איפה שעוד אפשר לטייל: מסלולים לחול המועד

השומרון

אם תגיעו לשומרון, מובטח לכם יום גדוש בחוויות, בנופים מרהיבים ותנכ"יים ובהיסטוריה מרתקת, שמותאם למיטיבי לכת, למיטבי קשב ולמיטבי לסת. קבלו את המסלולים הנבחרים של מדריכי מרכז סיור ולימוד שומרון:

מערת אל־ג'נב

איך מגיעים?

מצומת תפוח נמשיך מזרחה לכיוון מגדלים. לאחר כשני קילומטרים נפנה שמאלה אל ההתיישבות החדשה אביתר, שם נשאיר את הרכבים במרכז היישוב. נרד דרך הקרוונים לכיוון דרום־מזרח, חזרה לכיוון כביש 505, עד החיבור לשביל עיזים שפונה מזרחה ונמשך במקביל לכביש. נלך בשביל העיזים עד שנראה את עץ התאנה הגדול. שם מסתתרת המערה ממש מתחת לעץ.

ההגעה למערה בתיאום צבאי עם מלווה נשק. ניתן לתאם דרך מרכז סיור ולימוד שומרון.

על המקום

מערת אל־ג'נב היא מערת נטיפים יפהפייה שבה כמה אולמות גדולים ומעברים ביניהם. המערה היא מערה קרסטית, כלומר נוצרה בתהליך חלחול מים שהמיסו את אבן הגיר. בתהליך היווצרותה שכבות הסלע התרוממו וכך נוצרו חללים ואולמות רבים. עם הזמן נפער חור בתקרת המערה שקרסה ותשפוכת רבה של אדמה וסלעים מילאו את המערה עד לגובה של עשרה מטרים.

המערה התגלתה במסגרת סקר שהחלו לערוך בדרום השומרון לפני שנים אחדות הארכיאולוגים ד"ר אהרן טבגר וד"ר דביר רביב והוא עדיין בעיצומו. עם מערת אל־ג'נב התגלו באזור עוד כארבעים מערכות מסתור ומערות מפלט. בתוך המערה נמצאו ממצאים ארכיאולוגים משמונה תקופות שונות המתפרסות על פני כ־4,000 שנה. הממצאים החשובים והמרתקים ביותר במערה הם שני מטבעות השייכים לתקופה האיובית־ממלוכית. מטבעות אלו הם הממצא הארכיאולוגי הראשון ששייך למלחמות המונגולים בארץ ישראל, הידועות לנו מן המקורות ההיסטוריים.

משך הטיול הוא לפחות 3 שעות, ומתאים למשפחות מיטיבות לכת.

מה להביא?

לביקור במערה יש להביא פנסים, ומומלץ גם ביגוד ארוך.

יום משפחתי קסום בשומרון:

מסע בין נופים, היסטוריה וחוויות

מומלץ לפתוח את היום בביקור בגבעות עולם שברכס איתמר. בגבעה – חווה חקלאית אורגנית, מהגדולות בישראל. בבית הקפה בחווה אפשר לרכוש את מגוון תוצרת המקום וכן קפה, מאפים ועוד. מהתצפית בחווה נשקף נוף עוצר נשימה הצופה על מורדות בקעת הירדן במזרח. בימים בהירים, ניתן לראות אף את הרי מואב הרחוקים.פתוח בחול המועד בשעות 9:00־18:00. במקום סוכה ומדשאות לפיקניק משפחתי.

צהריים של היסטוריה ותרבות

נמשיך לתצפית על קבר יוסף ב"מצפה יוסף". מהמצפה נפרסים למול עיננו הר כביר, רכס איתמר והעיר שכם. משם ניסע לגן לאומי הר גריזים הסמוך. הר גריזים הוא המקום הקדוש לשומרונים במשך אלפי שנים. תוכלו לצפות בחזיון אור־קולי מרתק המספר את סיפורו של המקום וליהנות מסיורים מודרכים, פעילות עפיפונים, עמדות יצירה ומרכז משחקים משפחתי. מומלץ להקדיש לפחות שעה וחצי לביקור.

