תיקי הטיולים, נעלי ההרים וקופסאות הפיקניק עוד לא התרגלו למקומם במחסן ובימים אלה הם שוב יוצאים החוצה, הפעם לימי חול המועד סוכות. זוהי הזדמנות לנצל את חופשת החג לטיול שכולל למידה מעמיקה, מרתקת ומעשירה. אם כבר טיול – אז עם ספר הספרים ביד. את האפשרות הזאת מציעים כמה מוסדות לימוד העוסקים בחיבור העם לתנ"ך.
"אני מאוד אוהב להדריך ביריחו ולספר את על כיבוש יריחו בידי יהושע בכניסה לארץ ישראל, ללכת במקום שבו קרה הסיפור המיתולוגי הזה וללמוד מהתנ"ך ומהשטח יחד מה אירע שם", מספר ד"ר נדב פרנקל, הממונה על פעילות לקהל הרחב בבית הספר שדה כפר־עציון, בעל תואר דוקטור ללימודי ארץ ישראל וניסיון של כ־14 שנה בהדרכת טיולים.
"בספר יהושע מסופר שהמרגלים מגיעים ליריחו ולנים בביתה של רחב, וכשהם באים לצאת היא אומרת להם שלא יחזרו למחנה דרך המעברות אלא ילכו להרים. כשקוראים את זה מהספר בלבד לא ממש מבינים מה היא אמרה, מהיכן הם רצו לחזור ומדוע היא הציעה להם דרך אחרת. כשעומדים בשטח מבינים בדיוק למה הדבר הכי פשוט מבחינתם היה ללכת דרך מעברות הירדן, ומדוע שם גם היה הסיכוי הכי גבוה שייתפסו. אפשר לעמוד שם ולראות את ההרים שממערב, שבהם רחב המליצה להם להסתתר בינתיים, ואפשר לראות בעיניים את המערות. את זה לא מבינים בהקריאה כמו שלומדים כשרואים את השטח".
ד"ר נדב פרנקל, ביס"ש כפר־עציון: "כשהולכים בדרך האבות בגוש עציון אפשר ממש להרגיש איך אברהם אבינו צעד בה עם יצחק בנו בדרך לעקדה"
סיפורם של המרגלים ביריחו הוא רק דוגמה למפעל של בית הספר שדה כפר־עציון. "כשהמקום נוסד", הוא מספר, "כשנה וחצי לאחר מלחמת ששת הימים, הוא נועד בין היתר במטרה לחבר בין מקורות ישראל ובין השטח. באו אנשים שהתנ"ך היה מאוד מרכזי אצלם והחלו לבנות את מסלולי הלמידה האלה שמחברים בין הספר לבין הטיולים.
"הפעילות הזאת נמשכת גם היום, וביתר שאת. לדוגמה, בתוכנית הסדרות שלנו שמיועדות למבוגרים תיפתח בשנה הבאה סדרה שעוקבת אחרי נביאים ראשונים, כלומר ספרי יהושע, שופטים ושמואל, ובהמשך גם סדרה על ספר מלכים. מה שיפה בסדרה הזאת הוא שלומדים תנ"ך נטו. אנשים מביאים כיסאות מתקפלים, מגיעים לנקודה בלב השטח, ומתיישבים ללמוד את הפרק – וזה אחרת לגמרי מאיך שהוא נלמד בבית המדרש לבד.
"בשנה הבאה יהיה קורס עם הרב יואל בן־נון שיעבור במקומות שאפשר ללמוד עליהם לא מעט מהתנ"ך, כמו גשר אדם, חצור, מזבח יהושע ועוד. בהדרכה של המדריכים שלנו יש עניין יסודי מאוד שמדריך שעומד מול קבוצה יודע לפתוח תנ"ך ולעשות הדרכה לפיו. אנחנו מכשירים את המדריכים לעשות זאת גם מול קבוצות של מבוגרים וגם מול קבוצות של ילדים ותלמידי בתי ספר, עם האתגר שבזה וגם החשיבות".
ד"ר פרנקל מציין נקודות נוספות שאפשר לצעוד בהן ולהתחבר לספר הספרים. "כשהולכים בדרך האבות בגוש עציון אפשר ממש להרגיש איך אברהם אבינו צעד בה עם יצחק בנו בדרך לעקדה. הרבה דברים לא כתובים בתנ"ך באופן מפורש – איך אברהם חש, איך יצחק חווה את הדברים; כשיעקב צעד בדרך הזו והלך לקבור את רחל וחזר בחזרה, או כשדוד הולך בשביל הזה מחברון לירושלים ומעביר לשם את הבירה שלו – אפשר ללכת באותה הדרך ולנסות לחוות ולחוש את המסע שהם עשו. הצעידה הרבה פעמים נותנת 'ריח' אחר וזמן להתבוננות ואפשרות לצאת מהמסע הרבה יותר מחוברים לדמויות של אישי התנ"ך".
