ארץ ישראל משופעת באתרי טיולים ועם בוא האביב הם גם פורחים ומלבלבים ומזמינים את המוני ישראל לצאת אל הטבע הרחב, הפורח והחינמי. לרגל החג ביקשנו מקבוצת חיילים אוהבי הארץ היפה להמליץ על טיול בטבע שקשור לאזור שבו הם משרתים ושיש להם חיבור אישי אליו.
סרן פנינה שכטמן, מפקדת פלוגה בגדוד ברדלס, נולדה וגדלה ביישוב בני־עי"ש. “התגייסתי לגדוד בנובמבר 2016", היא מספרת, "התחלתי כלוחמת ומשם התקדמתי לפיקוד ולקצונה. הייתי בשלל תפקידים: מפקדת בקורס מ״כים, מפקדת מחלקת הכשרות, מפקדת מחלקה בגזרה מבצעית באיו״ש, מ״מית בגזרה מבצעית במרחב הגבול עם מצרים, מפקדת פלוגת הכשרות ומפקדת פלוגה מבצעית. השנה חזרתי לגדוד ברדלס שבו התחלתי כחיילת סדירה, והיום אני מ״פ של אחת הפלוגות".
סרן פנינה שכטמן: "כשהייתי מ"פ מסלול, יצרתי לחיילים בפלוגה נוהל קבוע שבשבת שבה נשארים בבסיס, יהיה ביום שישי נוהל 'הכרת הארץ'. בכל פעם בחרנו מקום אחר בגזרה לטייל בו, וכך בסוף התקופה הפלוגה הכירה את רוב הגזרה ואת המקומות היפים שבה"
סרן שכטמן מספרת בהתרגשות על חוויית השירות בצה"ל כדור שלישי לניצולי השואה. "שני הסבים והסבתות שלי חוו את השואה על בשרם, כל אחד בדרכו, ההורים שלי ואחי הגדול עלו מאוקראינה, ואני נולדתי בארץ. אני גאה לשרת בצבא ולהגן על המדינה שאליה עלתה משפחתי", היא מתארת בהתרגשות.
כל מי ששירת בצה"ל מכיר מקרוב את יום ידיעת הארץ, יום של טיולים בטבע וחיבור למורשת הארצישראלית. לסרן שכטמן יש חלק נכבד בקידום המורשת הזו ביחידה שלה. "חשוב לי לבנות את הקשר עם החיילים וליצור להם מעין משפחה שנייה בצבא, מקום שבו הם ירגישו בנוח וירצו להישאר בו. מעבר למה שנראה בעיניי בסיסי, להיות אוזן קשבת לחיילים שלי ולסייע להם כשהם צריכים, ואני כמובן גם רוצה להעביר להם את הערכים שלי. הסבים והסבתות שלי חלמו לחיות פה ולהקים פה בית. המשפחה שלי עלתה לכאן כי הם הרגישו שייכים ואהבו את הארץ מאוד. המסר העיקרי שאני מעבירה לחיילים שלי כל יום הוא כמה טוב שאנחנו פה, בארץ שלנו, שיש לנו מקום שאליו אנחנו שייכים".
איפה תמליצי לקוראינו לטייל?
"אחד מהתפקידים שלי היה מ״פ מסלול, ובמסגרתו יצרתי לחיילים בפלוגה נוהל קבוע שבשבת שבה נשארים בבסיס, יהיה ביום שישי נוהל 'הכרת הארץ'. בכל פעם בחרנו מקום אחר בגזרה לטייל בו, וכך בסוף התקופה הפלוגה הכירה את רוב הגזרה ואת המקומות היפים שבה. זה נותן משמעות נוספת ללוחמים – להגן על הגזרה וגם לאהוב לשרת בה. אחד הטיולים האהובים עליי היה בעין עבדת. התחלנו את המסלול בקבר בן־גוריון, דיברנו על הערכים שמובילים אותנו כחברה וכפלוגה, ולאחר מכן ירדנו לשביל בעין עבדת. מעבר לכך שהוא יפהפה ועוצר נשימה, זאת הייתה שבירת שגרה נהדרת עבור כולנו, חיילים, מפקדים וקצינים. צחקנו ונהנינו ובהחלט קיבלנו את השבת בצורה אחרת וראויה.
