למה לחכות לחגים? אפשר לטייל בארץ בכל הזדמנות

משפחת חיימוב, כפר־עציון

הוא: גדי, 37, מדריך טיולים, גדל בגולן

היא: שרה, 32, יועצת לחיי משפחה, גדלה באפסטייט ניו־יורק

הילדים: נחלה, 8; אפיק, 6; עזרי, 4; הוד, שנתיים

"ארץ ישראל היא בנפשנו, ויציאה לטבע היא אצלנו עניין שבשגרה. חשוב לנו שהילדים יכירו את הארץ ברגליים, בידיים ובשאר החושים. יש לנו בבית ספרי טיולים, מגדירי פרחים וצנצנות עם חרקים, ועל הקירות תלויות מפות ותמונות של הארץ. יש גם ציוד טיולים בשפע – פנסים, שקי שינה, אוהל, כירת שטח, צידנית ועוד. הארץ היא חלק מהדיבור היומיומי של הילדים: "אני אבעט את הכדור חזק שהוא יגיע עד אילת", או "יש לך פופיק כמו הר תבור.

"אנחנו אוהבים לחוות בכל החושים. למשל, לדוג דגים ולשים אותם ישר במנגל, לקטוף סברס, להריח פרחים, לאסוף חרקים, לראות כוכבים, לבנות נדנדות וערסלים. אנחנו אוהבים להביא הביתה דברים מהטבע ולהכין תבלינים, ריבות, יין וזיתים. יש לנו משחקים מאבנים. אנחנו משפחה פעילה, וחיים הרבה בחוץ. לבלות בגן שעשועים בגשם זו חוויה עבורנו, במיוחד כי אנחנו שם לבד, ואנחנו עושים את זה לא מעט. שלוליות בוץ זו כבר אטרקציה. אופניים וגלגלים אחרים ממלאים אצלנו זמן רב. למרות הגילים הצעירים, אנחנו נוסעים לא מעט למרחקים די ארוכים".

אזור טיולים מועדף: “אנחנו אוהבים את הארץ כולה. לכל אזור ומסלול צריך את מזג האוויר הנכון והעונה המתאימה, ולכל ילד יש את החיבור וההנאה שלו. לנחלה אין בעיה ללכת הרבה, רק שנקפוץ למים. מדבר זה נהדר בשבילה. אפיק צריך לראות חיים, הגולן בשבילו זה חוויה. עזרי צריך אתגרים, לטפס בהרים ולזחול במערות, והוא מאוד נהנה בשפלה. הוד קטנה עדיין, אבל פרחים זו אהבה שלה, והם נמצאים בכל מקום".

מטיבי לכת או מטיבי קשב: אנחנו משפחה של מיטיבי לכת, ובדרך כלל טיול זה ללכת, אבל קורה גם שהולכים לאיזו חורשה לנוח ואז בונים קצת עם חבלים, ממציאים משחקים ועושים יצירה בטבע".

טיול מומלץ: נחל אוג, ליד קיבוץ אלמוג. מסלול מעגלי קצר יחסית של כשעתיים, שהילדים מאוד נהנו ממנו והייתה חוויה טובה לכולם. יורדים מירושלים לכיוון ים המלח, פונים ימינה לכיוון קיבוץ אלמוג ליד תחנת הדלק, חונים מחוץ לשער הקיבוץ. המסלול מסומן באופן די ברור. מתחילים בתצפית על ים המלח ואז יורדים לערוץ הנחל, ועולים בו לכיוון הקניון. עוברים שני סולמות גבוהים ועוד כמה קטנים שצריך לטפס, ואחרי כשעה הליכה מגיעים לצומת. שימו לב: לא להמשיך לאוג עליון, זה שטח אש. יוצאים ימינה לעלייה קצרה ומגיעים לאזור של גבעות מ'תצורת הלשון', שזה חומר רך ונעים. הילדים ייהנו לרוץ, לקפוץ וליפול. במסלול יש צל בשפע, ואם ירד גשם לאחרונה – אפילו גבים קטנים. יש צמחייה מעניינת, חרקים בשפע, עקבות של בעלי חיים, סלעים בשלל צבעים ונוף מרשים. בשבילנו זה היה טיול בוקר בדרך לסבתא בצפון".

