החרמון המופלא

רבות נכתב על הקרב ההירואי של לוחמי חטיבת גולני על החרמון. קולמוסים נשברו על הדם שנשפך על סלעי הגיר ועל גבורה בשעת מבחן. גם לא מעט נאמר על ההתיישבות וההיסטוריה האנושית בחרמון.

הפעם נתמקד לא רק בהיסטוריה האנושית שמתרחשת במרחב החרמון אלא בחרמון עצמו – היחידה הגיאוגרפית הגבוהה ביותר באזור.

קודם כל, איך נכון לכנות אותו? חרמון הסבא? ג'בל א־שייח? אולי בכלל העיניים של המדינה?

שמות רבים ניתנו לחרמון מאז שחר ההיסטוריה. בתנ"ך מופיעים מספר שמות אשר כל אחד מהם משמש עם אחר שישב באזור. בספר דברים, תוך כדי תיאור מלחמת ישראל בעוג מלך הבשן, עוצר המקרא וטורח להזכיר לנו את שמותיו של החרמון: "צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִֽיר" (דברים ג).

בפסוק נוסף בדברי משה אל עם ישראל מתגלה לנו שם אחר: "מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנֹן, וְעַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן" (דברים ד).

הכל התחיל בים

אז על מה כל המהומה? פסגת החרמון היא הנקודה הגבוהה ביותר במרחב שבין צפון הרי הלבנון (3,088 מטרים מעל פני הים) לבין הרי אתיופיה. זהו פריט נוף בולט וחשוב, אשר נראה כמעט מכל מקום בארץ ישראל, בטח כאשר פסגתו נוצצת בלובן השלג. כראוי למקומות כאלו, החרמון קיבל הרבה מאוד משמעות סמלית, תרבותית וגם פולחנית לאורך הדורות.

קצת גיאוגרפיה: החרמון הוא בעצם קצהו הדרומי של רכס מול הלבנון. תחילתו של רכס זה בצפון מזרח לבנון והוא מהווה לאורכו גבול טבעי בין סוריה ללבנון, ומגיע בחרמון לנקודת השיא שלו, שהיא 2,814 מ' מעל פני הים. לצערנו נקודה גבוהה זו אינה בשליטת מדינת ישראל כיום, ולנו נשארה פסגה בגובה 2,236 מ' המאוישת בידי צה"ל.

החרמון הישראלי בנוי משלוש שלוחות המקבילות זו לזו, שנחלים גדולים ועמוקים מפרידים ביניהן. השלוחה המזרחית ביותר שראשה בפסגת החרמון הישראלי ותחתיתה באזור נווה אטי"ב, נקראת כתף חרמון. שלוחה זו היא למעשה הגבול בין ישראל לסוריה, וזוהי השלוחה הבולטת ביותר בחרמון הישראלי לצופה בו מדרום.

השלוחה המרכזית נקראת שלוחת שריון, ראשה ברכבל העליון ותחתיתה נפגשת עם עיינות הבניאס. שלוחה זו נסתרת יחסית, רחבה ונמוכה יותר ובנויה מערוצים ופסגות רבות ובהן הר כחל והר סנאים. השלוחה המערבית ביותר ואולי אף המוכרת ביותר, הינה כתף שיאון המכונה גם שלוחת הר דב. ראשיתה באזור מוצב החרמון הסורי (מחוץ לתחומי המדינה) והר שלהבית (בתוך תחומי המדינה), ותחתיתה בכביש הגישה אל הכפר החצוי ע'ג'ר. אף על פי שהר דוב עצמו שוכן באחת מפסגותיה, השם נדד והוא ניתן כיום לכל השלוחה. שלוחה זו מהווה גבול מדיני בין ישראל ללבנון.

