אל תפספסו: המסלולים בצפון עברו שדרוג משמיים

עם כל הכבוד לאזורי ארצנו האחרים, אין מצב שהשנה אתם לא עולים לצפון בחול המועד פסח. לרשותכם שבוע שלם של חופשת חג, ואינספור הצעות ומסלולים ירוקים כפי שלא ראיתם שנים. מדריכי החברה להגנת הטבע הצטרפו אלינו לכמה מהמסלולים המיוחדים ביותר שתמצאו בתקופה זו. ביקשנו לבקר דווקא במסלולים ובאתרים שנראים אחרת מכפי שנראו בחמש שנות הבצורת האחרונות. אחרי כל כך הרבה שנים של מחסור במשקעים, החורף המבורך הותיר אותנו עם יותר מ־130 אחוז משקעים מהממוצע. אז קחו תרמיל, קחו מקל – אולי תצטרכו גם נעליים גבוהות – ובואו לגליל ולגולן. בגד ים מומלץ לאמיצים בלבד, עדיין קצת קריר כאן.

גב מים חדש ופריחה מדהימה

נחל תבור, הגליל התחתון

נחל תבור מארח את אחת האוכלוסיות המפותחות של הצבי הארץ־ישראלי (החיה הלאומית של ישראל). היובלים המזינים של הנחל זורמים במסלע הגיר של הגליל התחתון, ואז נאספים ליובל המרכזי בנחל תבור שהוא בזלתי. "עבודת" המים על הבזלת במשך שנים רבות השאירה לנו את קניון הבזלת העמוק, שנתברך החורף במשקעים רבים. גלי הפריחה של האדומים והסגולים כמעט ייעלמו עד הפסח, אבל מרבדים צהובים החליפו אותם – זהבית השלוחות, חרדל השדה, ירוקת החמור, חרצית עטורה, ניסנית דו־קרנית וכמובן סביונים. כאשר זה יחלוף, נוכל לראות בבת אחת את צמחי הקיץ פושטים על שטח הגדות והבתה סביב.

מה שונה החורף הזה מכל החורפים?
בקניון הבזלת במסלול ההליכה נוצר גב מים שהמבקרים יוכלו להתרחץ ולשכשך בו, ושלא היה קיים בשנים קודמות. בנוסף, ניתן לראות כמות פריחות יפה השנה בגלל משקעים יוצאי דופן ושמירת טבע שהתבצעה באזור ברבות השנים. אתם זוכרים – אסור לקטוף את פרחי הגן והבר.

בעקבות זרימה אדירה ומרשימה

הירדן ההררי, רמת הגולן

הירדן ההררי הוא מסלול העובר לאורך אפיקו הטבעי של נהר הירדן, שהוא הנהר היחיד בארץ. אפיק הירדן הוא למעשה הגבול הטבעי בין הגולן לגליל. במסלול ניתן לראות עתיקות של מצודה צלבנית (שניכרים בה סימנים של תזוזת השבר הסורי־אפריקאי), טחנות קמח עתיקות, צמחיית נחלים פראית, זרימה מרהיבה ואפילו ניסיון לבנות תחנת חשמל הידרו־אלקטרית. כמו כן ניתן לחזות בפריחה ייחודית של דונגית ארץ ישראלית, חרדלים, נורית איה, חטוטרן מצוי וחצב מצוי (שצפויים להיות כאן גם בפסח). אורך המסלול: כשעתיים וחצי.

מה שונה החורף הזה מכל החורפים?
הזרימה האדירה והמרשימה, שנחשבת לחריגה לעונה זאת של השנה. אם סרטוני הווטסאפ של הנחלים השוצפים לא הספיקו לכם, בואו לכאן לראות את הטבע שוצף בשידור חי.

המעיינות שחזרו לעצמם

עין דבשה ועין תינה, הגליל העליון

חלק מהמים המגיעים לאצבע הגליל ולעמק החולה נובעים מסדרת מעיינות בשם "מעיינות הדופן", הנמצאים במורדות המערביים של הגולן. מעיינות אלו הם מעיינות שכבה הנובעים לאורך כל השנה, והשנה, בזכות החורף הנפלא – נביעתם חזקה במיוחד. עין דבשה (דרבשיה) הוא מסלול קצר וחביב המתאים גם לילדים קטנים, ובו הולכים בתוך המים אל שרידי טחנת קמח נטושה. יש כאן שילוב של מים זורמים, צלולים וקרים עם צמחיית נחלים עשירה. זהו פארק מים קטן של הטבע, מרענן אמיתי ליום חופש חם.

איך מגיעים? על כביש 918, כביש גדות־גונן, בין הקילומטר ה־24 לקילומטר ה־25, מחנים את הרכב ברחבת הכורכר ממערב לכביש, חוצים בזהירות, עוברים וסוגרים את גדר הבקר שבכניסה ולאחר כעשר דקות הליכה (כחצי ק"מ), בתוך ולצד המים, מגיעים למעיין.