מלון או אוהל: מלון זה רק לאירועים של המשפחה המורחבת. טיול זה אוהל, וגם אוהל לא חייבים – רק אם יש יתושים. בפורים פתחנו אוהל במרפסת, וכל הילדים ישנו בו במשך שבוע עד שירד גשם והם נכנסו הביתה רטובים. הילדים כבר מתורגלים: הם בונים את האוהל שלהם לבד, מסדרים אותו לשינה, ומקפלים בבוקר.

ממוצע טיולים בשנה: "לפחות טיול אחד בשבוע, אבל זה כולל גם משהו קצר אחרי הלימודים או ביום שישי. לקפוץ למעיין, לעשות איזה מסלול או לבקר במוזיאון. בערך אחת לחודש יש טיול קצת יותר ארוך, של יום. לפעמים יוצאים בצהריים, ישנים בחוץ וחוזרים בבוקר ישר לגנים".

מים או מדבר? "אפשר גם וגם. ואדי קלט זו דוגמה מצוינת. אבל אפשר ליהנות מטיול טוב גם בלי המים. בגשם יש מים בכל מקום, וכן, אנחנו מטיילים גם בגשם".

חורף או קיץ: "אין מזג אוויר שלא מתאים לטיולים, יש טיולים שלא מתאימים למזג האוויר. בקיץ נשרוף את השעות החמות במנוחה במעיין או בנסיעה, בחורף נצא לראות שיטפון ואפילו שלוליות זה סבבה. באביב ניהנה מפרחים ופרפרים, ובסתיו מהפירות שנמצאים בכל מקום".

גאדג'טים מיוחדים לטיולים: "פנס אולטרה־סגול כדי למצוא עקרבים, ופנסי ראש".

הדבר הכי יקר שקנינו עבור הטיולים: “מנשא טוב ונוח לתינוק. קנינו כשנחלה נולדה, והוא עדיין פעיל ויעיל".

המלצה למקום שלא כולם מכירים: "גבעת הארבעה בירושלים. מאחורי מנזר 'מר אליאס' ישנה גבעה שעד 67' הייתה מוצב ירדני. יש תעלות לחימה ובונקרים, יש פרחים ונוף ויש סיפור. חונים ליד המנזר, עולים מסביב, רצים בתעלות. אפשר למצוא תרמילים מהתחמושת הירדנית. הגבעה נקראת על שם ארבעה יהודים שנהרגו ב־1956 מאש שנורתה עליהם מהגבעה הזו. מהגבעה נראים בית לחם, ההרודיון ומדבר יהודה, ומצד שני מרכז העיר ירושלים. מעבר לכביש אפשר לבקר בשרידי ה'קתיסמה', כנסייה ביזנטית חשובה".

הגיל הכי צעיר שבו יצאנו לטייל עם תינוק: “יצאנו לשבת בשטח עם נחלה שעוד לא הייתה בת חודש. כולם ישנו באוהל לפני גיל שלושה חודשים".

משפחת יולס, בית־גמליאל

הוא: צקי, מהנדס מערכות ב'אלתא'

היא: עליזה, יועצת חינוכית בתיכון

הילדים: יגיל, 19; צהלי, 15.5; ינון, 12.5; אורה, 9; ירון, 4.5

"אנחנו מאוד אוהבים לטייל. חשוב לנו שילדינו יכירו את ארץ ישראל מבחינה גיאוגרפית והיסטורית, מה שלפעמים הופך אותנו מבחינתם לחפרנים מומחים. חשוב לנו גם שהם יחוו טיולים וחוויות משפחתיות מגבשות. בדרך לכל אתר אנחנו מספרים עליו ועל ההיסטוריה שלו, מזכירים את מלחמות ישראל, מבצעים, עליות וסיפורי גבורה, ומתבלים בסיפורי תנ"ך. לפעמים אחד הילדים אחראי לכתוב כמה מילים על המקום, ובדרך הוא שואל את כולם שאלות. את האהבה לטיולים, לנופים ולהיסטוריה קיבלנו משני צידי המשפחה, ואנחנו יוצאים לטיולים רבים עם המשפחה המורחבת. מבחינתנו, זכינו לחיות בתקופה מדהימה בהיסטוריה של חזרה לארץ, ואנו רוצים להנחיל לילדינו את הרגשת הזכות והמצוה לטייל בה".

אזור טיולים מועדף: "לכל אזור וחבל ארץ יש את המיוחדות שלו, ואנחנו אוהבים את כולם. לכל עונה ולכל מצב רוח יש מקום יותר מתאים, והעיקר שצוברים יחד חוויות שונות ומגוונות".