בספר, בזום, ברגל
לימוד תנ“ך דרך הרגליים לא חייב להיות רק בילוי לימי החופשה או חול המועד. במיזם “תנ“ך ישראלי“ שייסד נתנאל אלינסון, ניתנת לרבים האפשרות ללמוד תנ“ך מתוך חיבור לארץ.
אלינסון, תושב הערבה ולשעבר ראש המכינה הקדם־צבאית בחצבה, סייר, איש חינוך ופעיל חברתי, מלמד שנים רבות תנ"ך במגוון רחב של מסגרות, לכל הגוונים והזרמים בישראל, ופעיל בתקשורת ובמדיה להנחלת החיבור למורשת ולטבע הארץ.
“אנחנו לומדים תנ“ך עם הפירוש הארץ ישראלי המתחדש בכל יום“, הוא אומר. “ממש לא מזמן סיימנו את ספר שופטים בלמידה מעמיקה. במהלך הלימוד ראינו שאי אפשר להבין את סיפור פילגש בגבעה למשל בלי לחקור את הרקע הגאוגרפי.
“כשהולכים ברגל בנחלת בנימין ורואים שלשבט בנימין הייתה הנחלה הקטנה ביותר מכל השבטים, וכשמבינים שחצי מהנחלה שלהם ניתן בכלל לגבעונים – מבינים את המצב של השבט הזה. רבותינו בדורות הקודמים היו חכמים מאיתנו אך הם לא חיו בארץ ישראל ולא חוו את הדברים בשטח.
“אנחנו מנסים לתת לכל פרק מגוון פרשנויות אבל בעיקר לחבר לארץ“, אומר אלינסון וממשיך לדוגמאות נוספות. “את משל יותם אי אפשר להבין בלי להרגיש את הטבע ובלי ללמוד מהו האטד, מהו ארז, אין איך להבין את סיפור שמשון הגיבור והשועלים בלי להבין את התנהגות השועל בטבע. קראנו את הסיפור על 300 השועלים, בקריאה ראשונה זה נראה דמיוני לגמרי, אבל כשלומדים על השועל הארץ ישראלי, שהוא נוטה להיכנס למערות בימי קציר חיטים ולהתחבא שם, מגלים שאפשר לתפוס אותו במלכודת ולהשיג 300 שועלים. את סיפור פסל מיכה אפשר להבין מצוין דרך למידת השטח שבו הוא קרה. אלה רק דוגמאות קצרות לאופן שבו למידת החי והצומח והגאוגרפיה של ארץ מביאה אותנו לעומקים חדשים בהבנת התנ“ך“.
נתנאל אלינסון, "תנ"ך ישראלי": “בסיורים ובהדרכות יש קבוצות מאוד מגוונות. תלמידי מכינות, חיילים, בני נוער, ובשיעורים הקבועים שם יושבים לומדים מגיל נוער ועד גיל 95“
ביום שבו אנחנו משוחחים הוא עתיד להדריך לא פחות מארבעה טיולים של “תנ“ך ישראלי“: שניים בגלבוע בעקבות גדעון, עוד טיול להר תבור בעקבות ברק ודבורה, וקבוצה נוספת. זה ביום אחד בלבד.
באתר המיזם מציעים לציבור להשתתף ביוזמת הלימודים הייחודית ב"צורת לימוד שיוצרת סדר ובהירות. בכל פרק, מעבר לסיפור המקומי, מקבלים מבט רחב על התהליכים הגדולים שהתנ"ך מעביר אותנו, בצורת לימוד הנשענת על האוצרות הגדולים של פרשנות התנ"ך לאורך כל הדורות – מהפרשנות הארץ ישראלית הקדומה של חז"ל, דרך פרשני ימי הביניים ועד לפרשנות החדשה, ולצד כל אלו מוסיפה קומה ופרשנות חדשנית ומחוברת שצמחה כאן בימים שלנו. כל שיעור מלווה בחיבור אינטימי למקומות שבהם קרו הדברים, ולרקע הגאוגרפי וההיסטורי שעיצב את הסיפור. בעבור כל לימוד מופקות במיוחד מפות חדשות ובהירות שאין בשום מקום אחר – ושאותם מקבלים הלומדים בחוברת סיכום השיעור".
בסך הכול בסוף סבב למידה של שלוש שנים וחצי, כולל מפגש שבועי – מקיפים חברי התוכנית את כל התנ“ך בלמידה לעומק.
“תמיד אפשר להצטרף ולהתחיל ללמוד לפי הסדר מכל נקודה", אומר אלינסון. "וגם ההקלטות של השיעורים הקודמים מחכות באתר מיוחד שפתוח למנויים במיזם תנ“ך ישראלי שותפים הרבה מאוד אנשים מכל הארץ וגם מרחבי העולם. מדי יום ראשון אנחנו נפגשים בשיעור בזום, בכל פעם שמזכירים אזור מסוים ולומדים על הגאוגרפיה שלו אני שואל אם בקרב הלומדים יש מישהו שגר שם. ותמיד יש. יש לנו קהל מכל מקום. במהלך השבוע כולם מכינים את הפרק בלמידה עצמית ברמת הפשט, בשיעור המקוונים בימי ראשון לומדים פרשנים, גאוגרפיה ואת עומק הסיפור, אחרי כן בקבוצות ווטסאפ ייעודיות נמשכים דיונים בעקבות הלמידה. אנשים משתפים בתובנות שלהם וזה דבר מאוד מעניין.