מעט דרומה יותר, בין הק"מ ה־24 לק"מ ה־23, נמצא עין תינה. פונים שמאלה ומחנים את הרכב ברחבת החניה (רכבים גבוהים יכולים להיכנס עד חורשת האקליפטוסים הסמוכה לתחילת המסלול). בתחילת המסלול יש בריכת מים (ניתן לעקוף אותה משמאל) ואחריה מתחילים לטפס במתינות בתוך המים הרדודים והצוננים. לצד השביל שיחי קנה, פטל ואירוס ענף שנוכל לראות את שרידי פריחתו הצהובה; שימו לב, זהו פרח מוגן.

לאחר כעשר דקות של הליכה חשופה לשמש מגיעים לנקודת פיצול: שביל הפונה דרומה (ימינה) במסלול יבש ומוצל, ושביל הפונה צפונה (שמאלה) בדרך רטובה ומאתגרת קצת יותר – ובו נבחר: השביל מוביל אותנו בין סלעי בזלת רטובים ומים זורמים, בתוך צמחיית נחלים צפופה ועצי תאנה. בסוף השביל ממתינה הפתעה מרעננת במיוחד – מפל עין תינה, שאמנם יוצא מתוך צינור אך הדבר אינו פוגע בעוצמת המים ובחוויה. זה הזמן למקלחת מרעננת מול נופי עמק החולה.

מה שונה החורף הזה מכל החורפים?
אחרי חמש שנות בצורת שבהן כמעט כל מי מעיינות הדופן ומעיין עין תינה בפרט נתפסו ונשאבו לצרכי חקלאות, אנו זוכים לשפע של מים זורמים. מי שיגיע למקום יתקשה להאמין שרק בקיץ האחרון מפל עין תינה היה יבש, וכמעט לא שוחררו ממנו מים לנחל.

דרך הנוף מלאת הפרחים

יער בית קשת, הגליל התחתון

דרך נוף יער בית קשת היא דרך נופית מקסימה בגליל התחתון. היער משתרע על כ־25 אלף דונם, וברבות השנים ניטעו בו אלונים עתיקים, עצי אורן, ברוש, אלה אטלנטית, עוזרר וחלקת עצי ארז. היער הוא שריד ליער גדול שכיסה בעבר את הגליל התחתון. היער נכרת על ידי הטורקים במלחמת העולם הראשונה בעקבות שימוש בעצים כחומר בעירה להסקת הקטרים, ובניית מסילות רכבת בחזית הדרומית. בשנות הארבעים חודשו הנטיעות, והיום מדובר ביער לתפארת. מומלץ לטייל ב"שביל הטרשונים", להתעכב בבית היערן ולתצפת מתל גובל מזרחה אל רמת סירין, שכולה טבע בשיא הדרו. את היער מלווה צמחייה עשירה של תת־יער: כלניות, צבעונים ופרחים נוספים. כל היער משולט. הכניסה חופשית למטיילים, ובדרך הנוף המשתרעת לאורך 18 ק"מ ניתן לנסוע ברכבים פרטיים ולעצור מדי פעם להליכה קצרה.

מה שונה החורף הזה מכל החורפים?
בזכות השנה הגשומה במיוחד, נתברך היער בפריחות יוצאות דופן. ‏

התחלה פרחונית ורטובה

שביל ישראל, הגליל העליון

גם אם הַשְלָמַת שביל ישראל על אלף הקילומטרים שלו לא נכנסת לכם ללו"ז של חול המועד, כדאי שתכוונו לפחות לעבור את הקטע הראשון שלו – מבית אוסישקין בקיבוץ דן לנחל שניר. המסלול מלא פריחה חרדלית צהובה, שהשנה מדווח כי היא סוערת במיוחד בזכות שפע הגשם שירד, אך בעוד רגע היא צפויה להסתיים. תוכלו לראות כאן גם תורמוסים שסיימו פריחה, ותרמילי הזרעים שלהם תפוחים לפני הפצה.

מומלץ להתארגן בשני רכבים: אחד יושאר בחניית בית אוסישקין, ושני יוקפץ לחניון גן הצפון וימתין לכם לסיום המסלול. היתרון של המסלול טמון בכך שהוא אינו המוני (לפחות בחלקו הראשון), ומאפשר זמן איכות משפחתי ומבט מזווית אחרת על החרמון – המושלג! – והר דב, פנורמה יפהפייה של נוף פתוח. המסלול מסומן היטב בסימון השבילים של שביל ישראל (לבן, כחול, כתום) ובדרך תוכלו לראות את שרידי השער הכנעני בשמורת תל־דן העשוי לבני בוץ ובו הקשת הקדומה ביותר בהיסטוריה, מימי אברהם אבינו. השער השתמר בצורה מופלאה בזכות היותו קבור באדמה עד 1980.

