רק לפני חודשיים קיים משה פייגלין כנס בגני התערוכה, בהשתתפות עשרות פעילים. השבוע גדשו את האנגר 11 בנמל תל־אביב יותר מאלף איש שבאו לשמוע את יו"ר זהות רגע לפני הבחירות. הרשימה, שבתחילה נתפסה כקוריוז, מטפסת בחלק מהסקרים עד לשבעה מנדטים. פייגלין מאמין שהיא תהיה "לשון המאזניים" ואולי תקבע בפועל מי יהיה ראש הממשלה – בנימין נתניהו או בני גנץ. לאחר שנים רבות של מאמץ פוליטי חסר תוצאות, פייגלין מסתמן כטרנד המפתיע של בחירות 2019, עבור מי שמחפשים אלטרנטיבה לבחירה המסורתית, מפלגת אווירה.
הכנס אורגן כמעין חגיגת ניצחון – בלונים בכחול ולבן, דוכני נקניקיות, ודוכנים למכירת ספריו של פייגלין ובראשם רב־המכר "להיות יהודי חופשי", המצע המפורט – מפורט מאוד – שלו, שנמכר בעשרים שקלים. ברחבת המעשנים שבחוץ אפשר להריח ריחות שונים, לאו דווקא של סיגריות. "נארגן לך משהו", אומר לי מישהו בחיוך, "שתכתבי את הכתבה שלך יותר באיזי". אני מסרבת ונכנסת פנימה רק כדי לגלות שזו לא רק מפלגה של סטלנים, אלא בעיקר בוחרים צעירים שכל אחד מהם מתחבר לפן אחר מרעיונותיו של פייגלין.
הקהל מגוון מאד – הרבה צעירים שאכן הגיעו לכאן בעקבות לגליזציית הקנאביס שפייגלין מקדם ובעקבות תפיסת השוק החופשי שלו; חובשי כיפות, שרבים מהם משתייכים לנאמני הר הבית ומתחברים לחזון העברת הסמכויות בהר לרבנות הראשית והקמת בית המקדש השלישי; יוצאי בריה"מ, חיילים משוחררים, וגם מעט חרדים שחלקם בחרו להצניע את זהותם ולהחליף את הכיפות השחורות בכובעים אופנתיים. הרבה צעירים, מעט מבוגרים, והרבה יותר גברים מנשים. התקשורת, שעד לפני כמה שבועות בכלל לא ספרה את המפלגה, נוכחת כאן מאוד.
המנחה שי מלכה, מנכ"ל המפלגה ומקום שישי ברשימה, מבקש מהקהל לשתף בפייסבוק את השידור החי מהאירוע. זה חלק מהחיבור של המפלגה לעולם הדיגיטלי ולדור הצעיר. פייגלין עולה לבמה ומתקבל בתשואות אדירות. נראה שנעשה ניסיון לתת מקום גם לשאר חברי המפלגה, אבל אין ספק שמדובר במופע של איש אחד, בטוח בעצמו, שהחיוך לא מש מפניו כל הערב.
היו"ר קורא לשביעייה הראשונה לעלות לבמה ומציג אותם. הם עולים מחויכים, מתחבקים זה עם זה ומנסים לשדר אחדות, אולי גם בעקבות לא מעט תהיות אם יש ביניהם גורם מאחד ומצע משותף שהם מסכימים עליו. בהמשך מזמין מלכה את כל הרשימה, עד מקום 25, לעלות לבמה. "אני רוצה את כולם בפנים", הוא צועק אל המיקרופון, ונותן כדוגמה את יש עתיד, שהייתה הפתעת הבחירות לכנסת ה־19. את הפוקוס גונב מתמודד מספר 19 ברשימה – עידן מור, המוכר בשם הבמה שלו גדי וילצ'רסקי. הבחור חובש הכיפה שלצידי שואל אותי "מי זה הליצן הזה", וכשאני שולחת אותו לגגל את שמו הוא חוזר מודאג.
המילה "חירות" חוזרת בדברי הנואמים שוב ושוב. "אנשים באולם הזה, שבעבר הלא רחוק היה חדר קטן, ינסו להפוך את המהפכה התודעתית לפוליטית. זה לא רק חילופי ראשים בכנסת, זו תהיה מהפכת החירות", מכריז פייגלין. "אני מביט בכם ולא רואה ימין ולא שמאל, יש כאן ארץ ישראל וזכויות אדם. אני רואה דור חדש שלא משועבד לדוגמות הפוליטיות. תראו כמה מפחדים כל שומרי הסף והקומיסרים של התודעה הישנה והמשועבדת שעכשיו אנחנו מוחקים. תראו איך הם יוצאים מכליהם, מסלפים ומשקרים. תראו כמה הם מפחדים מבשורת החירות". בהמשך הוא מצהיר ש"החירות הזו היא תנאי לתיקון עולם, תנאי לכך שבבוא העת יבנה עם ישראל כולו כאיש אחד בלב אחד את בית המקדש".