“ללמידה אנחנו מצרפים גם חוברות עם מפות של השטח, מידע על הטבע באותו אזור ועל מה שרלוונטי לסיפור. קהל היעד שלנו הוא בגיל תיכון ומעלה, בסיורים ובהדרכות יש קבוצות מאוד מגוונות. תלמידי מכינות, חיילים, בני נוער. אבל את השיא אפשר לראות בשיעורים הקבועים – שם יושבים לומדים מגיל נוער ועד גיל 95. חילונים, דתיים, רבנים מהציבור החרדי. בקבוצות הדיון שלנו אפשר לשמוע את הרב החרדי ואת הקיבוצניקית מבית־השיטה דנים יחד ומשמיעים כל אחד את ההבנה שלו, וכולם לומדים זה מזה. מרתק“.
במיזם מצהירים גם על הכוונות והמטרות של המפעל. "הרוח שמנשבת בין הדפים של התנ"ך תלווה אותנו ותיתן לנו קומה נוספת לחיים שלנו, כאן ועכשיו. כשאנחנו מבינים את העבר שלנו טוב יותר, אנחנו יכולים להבין את התהליכים שאנחנו עוברים כיום, גם כחברה מודרנית וגם בחיינו האישיים. אנחנו לומדים ביחד את כל השדרה המרכזית של התנ"ך ומחברים בין ידיעת הארץ, היסטוריה ואוצרות התרבות הגדולים של העם היהודי".
"עכשיו אני מבין"
גם במכללה האקדמית הרצוג דוגלים בלמידת התנ"ך בשטח. "החוג הוא חלק מהמכללה האקדמית והמכללה היא חלק מישיבת הר עציון", אומר דורון שר־אבי, ראש החג ללימודי ארץ ישראל וגאוגרפיה בהרצוג. "אנחנו רואים את למידת התנ"ך כחלק מאותה מהפכה שהחלה בישיבה עם הרב יואל בן־נון, הרב יעקב מדן וחבריהם".
חלק עיקרי בלימוד נעשה בשטח, בסיורים שבהם מטיילים עם תנ"ך פתוח ביחד. "באופן הזה החיבור בין התנ"ך לשטח מאפשר להבין פסוק, פרק או סיפור על רקע התפאורה הטבעית שלו", מסביר שר־אבי. "העיקרון המכונן הוא ההבנה שהנוף הוא הפרשן האותנטי והקדום ביותר לטקסט התנ"כי. לפעמים, כשאנשים מטיילים עם תנ"ך ביד, זה מסתכם באמירה 'כאן זה קרה'. אנחנו מנסים לעלות קומה ולתת עומק חדש לחיבור שבין הקריאה לחוויה במקומות הללו. בזווית שלנו, שהיא יותר אקדמית, אנחנו רוצים לראות איך השטח מפרש את הפסוק".
דורון שר־אבי, מכללת הרצוג: "הנוף הוא הפרשן האותנטי והקדום ביותר לטקסט התנ"כי. אנחנו מנסים לעלות קומה ולתת עומק חדש לחיבור שבין הקריאה לחוויה במקומות הללו“
הוא מסביר באמצעות דוגמה: "הפסוקים הראשונים בסיפור דוד וגוליית, נראים דומים למדי זה לזה. בפסוק א' כתוב 'וַיֵּאָסְפוּ שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה', בהמשך אותו פסוק כתוב 'וַיַּחֲנוּ בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה בְּאֶפֶס דַּמִּים', ובפסוק ג' 'וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה, וְיִשְׂרָאֵל… אֶל הָהָר מִזֶּה וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם'. כל אחד מהפסוקים האלה אומר את אותו הדבר שאומר הפסק השכן כבר אמר. אבל כשעומדים בשטח נוצרת הבנה שהמְספר המקראי מנסה ליצור משהו מאוד מדויק בתפאורה, עד שמי שעומד שם בשטח וקורא את הכתוב לא יכול לעזוב אותו בלי שהוא מצליח לעמוד בעצמו במקום המדויק שבו היה אותו קרב ומבין ממש מה התחולל שם. זה לא דבר שאפשר לראות בכיתה, לא לקרוא בספר, לא בעיון בפרשני ימי הביניים – אלא רק בשטח".
דורון מספר כי ללמידת התנ"ך באופן הזה יש ביקוש רב של משתתפים בשכבות גיל שונות. "לסיורים באים אנשים בכל מיני גילים, המבוגרים שלהם אומרים לנו 'אני לומד תנ"ך כבר הרבה שנים וזו הפעם הראשונה שאני מבין ממש את מה שכתוב'. זו חוויה אינטלקטואלית וגם מעבר לכך. זה מה שקורה לאנשים כשהם מטיילים תנ"ך".
