גולת הכותרת של כהונת איילת שקד כשרת המשפטים היא מינויי השופטים, בעיקר המינויים לבית המשפט העליון. לפתחה של שקד התגלגלה הזדמנות נדירה – להשפיע במהלך הקדנציה שלה על מינוייהם של שישה שופטים מתוך חמישה־עשר יושבי העליון, ולעצב במידה רבה את דמותו ואופיו של המוסד השיפוטי הגבוה במדינת ישראל.
–היכנסו לערוץ המושכים בחוטים של אתר מקור ראשון
מי שמופקד מטעם השרה על הזירה הזו הוא עוזרה אלון דביר. אם תרצו, זה האיש ש"שופט את השופטים", וממליץ לשרה את מי למנות ולקדם וגם את מי לא. דביר, בן 30 בלבד ובעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר־אילן, הוא גורם משפיע ביותר על מערכת המשפט הישראלית. כ־330 שופטים מונו עד כה במהלך הקדנציה של שקד. דביר הוא האיש שביצע את עבודת השטח וערך תחקירים יסודיים על שופטים מכהנים המעוניינים בקידום, ועל משפטנים המעוניינים להתמנות לשופטים. הקריטריון המרכזי ששימש אותו, לצד מקצועיותם של המועמדים, הוא גישה שיפוטית מרוסנת והסתייגות מאקטיביזם, ברוח השרה הממונה.
כסרן במיל' במחלקת המחקר באגף המודיעין של צה"ל, דביר מכיר את מלאכת איסוף הנתונים וגיבושם. הוא איתר מאמרים שכתבו המועמדים השונים והחלטות שיפוטיות שקיבלו, שוחח עם מכריהם ועם עורכי דין מנוסים, ושרטט את הפרופיל המשפטי והמקצועי שלהם. בחלק מהמקרים הוא התקשר בעצמו למשפטנים והציע להם להגיש מועמדות, תוך הבנה שההצעה ניתנת על דעת השרה ותזכה בתמיכתה.
בין היתר, דביר הוא שאיתר את פרופ' אלכס שטיין אי־שם בארה"ב, לאחר שבמסגרת חיפושיו אחר מועמדים מתאימים לכס השיפוט בעליון, התקשה לאתר שופט ישראלי שיענה לקריטריונים שלו.
