למחוק אי אפשר, בואו ננסה למחול

איך סולחים למי שבגללו נגיע לימים הנוראים לא בלב סולח? איך יסלחו אנשי "רק זה" לאנשי "רק לא זה", ולהיפך?

מאת:אמונה אלון

הכי מעיק זה להגיע אל הימים הנוראים במחשבה שאנחנו אמורים לסלוח למי שפגעו בנו, ואיננו מצליחים. אנחנו רוצים להגיע נקיים, בלי חשבונות בלתי סגורים בין אדם לחברו. אבל יושבים לנו על הלב הפוגעים האלה, ואנחנו לא סולחים על שהם גורמים לנו להגיע אל ראש השנה ואל יום הכיפורים מבלי שסלחנו להם.

איך נסלח להם? בין שפגעו בנו בגוף ובין שבנפש, הפצע נשאר. בין שפגעו בנו ישירות ובין שבעקיפין, בין שלא התנצלו ובין שכן, אין בנו הכוח למחוק את מעשיהם ואת מילותיהם. איך יסלחו המוּכּה, המושפל, המרוּשָׁש כלכלית, המנוּדה חברתית, למי שהביאו עליהם את הייסורים הללו במו ידיהם, במו פיהם או בעצימת עיניהם? ואיך יסלחו המאמינים במערכת ערכים אחת, למי שרמסו את היקר והקדוש להם בשם אמונתם שלהם במערכת ערכים אחרת? איך יסלחו אנשי "רק זה" לאנשי "רק לא זה", ולהיפך?

אם סליחה היא מחיקה, ריפוי, "כַּבְּסֵנִי מֵעֲווֹנִי וּמֵחַטָאתִי טֲהַרֵנִי", האם אפשר בכלל לצפות מאדם לסלוח לאדם אחר?

האמת היא שלא. כשבודקים במקורותינו, מבינים שרק אדון הסליחות יכול לסלוח. המקרא מלא בסליחה א-לוהית, ואילו סליחה אנושית אינה קיימת בכתובים כלל. הפוגע בחברו חייב בחרטה, בווידוי ובקבלה לעתיד, אבל הוא אינו אמור לבקש את סליחת חברו כי אם לרַצות אותו. לרַצות לא עד שהנפגע יסלח לפוגע כי אם עד שיתרצה לקבל את הפוגע כפי שהוא, עם כל ההיסטוריה שביניהם. עד שיאמר לו "מָחוּל לךָ", שאין פירושו "מָחוּק לךָ" משום שהנפגע אינו יכול ואינו אמור למחוק את הפגיעה, כי אם לכל היותר להבליג עליה ולהסכים לפיוס. ופיוס פירושו השלמה: המתפייס עם מי שפצע את נפשו, אינו סולח לו על מעשיו כי אם משלים איתם, ומשלים איתו, ומקבל על עצמו ללמוד לחיות עם הפצע אשר ידַמם לַעד.

לא נוח לנו להתרצות, וקשה לנו למחול, ודומה שבלתי אפשרי לנו להתפייס. אבל בניגוד לסליחה, שאינה נדרשת מאיתנו, נראה שריצוי, מחילה ופיוס הם מה שעלינו לאחל לנו בימים הנוראים הללו: הלוואי שנצליח לרַצּוֹת ולהתרצות. הלוואי שנזכה לחפור זה אל זה מחילות של מחילה. הלוואי שיהיה לאל ידנו לקבל את עצמנו כפי שאנו ואת הזולת כפי שהוא: לא לדרוש שלֵמוּת כי אם להשלים עם חסרונות, לדון לכף זכות, אפילו לרחם קצת.

אולי בסוף נוכל לעמוד לפני בעל הרחמים בלב שקט. אולי נוכל לכרוע על חוף הסליחה