לפעמים זה נראה שככל שהילדים נמצאים יותר זמן יחד ככה הם רבים יותר. לפעמים הורים מעדיפים את הילדים מרותקים למסכים ולא מתקוטטים ורבים בלי הרף. בימים אלו האחים נמצאים הרבה יותר יחד. הקטנים חוזרים מוקדם יותר מהקייטנות והגדולים יכולים לבלות בבית ימים שלמים. וכל זה עוד לפני שדיברנו על המרחב הצפוף של הנסיעות המשפחתיות, שכל כך הרבה פעמים יוצא החשק לצאת לחופשה בדיוק חמש דקות אחרי שכולם נכנסו לרכב. הנושא של מריבות אחים – או בהגדרה רחבה ומדויקת יותר יחסי אחים – מעסיק את כל ההורים לאורך כל השנה, אבל בימים אלו זה הופך לבוער עוד יותר. לפני שנבין מה עושים חשוב לבחון את ההשקפה והמטענים איתם כל הורה מגיע לנושא הרגיש הזה.
כל הורה חולם שלילדים שלו יהיו יחסים טובים אחד עם השני, והרוב המוחלט של ההורים מוכנים לעבוד קשה בשביל זה. הורים רבים חושבים שכדי לכונן יחסים קרובים בין ילדיהם אסור שהילדים יריבו, והאמת היא כמעט הפוכה. אחים שרבים ומתקוטטים בונים ביניהם קרבה, ואילו בבית בו אין עימותים נוצר מרחק רגשי בין בני הבית. מריבות מתרחשות כשכל אחד מהצדדים יודע שהרצונות, הצרכים והרגשות שלו חשובים ויש לו זכות לבטא אותם ולהיאבק עליהם. בבית שבו אסור לריב (או להתווכח עם ההורים) ילדים לומדים להשתיק את עצמם ולבטל את הרצונות והערכים שלהם מפני השלום. האמת היא שיחסים קרובים ובריאים לא נבנים ברגע, וכדי שהאחים ימשיכו לתמוך זה בזה ולהיות משמעותיים אחד בחיי השני לאורך שנים גם אחרי שאתם כבר לא תהיו פה, הם צריכים לבנות יחסים שיש בהם חוסן. חוסן נבנה מתוך התמודדות, מתוך עליות וירידות, התרחקות והתקרבות, ובעיקר מתוך עימותים ויכולת גדלה והולכת להכיל את כל בני המשפחה יחד עם השונות והייחודיות של כל אחד. מריבות הן הדרך של ילדים ללמוד לתקשר, לעמוד על דעתם, לא לוותר על עצמם, להקשיב, לוותר לאחר ועוד מיומנויות חשובות ביותר לתקשורת קרובה. כמובן שהמטרה היא לעזור לילדים ללמוד לתקשר בלי מריבות, אבל כמו כל דבר יש שלבים התפתחותיים שצריכים לעבור בהם- ומריבות הן שלב חשוב בדרך ליצירת תקשורת קרובה.
אם מריבות הן דבר טוב, למה זה כל כך מאתגר את ההורים?
כדי להבין מה מעוררות בך המריבות של ילדייך חזרי רגע אל המריבות שהיו או לא היו לך עם האחים שלך בילדותך. התגובה והיחס למריבות של ילדייך קשורות לתגובות של הורייך למריבות שלך עם אחייך. אם בבית שלך היה אסור לריב – יכול להיות שמריבות מאיימות עליך ונתפסות בעינייך כמסוכנות. אם בבית שלך היו מריבות קשות ואלימות או שהרגשת לא מוגנת על ידי הורייך – ייתכן ואת מפחדת שילדייך יחוו את אותה החוויה.
אחר כך חישבי על יחסייך היום עם האחים שלך. גם הקשר הזה משפיע על תפיסתך את יחסי האחים של ילדייך. האם מותר לך להביע את דעותייך ולהתעמת עליהן עם האחים שלך? האם בעבור השלום את מסתירה חלקים של עצמך במערכת היחסים הזאת? ואולי כל נושא הופך אצלכם לפיצוץ או שיש אח אחד שמשליט עליך אימה?
כל ילד וילדה מבטיחים לעצמם בילדותה שהם לא יהיו כמו ההורים שלהם. לפעמים בנושא מסוים ואפילו זניח, ופעמים רבות זאת הבטחה רחבה להיות אמא/אבא שונים ולקיים בית שונה בתכלית. עם ההבטחות האלו אנשים בונים את ביתם ומוצאים את עצמם באחת משתי האפשרויות – או שאין להם כלים ליצור שינוי ולכן הם פועלים בדיוק כמו הוריהם ומתאכזבים מעצמם, או שהם משקיעים המון אנרגיה בלעשות ההפך מהוריהם בלי לבדוק מה הם באמת רוצים שיהיה בבית שלהם. בין אם את ממשיכה את מה שקרה בבית הורייך ובין אם את מתאמצת לעשות ההפך – כדי לשנות את היחס למריבות של ילדייך תצטרכי לבחון מאיזה מקום את פועלת ולבחור ממקום נקי מה את רוצה שיקרה. חשוב לזכור שמריבות הן שלב חשוב בקשר. אם תבחרי לבנות בית שאין בו מריבות, את עלולה למצוא את עצמך בבית בו אין קשר קרוב בין הילדים.