בין השלוחות מתחתרים שני נחלים עמוקים וגדולים. בין כתף החרמון לשלוחת שריון מפריד נחל גובתה, המתחיל את מהלכו בין הרכבל העליון לגבעות הקרב ונשפך אל הבניאס בתחום שמורת טבע בניאס מעט אחרי המעיינות, ובין שלוחת שריון לכתף שיאון מפריד נחל שיאון שמתחיל לא רחוק משיא החרמון הישראלי ונשפך גם הוא לבניאס ליד שאר ישוב.

כיצד התפתח הנוף בחרמון? הכל התחיל בים. לפני קרוב ל־200 מיליון שנה כיסה את אזורנו ים רדוד. בעלי חיים ימיים זעירים בעלי שלד חיצוני חיו בים הזה וגם מתו בו. כאשר הם מתו, שלדיהם שקעו לקרקעית והצטברו. לחץ השכבות ולחץ המים העביר את הבוצה עד שנוצר גיבוש והיא הפכה לשכבת סלע. כך, במשך מיליוני שנים, הצטברו כאן שכבות על גבי שכבות של סלעי גיר.

אלא שיום אחד הים נסוג. ארץ ישראל נתונה בלחץ שבין אפריקה שדוחקת צפונה אל עבר אירו־אסיה, ושכבות הסלע החלו להתקמט. כך נוצרו רוב רכסי ההרים בישראל, וגם בחרמון נוצר קימוט קטן.

עוד כמה מיליוני שנים עוברות ובאזורנו מתחיל תהליך גיאולוגי אדיר ממדים שהולך לשנות את הסביבה לחלוטין, להשפיע על הנוף סביבנו ולהפוך אותו למה שאנחנו מכירים היום – בקע ים־המלח. מדובר בשבר גיאולוגי המפריד בין שני לוחות – הלוח הערבי ממזרח נע צפונה ביחס ללוח סיני שממערבו, וכך נוצרים הערבה, ים המלח, בקעת הירדן, הכנרת ועמק החולה. כך גם מתרומם החרמון. הוא מתרומם ומתרומם, ולא מפסיק להתרומם עד היום.

תוך כדי ההתרוממות, שכבות הסלע הקשות (אלו ממקודם) נסדקות ונשברות ונוצרת מערכת שברים גדולים, קטנים וגם סדקים בכל רחבי החרמון ולעומקו. גשם שניגר על פני הקרקע מוצא את הסדקים ומחלחל אליהם, ובכך יוצר המסה כימית של סלעי הגיר ומערכת חללים תת־קרקעית אדירה, הגורמת לכך שכמעט כל הגשם שיורד על החרמון מחלחל מהר מאוד עמוק אל בטן האדמה, ופורץ בעוצמה למרגלותיו במעיינות החצבאני, הדן והבניאס, ובתקופה קצרה באביב גם בעיינות שיאון השופעים.

מבנה צפוף וקוצני

בהרים גבוהים ברחבי העולם מתקיימת תופעה בוטנית מיוחדת. חברות הצומח משתנות על פי גובה ההר ונוצרות כמה חגורות אופייניות כאשר הגבוהה שבהן הינה החגורה האלפינית המכונה על שם רכס האלפים האירופי. גם החרמון שלנו מתנהג כמו הר אמיתי ומתקיימת בו תופעת החיגור.

ההבדל העיקרי בין החרמון להרי אירופה הוא שבהרי האלפים יורדים גשמי קיץ וכך מתקיימת עונת צמיחה ארוכה, ואילו בחרמון ישנן שתי תקופות קשוחות עבור הצמחים ועונת הצמיחה נדחקת אל חלון צר ביניהן. בחורף הצומח מתמודד עם כיסוי שלג רצוף ורוחות עזות, ובקיץ עם קרינה חזקה ויובש קיצוני.

בשל התנאים הללו החרמון דומה יותר להרי איראן מאשר להרי אירופה והוא נכלל בקבוצת ההרים הגבוהים של מזרח הים התיכון שנמשכים מטורקיה ועד איראן, כאשר החרמון עצמו מהווה הנקודה הדרומית ביותר של קבוצת הרים זו.