אל תחמיצו הזדמנות לעבור דרך שכונת השומרונים. כאן תוכלו להתרשם מהכתב העברי הקדום, לראות את אתר הקרבת קורבן הפסח, ולהבחין במזוזות המיוחדות.

בין שכונת השומרונים ליישוב הר ברכה, תמצאו את יקב "ברכה על ההר" וליהנות מהמבורגר ויין משובחים. במקום מסעדה המשקיפה מזרחה על גב ההר, והיא פתוחה בשעות 10:00־17:00, בימים ראשון-שלישי בחול המועד.

אחר צהריים של אדרנלין

לחובבי הריגושים, אל תחמיצו את חוויית הסנפלינג ממצוקי הר ברכה עם צוות "בשטח". גלישה בנוף עוצר נשימה ובגובה של כ־50 מטרים. פתוח בימים ראשון־שני בחול המועד בשעות 11:00–16:00.

אם נשארו לכם זמן ואנרגיה, תוכלו להמשיך לסיור ברכבי EZrider בהר כביר. הרכב מתאים לרכיבה מגיל 16 ומעלה ומשך הסיור הוא כשעה של נהיגה עצמית בליווי מדריך. למשפחות עם ילדים יש גם רכבי Club־car שבו שישה מושבים.

זוהי דרך מהנה לחקור את השבילים והנופים באזור בצורה דינמית ומרגשת. הסיור עובר בכרמים עתיקים, שחלקם נטועים על טרסות אבן מימי בית המקדש השני, ובגתות עתיקות המעידות על תעשיית היין המפוארת שהתקיימה באזור לפני אלפי שנים. בתצפיות הנוף תוכלו לראות את עמק דותן, המקום שבו לפי המסורת נמכר יוסף לישמעאלים.

אפשרות נוספת היא טיול ברכבי השטח של חברת "טרקטורוני אלון מורה", בימים ראשון־שלישי ואפילו בערב החג, בשעות 8:00–19:00. מתוכנן גם טיול קבוצתי מיוחד שיתחיל באלון מורה ויסתיים באיתמר. לסיור ברכבים תאמו מראש: 051־5701717.

עוד קצת טעימות יין

ביקב הר כביר, שיהיה פתוח בחול המועד בימים ראשון־שלישי בשעות 11:00–17:00. במקום מרכז מבקרים, בית קפה, מסעדה כשרה למהדרין בהשגחת רבנות שומרון וסוכות גדולות ומרווחות.

יצירה ומורשת

סיימו את היום בביקור בסטודיו הקסום לחישול ברזל באיתמר. תוכלו לחוות את אמנות עיבוד המתכת כפי שנעשתה בימי קדם וליצור מזכרת ייחודית ואישית מהטיול. בסטודיו תוכלו לצפות בתהליך המרתק של חישול הברזל.בהדרכת האומנים המקצועיים, תוכלו לתכנן ולעצב את היצירה שלכם. לתיאום מראש: 058-7875687.

 

מקצה לקצה ביהודה ושומרון

אלקנה סוקולובר, מדריך טיולים בשומרון, קיבל הצעה מעניינת מחברו ברוך שרבף, ליזום את שביל ישראל ביהודה ושומרון. שרבף התכוון ליצור מסלול מדרום הר חברון עד צפון השומרון, מחולק למקטעים ומונגש לקהל המטיילים. "בשיתוף פעולה עם שישה בתי ספר שדה ושלוש מועצות אזוריות, הלכנו על המיזם בכל הכוח. את המקטע הראשון התחלנו אחרי יום העצמאות תשפ"ד, בצפון השומרון, ליד הגלבוע". מאז, פעם בכשלושה שבועות הם נפגשים בימי שישי עם קבוצה של כ־80 מטיילים ומתקדמים בעוד מקטע. אורכו של כל מקטע הוא כ־12־20 קילומטרים. "עכשיו הגענו לנווה צוף", הוא אומר.

