לטייל בסטייל: הציוד המומלץ למי שאוהב קמפינג ולא שוכח להתפנק

חני פרידמן, תושבת ירושלים ראתה מעט מאוד את הבית באוגוסט האחרון. כמה ימים אחרי שחזרה מטיול, היא שוב ארזה תיק, קיפלה אוהל, ונסעה עם בעלה, בתם בת ה־3 ובנם בן החצי שנה לצפון או לדרום לעוד ארבעה או חמשה ימים בחיק הטבע.

"אני עושה את זה מילדות", היא אומרת, "התינוק ישן את הלילות הכי טובים שלו בטבע, הגדולה מבסוטה וברור שאנחנו לא מתלוננים".

את הלילות הם עוברים יחד על שפת הכנרת ונרדמים לצלילי הגלים הרגועים שמפיקה הימה, על גדות הירדן או בנגב באזור מצפה רמון או באחד השטחים הפתוחים האחרים.

"אני יודעת שלא כולם בנויים לזה", היא אומרת. "את החברות או הגיסות שלי קשה לפעמים לגייס לחוויה הזאת. לפעמים מצליחים להביא עוד חברים או משפחה לטייל איתנו והרוב מטיילים לבד. מי שנכנס לזה, מתמכר. השקט, הרוגע, האווירה – זה משהו מיוחד. אין את זה באף מלון בעולם".

לחני ולבעלה אולי קצת קשה לגייס חברים נוספים לטירוף הלינה בטבע, אבל מנהלי בתי ספר שדה ומדריכי טיולים יודעים להצביע על מגמה הולכת ומתרחבת של קבוצות חברים, משפחות ואף בתי ספר שמבקשים לחוות את ארץ ישראל לא רק בצעידה טיולית ביום, אלא גם בשינה על רגבי אדמתה.

עמיחי נעם: "בעשור האחרון לינת השטח הולכת ומתחדשת. בבתי הספר והמסגרות החינוכיות המורים והמנהלים מבינים את הערך של החוויה הזאת. יש גם אנשים שמגיעים לשטח פתוח בסוף יום טיול, פותחים שק שינה והולכים לישון"

"אנחנו חיים כל הזמן במצב שיש סביבנו המון אור ורעש", אומר בשיחה עם מקור ראשון עמיחי נעם, סמנכ"ל בית ספר־שדה כפר עציון. "לחוות חושך ושקט ברמה כזאת כמו שאפשר לחוש ולחוות בלינה בלילה בטבע, זה נדיר בעת הנוכחית. מי שחווה את זה מקבל חיבור מיוחד לארץ".

נעם מצביע על תופעה מבורכת בעיניו, שבה יותר ויותר אנשים פרטיים ומוסדות חינוך, לא רק מהמגזר הדתי, מבקשים לחוש את הטבע בטיוליהם ולהחזיר את עטרת הקמפינג והמחנאות וליושנה.

המלצות אתרי הקמפינג של איתן בודנב

#בדרום: חניון לילה מצדה (חניון מוסדר ומושלם)

# בצפון: עין תאו

# בהרי ירושלים: עינות בוקר

"עולם הטיילות בארץ עובר שינויים משנה לשנה, ובטווח ארוך יותר, במהלכים של עשרות שנים, השינוי גדול מאוד. בראשית הציונות, לפני 80־100 שנה כולם עשו את זה, כולם טיילו ולנו בחיק הטבע. גם אם לא קראו לזה קמפינג, זה היה דבר בסיסי מאוד, בוודאי במערכת החינוך הישראלית לפני הקמת המדינה ובשנים שאחריה. זה היה חלק מהאתוס שעליו נבנה הפלמ"ח ובהמשך צה"ל. חוויית הלינה בחוץ היא חלק בלתי נפרד מהטיול בארץ ומהחיבור לאדמה. אבל עם הזמן, בתי ספר שמוציאים לינת שטח נעשו נדירים יותר. גם בקרב משפחות מטיילות הלינה באוהל או בשק השינה הצטמצמה. את מקומם של כל אלה תפסו בתי המלון, בתי ההארחה והאכסניות".

