בלי אקונומיקה ומסיר שומנים – הכנה אמיתית לחג החירות

"בחסידות רואים בפסח זמן לנקות בו גם את החמץ הלבבי", אומרת נילי בן־עמי, הומאופתית ומלווה להתפתחות אישית ורוחנית. "פעולת ניקוי החמץ מהנפש היא עבודת חיים שמשפיעה גם על הגוף ועושה אותו מאוזן יותר ובריא יותר. הומאופתיה מעבירה את האדם תהליך רוחני עמוק, שמנקה מבפנים את כל מה שמצטבר. לכל אחד יש 'החמץ' שלו, בהרכב ובצורה שבה הוא מתבטא. הרגשות הללו יוצרים סימפטומים בגוף; למשל, כשאדם כועס הרבה שנים, זה יבוא לידי ביטוי בבעיות במערכת העיכול או במערכות קריטיות יותר. מטפלים בהומאופתיה הולכים למקור המנטלי של הבעיה ומתחילים לעבוד ממנו, כך שהבעיות הפיזיולוגיות הן האחרונות שנפתרות".

בן־עמי: אחרי שמנקים שכבה אחת, יש עוד שכבה שמצריכה טיפול, ועוד אחת. אבל לאורך השנים ועם הטיפול, המודעות מתפתחת ואנחנו לומדים לתפוס את הקלקול כשהוא מתחיל, ולעשות את התיקון הפנימי

בן־עמי מטפלת 22 שנה בהומאופתיה, "זו שיטת ריפוי הוליסטית. הטיפול הוא באדם – ולא בסימפטומים כמו ברפואה קונבנציונלית. הומאופתיה מביאה בחשבון את התכונות הייחודיות, גם הנפשיות וגם הגופניות של המטופל, כדי להתאים לו טיפול". הרעיון מבוסס על מחקר של רופא בשם סמואל הנמן שחי לפני כ־300 שנה, שפיתח רפואה המבוססת על ריפוי "דומה בדומה". "הוא אמר שהכוח החיוני הינו כוח רוּחִי המחייה את הגוף החומרי. כל דבר שמפריע לתפקוד התקין של הגוף – תזונה לא מספיקה או לא מאוזנת, היעדר פעילות גופנית, רגשות הרסניים – מקשים עלינו ביום־יום. כל זה מובא בחשבון כשעושים אבחון הומאופתי וכשבוחרים את הרמדיז המתאימות. הרמדי ההומאופתי היא כמו מפתח שפותח שערים אצל האדם".

התרופה ההומאופתית פועלת במהירות כמו בטיפולים קונבנציונליים?

"לחלוטין לא. בהומאופתיה אין זבנג וגמרנו. זהו תהליך ריפוי הדרגתי ועמוק, כמו שהכרוניקה של האדם התפתחה לאט־לאט.

"הדבר הבסיסי שחסר לאדם לאורך חייו הוא שמחה. שמחה פשוטה של החיים. ככל שאנו גדלים אנחנו פחות שמחים, וכך זה אמור להיות בכוונת המכוון. רק זה לכשעצמו הוא תהליך של חוסר איזון שהאדם עובר. כל מיני דברים נוטלים מהאדם את השמחה והוא מתחיל לרטון, להתלונן, לכאוב, לבכות. הוא שוכח שהוא צריך להודות על המתנה הענקית שקיבלנו, מתנת החיים. כשחסרה לנו שמחה, הגוף מגיב ויוצא מאיזון. אבל הגוף גם חכם ויודע לתקן את עצמו. קשה לתקן חוסר איזון שנמשך שנים רבות, ובמקרים כאלו ההומאופתיה עוזרת".

באמת אפשר להתנקות לחלוטין, להגיע לאיזון?

"התשובה היא חיובית. כמובן, אחרי שמנקים שכבה אחת, יש עוד שכבה שמצריכה טיפול, ועוד אחת. אבל לאורך השנים ועם הטיפול, המודעות מתפתחת ואנחנו לומדים לתפוס בזמן את הקלקול כשהוא מתחיל, ולעשות את התיקון הפנימי. אני 21 שנים בטיפול הומאופתי, ורוב העניינים הפיזיים שסבלתי מהם עברו ולא חזרו. ההתפתחות הרוחנית לאורך השנים, המודעות והאהבה שלי לעצמי, הקבלה את השונה, ההודיה – כל אלה דברים שאני יודעת שההומאופתיה עזרה לי לפתח אותם. אנחנו משהו הרבה יותר גדול ממה שאנו רואים".