שבילים אלו אינם מסודרים, אלא שבילים ששרטטו משתתפי המיזם. "קביעת תוואי המקטע מתחשבת בנוף ובנקודות העניין שאנחנו רוצים לעבור בהן וכמובן גם במצב הביטחוני; אנחנו מגישים לצבא בקשה לכל טיול".

המיזם יוצר עניין רב בקהילת המטיילים מרחבי הארץ. "בנוף המשתקף מראס אל־באד, הר גבוה בצפון מזרח השומרון, שהגענו אליו במקטע הראשון, ראינו מרחבים שאין בהם שום יישוב יהודי וכמעט אין כפרים ערבים. אזור בתולי ולא מוכר, שהגענו אליו אחרי שחצינו את גדר המערכת. רואים ממנו עמקים רחבים מאוד והרים גבוהים ומרשימים במבט לבקעת הירדן, לצפון השומרון עד הר תבור, ומדרום רואים את דרום השומרון. גם אבני חול צבעוניות יש שם. כדי להגיע למסלול לרוב המסלולים באזור יש צורך בתיאום צבאי".

חלק עיקרי מרעיון השביל הוא להנגיש למטיילים אזורים שלא מגיעים אליהם בדרך כלל. "בחלק מהמקומות שאנחנו מגיעים אליהם, דרכו יהודים בפעם האחרונה לפני שנים רבות".

ההמלצה של אלקנה:

עין אל־פוקא

עין אל־פוקא – בשמו העברי: מעיין תאנת שילה – נמצא בקצה רכס איתמר ליד כביש אלון. זהו מעיין גדול ויפה ששופץ לאחרונה. הגישה מותאמת לכלי רכב.

איך מגיעים?

בווייז: עין אל־פוקא, או לחלופין: ניסע על כביש אלון צפונה. כשבע דקות נסיעה אחרי היישוב גיתית, נפנה שמאלה לשביל כורכר משובש עם שער צהוב. נעלה בשביל עד שנראה פנייה ימינה, ומשמאל נראה את החווה של יאיר כהן. הכביש שעולה ימינה הוא שביל עפר לבן ורחב, ניסע בו עוד כשלוש דקות עד שנגיע לפנייה שמאלה, ובה יש שלט עץ שמפנה לעין אל־פוקא. אחרי שתי דקות נסיעה נגיע ליעד.

השותפים למיזם חוצה יהודה ושומרון: "עמיתים לטיולים", מחלקת תיירות מועצה אזורית שומרון, מחלקת תיירות מועצת גוש עציון, מחלקת תיירות מועצת בקעת הירדן, מרכז סיור ולימוד שומרון, בי"ס שדה עפרה, מדרשת גפנה, בי"ס כפר־עציון, מדרשת חברון, בי"ס שדה סוסיה, אלקנה סוקולובר וברוך שרבף.

יהודה

נדב פרנקל מבי"ס שדה כפר־עציון, מציע שלושה מסלולים בחבל יהודה, אחד בכל אזור גיאוגרפי של האזור:

במדבר:

שפך הירדן

עד לפני כ־100 שנים זרמה בירדן הדרומי כמות גדולה של מים, שהגיעה מאגני ההיקוות של הכנרת, מהירמוך וממקומות נוספים. בשנה ממוצעת זרמו בירדן הדרומי בואכה ים המלח כמיליארד קוב מים. כיום, לאחר חסימת סכר דגניה, עם הקמת המוביל הארצי בשנת 1964 והסכרים על הירמוך, הכמות קטנה בהרבה, כעשירית מהכמות המקורית. ועדיין, הירדן זורם לכל אורכו, עד לשפכו אל ים המלח.