מיטיבי לכת או מיטיבי קשב: “מיטיבי הלכת סוחבים את מיטיבי הקשב אחריהם, בעיקר את אמא שמעדיפה למצוא איזה צל מול הנוף ולשמוע הסברים. אבל בעיקר אנחנו מיטיבי לסת… צקי עוד חושב שאפשר לצאת בלי חטיפים לטיול, אבל אחרי עשר דקות נסיעה הוא מתבדה. בדרך אנחנו מבלים עם משחקים כמו 'אני רואה משהו שמתחיל באות…' ושאלות היסטוריות של 'מה קרה בשנה. וכמובן אי אפשר לנסוע באוטו עם הילדים בלי הצעקות והריבים 'הוא נגע בי', 'הוא נשם עלי' וכדומה. זה חלק מהחוויה".

טיול מומלץ : "חירבת מידרס, ליד פארק עדולם, צמוד לבית־שמש. היינו שם בפסח. הייתה הדרכה חינם, ולמדנו הרבה על היסטוריית האתר. ראינו את פריחת האביב, נכנסנו למערות מתקופות שונות וזחלנו עם פנסים. באתר שרידי יישוב חקלאי קדום, מערכות קבורה ומסתור, מערות פעמון ומחילות מתקופת מרד בר כוכבא. חוויה מושלמת לילדים. מסלול הליכה משפחתי מעגלי קל. הכניסה חינם".

היסטוריה: אביה של עליזה מאוד אוהב לטייל בארץ. כל חול המועד היו בוחרים מסלול טיול, ויוצאים עם ההורים. לאחר שלקה בשבץ מוחי ונעשה מרותק לכיסא גלגלים, אימא של עליזה ביקשה לא לוותר על המנהג. "צקי מצא מסלולים מונגשים, ויצאנו לטייל. היינו בפארק הלוחם ביער חרובית, ובפארק עצמאות ארה"ב. נשמח אם יהיו עוד מסלולי טיול יפים ומונגשים".

מלון או אוהל: "משתדלים פעם בשנה אוהל, בשביל החוויה. התאהבנו באתר האוהלים בחוף אכזיב. נופים מהממים, ים ועתיקות. פעם פתחנו את האוהל בגינה שלנו לשינה ללילה אחד, בשביל הכיף של הילדים. גם מלון זו חויה משפחתית כיפית, אבל תמיד נצא לטיול באזור. לא נישאר בטן־גב במלון. אנחנו עושים גם שבתות משפחתיות באכסניות, ומטיילים באזורים שונים".

ממוצע טיולים בשנה: "כל חול המועד וחופשה יוצאים לכמה טיולים עם המשפחה וחברים. הילדים גם יוצאים במהלך השנה לטיולים במסגרת בית הספר. מבחינתנו יום טיול הוא חובה, אפילו יותר מיום לימודים רגיל. הכרת הארץ ברגליים, הסיפורים, הידע והגיבוש החברתי נותנים ערכים חשובים.

מים או מדבר: "מים תמיד משדרגים את הטיול לילדים, שנהנים מאוד להשתכשך. הם לא יוותרו על כניסה גם אם המים קפואים. במדבר הם יהנו מחוויית הטיפוס ביתדות (מה שמפחיד קצת את אימא, כשילד בן שלוש לא מפחד לעלות בעצמו…)".

חורף או קיץ / שיטפונות או מדבר צחיח: “הכי טוב באביב, אבל לא נמנעים כל השנה. בודקים מזג אוויר ומחליטים לאן לצאת. לא מחפשים שיטפונות ולא להתייבש בשמש יוקדת, אלא ליהנות מההליכה ומהנופים.

גאדג'טים לטיולים: מצלמת מים, פנסי ראש, מנשא טוב לתינוק.

הדבר הכי יקר שקנינו עבור הטיולים: "מצלמה. מתעדים הרבה במצלמה איכותית, ומפזרים בבית תמונות משפחתיות מטיולים וחוויות".

המלצה למקום שלא כולם מכירים: “העיר הכי מובנת מאליה, שלא הרבה משקיעים בה – ירושלים. השנה החלטנו לטייל בה יותר לכבוד חמישים שנה לשחרורה. יש בה שפע מקומות מעניינים וכיפיים שמלמדים אותנו על ההיסטוריה של עמנו ומחברים אותנו לשורשים. עיר דוד, מנהרות הכותל, גבעת התחמושת, הר הרצל, בית הרב קוק ועוד. לפני כמה שנים, לקראת בר־המצווה שלו, הבן הבכור יגיל הדריך אותנו במסלול מנהרות הכותל. השנה אנחנו חוגגים בר־מצווה לינון, והוא  ידריך אותנו בעמק צורים, באתר סינון העפר שהוצא מתחת להר הבית. כך הילדים צוברים ידע ומתחברים להיסטוריה של עמנו. שווה להשקיע ולהגיע לירושלים כמה פעמים בשנה כדי לחוש את האווירה, ולקלוט שזה לא מובן מאליו לטייל בעיר שאבותינו חלמו עליה אלפיים שנה".