ניקוי מחשבות ומדפים

ניקוי הנפש תורם כאמור לניקוי הגוף, אבל גם הגוף מצריך תשומת לב מיוחדת. אלמוג גולד, נטורופתית, מרצה לתזונה ואסטרטגיית אכילה ומרצה לנטורופתיה במכללת רידמן, הגיעה לעולם הטיפול בעקבות ניסיון אישי. "כשהייתי בדרך לדוקטורט בתקשורת פוליטית ואסטרטגיה, הייתי עם 20 ק"ג מיותרים, כולסטרול גבוה ועייפות כרונית", היא משתפת. "במסגרת הדוקטורט בניתי אסטרטגיות לגופים וחברות, כלומר עזרתי להם למצוא את הדרך הנכונה להגיע אל המטרות שלהם. בניתי המון כאלה, תוך כדי שאני אוכלת מול המחשב ונאבקת במשקל. אחרי שניסיתי הכול, הבנתי שהסיפור הוא האסטרטגיה. מהי הדרך שמתאימה לי להגיע למטרה.

אלמוג גולד: ניקוי מתחיל בהתבוננות פנימית. במה אני בוחרת להזין את עצמי, כולל באילו מחשבות. יש מי שמסתובב עם ביקורת עצמית: איך התפרעתי עם האוכל, אני בחיים לא אצליח, איזו בהמה אני. בקליניקה אני שואלת מטופלים אם היו מרשים למישהו לדבר ככה לילד שלהם

"לא תמיד אנחנו מגדירים לעצמנו את המטרה שלנו ואיך אנחנו רוצים להרגיש כשנגיע אליה. מי שמרעיב את עצמו ויורד עשרה ק"ג, אבל מותש ועצבני, לא השיג כלום, ולפי מחקרים זה גם לא יחזיק מעמד", היא מדגישה.

אז איך מתחילים דיאטה?

"ניקוי מתחיל קודם כול בהתבוננות פנימית. במה אני בוחרת להזין את עצמי, כולל באילו מחשבות. יש מי שמסתובב עם ביקורת עצמית: איך התפרעתי עם האוכל, אין לי כוח רצון, אני בחיים לא אצליח, איזו בהמה אני. בקליניקה אני שואלת מטופלים אם היו מרשים למישהו לדבר ככה לילד שלהם ומבהירה להם שהדבר הראשון הוא לנקות את הביקורתיות".

רוב הניקוי לדבריה, הוא למעשה הורדת עומס מהחיים. "אנחנו בעידן של עומס מטלות ושל שפע. באחד התרגילים אני מבקשת מהמטופלים לכתוב את רשימת הדברים שהכי חשובים להם וכמה זמן הם מקדישים להם בשבוע. התוצאות מראות שלרוב הדברים החשובים לנו, מוקדש הכי פחות זמן. בריאות, המשפחה, מימוש הרצונות, הם החשובים, אבל רוב הזמן שלנו מוקדש לעבודה".

מהן עצות הזהב שלך לניקוי הגוף?

"לאחר שנעצור משטף החיים ונסדר את העדיפויות שלנו ואותנו ביחס אליהן, אלו הן העצות שלי לניקוי הגוף: עוד לפני התזונה, דבר ראשון להקפיד על שינה טובה. לישון 7 שעות בלילה ולהירדם ללא מסכים. אור המסכים מפריש הורמוני סטרס גם בשינה. אפשר לקנות שעון מעורר בעשרה שקלים שיעיר אותנו בבוקר, ואת הפלאפון להשאיר מחוץ לחדר. בזמן השינה הגוף מתנקה מרעלים. יש לנו מנגנון להכחדת תאים לא תקינים בגוף, שפועל במשך הלילה. בהקשר זה, אכילה לילית – אפילו ביס – גורמת לגוף לעצור את מלאכת הניקוי. אני ממליצה להפסיק לאכול עד 3 שעות לפני השינה. שינה טובה תעשה לנו הרבה מעבודת ניקוי הרעלים.

"עצה אחרת קשורה לחומרים שאנו מכניסים לגוף שלנו. קראו את רשימת המרכיבים על אריזות המזון. האינטרס של היצרנים הוא לשמר ולמכר את הצרכן, ולכן יש הרבה חומרים משמרים במאכלים. לחם אמור לעמוד שבועיים על המדף בסופר, לכן מלא בחומרים משמרים. אני גם ממליצה לעשות סיור במטבח ולהסתכל מה נמצא על השיש באופן זמין. לחם, עוגה, שוקולדים – אם הם על השיש סביר מאוד שננשנש אותם גם בלי שנרצה. אפשר להכניס אותם לארונות. כדאי לבדוק מה נמצא במקומות נגישים. למשל, המקום שבו מונחים הפירות והירקות צריך להיות נגיש יותר מהוופלים".