מכיוון שהנהר מהווה את הגבול הבין לאומי בין ישראל לירדן, ברוב המקומות אין גישה חופשית אליו, למעט בנקודה אחת: קאסר אל־יהוד, אתר מעברות הירדן, שם הכשירה רשות הטבע והגנים גן לאומי הפתוח לקהל הרחב ללא תשלום בשעות הפעילות. במקומות אחרים מאשר צה"ל מדי פעם ירידה אל גדת הנהר, בתיאום מראש: בגשר אדם הנמצא במרכז הבקעה, ובגשר עבדאללה הסמוך לנקודת היישוב ההיסטורית של בית הערבה הנמצא מול יריחו. הפעם נדרים ונבקר בנקודה הדרומית ביותר של הירדן, בשפכו לים המלח.

איך מגיעים?

ניכנס מכיוון צומת הלידו וניסע בדרכי עפר אל גדר המערכת. יש לתאם את פתיחת הגדר והכניסה לאזור עם חטיבת הבקעה. לאחר החצייה נמשיך מזרחה בדרכי העפר ונחנה ליד עמדת שמירה נטושה. מכאן ניתן לראות מתחתנו את ה"גרנד קניון" של נהר הירדן, קטע קצר ואטרקטיבי שבו הירדן מתחתר בתוך המסלע החווארי. נמשיך ונרד לכיוון הנהר, מעט לאחר סיום הקניון, ונראה כיצד יצר הירדן נפתולים (מיאנדרים) מרשימים, הנבנים ונהרסים בהתאם לזרימות ולשיטפונות בנחל. אפשר לשכשך רגליים במים, אבל לא מומלץ להיכנס עמוק מדי. זכרו שאתם סמוכים מאוד לגבול.

 

בהר:

נחל המעיינות (ואדי ג'מיע)

מרבית החקלאות בהר המרכזי של ארץ ישראל היא חקלאות בעל, הנסמכת על מי הגשמים, אולם במקומות מסוימים בהר מתקיימת עדיין חקלאות שלחין, הדומה בהקשר זה לחקלאות של ארץ מצרים הנזכרת בספר דברים, ונסמכת על מי המעיינות. כזו היא החקלאות המסורתית הנמצאת בנחל המעיינות ואדי ג'מיע שליד הכפר חוסאן.

איך מגיעים?

נרד מתחנת הדלק סונול שליד מחסום ביתר עלית אל עין אל־עמוד, מעיין קטן המשקה את חלקות השלחין. ניתן לעלות טרסה אחת לעין אל־ערוס, סדרת מעיינות הנובעים בקו התפר שבין מצוק הגיר הקשה לבין המסלע החווארי הרך, ולראות את תעלות ההשקיה היוצאות מהמעיינות אל חלקות השלחין. כך נוכל להבין את הביטוי "וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק" המופיע בדברים י"א. נחזור לעין אל־עמוד, ונרד בשבילי עיזים בגדה המזרחית של הוואדי עד שנגיע לגולת הכותרת של המסלול: עין אל־האוויה. כאן נוכל לשחות בברכה הקרירה, ואם יתמזל מזלנו ונגיע בזמן שהבריכה תהיה ריקה נוכל להיכנס למערה הקרסטית והיפה שממנה נובעים המים. יש להיזהר ולא לפגוע בגידולים החקלאיים. הביקור בנחל הסמוך לכפרים בתיר וחוסאן דורש תיאום ביטחוני עם חטמ"ר עציון.

 

בשפלה:

על המשלט יושבת עיר, אולי בזכות אותם זמנים

במקומה של השכונה הוותיקה של בית־שמש נמצא המשלט המשותף מימי מלחמת העצמאות. כאן עמדו האחד מול השני ממרחק של כ־200 מטרים חיילים ישראלים ומצרים וניהלו קרבות אש והתשה במשך שלושה חודשים מיולי עד אוקטובר 1948. ב־18 באוקטובר 1948, בחול המועד סוכות תש"ט, פתחו כוחות צה"ל מחטיבת פלמ"ח הראל ב"מבצע ההר" שבמהלכו השתלטו על שטחים בשפלת יהודה. על שטחים אלה קמה בהמשך העיר בית־שמש. הכוחות התכוננו להמשיך מכאן לכיוון בית לחם, חברון וגוש עציון, שהיה חרב באותה העת. המבצע נפתח בשני מוקדים, ואחד מהם היה במשלט המשותף. לוחמי הגדוד החמישי של הפלמ"ח, גדוד שער הגיא, איגפו את המשלט המצרי מעורפו והצליחו להשתלט עליו.

