קליל:
שם המסלול: מהקרון ביישוב עלי למעיין הגבורה
אורך המסלול: 2 ק"מ. המסלול אינו מעגלי ודורש שני רכבים
זמן הליכה: 1 – 2 שעות
דרגת קושי: למשפחות
עונה מומלצת: כל השנה
ביטחון ועזרה רפואית: מוקד עלי: 02-9944242.
מוקד בנימין: 02-9974106.
מפת סימון שבילים: מפת טיולים וסימון שבילים מספר 6-5: בקעת הירדן ומזרח השומרון, בהוצאת החברה להגנת הטבע
עובדות מעניינות על המקום: מסלול קצר וחביב המשלב תצפית מרהיבה על עמק שילה וארץ שומרון יחד עם טבע ושלל סיפורי גבורה.
היישוב עלי הוקם כדי להיות עיר גנים בשומרון. אירוע ההשקה של גרעין המייסדים היה באלול תשד"ם, והוא נקרא 'הזריחה בעלי'. מטרתו הייתה לגבש ולהרחיב את הגרעין באמצעות הפנינג מרשים, ובין השאר בוצעה שם לראשונה צניחה חופשית בשמי יהודה ושומרון. למחרת התפרסמה הכתבה 'שקיעה בעלי', ושם פירט כותב המאמר כיצד מתיימר היישוב להיות עיר גנים באזור זה.
אמנם היישוב עלי עדיין לא עיר, אך מדובר באחד היישובים הקהילתיים הגדולים ביהודה ושומרון. יש בו מערכת חינוך ענפה ומשפחות רבות של אנשי קבע שהתגבשו סביב המכינה הקדם-צבאית הראשונה בארץ, 'בני דוד', בראשותו של זוכה פרס ישראל למפעל חיים, הרב אלי סדן.
מה במסלול? מהקרון נצפה הכפר תורמוס עיא על בתיו המפוארים המתפרשים בעמק שילה. בנייה בעמק אינה תופעה אופיינית לכפר מסורתי שהעמק הוא אדמותיו. ככל הנראה תושבי הכפר התפרנסו בעבר מהמעבר בדרך ופחות מחקלאות, ועל כן החליטו מקימיו להתקרב לדרך על חשבון אדמות העמק.
מקור שמו של הכפר אינו ברור, והשם הנושא שם של פרח הפך להיות מוקד עניין לנוסעים על כביש 60 באזור עמק שילה. פרופ' יואל אליצור ניסה לזהות את השם כשיבוש של המילה 'תורמוסר', שמשמעותה 'בלן'.
איך מגיעים? נוסעים על כביש 60 ופונים אל היישוב עלי. מטפסים עם הכביש עד שמגיעים לצומת T. בצומת פונים ימינה, עוברים את הפנייה לנווה שוהם ולשכונת פלגי מים, ומתחילים לטפס אל הגבעות העליונות של היישוב. בשכונת נוף הרים ממשיכים בנסיעה עד רחוב הר ציון, שבו פונים שמאלה ומיד ימינה. חוצים את השכונה, ולאחר שלוש דקות נסיעה נכנסים לגבעת היובל. חולפים על פני כמה בתים, עד שמגיעים לשכונת קראוונים ולצומת T. בצומת פונים ימינה וממשיכים בירידה עד קצה שכונת הקראוונים. בסוף הרחוב ממשיכים בירידה מפותלת עד שמגיעים ל'קרון' – התצפית ומרכז המבקרים של היישוב עלי.
מכיוון שהמסלול אינו מעגלי, יש להשאיר רכב בסוף המסלול. מצומת הכניסה ליישוב עלי חוזרים שמאלה לכביש 60. עוברים את תחנת הדלק ואחריה פונים שמאלה לבית העלמין של עלי. בחורף מחנים כאן רכבים פרטיים, כיוון שהדרך אינה עבירה בהמשך. בקיץ אפשר להמשיך עם הרכב לפי הסימון השחור בשביל עפר היוצא מבית העלמין, עד לחיבור עם 'דרך עמיחי' היורדת מעֵלי. בעלי רכב גבוה יכולים להגיע עד למעיין.