אך נעם אומר גם כי בתקופה האחרונה רבים בעם ישראל חוזרים לצורת הטיול הישנה והמסורתית יותר. "בעשור האחרון לינת השטח הולכת ומתחדשת. בבתי הספר והמסגרות החינוכיות המורים והמנהלים מבינים יותר את הערך של החוויה הזאת. ולא רק מוסדות, גם בקרב משפחות ישנו בשנים האחרונות יותר ויותר רצון לחוות את מה שנותן הטבע בלינת שטח. יש אנשים שפשוט מגיעים לשטח פתוח בסוף יום של טיול, פותחים שק שינה, אולי בונים אוהל, והולכים לישון. אבל לא לכולם זה נוח, לכן יש פתרונות ביניים שצמחו להם – חניוני הלילה שמציעים לינה באוהל בשטח, אבל עם שמירה, נקודות חשמל, ברזים, מקלחות ואפילו רשת אינטרנט אלחוטית".

בבית ספר שדה שבו נעם עובד מפעילים מתחם כזה, והוא מספר על המאמץ שהוא וחבריו עושים כדי להביא כמה שיותר מבוגרים, ילדים ובני נוער לחוות את השקט של הטבע.

"בתור מי שמארגן טיולים לקבוצות, מלון יכול להיות לי רווחי יותר באופן ניכר. למרות זאת לנו כבית ספר שדה כפר עציון חשוב לעשות כל מאמץ כדי שבטיולים שאנחנו מארגנים ומוציאים תהיה לינת שטח והטיול יהיה משמעותי".

זו מגמה שאתם רואים באופן כללי, או בייחוד במגזרים מסוימים?
"הציבור שמגיע אלינו מגוון", נעם אומר. "הרבה מאוד מבקרים מגיעים אלינו מאנשי הציונות הדתית, אבל כמובן יש גם רבים אחרים מכל הארץ. אנחנו הפכנו לבית של הציונות הדתית במובן של הטיולים. אבל יש גם אנשים לא דתיים. בסופו של דבר אין הזדמנות לחוש את החיבור לארץ כמו דרך לינת שטח, להרגיש את הלילה, את החושך, השקט האדמה. גם להרוויח טיול בזול וגם חוויה עוצמתית וטובה".

חני פרידמן: "אני יודעת שלא כולם בנויים לזה, אבל מי שנכנס לזה, מתמכר. השקט, הרוגע, האווירה – זה משהו מיוחד. אין את זה באף מלון בעולם"

לדברי נעם החוויה מיועדת בהחלט לכל אחד. "התארגן אצלנו מקום שלא צריך להיות טייל מקצועי בשבילו. מגיעים עם הרכב הכי קרוב למקום של האוהל, בשקט ובנחת. זו חוויה משמעותית. כשהבנו שיש צורך בציבור למקומות לינה, שעה מתל־אביב וחצי שעה מירושלים, במקום שמשדר ביטחון, מספק מים, חשמל ושירותים. אנחנו גובים מחיר סמלי של 20 ש"ח לאדם ללינת לילה. מחיר שכל משפחה יכולה להרשות לעצמה. כולל השלמה של טיולים, מסלולים, ביקור בחזיון אור־קולי. השינה בלילה נעשית בין עצי חורש ארצישראליים שמשרים אווירה רגועה,  לכל משפחה יש את המקום שלה והפינה השקטה שלה, פרטיות ואנשים שבאו אלינו פשוט הרגישו את החיבור המיוחד הזה.

ומתברר שלא צריך להרחיק עד רמת הגולן ואפילו לא לגוש עציון כדי ליהנות מחוויית לינת שטח מיוחדת. מיכאל ברוכי, סמנכ"ל חינוך ותיירות עיר דוד מספר כי בשנים האחרונות עיר דוד מפעילה מתחם קמפינג בחורשת יער השלום, בין אבו־תור לארמון הנציב. ממש בלב ירושלים.

המלצות אתרי הקמפינג של עמיחי נועם

בגוש עציון יש שלושה מוקדי קמפינג.