לאחרונה הקימו יחד עיריית בית־שמש וקק"ל אתר הנצחה לנופלי הקרבות במשלט וסביבתו ברחוב המשלט בבית־שמש. מומלץ להגיע למקום ולכבד את זכרם של הנופלים לרגל 76 שנים לקרבות מבצע ההר.

בית ספר שדה כפר־עציון מוציא סיורים אל המסלולים: לשפך הירדן ביום שישי ט"ז בתשרי (18.10) וביום שלישי כ' בתשרי (22.10); לנחל המעיינות בכל אחד מימי חול המועד, ולמשלט המשותף בבית־שמש ביום א' י"ח בתשרי (20.10). פרטים והרשמה באתר בית ספר שדה כפר־עציון.

 

ירושלים

בתקופה זו של השנה, האוויר בירושלים מתחלף וממלא את נופיה במשב רוח סתווי מרענן. בעזרת ארגון "אשכולות – מרכזי הסיור והתודעה של ישראל", מציע לנו המדריך ישראל הראל מעיר דוד, מסלול הליכה בין נופיה הקסומים של ירושלים שבו נוכל לשאוף גם מההיסטוריה העשירה של העיר:

ממתחם התחנה לחווה החקלאית בגיא

משך המסלול: 45 דקות

רמת קושי: קל־בינוני

נגישות: לא נגיש, כולל מדרגות ושבילי עפר

מסלול הטיול:

• נקודת התחלה: מתחם התחנה הראשונה, רח' דוד רמז 4.
• נקודות עניין בדרך: גבעת התנ"ך, גיא בן הינום.
• נקודת סיום: החווה בגיא והגשר התלוי הארוך בארץ.

מתחם התחנה

בשנת 1892 התקיים אירוע מרגש מאוד בירושלים: חניכת מסילת הרכבת המחברת בין יפו לירושלים. על גבי הרכבת הזאת שהייתה בשימוש כמאה שנה, עלו מבקרים ועולים רבים שבאו לפקוד את ירושלים וביניהם בנימין זאב הרצל. היום המקום משמש כמרכז בילוי והסעדה, אך מסילת הרכבת שעדיין קיימת באתר, מזכירה לנו שאנחנו בתחנת הרכבת הראשונה של ירושלים.

מתחנת הרכבת נצא אל רחוב דוד רמז (שר התחבורה הראשון של מדינת ישראל), נחצה את הכביש וסמוך לתחנת האוטובוס נטפס לגבעת התנ"ך. כיום מדובר בגבעה חשופה וריקה, ריאה ירוקה וייחודית באזור סואן זה. גבעת התנ"ך, היא אתר טבע עירוני שבימי החורף והאביב פורחים בו מרבדים של פרחים בצבעים מרהיבים.

גבעת התנ"ך

שמה של הגבעה ניתן לה בעקבות חלומו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן־גוריון, להקים על גבעה זאת את מוזיאון התנ"ך העולמי. מדרום תראו את דרך חברון, שהיא חלק מדרך עתיקה (דרך האבות, גב ההר), המחברת בין היישובים המרכזיים על רכס ההר המרכזי מבאר־שבע דרך חברון וירושלים ועד שכם. משמאל לדרך חברון, נראה את בתי שכונת אבו־תור – שכונה פסטורלית שבין בתיה עבר הגבול בין ישראל לירדן.

