עונת אספות ההורים נפתחה באופן רשמי, וכמובן בין ההורים תמיד יש את מי ששמחים על ההזדמנות לפגוש את הצוות החינוכי, ומי שהיו מעדיפים לוותר על התענוג. הורים מהסוג השני מעדיפים בדרך כלל ליצור הפרדה בין ההתמודדות שלהם ושל המורים. ההורות מלאה באתגרים גם ככה והם אינם מעוניינים להיות גם הזרוע הארוכה של בית הספר.
לפעמים ההורים מרגישים כל כך בודדים מול ההתמודדויות בבית שאין להם מקום פנוי בלב לשמוע על עוד התמודדויות. וכמובן שישנה תחושת האשמה של הורים כשהילדים שלהם לא מצליחים בלימודים, ובמיוחד כשדמות סמכותית פונה אליהם והם חוזרים לכמה רגעים להיות בעצמם ילדים מול מורה לא מרוצה. אז איך אפשר לעבור אספות הורים מתוך ביטחון, כך שיעזרו לילד ללמוד ולהתפתח?
רוב ההורים שמעו כבר מאה פעמים לפחות שהם צריכים לעשות הפרדה בינם לבין הילדים. הפרדה היא דבר חשוב וחיוני ויש אמת גדולה בכך שההתמודדויות של הילדים שלך לא מעידות על האימהוּת שלך, אבל הן כן הזדמנות ללמוד את ילדייך. כשהילד מתקשה מכל בחינה שהיא – לימודית, חברתית, התנהגותית – הוא מסמן לך שמשהו לא טוב לא, וזה נכון לכל ילד, בכל גיל. התנהגות היא סוג של תקשורת והתנהגות לא מיטיבה מתקשרת קושי. לפעמים בית הספר או ההורים רוצים לפתור את הבעיה כמה שיותר מהר, אבל אם מאמצים הסתכלות של קושי ולא של בעיה אפשר למצוא פתרון מדויק יותר. התפקיד ההורי הוא לא להרגיש כמו ילדים מול מורים, אלא להיות נוכחים עבור הילדים שלנו.
התחלת הפתרון היא ביצירת מעטפת לילד שאומרת לו שכל מבוגר בסביבתו רוצה בטובתו ורוצה להבין אותו. כדי ליצור מעטפת כזאת חשוב מאד ליצור שיתוף פעולה עם בית הספר. המורים וההורים לא עומדים משני צידי המתרס אלא משלבים ידיים ויחד עם הילד מנסים להבין מה הקושי ואיך אפשר להקל עליו. גם אם בבית הספר של ילדייך מתנהלות אספות הורים בלי הילדים, חשוב מאד לשתף את הילדים בנושאים שעלו ובתחושות שלכם. אני ממליצה לשבת עם הילד עוד לפני האספה ולשאול אותו על נושאים שהיה רוצה שתעלו או על מורים מסוימים שהוא רוצה שתפגשו. הרבה פעמים הילדים מבקשים שתלכו למורים שיגידו עליהם רק דברים טובים. כדאי לתת לבקשה הזאת מקום. כשהילד יודע שההורים שלו רוצים לשמוע עליו מילים טובות זה מחזק אותו.
לעבוד יחד עם המורים ולא נגדם
חשוב להדגיש גם לצוות החינוכי שאתם כאן כדי לעבוד יחד ושהילד הוא חלק מהתהליך. ובנוסף כדי שהתהליך יהיה מיטבי ומצמיח חשוב שכולכם תשמיעו ותשמעו דברים טובים על הילד. ישנם מורים שמדברים בקלות יותר על האתגרים, עצרו אותם ובקשו שיגידו גם מילים טובות. שתפו אותם גם במה שאתם רואים בבית – הדברים החיוביים והמאתגרים.
בתהליך החינוכי ובהתמודדות עם הקשיים עובדים יחד – מורים, צוות, הורים וילד. לכן חשוב לתת לילד חוסן ואמון שהוא יכול לדבר עם הצוות ולהתמודד עם האתגרים של בית הספר. אתם לא אמורים לשמש לו כפרקליטי הגנה או תביעה מול בית הספר, אלא כגב תומך ומחבק. אתם יכולים לתת לילד שלכם כוח להתמודד עם האתגרים ולעמוד מול המורים, וכשאין לו כוח ואפשרות לזה תוכלו לעזור לו ולשמש לפעמים כפה עבורו מול הצוות.
השנתיים הארוכות בהם בתי הספר צמצמו פעילות ואיבדו לא מעט מכוחם הבהירו לנו את התפקיד המכריע שלנו כהורים. אם עד אז יכולנו לחשוב שבית הספר מסתדר בלעדינו בעשייה החינוכית, היום אנחנו מבינים יותר ויותר את החשיבות של העבודה יחד. העבודה המשותפת ותחושת המעטפת לא מסתכמת באספות הורים. חשוב מאד להיות בקשר עם הצוות החינוכי גם בימים כתיקונם וגם כשנראה שאין בעיות. מדי פעם להרים טלפון או לשלוח הודעה למחנכים ואם צריך גם למורים מקצועיים רלוונטיים. תנו לילדים הרגשה שאכפת לכם מהם תמיד, ואל תיקחו מהם את הכח לפעול בעצמם למען הרווחה שלהם בבית הספר.
