, בהולנד יש 12 רגולטורים, באוסטרליה 80 ובישראל כ־200 רגולטורים"
מחירי המזון בישראל יקרים בהשוואה למדינות אחרות.