"הטיול השני שאני זוכרת כחוויה מיוחדת עם נוף עוצר נשימה", ממשיכה שכטמן, "היה כשתפסנו קו בגזרת ים המלח. עד היום אני חושבת שזו הגזרה היפה והמיוחדת ביותר שהיינו בה, בגלל המקומות הרגישים מבחינה ביטחונית ולכן אינם מתוירים ונשארו בתוליים ויפים. אני בתחושה שאנחנו מגינים כל יום על אחד מפלאי תבל. פעם מישהו צחק איתי ואמר: 'את בעלת הבית במקום היפה ביותר בעולם', משפט כזה מעלה לי חיוך על הפנים".
איך משפיעים הטיולים על החיילים?
"מעבר לגאוות היחידה ולאחדות המיוחדת שיש בפלוגה אחרי טיולים כאלה, אני מאמינה שזה עושה את החיילים שלי לאנשים טובים יותר, אנשים בעלי ערכים, דרך ארץ ואהבה אמיתית לארץ ישראל, ולעבודה שלהם כלוחמים ששומרים על האזור שהם משרתים בו. כשמכירים את המקום טוב, הוא הופך לבית. וכשהמקום הופך לבית, החשיבות להגנה עליו היא כפולה, ולכן מבחינתם הם מגינים על הבית. אני גאה בחיילים שלי ומודה כל יום על הזכות לשרת בצבא ולתת מעצמי עבור המדינה והאנשים שבה", היא מסכמת.
בעין המערה
גם סגן מור נוילנדר, מפקדת מחלקת איסוף בחמ״ל תצפיות בחטמ״ר פארן התגייסה להוציא אתכם אל הטבע, וממליצה על מסלול מיוחד סמוך לבסיס שהיא משרתת בו בגבול מצרים. “החטיבה המרחבית פארן אחראית על ההגנה בגבול מצרים. אני נמצאת בתפקיד כ־8 חודשים ולפני כן הייתי תצפיתנית בחמ"ל שעליו אני מפקדת. אהבתי מאוד את התפקיד. החלטתי לצאת לקצונה והמשכתי לפיקוד בהכשרות התצפיתניות בסיירים", היא מספרת על עצמה. “בתפקידי אני אחראית על התצפיתניות המשקיפות לעבר גבול מצרים ותכלול החמ״ל באחת הגזרות היפות והמתוירות במדינה, בייחוד בתקופת החגים".
מה כולל התפקיד שלך?
"באופן כללי, הגזרה שלנו מחולקת לחמ״ל דרומי ולחמ״ל צפוני, והיא מגינה על המוצב ועל כל אורך הגבול. לכל אחד יש חמ״ל שונה שאחראי על הגזרה שלו, אבל שני החמ״לים עובדים מול גדוד אחד שתופס את הקו במרחב הר חריף. לאחרונה עבדנו מול גדוד שחר של פיקוד העורף וכיום בשיתוף פעולה עם גדוד ברדלס שהגיע ממש לאחרונה לגזרה. התצפיתניות בחמ"ל מתעסקות בעיקר בסיכול האירועים הביטחוניים במרחב, כולל ניסיונות הברחות סמים, חיבור כוחות למקום אירוע ושמירה על השקט היחסי במרחב. התצפיתניות מזהות אירועים חריגים על הגדר, חשודים שמתקרבים לעברה, וניסיונות להברחות במרחב בגבול. לכל אחת מהן יש גזרה משלה שהיא מכירה באופן הטוב ביותר".
אחד הדברים שהיא מבטיחה הוא שכמה זוגות עיניים ישמרו על ביטחונכם לאורך כל החג. "התפקיד של התצפיתניות הוא קריטי, שכן המוצב קרוב מאוד לגבול".
