לא רבים מהקוראים יכירו את השם חן קוגל (56), אך מדובר באדם שמשולחן המעבדה שלו חורץ לא מעט גורלות. כראש המכון הלאומי לרפואה משפטית, היחיד מסוגו בישראל, לחוות הדעת של קוגל השפעה מכרעת בפרשיות פליליות מתוקשרות. הוא ואנשיו מאבחנים ראיות, בוחנים גופות ושרידי גופות ומלקטים דגימות די־אן־איי, המתגבשים בסופו של תהליך למסקנה משפטית.
עוד במושכים בחוטים
–מאתגר את השיטה
–שופט את השופטים
–חמישה בעקבות אחד: הכוורת של מנדלבליט
לאחר שחשף את התנהלותו השערורייתית של מנהלו הקודם של המכון, פרופ' יהודה היס, נבחר קוגל ב־2013 למלא את התפקיד בעצמו. הוא הוביל ארגון־מחדש של המכון ברוח של ניקיון כפיים, התנהלות תקינה ועצמאות מחשבתית. קוגל נחשב למי שאינו חושש להביע עמדות לעומתיות לאלה של הפרקליטות, והוא נוהג לציין שבכלא יושבים גם חפים מפשע.
המכון בראשותו עורך כאלפיים בדיקות בשנה לגופותיהם של מי שמתו באופן בלתי צפוי, וכ־600 בדיקות במסגרת הליכים פליליים. בימים אלה בודקים אנשי המכון את הממצאים שהתגלו לאחרונה בתיק תאיר ראדה ז"ל – שערות שנמצאו על גופתה ושאינן שייכות למורשע ברצח רומן זדורוב. חוות הדעת של קוגל ואנשיו תכריע במידה רבה האם זדורוב יגיע למשפט חוזר או לא. בעבר חיבר קוגל את חוות הדעת של המכון בנוגע לגורלם של החיילים החטופים אהוד גולדווסר ואלדד רגב, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת לבנון השנייה, וכן את חוות הדעת בנוגע לנסיבות מותה של הילדה רוז פיזם.
קוגל היה ממייסדי תא גאווה בליכוד, המאגד את הלהט"בים המשתייכים למפלגת הימין הגדולה. הוא פסנתרן ג'אז חובב המנגן להנאתו במועדוני ג'אז, וממקימי להקת ה"גייזמרים" – המקהלה הגאה של אגודת הלהט"ב.