מתחתינו לכיוון מזרח נמצא בית החולים למחלות עיניים "סנט ג'ון", שכיום הוא "מלון הר ציון" (כרגע בשיפוצים). מאחוריו מסתתר גיא בן הינום, שאליו נגיע בהמשך. מצפון־מזרח נראה את הר ציון ואת חומות העיר העתיקה.  מצפון עומדת הכנסייה הסקוטית, שסמוך אליה נמצאו שרידים של מערות קבורה עתיקות ובתוך אחת מהם נמצאה כתובת "ברכת הכוהנים".

נמשיך בשביל ונחצה את הגבעה לכיוון מזרח. נרד לדרך חברון ונמשיך צפונה (שמאלה). משמאל  נמצא מרכז מורשת מנחם בגין. נעלה על גשר לעולי רגל – גשר "בני ברית". בטרם נעלה ניתן להתעכב ליד פסלו של יגאל תומרקין – "אנדרטה לשלום".

לאחר שנחצה את הגשר נרד במדרגות

הסמוכות לסינמטק עד שנגיע אל כר הדשא הגדול של גיא בן הינום.

גיא בן הינום

מרחבי הדשא הירוקים הם חלק מגן לאומי סובב חומות ירושלים, שבשנים האחרונות עובר חידוש ופיתוח. בימי קדם, בתוך הגיא עבר הגבול בין השבטים, שבט יהודה מדרום ושבט בנימין מצפון. משני צידי הגיא תוכלו לראות מדרונות תלולים, מה שעשה את הגיא הזה למכשול וגבול טבעי של ירושלים הקדומה. בסוף ימי הבית הראשון התפרסם הגיא בשל עבודה זרה חמורה שנעשתה בו – עבודת המולך, אליל בן עמון.

נחצה את הגיא לכיוון מזרח, נגיע לכביש החוצה את העמק, נעבור בבטחה את הכביש ונגיע אל החווה בגיא.

החווה בגיא

בחלק זה של הגיא הוקמה חווה חקלאית המספרת את הסיפור החקלאי של ירושלים הקדומה. בחווה ניתן לראות מתקנים חקלאיים עתיקים כמו בית בד להפקת שמן זית, גת לדריכת ענבים, בריכת אגירה ותעלות השקיה שיוצאות ממנה.

הגשר התלוי הארוך בארץ

אל הגשר התלוי ניתן להגיע משביל העובר מעל החווה או במדרגות שנמצאות בחווה. הגשר התלוי נמתח לאורך של לא פחות מ־202 מטרים! הגשר מחבר בין מורדות גיא בן הינום לבין הר ציון. בחול המועד בימים ראשון־שלישי, 20־22 לאוקטובר, יתקיימו בחווה בגיא מגוון פעילויות לכל המשפחה. לפרטים חפשו ברשת: חגיגה בחווה.

 

שפלה

צוות מרכז סיור ולימוד "בשבילוד", שגם הוא חלק מארגון "אשכולות – מרכזי הסיור והתודעה של ישראל", מזמין את המטיילים בחג לביקור קסום בנחל המערה

שלושה מסלולים בנחל המערה

משך הטיול: שעתיים־יום שלם.

אטרקציות בסביבה: עינות דקלים, מערת הנטיפים, שביל האלות, מוזיאון הטבע התנכ"י, תל עזקה, מצפה הראל ומזנון "ברבהר".

למסלול יש שלוש אפשרויות:

1. מסלול נחל מערה תחתון, מסלול של 2 ק"מ הלוך וחזור, מישורי וקליל, בחלקו השפלתי של הנחל.
2. מסלול נחל מערה מעגלי 3 ק"מ, מאתגר קצת יותר, בחלקו העליון של הנחל סמוך לנס הרים.
3. מסלול נחל מערה ארוך, למיטיבי לכת. אורכו 8 ק"מ והוא מתחיל מההר סמוך לנס הרים ויורד לכיוון השפלה.

איך מגיעים ומה רואים?