הגיל הכי צעיר שבו יצאנו לטייל עם תינוק: "עם תינוקת בת חודש וחצי, לטיול חברים באוהלים במצדה. עלינו את הסוללה איתה עם המנשא, בחום של 35 מעלות".

משפחת לאופר, צור־הדסה

הוא: אוהד, 52‏, בעלים של 'חוות הרי יהודה' לרכיבה טיפולית

היא: מימי, 47‏, מנהלת השיווק של הגן הלאומי עיר־דוד

‏הילדים: ליטל, 26‏, אחמ“שית; נטע, 24‏, סטודנטית; מאיה, 20‏, משוחררת טרייה; אילון, 19, חייל קרבי; יובל, 16‏; ליהי, 12‏

‏הכלבים: דון וקיקה

"אנחנו מאוד אוהבים לטייל בארץ ובחו"ל. מקפידים שכל ילד לפני הגיוס יעשה טיול עם אוהד בהודו. בכל שנה אנחנו בהודו, והרבה פעמים באירופה בתרכובות משפחתיות שונות. אבל בעיקר מטיילים הרבה בארץ. ברגל, בטיולי ג‘יפים וגם על סוסים.

אזור טיולים מועדף: "מאחר שמימי מעדיפה את המדבר, לרוב זה יהיה הכיוון. יש לנו הרבה חברים במגוון מקומות בארץ, החל מתקוע וכלה בקיבוץ גונן, עם כל מה שבאמצע (כפר ויתקין, חיפה, ראשון לציון, מרכז שפירא ועוד). יוצא לנו לטייל איתם לא מעט בהרבה מקומות בארץ. חלקם מכירים טוב מאיתנו את המקומות באזור שלהם, וכך אנחנו נחשפים למקומות חדשים בכל ביקור וטיול".

מיטיבי לכת או מיטיבי קשב: “בעיקר מיטיבי רכב ולסת, שילוב של נוחות עם עצירות לגיחות קצרות".

טיול מומלץ: "מעלה עשוש ומעלה ורדית. זהו מסלול טיול אתגרי בעבירות קשה לנהגים מנוסים, עם נוף מדברי שומם ומאוד מיוחד. ‏המסלול מחייב רכב שטח עם הילוך כוח, רצוי גם נעילת דיפרנציאל אחורית, ציוד חילוץ חובה, ‏ונהגים מנוסים בנהיגת שטח טרשי וטכני.‏ אורך מסלול כ־45 קילומטרים. נקודת התחלה: כביש הערבה (90), דרומית לאזור תעשייה צופר. תחנת דלק אחרונה לפני הכניסה ‏לשטח – עין יהב. ‏נקודת סיום: כביש 40 דרומית למצפה רמון. תחנות דלק במצפה רמון. ‏נקודות עיקריות: צופר, מעלה עשוש, קניון ברק, רמת ברק, מעלה כיפה, מצפור כיפה, באר ‏אשלים, קניון עדה, נחל חדב, נחל מישר, מצד נקרות, נחל נקרות, מדרגת נקרות, מעלה ‏דקלים, נחל גוונים. אורך המסלול: יומיים רגועים. רמת קושי: בינוני עם קטעים מאתגרים (עשוש, הר כיפה, מדרגת הנקרות)".

‏מלון או אוהל: "אוהל, אבל בתנאים של מלון. מזרנים, שמיכות וכריות, אוכל טוב, יין מעולה, מכונת אספרסו, ‏הכלבים שלנו.‏ את ליל הסדר עשינו בכפר הנוקדים עם חברים ומשפחה. מאוד מחוברים לטבע“

ממוצע טיולים בשנה: "עשר‏. מאז שמימי התחילה לעבוד בעיר דוד היא סוחבת את כל המשפחה לטיולים בכל מה שיש לגן הלאומי להציע. במיוחד אוהבים את הסיור של עיר דוד המקראית, ואת פרויקט סינון העפר בעמק צורים“.

