עם האביב חזרו הציפורים, ועם נדידת הציפורים מתכסה הארץ במרבדי פריחה אביבית. החורף נגמר, השמש זורחת וזה הזמן לצאת לטבע. אז אילו טיפוסים אתם, של פריחה או נדידה?
יותר משלושה חודשים מחכים הצמחים שמזג האוויר קצת יתחמם, ושתהיה להם קצת שמש על הראש. בחורף הכול התכסה בירוק של עלווה טריה ורעננה, והצמחים זקוקים לעלים הללו מכיוון שהעלים הם מפעלים קטנים ליצור מזון. שלא כמונו, הצמחים לא יכולים ללכת למכולת ולקנות מצות, והם גם לא יכולים להסתובב ולחפש מזון כמו בעלי החיים. לכן עליהם לייצר את המזון שלהם בעצמם.
העלים הם הסוד לייצור המזון. הם מכילים חומרים שבעזרתם מסוגלים הצמחים לייצר אנרגיה על ידי שלושה מרכיבים – מים, פחמן דו־חמצני ואנרגיית השמש. המים נשאבים דרך השורשים יחד עם מינרלים שונים, והעלים משמשים לספיחת פחמן דו־חמצני מהאוויר וקליטת אנרגיה מהשמש. תהליך זה נקרא פוטוסינתזה, והוא הסוד להצלחה בחיים של כל צמח.
עכשיו, כשהשמש יוצאת והאוויר מתחמם, מתחילה להתגבר פעילות של חרקים, זוחלים ובעלי חיים נוספים. לצמחים זהו זמן קריטי, משום שבו מתרחש התהליך החשוב ביותר במהלך חיי הצמח – תהליך ההאבקה.
כדי להבין את תהליך ההאבקה אנחנו צריכים לשאול רגע מה תפקידו של הפרח בחיי הצמח (מלבד כמובן לצבוע לנו את האביב בשלל צבעים). הפרח הוא למעשה אבר הרבייה של הצמח, ותפקידו היחיד הוא לבצע, לעזור ולייעל בתהליך ההאבקה.
אז איך מתרחש אותו תהליך המבטיח את קיומו של דור המשך לצמח? מבנה הפרח כולל אבקנים ושחלות, שהם אברי הרבייה הזכריים והנקביים. באבקנים נמצאים גרגרי האבקה שבתוכם נוצרים תאי הזרע, ותפקידם להגיע אל השחלה ולהפרות את הביציות. מכיוון שצמחים לא יכולים לזוז ממקומם ולגשת להפרות את הפרחים השכנים, הם צריכים וקטור – מאביק שיעביר את גרגרי האבקה מפרח אחד אל השחלה של הפרח השכן.
בעולם הצומח יש מגוון דרכים להאבקה – אם על ידי הרוח, או המים, אבל הדרך המוכרת, הנפוצה ומסתבר שגם המוצלחת ביותר היא האבקה על ידי בעלי חיים ובעיקר חרקים. למה לחרק לבזבז אנרגיה ולטרוח להעביר גרגרי אבקה מפרח אחד לפרח שני? הרי אין לו שום עניין לסייע לצמח להתרבות. לכן פרחים פיתחו תכונות שונות ומשונות שיעזרו להם למשוך אליהם מאביקים פוטנציאלים שיסייעו בתהליך. זה קורה כשהמאביקים מקבלים גמול בצורת צוף, אבקה, מחסה ללילה ועוד. הפרח גם צריך להודיע על כך למאביק הפוטנציאלי, כדי שידע שיש לו בשביל מה לטרוח ולהגיע. בגלל הצורך הזה זכינו וקיבלנו מגוון עצום של פרחים שונים בצבעים שונים, בצורות שונות ובגדלים שונים, שתפקידם לפרסם את הגמול למאביקים ולייעל בצורות שונות את תהליך הרבייה, כך שיובטח קיומו של דור הצמחים הבא וגם ילדינו יוכלו ליהנות.
המירוץ למזון
כשהיינו בגן הגננת סיפרה לנו שהציפורים נודדות כי קר להן והן מחפשות את הארצות שבהן חם גם כאשר במולדתן הרחוקה קריר ומושלג. אבל זה לא ממש מדויק. לכל הציפורים ישנה כסות של נוצות שמטרתה לבודד את גוף הציפור מהסביבה וכך לשמור על חום גוף תקין, ממש כמו שמיכת פוך.
אז למה בכל זאת רוב ציפורי אירופה, ובעיקר אלו שנמצאות במזרח אירופה ואסיה, מחליטות לעזוב ולצאת למסע הארוך והמסוכן? כאשר מגיע החורף בצפון הרחוק מקורות המים קופאים, האדמה עם הזרעים והצמחים מתכסה בשלג, בעלי החיים מאטים את פעילותם ובקיצור – כמעט אין מזון זמין. בנוסף, ככל שמצפינים הימים בחורף הופכים לקצרים יותר, ואין מספיק שעות אור לצורך חיפוש אחרי מעט המזון שנותר. את זה הציפורים כבר לא יוכלו לשרוד.
הכול תלוי, אם כן, במאגרי המזון. למשל הבז השחור – דורס קטן ויפה שמקנן אצלנו בנגב, מתזמן את עונת הקינון שלו כך שגוזליו יבקעו בספטמבר, בעיצומה של נדידת הסתיו של ציפורי השיר, וכך יהיה לו מלאי מזון להאכיל בו את גוזליו. חיוויאי הנחשים – דורס גדול הניזון בעיקר מנחשים, מקנן בעונת הקיץ בארץ ישראל שבה יש שפע של נחשים. בחורף, בזמן שפעילות הזוחלים יורדת בצורה משמעותית, הוא עוזב לאפריקה.