"יש אנשים שאוכלים בריא אבל מעמיסים את הצלחת: סלט, חומוס ועוף ועוד אורז ועוד סלטים. זה מכביד על מערכת העיכול. בפסח נהיה בהרבה ארוחות חג, לכן שימו לב ובחרו מה נכון לכם לאכול. חשוב גם לשבת ולאכול ארוחות, להיות בנוכחות מול האוכל. לא לאכול מול מסך כי כך נמצא את עצמנו בנשנוש בלתי פוסק.

"אנשים רבים מאשימים את הפחמימות והסוכרים בעלייה במשקל, אני לא", מפתיעה גולד. "אני מאמינה בבחירה ובניהול נכון. מותר להתפנק על משהו מתוק, אבל לא להתחיל איתו את הבוקר, לשמור אותו לאחר הצהריים. כשאנחנו מתחילים עם סוכר בבוקר, גם אם זו עוגייה קטנה או פרי יבש, הסוכר שלנו יקפוץ. סוכר גם נמצא בדברים מלוחים כמו לחם, לכן כדאי לקרוא רכיבים. בחלב סויה למשל, יש הרבה סוכר. כשסוכר קופץ מהר, הוא גם נוחת מהר, ואז תמצאו את עצמכם ב־7־8 נפילות אנרגיה במשך היום, והגוף ירצה לאזן אותן עם עוד סוכר. לאכול משהו מתוק אחר הצהריים זה לא לוותר על המתוק, אלא לנהל אותו".

לסיום, נותנת גולד עצה פשוטה ביותר: "אני תמיד אומרת למטופלים שלי: מה שלא טעים לכם – אל תאכלו, גם אם זה סמל הבריאות. אחרת תפצו על זה, ולא בדברים בריאים".

צוהר לתיבה

סיגל אברהם, מטפלת רגשית אנרגטית ומנחת מעגלי נשים, מצטטת את ימימה אביטל: "כשאת מנקה את הבית, את מנקה את הלב. תחזוקת בית היא דבר יומיומי. אם מזניחים – הכביסה נערמת, האבק מצטבר ונעשה לא נעים לשהות בבית. פעם בשנה נקדיש לבית ניקיון יסודי כדי להנעים את השהות בו. אותו דבר חשוב לעשות גם בניקיון הלב. האידיאל הוא כמובן לעשות עבודה יומיומית, מפני שכמו בבית, ההזנחה ניכרת. ההתפתחות האישית והרוחנית תורמת לתחושת ה־well being, לעומק ולאינטימיות במערכות היחסים השונות שלנו, לפריון יצירתי ובפשטות – לשמחה אמיתית".

סיגל אברהם: לא משנה כמה אנחנו צודקים וכמה אנשים אחרים אשמים במצבנו, התחושה הזו לא מקדמת אותנו ולא מאפשרת לנו לקבל אחריות על חיינו. במקום להתמרמר, אשאל את עצמי מה אני יכולה לעשות בקשר לזה

מה הדרך לניקוי הלב?

"זו דרך ארוכה, אבל היא מתחילה בשחרור תחושת הקורבנוּת של 'אכלו לי שתו לי'. לא משנה כמה אנחנו צודקים וכמה אנשים אחרים אשמים במצבנו, התחושה הזו לא מקדמת אותנו ולא מאפשרת לנו לקבל אחריות על חיינו. במקום להתמרמר, אשאל את עצמי מה אני יכולה לעשות בקשר לזה".

לדבריה, אחד הרגשות שחוסמים אותנו ביותר הוא הפחד. "מותר לפחד וחשוב לתת לו את המקום שלו, אך כמו בפסוק 'סור מרע ועשה טוב', נסור מלהתעסק רק בפחד, ונתמקד במעשים שעוזרים לנו להרגיש חזקים. נגדיל את הביטחון שלנו והפחד ייכנס לפרופורציה. אולי הוא לא ייעלם, אך לא ניתן לו לנהל אותנו, אלא ניתן לחיוביות להוביל".

עצה נוספת שהיא מעניקה לניקוי פנימי היא לשפוך את הלב: "ר' נחמן ממליץ על שעה ביום של דיבור עם הקב"ה, אבל לרובנו זה לא דבר פשוט לעשות. גם כמה דקות לשתף את אלוקים במה שעובר עלינו, זה גם טוב. הפסיכולוג קרל רוג'רס, בקטע מקסים על הקשבה, כתב: 'ייתכן שתפילות עוזרות לאנשים, משום שא־לוהים מחריש, אינו מייעץ ואינו מארגן, הוא רק מקשיב ונותן לך לחשוב את הדברים'. וכתב שלמה המלך, 'דאגה בלב איש ישחנה'. רצוי להוציא את מה שבבטן ובלב – בהתבודדות, לבן או בת הזוג או לחברה".