על תרבות הטיולים בבסיס היא מספרת, "החיילות שלי אוהבות לצאת ולראות את הגזרה שעליה הן מתצפתות, זה מעצים את תחושת השליחות שלהן וכך הן מבינות עוד יותר כמה התפקיד שלהם משמעותי ומרכזי בהגנה על הגבול הדרומי־מערבי של מדינת ישראל.
"כשהייתי תצפיתנית לקחו גם אותנו לסיורים בגזרה. אהבתי מאוד את הסיורים האלו כי הם חיברו אותי למקום ולמה שאני עושה בתפקיד, לכן אני מקפידה לקחת גם את החיילות שלי".
סגן מור נוילנדר: "החיילות שלי אוהבות לצאת ולראות את הגזרה שעליה הן מתצפתות, זה מעצים את תחושת השליחות שלהן וכך הן מבינות עוד יותר כמה התפקיד שלהם משמעותי ומרכזי בהגנה על הגבול הדרומי־מערבי של מדינת ישראל"
איפה תמליצי לנו לטייל?
"באחד הסיורים הגענו למקום מוצל שנקרא עין המערה. בחרתי להמליץ לכם על המקום הזה כיוון שהוא כולל מסלול יפה, ארוך ומתאים לכולם. נחמד גם לשבת בו, להירגע, לנשום אוויר ואפילו לעשות פיקניק עם חברים, או רק לשבת ולהסתכל על הנוף. במסלול יש נקודה שרואים בה את הגדר המפרידה בין ישראל למצרים, שתמיד מזכירה לי את חשיבות התפקיד שלנו.
"בחורף זורם במקום נחל ובסוף המסלול יש באר חצובה עם מים צלולים, דבר שהופך את המקום למיוחד, קסום, מרגיע ושלו. מאגר המים משמש את חיות הבר באזור ואינו מתאים לשחייה. יש במקום הרבה צל, והוא מתאים לימי הקיץ החמים. למי שמגיע מרחוק יש גם מקום להחנות את הרכב. בדרך כלל אין הרבה מבקרים במקום, מה שמוסיף לקסם של הפינה באמצע המדבר".
קרוב לבית
סגן מאיה אזדר, קצינת רפואה בחטמ״ר שומרון, גרה בבית־דגן. "החלום שלי היה להיות קצינת רפואה בחטיבה המרחבית שומרון", היא מספרת. "בכל שירותי ניסיתי להגשים את החלום בדרך זו או אחרת. התגייסתי במרץ 2020 לתפקיד לוחמת מעברים. זאת הייתה חוויה חשובה שלימדה אותי הרבה על החיים, בתור אדם בכלל ובתור אישה בפרט. אחרי שנה יצאתי לקורס חובשים, חזרתי לפלוגה ושירתי כחובשת פלוגתית. לאחר מכן יצאתי לקורס קצינים והמשכתי לתפקיד קצינת הרפואה בחטיבה המרחבית שומרון. זה תפקיד משמעותי מאוד, כיוון שאנחנו נמצאים בחטיבת עומק, כלומר חטיבה שמוקפת חטיבות מרחביות אחרות, ומה שקשור לרפואה בחטיבה נמצא באחריותנו. אנחנו קופצים ראשונים לטפל בפצועים בכל אירוע. הלוחמים והלוחמות שלי נמצאים כל הזמן בכוננות. טיפלנו גם באירועים קשים כמו הפיגוע שבו נהרג עידו ברוך ז״ל והפיגוע בחווארה שנהרגו בו הלל ויגל יניב ז״ל".
סגן מאיה אזדר: "ממצפה שלושת הימים אפשר לצפות על הימים של ישראל: ים המלח, הים התיכון והכנרת. זה לדעתי המקום הכי יפה בכל המזרח התיכון"
מה ההמלצה שלך לטיול?