נחל מערה תחתון מתחיל ונגמר בחניון מערת התאומים (חפשו בווייז). שימו לב: אם אתם מגיעים מהמרכז, לא תוכלו לפנות שמאלה מכביש 3855 אל החניון. המשיכו מעט ופנו פניית פרסה ואחריה פנו ימינה אל החניון.

המסלול מסומן בסימון שבילים אדום. במהלך המסלול תטיילו בחורש ים־תיכוני יפהפה, מלא בעצי אלון, קטלב ואלה. בהמשך המסלול הצר והמפותל תגיעו לקרחת יער קטנה, זה הסימן שהגעתם למערה! מתחת לענפי עץ התאנה, מדרגות יובילו אתכם למערת התאומים. בקצה המערה יש מעיין שנודעו לו סגולות מיוחדות לפקידת נשים עקרות וללידה בריאה. במערה התגלה מטמון של מטבעות מימי מרד בר־כוכבא וככל הנראה היא שימשה למסתור למורדים. במערה חיים גם עטלפים שלא תוכלו להתעלם מהקולות היחודיים שהם משמיעים. בהמשך המסלול, במרחק הליכה קצר אחרי המערה, תגיעו למגלשת סלע מהנה ומשם ניתן לחזור בסימון שבילים האדום בדרך שבה הלכתם, חזרה אל הרכבים.

מסלול נחל מערה מעגלי נמצא באזור ההר, בחלק העליון של נחל מערה. הוא מתחיל ונגמר בחניון נס הרים (חפשו בווייז). המסלול מסומן בסימון שבילים אדום בהליכה קצרה על דרך עפר נוחה עד ההגעה לעין חוד. עין חוד הוא אומנם מעין קטן שיבש, אך אפשר לראות את הבאר שנחצבה עבורו. נמשיך בהליכה במעלה ההר לכיוון חורבת עיטאב. החורבה היא מבצר צלבני עתיק שחלש על דרך רומית עתיקה העולה מעמק האלה בשפלה לעבר הרי ירושלים. מגג החורבה ניתן לצפות על כל השפלה ומישור החוף. מחורבת עיאטב בהליכה בסימון שבילים שחור ניתן לחזור לרכבים. בדרך תעברו סמוך לצנירים. זוהי תופעה ייחודית בסלעים, שבה נוצרים מצוקים קעורים הנראים כחורים בסלעים.

נחל מערה ארוך הוא חיבור של שני המסלולים הקודמים. הוא מיועד למיטיבי לכת, ונרד איתו מאזור ההר אל השפלה. הוא מתחיל בחניון נס הרים כמו נחל מערה מעגלי ונגמר בחניון מערת התאומים כמו מסלול נחל מערה תחתון. מומלץ לעשות את המסלול עם שני רכבים ולארגן הקפצה. המסלול כולו מסומן באדום, ותחילתו היא בדיוק כמו תחילת נחל מערה מעגלי. מגיעים לעין חוד ומטפסים לחירבת עיטאב היפהפייה. משם ממשיכים במסלול האדום ומתחילים את הירידה לשפלה. המסלול במגמת ירידה, ועוברים בו דרך חורש מקסים, המון עצי אלון, אלת המסטיק וקטלב מסביב. בסוף הירידה התלולה מגיעים לעמק רחב, חוצים סימון שבילים ירוק המסמן את תוואי נחל דולב, נחל אכזב אך נשגב.

נהלך מעט בסימון הירוק עד שנחבור חזרה לסימון שבילים האדום המסמן את נחל מערה, שבו אנו מטיילים. ההליכה תהיה כעת בשביל צר ומפותל במעבה החורש ונגיע למגלשת האבן בנחל מערה תחתון. האפשרויות לנחל מערה רבות ומגוונות וכל מטייל יכול לבחור את האפשרות המתאימה לו על פי רצונותיו.

למטיילים בנחל מערה תחתון ובנחל מערה ארוך יש לשים לב כי המערה נסגרת בחודשים נובמבר־אפריל כדי לשמור על העטלפים בשנתם.