המסלול מקיף את שמורת תל־דן מצפון בדרך עפר לבנה. במבט אחד אנו רואים את אזור משולש הגבולות בהר דב (סוריה־ישראל־לבנון), את חוות שבעא, הכפר רג'ר, מרג'־עיון ואל־חיאם בצפון הרחוק, מטולה מעט יותר קרובה, ומערבה ודרומה – רכס הרי נפתלי. מהר מאוד נגיע לתעלת הנוחיילה, שהשנה מלאה במים בזכות הגשמים. תעלה זו נחפרה בשנות השבעים כדי להגן על מקורות המים של ישראל – הדן, החצבני והירדן – מפני חבלה אפשרית בצינור הנפט שהוביל עד ראשית שנות השמונים נפט גולמי מעיראק לנמל חיפה ובהמשך לצידון. בשנת 1969 זוהם הירדן בעקבות פיצוץ הצינור ולכן נחפרו התעלה והמאגר, שאליו אפשר להגיע מתוך שמורת נחל שניר.

לצד התעלה נוכל לפגוש במיזם מקסים על השביל: ספריית שביל ישראל. מדובר בארגזים שהוסבו לספריות, וממוקמים בתחנות שונות לאורך השביל. המטיילים יכולים לשאול ספר שילווה אותם בדרך, ולהחזירו באחת התחנות הבאות. בארגז אפשר למצוא רשמים ומכתבים של מטיילים שעברו כאן (דַפדפו, הסתכלו והחזירו, למען הבאים אחריכם). באמצע המסלול ישנם שני מעברי מים מאתגרים (קחו בחשבון: השנה אין סיכוי לעבור בלי להירטב). לאחר החציה  השביל יוליך אותנו לדרך הפטרולים, וממנה לשמורת נחל שניר (מומלץ לעשות חניית התרעננות לפני ההמשך).

נמשיך בנחל שניר (החצבני) שבזכות החורף הגשום חוזר לימי תפארתו (נדרש תשלום בכניסה), עד חניון מעיין ברוך, שם נמצא מעברי מים, יתדות והרבה מים זורמים וצל. אורך המסלול כארבע שעות.

מה שונה החורף הזה מכל החורפים?
פריחה חזקה וגבוהה של שלל צמחים ופרחים, מעברי מים מלאים עד גדותיהם, ונחל שניר עם כמויות מים גדולות במיוחד.

פסטיבל אביב ושבילים חדשים  

סחנה, עמק המעיינות

בגן הלאומי גן השלושה, הסחנה, ניצלו את החורף למהפך של ממש. עם פתיחת האביב ישיקו שם את "שביל הבוסתן והמים" – אזור בילוי חדש בגן שבמסגרתו נסלל שביל מונגש ממגרש החניה ועד הנחל, ההופך לטיילת לאורך הנחל בחלקו המזרחי של הגן באורך כ־300 מטר. השביל המונגש עובר דרך בוסתן פורח של עצי ארץ ישראל וטחנת קמח עתיקה, ומתחבר בסופו עם שביל פעמוני ההתיישבות.

הצטרפנו ליהודה כרמי, מנהל הגן, לסיור באזורים החדשים שייחשפו לקהל בפסח. "המטרה המרכזית הייתה ליצור שביל מונגש לאנשים מוגבלים בתנועה כך שיוכלו להגיע עד למים", הוא מספר. "תוך כדי כך הפכנו אזור שהיה מוזנח ולא מנוצל, למתחם בילוי עם דשאים". במהלך פריצת השביל נחשפו בצלע הגבעה שני פתחיה של מחילה חפורה שמקורה מוערך בתקופה הרומית־ביזנטית, ושהייתה כנראה חלק ממפעל מים קדום. המחילה תיחפר ותיחקר באופן מדעי בהמשך, לאחר שיינתן אישור של רשות העתיקות, ובשלב זה לא ניתן להיכנס לתוכה.

בחודשים האחרונים, מציין כרמי, הוגדל באתר גם שטח הבילוי במים הרדודים: "הוצאנו בוץ מהנחל ומילאנו אותו בחלוקים, כך שנוצר עוד אזור שכשוך שמתאים מאוד למשפחות עם ילדים". המים עצמם בטמפרטורה קבועה של 28 מעלות בכל ימות השנה, כך שאפילו בחורף תמצאו כאן אנשים שוחים. אל תפספסו הליכה קצרה למוזיאון "עקבות בעמק" על שני אגפיו – אגף המורשת באתר חומה ומגדל המשוחזר, ואגף הארכיאולוגיה הים־תיכונית.

מה שונה החורף הזה מכל החורפים?
אזור בילוי חדש, מרבדי דשא ובריכות שכשוך עם מים נעימים.