# בי"ס שדה כפר עציון: נותן תחושה של קמפינג בתוך הקיבוץ

# חוות קשואלה: בחלק המערבי של גוש עציון, הוקמה לזכר לוחמי הל"ה

# חוות ספר המדבר: בין גוש עציון למדבר יהודה כדאי ממש: לעשות טיול בן כמה ימים ובכל לילה לישון במקום אחר

"המתחם משמש אותנו בשגרה לאירוח קבוצות חינוכיות ובחגים ובימי חופשה הוא פתוח למשפחות שרוצות ללון בירושלים במתחם מהנה שמציע להם סוגים שונים של שינה במחיר נוח ומסדר להם מה שהם צריכים. אפשרויות הלינה בירושלים יקרות מאוד", מסביר מיכאל את הצורך שעליו עונה המתחם. "אנחנו מאפשרים לציבור הרחב לינת שטח, או יחידות אירוח בלב עיר הבירה במרחק קצר של כמה דקות הליכה בלבד ממתחם תחנת הרכבת הישנה ו־20 דקות הליכה מהעיר העתיקה. זה פתרון מצוין שמתחיל מ־55 ש"ח ללילה ומציע עוד מגוון סוגי לינה. יש מאהל בדואי ויחידות אירוח, במחיר שווה לכל נפש. במקום יש מקלחות, מטבח, מים, וביחידות האירוח יש כמובן מקרר, מיטות, קומקום וכל מה שצריך".

במקום מציעים למבקרים עמדות מנגל, מתקני נינג'ה חווייתיים, שולחנות פיקניק, עמדות הטענה לטלפונים וציוד המותאם לשהייה במקום בשבת. מי היה מאמין שכל זה קורה בלב ירושלים ובאווירה של יער בגליל.

מי הקהל שמגיע אליכם?
"בקיץ היו לנו אנשים מכל הסוגים ומכל חלקי האוכלוסייה. מאנשים שבאו לבילויים ולהופעות שהיו בעיר עד מטיילים שבאו פשוט ליהנות ולחוות את ירושלים עם כל מה שהיא מציעה בלינה במחיר מוזל".

יחיאל ממן, איש שמנוסה במחנאות ולינת שטח, מוציא קבוצות רבות לטיולים שכוללים לינה. לעיתים קבוצה יכולה להגיע ל־40 איש.

"אני פחות מאנשי המקומות המאורגנים ויותר מאנשי ה'שום מקום'. מגיעים לאזור שבאמת אין בו כלום עם קבוצה ושם מתכוננים לשהייה. בקיץ זה הרבה באזור של הכנרת או הירדן, בחורף בדרך כלל אזור הדרום. בהיערכות מוקדמת ותכנון טוב אפשר להתארגן להכול. אוכל, פתרון שירותים עם מתקן שאפשר להתפנות בו בצורה נקייה ונעימה שילדים ממש עפים עליו. תאורה מתאימה, מקום לשבת, מקום לישון. היו לי קבוצות עם משפחות שכללו משתתפים מכל גיל. מתינוק בן חודש עד סבא בן 80, כמובן במצב שהוא עצמאי, יכול ללכת מרחק משמעותי. כולם נהנים ומרוצים".

איתן בודנב: "אני חושב שמחנאות טובה היא לא 'מתכלבת' וגם לא 'מתפנפנת'. אני מדמיין מה אני רוצה שיקרה, ועל פי זה עורך רשימת ציוד מסודרת. המטרה היא לא לשכוח לקחת את הפרטים, מהגדולים ועד לקטנים ביותר, מהאוהל ועד לגפרורים"

את הקבוצות לקח יחיאל לטיולים של שלושה ואף ארבעה ימים, ובניסיון שצבר במשך כ־15 שנה היו אף לא מעט שבתות בחיק הטבע. "כמובן צריך להיערך לשבת כראוי, אבל זה אפשרי. באים עם פלטה, בלון גז, כירת שטח ומקיימים עונג שבת כהלכתו בלי שחסר שום דבר. אפילו עם קיגל חם וטעים".

תוכל לתת לנו כמה המלצות ללינת שטח טובה?
"כדי לישון טוב בלילה צריך לקחת מזרן מתאים וכריות נוחות. לקשור עם רצ'ט על הרכב ולישון בכיף בלילה. לפעמים שוכחים להיערך לנוכחות של יתושים. כדי להתגונן מעקיצות אני ממליץ על כילה. אפשר להתעטף בכילה או להתכסות בה, ואז לא צריך אוהל. כדאי גם להביא צילייה. יש ציליות גדולות מאוד שמתקפלות לחבילה קטנה מאוד וקל לקחת אותן לכל מקום".