איך הולכים? מתחילים את הטיול בתצפית מהקרון, שממנה נשקף הנוף המרהיב של הרי בנימין. בולט מדרום – הר בעל חצור, הנקודה הגבוהה באזור (1,016 מ'). ממשיכי לצפות ממנו וצפונה: הכפר תורמוס עיא יושב בעמק ומעליו הכפר סינג'יל, המשמר את שמו של האביר סנט ג'ייל. בהמשך גבעת הראל, על שם הראל בן נון שנרצח ביישוב יצהר בשנת 1998, וכן גבעת הרואה, ששמה משמר את המצווה שהייתה נהוגה בזמן המשכן: אפשר לאכול את קורבן הפסח בכל מקום שממנו רואים את העיר שילה (הנמצאת 2 ק"מ מדרום-מזרח אלינו). בהמשך נראית גם מעלה לבונה, המזכירה את סיפור קרב מעלה לבונה של יהודה המכבי שהתרחש באזור זה, וכן את המעלה הרומאי שהיה קיים כאן. באופק אפשר לזהות את ג'בל טרוג'ה ואת קבר השיח זייד המקודש לאסלאם. לפי הסיפורים השייח זייד עף ובא (טאר וג'ע) להר זה כיוון שמאס במעשיהם של תושבי כפרו, עטרה. סמוך לקבר יש אלונים קדושים.
באופק נראית העיר אריאל, ומצפון נגלה לנו מרכז השומרון – תפוח, יצהר, הר גריזים, הר עיבל והעיר שכם. בעמק שמתחתינו נוכל לראות את מעיין הגבורה.
המסלול למעיין מתחיל בירידה תלולה בשביל שחור מצפון לקרון, שיורד עד לכתף למרגלותיו. על הכתף יש עץ חרוב, וספסל אבן שחוסה בצילו. מנקודה זו נפנה צפונה ונרד עם שביל הג'יפים עד למעיין. יש לעקוב אחר הסימון כדי לא לאבד את השביל.
מעיין הגבורה נבנה בידי נוער עלי ותלמידי המכינה הקדם צבאית 'בני דוד' לזכרם של אבי ואביטל וולנסקי הי"ד, שנרצחו בדרכם לביתם בשכונת גבעת היובל.
לצערנו, לאחר בניית המעיין שכַל היישוב עלי בנים נוספים: רס"ן רועי קליין וסגן עמיחי מרחביה הי"ד נהרגו במלחמת לבנון השנייה, ורס"ן אלירז פרץ הי"ד נהרג בהיתקלות ברצועת עזה במרץ 2010.
גובה המים במעיין הוא 1.80 בברֵכה העמוקה, ו-40 ס"מ בברֵכה הרדודה, המתאימה לילדים קטנים. כמו בכל מקום, גם במעיין יש לשמור על הניקיון ולקחת את הזבל איתנו.
לאחר בילוי והתרעננות במעיין נוכל לשוב אל הרכב. אם הרכב נמצא בחניית בית העלמין יש לצעוד עוד 10 דקות מהמעיין, על שביל העפר המסומן בשחור.
מאתגר:
שם המסלול: מפדואל לצרֵדה ונחל שילה תחתון בלב השומרון
אורך המסלול: 3.5 ק"מ
זמן הליכה: 4 שעות
דרגת קושי: משפחות מטיבות לכת
עונה מומלצת: כל השנה
ביטחון ועזרה רפואית: רבש"ץ פדואל: 057-7565880
רבש"ץ עופרים: 050-3889904
רבש"ץ בית אריה: 054-2806804
מפת סימון שבילים: מפת טיולים וסימון שבילים מספר 7: השרון ומערב השומרון, בהוצאת החברה להגנת הטבע.
עובדות מעניינות על המקום: שתי דמויות מוכרות ומשמעותיות יצאו מן העיר צרֵדה. הדמות הראשונה היא מלך ישראל הראשון, "ירבעם בן נבט אפרתי מן הצרֵדה", שהתנ"ך לא עושה לו הנחות ומציג אותו כחוטא ומחטיא. הדמות השנייה היא נשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות, ר' יוסי בן יועזר איש צרדה, אשר מצוטט בפרקי אבות: "יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם" (פרק א' משנה ד').
איך מגיעים? נוסעים על כביש 5, חוצה שומרון, ופונים דרומה לכיוון פדואל. נוסעים בכביש ועוברים ליד היישוב ברוכין, ולאחר כמה דקות מגיעים ל'כיכר אלימלך'. פונים בה שמאלה (דרומה) – יוצאים ביציאה השלישית – לעבר היישוב פדואל. מתקדמים לשער היישוב ומחנים את הרכב בחניות הראשונות שבתוך היישוב. חוזרים רגלית אל השער.
מכיוון שהמסלול אינו מעגלי, יש להשאיר רכב בסוף המסלול: לא מומלץ לחנות בסוף המסלול להקפצת רכבים. עדיף לחזור לפדואל ולדאוג להקפצה משם, או להשאיר את הרכב בכניסה הצפון-מערבית של בית אריה (הדבר ידרוש עלייה נוספת ברגל לאחר המסלול, לאורך הכביש המוביל לבית אריה).