"ההמלצה שלי היא חלק בלתי נפרד מהנוף שבו אני משרתת, רכס איתמר ובאופן ספציפי יותר – גבעות עולם. היופי שם פסטורלי ומושך. זו חווה מיוחדת במינה שממוקמת בנחלת יוסף, בגבעות הסמוכות ליישוב איתמר, ומכאן שמה: 'ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם'.
"ליד החווה יש מצפה מושלם בשם מצפה שלושת הימים", אומרת סגן אזדר. "הוא קיבל את שמו כיוון שביום עם ראות טובה אפשר לצפות ממנו על שלושת הימים של ישראל: ים המלח, הים התיכון והכנרת. כמה פעמים הזדמן לנו לראות את הימים משם, ובכל פעם שאני צריכה שקט או סתם מקום להירגע מהלו״ז המשוגע שלי, אני נוסעת לשם. לדעתי זה המקום הכי יפה בכל המזרח התיכון. אני ממליצה על המצפה הזה לכל מי שרוצה לראות מקום מיוחד מאוד בארץ. וכמובן אל תשכחו להביא איתכם מחצלת, פק״ל קפה ומצב רוח טוב".
לטייל קל"ב
רב״ט ברקאי בן־גד, לוחם בגדוד 605, מספר שלבור המים שאליו הוא רוצה להזמין אתכם יש לו סנטימנט מיוחד. בן־גד משרת בהנדסה קרבית וגר ביישוב נגוהות שבדרום הר חברון. "נגוהות בשבילי זה הבית, פה גדלתי ופה ארצה לגדל את ילדיי". הוא משתף, “בקרוב הגדוד שלי יעלה לאימון ברמת הגולן, אבל בינתיים אני זוכה לשרת קרוב לבית, בגזרת עתניאל שבחטיבה המרחבית יהודה. חלק מהעבודה בקו היא תגבור הנוכחות הצבאית על הצירים. אף על פי שלא קל ונוח לעמוד שעות בעמדה, תמיד מגיעים מתיישבים ומשמחים עם אוכל טעים וחטיפים. בתור מי שגדל כאן, החיילים בעמדות הם חלק מנוף ילדותי, ואני מתרגש בכל פעם מחדש לראות את הכרת הטוב על פניהם של המתיישבים שאנחנו מעניקים להם תחושת בטחון. אני מרגיש את השליחות בכל יום כשאני עומד בחום ובקור ולפני נופים של בית".
ברקאי בן־גד: "החיילים בעמדות הם חלק מנוף ילדותי, ואני מתרגש בכל פעם מחדש לראות את הכרת הטוב על פניהם של המתיישבים. אני אוהב לטייל בכל רחבי הארץ, במדבר ובגולן, אבל הכי אני אוהב לטייל קרוב לבית"
על החיים בטבע מספר רב”ט בן־גד: "אני אוהב לטייל בכל רחבי הארץ, במדבר ובגולן, אבל הכי אני אוהב לטייל קרוב לבית. לפני כשנה הקים הנוער ביישוב בור מים בכניסה ליישוב לזכר רינה שנרב ז״ל שנרצחה במעיין ליד דולב. לצערנו הרב, בערב ראש השנה תשס״ג נרצחו אייל יברבוים ושקד אברהם בפיגוע ביישוב, והקדשנו את המקום גם לזכרם. אחת מפינות הישיבה הוקדשה לזכר חברינו דניאל קדוש ז״ל שנפטר ממחלה ואהב טיולים וטבע.
"אני מזמין את כולם להגיע לאחד המקומות היפים ביותר בארץ, בעיניי. הבור מלא במים צלולים ומוקף בפינות ישיבה שבני הנוער בנו. יש כאן פינה לפויקה וקפה ועץ אלון גדול המכונה 'העץ הבודד'. אני הכי אוהב להגיע אחרי שבוע עמוס בצבא ולשבת בפינה לקראת שבת להירגע. עכשיו זה הזמן המושלם להגיע, מזג האוויר נעים ואפשר לראות בבירור את הנוף של ארובות אשקלון והים".