איתן בודנב גם הוא מחובבי המחנאות ברחבי הארץ. הוא צבר ניסיון רב שאותו הוא חולק איתנו. "כשאני יוצא למחנאות אני עושה זה כי אני רוצה את האווירה המדהימה של הטבע בלילה", הוא אומר. "לכן אני קודם כול בוחר נקודה שמצד אחד קרובה יחסית לכביש ומצד שני – כמה שיותר 'חוֹר' יותר טוב, אני ממליץ על המדבר או הים.

"בצד הטכני", הוא מפרט, "אני חושב שמחנאות טובה היא לא 'מתכלבת' וגם לא 'מתפנפנת'. אני מדמיין מה אני רוצה שיקרה, ועל פי זה עושה רשימת ציוד מסודרת. המטרה היא לא לשכוח לקחת את הפרטים, מהגדולים ועד לקטנים ביותר, מהאוהל והמזרון, ועד לגפרורים. האוטו סוחב, לא?", הוא צוחק.

"לכל אחד יש הדברים שעושים לו את האווירה במחנה. הישיבה סביב המדורה עם החברים עם מוזיקה, כוס בירה או אוכל טוב. לטעמי, האוכל הכי טוב הוא כמובן סיר דשן וטעים של פויקה, המאכל הלאומי שלנו. זה גם זול הרבה יותר מלעשות מנגל, גם משביע וגם המצרכים לא מתקלקלים ברכב כל כך, ככה אפשר לעשות טיול במהלך היום כשכל הדברים באוטו. תכף נפרט מתכון שישדרג לכם את הטיול, אבל לפני זה עוד כמה פרטים חשובים. מי שחשוב לו להתקלח בערב, אני ממש ממליץ על חניוני הלילה. יש בהם תאורה, מקום מסודר לאוהלים, ברזים, מקלחות, וגם כסף ששילמתם בכניסה תומך ברשות הטבע, שעושים דברים יפים".

המלצות אתרי הקמפינג של יחיאל ממן

# קמפינג על נהר הירדן: לרדת מגשר הפקק לכיוון דרום ולחפש פינת חמד על גדות הירדן. הנאה מובטחת. טיפ: אפשר ללכת על שפת הירדן ולרדת למים עם גלגל ים, לשוט על המים ולחזור אחורה. חינם!

# כנרת: חוף גולן והחופים הצפוניים לו. שקט יחסית ויותר בטיחותי בשעות הערב

# הרי ירושלים: חניון לילה ביער עמינדב

כדאי לציין שבמשטרה ובשאר רשויות החירום ממליצים למי שיוצא למקומות לא מוסדרים, להביא בחשבון גם את הוראות בטיחות. חל איסור מוחלט להיכנס למקומות רחצה שאינם מוסדרים או לחופים ללא מציל. הים התיכון והכנרת שונים מבחינת משטר הזרמים והרוחות, וההתנהגות בהם מצריכה הקפדה חמורה על הכללים. יש לשמור על טלפון אחד טעון למצב חירום (גם אם רוצים להתנתק מהמדיה) ולהקפיד על שתיית מים מרובה. מומלץ לקחת גם תיק עם ציוד עזרה ראשונה.

ובכל זאת, יש את מי שניסו ועדיין מעדיפים את החופשה הבאה בין 4 קירות. "זה היה מיזם משפחתי, אז זרמתי", סיפרה אליה, אם ל־3 ילדים תושבת אזור המרכז. "פעם אחת הסכמתי לנסות. יצאנו למקום חצי מוסדר, שינה באוהלים עם כל המשפחה המורחבת של בעלי. לא אשקר, נהניתי בשטח, אבל הייתי מעדיפה את המיטה בסוף היום המייגע של טיול, את המקלחת הלא מאולתרת, צחצוח שיניים מול מראה וכל המסביב. אומנם נהנינו, אבל כל אלה היו חסרים לי ולא הייתי עושה זאת שוב. איך אומרים: היה נעים ונעים שהיה"