משער היישוב פדואל חוזרים בחזרה לכיכר אלימלך. בכיכר פונים שמאלה (מערבה), לכיוון בית אריה וכביש 446. מגיעים לצומת דיר בלוט, על כביש 446, ופונים שמאלה (דרומה). הכביש יורד בתלילות ויש בו פיתולים רבים. לאחר הירידה הכביש מתעקל שמאלה, ומיד לאחר חציית אפיק הנחל יש פנייה שמאלה לשביל עפר עם סימון שבילים אדום. כאן יסתיים המסלול.
איך הולכים? המסלול מתחיל מגדר היישוב, כ-50 מטרים מחוץ לשער, והוא מסומן בסימון שבילים אדום. השביל יורד ומקיף את הגדר של היישוב פדואל ממזרח. השביל יורד מעט, ומגיע אל כתף שמתחתיה יש בור מים צלולים ומזמינים לרחצה. סימון שקוף מוליך מהשביל אל הבור.
שבים מהבור אל השביל המרכזי, המסומן באדום, ויורדים בין טראסות חקלאיות. השביל מתקדם שמאלה והדרך עוברת במקביל לטראסה אנכית, התוחמת בין חלקות של עצי זית. אפשר לראות את ההבדל בין עצי הזית הגדולים והזקנים במזרח ובין העצים הצעירים יותר במערב.
לאחר כ-600 מ' השביל חותך את ואדי א־שמית, ולאחר מכן מטפס כ-200 מ'. לנגד עינינו נראים שרידי המצודה הישראלית שהגנה על העיר צרֵדה בתקופת המלוכה. המצודה נקראת בפי הערבים המקומיים 'חינדק', שפירושה בעברית הוא 'נִקבָּה' או 'תעלה'.
ממצודת חינדק ממשיכים במעלה ההר, עד שמגיעים אל שביל עפר חום. פונים ימינה, ולאחר פחות מ-100 מ' מטפסים שמאלה עד לראש המצוק. עוברים במרחב מרובה חציבות, ובו אפילו תעלה חצובה המקלה על ההליכה עד הפסגה. זו אחת הנקודות היפות ביותר בשומרון, הצופה אל אפיקו הרחב והתחתון של נחל שילה ואל 'הפרסה', העיקול החד שלו. בגבעה שממערב לנו אפשר לראות את ח'רבת בִּנת בר, המזוהה כשרידי העיר צרֵדה, המוקפת במצוק משלושת עבריה.
ממשיכים ללכת במשטחי הסלע הקרובים לשפת המצוק, לעבר המורדות הצפונים של השלוחה, עד שמגיעים לפתח של מערה קרסטית גדולה ומרשימה הצופה אל הפרסה וחוצה את הרכס מצד לצד.
מכאן אפשר לרדת בשתי דרכים שמתחברות זו לזו. האפשרות הראשונה היא להמשיך עם הסימון האדום לאוכף שלמרגלות ח'רבת בִּנת בר, לרדת צפונה ולהקיף את המצוקים. האפשרות השנייה, והיפה יותר, היא לחצות את המערה מצידה הצפוני של השלוחה לצידה הדרומי, לרדת מדרגת סלע ביציאה ולצעוד על שביל עיזים ברור לכיוון מערב, עד לחיבור עם השביל האדום.
בנקודת החיבור בין שתי דרכים הסימון האדום ממשיך מערבה, לתחתית המצוק, ולאחר כ-200 מ' יורדים דרומה בין מטעי זיתים ובורות מים מודרניים. חלקה השני של הירידה עובר בין טרשים ומדרגות סלע, המובילים לעבר אוכף צר. על האוכף נמצאת מכלאת צאן בתוך מבנה רבוע, שנראה כמו מצודה מתקופת המלוכה. תפקידה של מצודה זו היה להגן על הדרך העולה לעיר צרֵדה מכיוון מערב. מהאוכף השביל יורד ימינה (מערבה), ומתחבר לוואדי א־שמית. מהחיבור עם הנחל הדרך הופכת להיות נוחה וברורה.
לאחר הליכה של כחצי ק"מ השביל בוואדי מתחבר לערוץ הנחל הראשי באזור – נחל שילה. הליכה של כ-100 מ' מערבה מובילה לסוף המסלול, לכביש 446, במקטע המחבר בין פדואל בצפון לבית אריה בדרום.
מתוך הספר "מסלוליוש" בהוצאת מועצת יש"ע
לרכישה – לחצו כאן