"גם עין טובה היא תכונה שכדאי לאמץ כדי להתנקות", אומרת סיגל. "כשאני חושבת בצורה שלילית על מישהו או עליי, הגוף והנפש שלי מלאים במעין רעלים. ההצטברות שלהם עלולה לגרום אפילו למחלה, כי רגש כואב שיושב לנו בגוף, משפיע עליו. היכולת לדון את הזולת לכף זכות, גם ממלאת אותי באנרגיה חיובית. ובדיוק אותו הדבר בנוגע לעצמי. כשאני חושבת לא טוב על עצמי, אני מנמיכה את כוחות החיים שלי וכשאני רואה את עצמי בעין טובה ובאהבה, הלב מתרחב והכוחות מתחדשים".

היא מציעה, שכשעולה תחושה כואבת מכל סוג שהוא, "לשבת ולכתוב את שמרגישים. ולמיטיבי לכת – לאחר הכתיבה לקרוע לפיסות קטנות את מה שכתבנו ולומר: אני משחררת את הכאב".

אל השיחה מצטרפת איריס רגב, פסיכותרפיסטית ומטפלת הוליסטית, אשת חינוך בעברה עם ניסיון רב. "הגוף הוא ראי הנפש", היא פותחת, "נכון שהגנים עוברים בתורשה, אולם לכוחות הנפש השפעה אדירה על הגוף, כל חולי וכל איבר שיוצאים מאיזון מרמזים על מצבנו הנפשי".

את הדרך לאיזון נכון, שגם יזמן בריאות, היא שואלת מסיפור תיבת נח: "לנח נאמר 'צוהר תעשה לתיבה'. כדי להשתמש באור חיצוני יש לפתוח חלון, כלומר לשחרר את המחשבות השליליות שלא משרתות אותנו ולאפשר לאור לחדור פנימה. זה יכול להיות באמצעות בקשת סיוע מאנשים מקצועיים, בייעוץ או בהכוונה. אפשר לפתוח את אותו חלון על ידי ציור, כתיבה, נגינה, בנייה, הומור או דמיון מודרך".

איך מגיעים לזה?

"פשוט נשאל את עצמנו: מי אני, לשם מה הגעתי לעולם, מה גורם לי סיפוק ושמחה? ניתן גם לשאול: למה אני חולה? מובן שניתן לפנות לטיפול, אבל חשוב לדעת שאנחנו יכולים לעזור לעצמנו להירפא. רפואה היא שתי מילים: אור ופה. באמצעות דיבור טוב וחיובי שיוצא מפינו, בשפה רכה, אנו יכולים לעזור לעצמנו. כשאנו מתבטאים בשליליות, זה מדכדך אותנו ומביא ליצירת מציאות שלילית בבחינת נבואה שמגשימה את עצמה. לפי עקרונות ה־NLP, שבו אני מטפלת, כדאי להפריך אמירות אלה ולשקף לעצמנו את כל הדברים הטובים שקרו לנו במהלך היום. ממש לכתוב, לפחות 5 דברים טובים שקרו לנו. להכיר בהם ולהודות עליהם. כך נרגיל את עצמנו למצוא את הטוב".

כיצד ניתן לשמר זאת לאורך זמן?

"כדי שנוכל לשנות הרגלים ולשמר אותם, יש לעשות שינויים בהדרגה ולהתמיד. לאחר הניקוי, נתמודד עם מצבים שנפגוש בעתיד ואולי לא נצליח לעמוד בכולם, אבל נקודת המוצא השתנתה כי התקדמנו. ככל שנקפיד יותר, כך נגיע לתוצאות טובות יותר ואם תהיינה נפילות – והן מגיעות – 'מנקים' ומחשבים מסלול מחדש".

לסיום, מעניקה איריס תרגילים לביעור כל מה שלא היינו רוצים שיהיה בתוכנו: "הראשון, לרשום על פתק מחשבה, רגש או התנהלות שהיינו שמחים להיפטר מהם. להכניס את הפתקים למיכל בחצר, לשים לב לנפח שהם תפסו, לשרוף אותם עד שיהפכו לאפר ולשים לב כעת מה קרה לפתקים, שכבר לא תופסים נפח. וכך גם להשליך על המציאות. כעת, נחזור ונרשום בלשון הווה את כל המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שהיינו רוצים לאמץ, כאילו זה קורה עכשיו. לדוגמה: אני אומרת 'לא' כשלא מתאים לי. להכניס את הדף למעטפה, ולפתוח אותה בשנה הבאה ולבדוק – מה קרה, מה השתנה, ומה אני צריכה עוד לחזק בעצמי".