שדה ירוק
דנה קניקובסקי מרעננה (25), סטודנטית לתקשורת, נחשפה לפייגלין בפעם הראשונה כשקראה את ספרו "קץ הנורמליות". "משהו שם נגע בי, הרגשתי חיבור אמיתי לפוליטיקה", היא אומרת. "כל הבחירות שלי בעבר היו חלקיות. אני מאמינה שזהות תיתן לי חירות אמיתית.
"בהתחלה קיבלתי תגובות שליליות", היא משיבה לשאלתי כיצד סביבתה מגיבה להחלטתה להצביע זהות. "אמרו לי 'הקול שלך הולך לפח', אבל הייתה לי תחושה וידעתי שאנשים יתפכחו".
פייגלין כבר היה בכנסת, ולא ביצע שום מהלך משמעותי. במה זה יהיה שונה הפעם?
"שמו לו מקלות בגלגלים, ניסו להפיל אותו ובאמת הצליחו להוציא אותו מהכנסת. עכשיו יש הזדמנות להראות מה הוא מסוגל באמת. לא כל אחד מסוגל לכתוב מצע מנומק של 344 עמודים".
מה את עונה לאמירה שמדובר ב"מפלגה של סטלנים"?
"מבחוץ זה נשמע שמשה משתמש בלגליזציה בשביל להביא קולות, אבל בסופו של דבר יש כאן בעיה גדולה, ולגליזציה היא האפשרות של החולים לקבל את התרופה שהם כל כך צריכים".
איתמר חדאד (25) מקריית־ארבע, תלמיד הישיבה במצפה־יריחו, תומך לדבריו כבר זמן רב ברעיונות של פייגלין: "השלמות של המצע, הדיבור על כל רובדי החיים – יהדות, כלכלה, חינוך, הכול מדבר אליי".
כאדם דתי, העובדה שלפחות שלושה רבנים יצאו נגד המפלגה לא מפריעה לך? והתמיכה בהפרדת דת ומדינה?
"אנשים נרתעים מהפרדת דת ומדינה. אני אישית מעריך את הרבנים שיצאו נגד, אבל הם לא קראו את המצע. מה שאני מחפש זה שרבנים ייתנו לי סיבה הלכתית למה לא להצביע לזהות. דעתם היא שלא להצביע לזהות, אבל מה הבעיה ההלכתית?"
הם נגד הפרדת דת ומדינה.
"הפרדת דת ומדינה זו סיסמה. כשמרקסיסטים אומרים דת ומדינה הם מתכוונים להפרדת דת ממדינת ישראל, אבל כשאנחנו אומרים את זה אנחנו מתכוונים להפריד את הפוליטיקה ממוסדות הדת – שלא יתערבו לנו במה ללמד, איך לחתן. במילים פשוטות יותר, בלי כפייה דתית".
איך מקבלים בסביבה שלך את התמיכה שלך בזהות, מפלגה שמזוהה עם לגליזציה?
"לא מתייחסים אליי כסטלן. אני לומד בישיבה ואנשים מכירים אותי. ברמה הבסיסית מבינים שיש כאן חוכמה ואנשים להוטים לשמוע במה מדובר. יש הרבה חשדות ואנשים לא לגמרי מבינים את התמונה הכוללת של זהות, וזה לדעתי מה שחסר. מוכרים היום אלכוהול בלי שום בעיה חוץ מהגבלה של גיל 18, ולא מתגוללים שיכורים ברחובות כמו שסמוטריץ מנסה להפחיד. אפילו בפורים כשאנשים שותים זה לא קורה, ואלכוהול ממכר יותר מקנאביס".
תומר טל, בן 40 מהשרון, הוא איש עסקים בתחום הקנאביס, וגם מטופל בעצמו בצמח בעקבות פוסט־טראומה שהוא סובל ממנה מאז שהיה עד לפיגוע. הוא תומך בזהות בעקבות הכשלים של הרפורמה בתחום. "הכמות שאדם כמוני מקבל היא חצי מהכמות שהוא צריך, והאיכות גרועה", הוא קובל. "במקום להפריח כאן שדה ירוק, אנחנו נשארים עם מדבר יבש. כל עוד נושא הקנאביס לא מוסדר, אנחנו נשארים עם קנאביס מורעל. הסדרה תעשה טוב לשוק הזה. עד שלא תהיה לגליזציה אמיתית, לא ייגמר הקושי של החולים להשיג את התרופה כמו שצריך".
הנושאים האחרים במצע מעניינים אותך?
"ברור. אני מתמקד בלגליזציה כי הכי חשוב לי להציל חיים ושיהיה פה טוב בישראל, ושייכנס לפה המון כסף מהתעשייה הזאת".
אתה מתחבר לחזון לבנות את בית המקדש?