בחרמון ישנן שלוש חגורות צומח עיקריות והגבול ביניהן יחסית ברור. מגובה 300 מ' מעל פני הים במרגלות החרמון ועד לגובה של 1,200 מ' מתקיימת חגורה של חורש ים־תיכוני לח כמו זה של הרי הגליל העליון. בגובה 1,200 מ' מתחלף הרכב הצומח ומתקיימת חגורה ייחודית המורכבת ברובה מיער מרווח של עצים, שחלקם ממוצא צפוני וחלקם ממוצא חצי מדברי.

החגורה השלישית והעליונה מתקיימת מגובה של 1,900 מ' מעל פני הים ועד רום החרמון, ובה כבר כמעט שאין עצים והצומח העיקרי הוא שיחים צפופים וקוצניים בצורת כרים עגולים ונמוכים. על כן חגורה זו קיבלה בעברית את השם היפהפה "החגורה הכרקוצית".

הצמחים בחגורה הזו נאלצים להתמודד עם תנאים קשים של קור, כיסוי שלג ורוחות עזות אך גם עם קרינה חזקה ויובש קיצוני ועל כן קיבלו את הצורה המיוחדת הזו – מבנה צפוף וקוצני כדי לשרוד את כיסוי השלג, גובה נמוך מאוד כדי להימנע מהרוחות העזות, עלים קטנים כדי להימנע מקרינה ועונת צמיחה מהירה כדי לסיים את מחזור החיים לפני הקיץ האכזרי.

לא רק בחורף

בשל התנאים המיוחדים שלו, החרמון מהווה נקודה שבה נפגשים צפון ודרום, מזרח ומערב. נוכל לפגוש בו עשרות מיני צמחים הצומחים בישראל בחרמון בלבד. מינים טרופים ומדבריים מגיעים בו לקצה תפוצתם הצפוני, מינים ערבתיים מגיעים בו לקצה תפוצתם המערבי, ומינים חובבי שלג וקור מגיעים בו לקצה תפוצתם הדרומי. זה נכון גם לבעלי החיים. נוכל למצוא בחרמון מעל עשרה מיני ציפורים המקננות בישראל בחרמון בלבד, ומתוכן ארבעה מינים שזהו המקום היחיד בישראל שניתן לראותם.

ישנם גם זוחלים ייחודיים לחרמון. שלושה מיני נחשים ומספר לטאות קיימים בישראל בחרמון בלבד. גם פרפרים ייחודיים מצאו שם את מקומם, וכן פרוקי רגליים ויונקים ועוד היד נטויה.

טיולים בחרמון הינם נדירים ויחודיים. מלבד אתר החרמון המלא במטיילים בחורף, הבאים ליהנות ממעט השלג שיש בישראל, ישנן לא מעט אפשרויות טיול המתאימות כל אחת לעונה אחרת של השנה.

נכון, לא לכל מקום בחרמון פשוט כל כך להגיע. העניין גם מצריך תיאום צבאי וחוסר הנגישות הופך את הביקור בחרמון להשקעה מרובה. אך ההשקעה משתלמת והמטיילים בחרמון יזכו לראות תופעות, נופים ומקומות שרוב הישראלים אינם מכירים.

בפסח הקרוב, קשת יהונתן מזמינים אתכם להצפין רחוק ולהצטרף אלינו לטיולים למיטיבי לכת בנופי בראשית של החרמון, במקומות שלא רבים מגיעים לטייל בהם. כדי לטפס על פסגות נוספות ותצפיות שאליהן ניתן להגיע רק איתנו, מוזמנים לשלוח ווטסאפ למספר 054-6960503 ולהיכנס לקבוצה השקטה של טיולים חוצי גבולות.

הכותב הינו רכז תחום טבע במחלקת ההדרכה והתוכן של קשת יהונתן