אוכלי הזרעים כגון הפרוש והפצחן, הניזונים בעיקר מזרעי עצים מחטניים או גלעיני פירות, מגיעים לכאן בחורף אך חוזרים לקנן בקיץ בצפון הרחוק, שם מבשילים זרעי היערות בדיוק בזמן להגעתם.
אז איך נודדים? ישנן שתי צורות עיקריות לנדידה של עופות יבשתיים – תעופה אקטיבית ותעופה פסיבית. תעופה אקטיבית היא תעופה פעילה הכוללת נפנופי כנפיים רצופים. צורת הנדידה הזאת מאפיינת לרוב עופות קטנים כמו ציפורי שיר, ברווזים וחופמאים.
הנדידה מתבצעת בעיקר בלילה, משתי סיבות: חיסכון באנרגיה – כשפחות חם מאבדים פחות אנרגיה, ובטיחות – נדידה בלילה בטוחה יותר לעופות הקטנים שנמצאים בסכנה של טריפה. היתרון בתעופה אקטיבית הוא נדידה מהירה, והחיסרון – היא דורשת המון אנרגיה, מה שמחייב את הציפורים לעצור ו"לתדלק". כלומר, לאגור המון שומן שבו הן ישתמשו ו"ישרפו" אותו בזמן הנדידה. מקומות כאלה יכולים להיות בתי גידול עשירים בחרקים, פירות שמבשילים בסוף הקיץ ומיני זרעים שומניים ומלאי חלבון.
הצורה השנייה שבה עופות נודדים היא תעופה פסיבית, דאייה. תעופה זו מאפיינת לרוב עופות גדולים וכבדים. אותם עופות מאבדים הרבה מאוד אנרגיה בכל נפנוף כנפיים אך הם בעלי כנפיים ארוכות ורחבות המאפשרות דאייה, לדוגמה: חסידות, שקנאים ודורסים גדולים. תעופה פסיבית מתאפשרת בזכות "תרמיקה" – זרם אוויר חם שעולה. איך זה קורה? הקרקע מתחממת מהשמש ומתחילה לפלוט חום, האוויר שמעליה מתחמם ומתחיל לעלות למעלה, הציפורים מנצלות את כנפיהן הארוכות ועולות מעלה מעלה בסיבובים באותה תרמיקה. לאחר שהן מגיעות לגובה מספק, הן תופסות את כיוון הנדידה וגולשות בכנפיים פרושות. כוח המשיכה פועל גם עליהן ומושך אותן תוך כדי הדאייה למטה. כשהן מגיעות לגובה נמוך מדי הן שוב תופסות תרמיקה ומטפסות איתה וחוזר חלילה. היתרון בנדידה זו הוא חיסכון אדיר באנרגיה. החסרונות – הנדידה איטית יותר, היא מתרחשת רק ביום, ורק מעל קרקע מוצקה ולא מעל הים.
לסיכום: ציפורים המשתמשות בתעופה אקטיבית חייבות לעצור לנוח ולאגור שומן, ולכן הן יעדיפו צירי נדידה המאפשרים עצירות תדלוק. כלומר, לא מעל הים ומעל המדבר. גם ציפורים המשתמשות בתעופה פסיבית משתמשות בתרמיקות שמופיעות אך ורק מעל היבשה, וזקוקות למקומות מתאימים לחניית לילה. לכן גם הן יעדיפו להימנע מנדידה מעל הים ומעל המדבר.
כל הסיבות האלו גורמות לכך שישראל היא גשר צר ופורה, בין הים התיכון למדבר הסורי הצחיח, וכחצי מיליארד ציפורים מאירופה ואסיה חוצות אותה לאורכה בכל עונת נדידה. בסתיו, בנדידה דרומה, העופות הנודדים בתעופה אקטיבית עוצרים בישראל להצטייד ולאגור שומן ואנרגיה לפני חציית הסהרה. באביב הם מגיעים תשושים ורעבים אחרי החצייה, והעופות הנודדים בתעופה פסיבית עוצרים כאן לעצירות לילה בדרכם לאפריקה ובחזרה.
ולמה אנחנו מספרים לכם על כל זה? כי ממש עכשיו זה קורה. הגולן מתכסה במרבדי פריחה עצומים וצבעוניים, עופות דואים מרחפים מעל הראש בדרכם צפונה, ציפורי שיר נודדות עוצרות לתדלוק, ומינים מקומיים עסוקים בחיזור ובקינון.
אנחנו עובדים קשה כדי להביא אליכם את הטבע הצפוני הפראי. מוזמנים בפסח הקרוב (וגם אחריו), לעלות לאוטו ולכוון אותו צפונה יחד עם הציפורים הנודדות. בקשת יהונתן נחכה לכם עם סיורי פריחה, סיורי צפרות וטבע ומיטב המדריכים המומחים בתחום.
כדי לדעת מתי אפשר לנדוד איתנו בגולן ובכלל ניתן לשלוח אלינו וואטסאפ למספר
054-6960503, ולהיכנס לקבוצה השקטה של טיולי פריחה, סיורי צפרות ותצפיות זרימה.
הכותב הוא רכז תחום טבע בבית ספר שדה קשת יהונתן