"יש במפלגה הזאת המון דעות של אנשים, והן ייכנסו לחשיבה הכללית, חשיבה דמוקרטית. מה שמעניין אותי זה חירות ושוק חופשי, וברגע שיש שם אנשים אינטליגנטים אני סומך על ההחלטות שלהם. זכותו של פייגלין לחשוב ככה. אני ביקרתי בחברון ושמחתי שמערת המכפלה היא מקום קדוש שפתוח לערבים וליהודים, זה יוצר שלום. כולנו רוצים לחזור לירושלים, זה אומר שאנחנו רוצים מלחמה עולמית? לא, זו התרבות שלנו – ירושלים, בית המקדש".
ומה עם הטענות על כך שזה צעד עלול להבעיר את המזרח התיכון?
"זה גם מה שאמרו על טראמפ, שהוא יבעיר את כל העולם ושקוריאה הצפונית תירה טילים. זה בסדר לייצר שיח. אני מאמין שפייגלין מושפע מכלל המפלגה שלו ומכלל הדעות".
"הר הבית זה רק חצי עמוד במצע"
אלי גרבר, איש חינוך מרחובות, הצביע בעבר למרצ, אך הפעם יצביע לזהות בגלל הרעיונות הכלכליים. "מה שמושך אותי למפלגה זה הקפיטליזם והשוק החופשי", הוא אומר.
במצע שלו פייגלין מדבר בין היתר על ביטוח לאומי מופרט. זה משהו שיעבוד?
"אנחנו רוצים תחרות. אין כוונה לסגור את הביטוח הלאומי או את משרד החינוך, אבל כדי להתייעל הם צריכים להתחרות בספקים אחרים. אני בא מתחום ההוראה, ואני בטוח שאם החינוך יגיע לשוק החופשי אנשים ירוויחו יותר ותוכני הלימוד יהיו טובים יותר. בואו ניתן ליזמים לפתוח מוסדות".
גרבר נלהב מ"שיטת השובָרים" שזהות מציעה. על פי השיטה, שהגה הכלכלן הנודע מילטון פרידמן ושיושמה עד כה בחלק ממדינות ארה"ב ובשוודיה, הורים יקבלו שוברים בעלי ערך כספי, שאותם יוכלו לממש בבית הספר שאותו יבחרו עבור ילדיהם. כתוצאה מכך, סבורים תומכי השיטה, תגבר התחרות בין בתי הספר על כיסם של ההורים, והמוסדות ייאלצו להשקיע יותר.
פייגלין תומך בביטול קצבאות ובצעדים נוספים שעלולים לפגוע דווקא בשכבות החלשות.
"כשיש שפע לכולם, השפע מחלחל למטה. באופן כללי המטרה היא לצמצם את הבירוקרטיה ולתת לאזרח יותר אחריות".
בעבר הצבעת למרצ, הרעיון של הר הבית מדבר אליך? ומה בנוגע לחזון של פייגלין עבור הפלסטינים?
"אם לב האומה במצב בעייתי אז כל האומה במצב בעייתי, והר הבית הוא לב האומה. אנחנו מדברים על חזון שנוכל לקיים יחד – חילונים, דתיים, חרדים. בואו נפתח דיאלוג ונראה איך ליישם את הרעיון הזה. זה לא משהו חתרני של המחתרת היהודית. בכלל, הפכו את הנושא הזה לכותרת כשזה רק חצי עמוד במצע, כי לתקשורת נוח להעצים את זה".
במתחם הכניסה נראים דתיים וחילונים מנהלים דיונים ערים. מניין שני לתפילת ערבית מתארגן במקום, משל היה זה כנס של הבית היהודי. רגע לפני שאני עוזבת את אני נתקלת בנטע ("אל תכתבי שם משפחה, אני לא צריכה שירדפו אחריי"). היא נראית שונה מהאחרים – בשנות החמישים לחייה, חילונית, בבגדי ספורט. היא מספרת שבמהלך הצעידה הספורטיבית שלה בנמל תל־אביב נקלעה במקרה לאירוע. "אני לא אדם של כנסים פוליטיים, אבל ראיתי את זה על הדרך והחלטתי להיכנס".
ומה שמעת?
"שהוא מסוכן. עזבי לרגע את הרעיונות הקיצוניים שלו. איך בדיוק הוא ידאג לשכבות החלשות? הוא מדבר על הפרטה. בעלי מוגבל בכיסא גלגלים, אם שירותי הרווחה יופרטו – מי ידאג לקצבאות? מי ידאג להנגשה? תהיה תחרות בין עסקים שיקדמו את זה? את מי בדיוק יעניינו הנכים, החלשים? מי יתחרה עלינו? הוא רוצה לבנות כאן בית מקדש או להבעיר את המזרח התיכון? אני לא מצליחה להבין את ההצלחה שלו. אני יכולה להבין למה הוא מושך את הצעירים המעשנים ואת החולים שתלויים בקנאביס שתומכים בלגליזציה, אבל כל השאר? אין לי מושג מה הם מחפשים כאן".
