ביום ירושלים אנחנו חוגגים את שחרור ירושלים וההגעה המרגשת של לוחמי צה"ל אל הכותל המערבי. בייחוד בתקופה זו, חשוב להעלות על נס את גבורת הלוחמים שפרצו את שערי העיר העתיקה ונלחמו בחירוף נפש בגבעת התחמושת, בהר הצופים ובחלקים נרחבים נוספים ברחבי ירושלים. כמו אז, גם היום חשוב לזכור את מהותה של עיר הבירה, לב ליבה של ארץ ישראל, שאבניה ורחובותיה מספרות סיפור היסטורי עתיק יומין, את סיפורו של העם היהודי. הנה לכם שלושה אתרים שיספרו לכם את סיפור המלחמה שהובילה לניצחון ישראלי בבירה.
חטיבת הראל – תל אל פול:
התל מזוהה כ-"גבעת שאול" המקראית, שהייתה בירתו של המלך שאול, והוא מספק תצפית מרהיבה של 360 מעלות. המלך חוסיין, שהתרשם מהנוף, ומהייחוס ההיסטורי המכובד בנה במקום את ארמון הקיץ שלו, אך בנייתו נעצרה בעקבות המלחמה, ושלד המבנה נותר עד היום כ"פיל לבן" במרכז הגבעה.
מהתל ניתן לצפות על אתרי הקרבות של חטיבת הראל בדרכה לשחרור העיר. בערב היום הראשון כבשה החטיבה את מוצבי הגבול הירדנים, ומשם המשיכה מזרחה אל עבר התל. באותם שעות עלתה אל התל ממזרח חטיבה 60 הירדנית, שהייתה מצוידת בטנקים מתקדמים מסוג פטון. הירדנים תפסו עמדות שולטות למרגלות התל, וניהלו את הקרב כשהם נמצאים בעדיפות טופוגרפית וטכנולוגית אל מול טנקי הצנטוריון המיושנים של חטיבת הראל. התותחנים הישראלים ירו ביעילות אל עבר הטנקים הירדנים, אך הפגזים החליקו על גבי שלד הפטון המעוגל מבלי לחדור אותו. כדי להתגבר על הטנקים הירדנים הורה צביקה דהב מג"ד 95 לירות אל עבר החלק האחורי של הטנק בו ניצבו מיכלי הדלק הרזרבים. הדלקת המיכלים הכריחה את הירדנים לסגת, וכך יכלה חטיבת הראל לשלוט על כביש ירושלים – רמאללה, ולחבור אל הר הצופים הנצור, ובכך להשלים את משימתה.
החטיבה הירושלמית – תצפית משכנות שאננים:
לצד תחנת הרוח המפורסמת, ומול חומות העיר העתיקה נמצאת אנדרטה לא מוכרת לזכר 11 מחיילי החטיבה הירושלמית. החטיבה, שכשמה כן היא הייתה מורכבת, אך ורק מחיילים שהתגוררו בעיר. בפתיחת המלחמה נדרשו לוחמיה לחצוץ בגופם בין האויב הירדני לבין משפחותיהם, שנמצאו לעיתים במרחק של עשרות מטרים מקו החזית. במהלך המלחמה כבשה החטיבה את רכס ארמון הנציב, מוצבי הנקניק הפעמון, ואבו תור ובכך כיתרה את העיר העתיקה מדרום.
בבוקר היום השלישי למלחמה ניתנה הפקודה כליבוש העיר העתיקה, ובמקביל לכניסה של הצנחנים דרך שער האריות נדרשה החטיבה הירושלמית לפרוץ דרך שער האשפות. אלי קידר מ"פ ד' בגדוד 163, שעמד עם פלוגתו במשכנות שאננים התנדב לפרוץ ראשון אל העיר העתיקה, אך במקום להמשיך ישר אל הכותל המערבי בחר אלי לפנות שמאלה אל הרובע היהודי. ייתכן, כי מה שגרם לו לוותר על כיבוש הכותל, והכניסה לדפי ההיסטוריה היה הרצון האישי לסגור מעגל ברובע היהודי בו התגורר ולחם בגיל 16 במלחמת העצמאות.
חטיבת הצנחנים – אנדרטת גשר גת שמנים:
על הגשר שחוצה את נחל קדרון בין הר הזיתים לחומת העיר העתיקה ניתן לראות אנדרטה המורכבת משלדי ברזל, של טנק וג'יפים של סיירת הצנחנים שנקלעו לגשר וניהלו בו קרב גבורה.
משימתה של הסיירת הייתה לעלות אל רכס אוגוסטה וויקטוריה, ובכך להשלים את כיתורה של העיר העתיקה ממזרח, אך טעות קריטית בניווט גרמה לטור הג'יפים והטנק לנוע אל הגשר, ולהיקלע לשטח ההשמדה, שבין העמדות הירדניות, שעל החומה לבין אלו שברכס. בזמן שלוחמי הסיירת נלחמו על חייהם אירגן הסמל ישראל שינדלר כוח חילוץ, שנע הלוך ושוב בהסתר בצמוד לחומה כדי לחלץ את הפצועים. במסע החילוץ השני ישראל רץ תחת אש ונשא על גבו פצוע, שמדיו עלו באש. הוא כיבה בידיו את האש, וכשנפתחה לעברם שוב האש נאלץ להיתלות אל מחוץ לגשר כדי למצוא מחסה. הוא נפל לנחל מגובה 6-7 מ', וחילץ את עצמו בחזרה אל נקודת איסוף הפצועים כשהוא פצוע מפגיעת כדור, ועורו חרוך מכוויות. לרופא אמר שיש לו רק "כמה שריטות וכוויה קטנה".
הכותב הוא מדריך בבית ספר שדה שער הגיא מבית ארגון 'אשכולות', מרכזי הסיור ותודעה של ישראל