מים או מדבר:‏ “מדבר, אבל עם מים. תמיד".

חורף או קיץ / שיטפונות או מדבר צחיח: “סתיו־חורף־אביב, אבל תמיד חוזרים למדבר".

גאדג'טים מיוחדים לטיולים: “משקיעים בזה לא מעט. כבר קנינו רמקול איכותי אלחוטי, מקציף חלב ועוד".

הדבר הכי יקר שקנינו עבור הטיולים: "קרון סוסים, קרוון“.

המלצה למקום שלא כולם מכירים: "קניון עדה ליד אילת, מסלול מעגלי מושלם“.

הגיל הכי צעיר שבו יצאנו לטייל: "עם תינוק בן חודשיים".

משפחת שוורץ, גבע־בנימין (אדם)

הוא: מרדכי, 35, מחנך בחטיבת ביניים ומורה להיסטוריה ואזרחות

היא: רחל, 34, ראש החוג לתיאטרון במכללת אמונה, שחקנית ומנחת קבוצות

הילדים: נחשון, 8.5; יסמין מרים, 5.5; איתמר, 4; נעמי, שנתיים

אזור טיולים מועדף: “אנחנו מאוד אוהבים לטייל באזור בנימין, בעיקר באזור הנחלים שלידנו, ולהשתכשך בעין פואר (או בשמו העברי: עין מבוע) ובעין פרת".

מיטיבי לכת או מיטיבי קשב: “יותר מיטיבי לכת. אוהבים לראות את הילדים הולכים, רצים, מדלגים ומתמודדים עם המאמץ הנדרש מהם כדי לכבוש ברגליהם את האדמה היפה של הארץ שלנו, במיוחד במקומות שבהם צעדו אבותינו ואימהותינו התנ"כיים. הילדים כבר יודעים שלטייל, ליפול ולקום זו מתנה, והם רצים אלינו עם פצע ואומרים: 'אוף, קיבלתי עוד פעם נשיקה מהטבע, יש לכם פלסטר?'

טיול מומלץ : "עין בוקק המדהים, ליד ים המלח. הטיול חינם, אלא אם כן לוקחים חדר במלון ליד. המסלול  מותאם למשפחות, נוח להליכות וטיפוסים, ויש בו מים כמובן“.

מלון או אוהל: "מאחר שאנחנו מטיילים עם ילדים קטנים בתקופה שבה החיים עמוסים בעבודה ובניהול בית , אנחנו מתבלים את הטיולים שלנו ברגעי נופש קלים. כלומר, גם אם עשינו לילה בשטח, למחרת נחזור לחדר במלון או באכסניה כדי לתת מענה למקלחות, ארוחה מסודרת, מים חמים לבקבוק, סדינים נעימים וכן הלאה. כשאנחנו מטיילים באזור הבית אנחנו חוסכים את זה. כשהילדים יגדלו, אין ספק שלינת שטח תהיה הרבה יותר הגיונית".

ממוצע הטיולים שלנו בשנה: “בסביבות 10־12. אין לנו הרבה זמן פנוי במהלך השנה, אבל משתדלים תמיד למצוא כי זו האהבה שלנו".

מים או מדבר: “מים, מים, כמה שיותר. מים במדבר על אחת כמה וכמה".

חורף או קיץ / שיטפונות או מדבר צחיח: “שיטפונות זה לא הסטייל שלנו. בטיולים עם ילדים קטנים מנסים ללכת על בטוח תרתי משמע, ולא להסתכן“.

גאדג'טים מיוחדים לטיולים: "אנחנו פחות טובים בעניינים הטכנולוגיים, אלא יותר בקטע של מים, כובע וסנדלי שורש. הכי פשוט“.

הדבר הכי יקר שקנינו עבור הטיולים שלנו: "ג'יפ".

המלצה למקום שלא כולם מכירים: "אנחנו גרים בתוך מקום פסטורלי. אפשר להגיע לפה בקלות רק בשביל לטייל. תכתבו 'בני אדם' בוויז ותגיעו לאזור מצויר בגבע־בנימין. אפשר לטייל ליד הנחלים היפים, לראות את הצבאים על הרקע הפסטורלי, לרדת למעיין ברגל ולבוא לקפה אצלנו".

הגיל הכי צעיר שבו יצאנו לטייל עם תינוק: "טיילנו עם נעמי ואיתמר כשהם היו בני  שלושה חודשים. הכי פשוט – שמים את הילד במנשא ויוצאים לשטח“.