המפקד,
כתיבה ישירה למקימו של הכוח הצבאי של עם ישראל המתחדש בארצו, מהווה הזדמנות מיוחדת לחשוב על 70 השנים שחלפו ולנסות לחוש את התחושות שאחזו בך בימים שבהם קמה מדינת ישראל, ישר אל תוך מלחמת העצמאות.
מעטים ונפילים הם החברים במועדון ה"ראשונים", שהשאירו לנו לצוואה לקיים כמיטב היכולת את חזונם לגופים שאותם הקימו. אותם אלו שהיו מעוטי יכולות אך רוקמי חלומות ענק, בראו יש מאין.
צבא ההגנה לישראל, שקם והיה לכוח צבאי איכותי, עוצמתי ורב יכולות, החל דרכו כמגן לעם היהודי, שנקבץ ובא כהלום־שואה, פליט ומגשים ציונות, מכל רחבי תבל.
הכוח הצבאי הקטן הפך לצבא מתקדם, המאפשר ביטחון והגנה מול אויבינו, ב"שכונה" מורכבת כשהערכים המובילים את דרכנו הם רוחו של צה"ל וערכיו: דבקות במשימה וחתירה לניצחון בכל מצב לחימה, ומעל לכל ניצחונה של הרוח – בערכים שבהם אנו נוהגים בשגרה ובלחימה, בניצחון שגרת החיים ובאזרחינו החיים את חייהם באיתנות ובעשייה רבת פעלים ומרשימה – בטכנולוגיה, ברפואה, בחינוך, בחקלאות ובעוד נושאים רבים וחשובים לאנושות כולה.
ראשון היית להקים כוח צבאי מאוחד, ביבשה, באוויר ובים, צעדת בדרך לא זרועה והותרת לאלו שיבואו בעקבותיך נתיב וכיוון שממנו ימשיכו הם בדרכם, לשיטתם.
רב־אלוף דורי, לך מניית זהב בהקמת צה"ל, בבניית יסודותיו המלווים אותנו בשגרה ובחירום עד היום. כך תירשם לעד בדפי ההיסטוריה – הרמטכ"ל הראשון של צה"ל.
אני מנסה לשער בליבי את חרדת הקודש שבוודאי אחזה בך כאשר הפכת ממפקד "ההגנה" – ארגון צבאי גדול, אך עדיין במחתרת, למפקד של צה"ל, צבא־הגנה של מדינה שהייתה לערגת חלומותיהם של דורות רבים – להיות מפקדו של הצבא בתקופה שבה נקבעו יסודות הגנה לעם ששרד את הזוועה הנאצית באירופה.
דואר ישראל: מכתבים לדור המייסדים
–"ישראל חזקה, וכמעט כל מה שחזית – קם והיה"
–"דודי היקר, יש לנו מדינה יהודית־ציונית נפלאה ומדהימה"
–"ז'בוטינסקי, מה היית מחליט לו חיית בינינו היום?"
–"דודי היקר, יש לנו מדינה יהודית־ציונית נפלאה ומדהימה"
–"גולדה, סיפורך שזור כחוט השני בסיפורה של הציונות"
–"בן גוריון, אנחנו מתקדמים במעלה ההר"
ידעת כי לא תהיה שעת כושר דומה לזו כדי להקים את מדינת ישראל, ובה בעת ידעת גם שאתגרה הראשון של המדינה בהכרזה – להילחם בחמישה צבאות ערב סדירים ומאומנים – מוטל על כתפיך.
את המענה לאתגר האדיר של תש"ח סיפקה רוח הלוחמים, רוח שהתחילה בראש ובראשונה בראש המטכ"ל של "ההגנה" שהפך לרמטכ"ל צה"ל.
בך הייתה הרוח, וברבבות חייליך, ובאזרחי המדינה הצעירה כולם – להגן עד חירוף נפש על ההזדמנות המדהימה שקנינו לנו ביזע רב, הזדמנות שבמחרשה ובנשק הפכה למציאות.
כעשרים שנה לאחר קום המדינה, כאשר נתבקשת להגדיר מהו האירוע המשמעותי בחייך, השבת: "החוויה הגדולה ביותר בימי חיי אינה קשורה בתקופת הרמטכ"לות שלי, אלא אחרי שראיתי את ההישגים הנפלאים של מלחמת ששת הימים. פתאום הרגשתי שההיסטוריה השלימה מהלך, שאנחנו רק התחלנו בו".
דיברת על ההישגים שהיו בגדר חלום בתקופת הקמת המדינה, שהייתה מעוטת יכולת ונאלצה לבנות עצמה תוך כדי לחימה. כשהבטת אז על ההישגים, תיארת במילותיך תחושה גדולה של סגירת מעגל. אני בטוח שלו היית מביט בצה"ל של היום, היית גאה אפילו יותר.
לו היית מביט בצה"ל של היום, היית רואה צבא מתקדם ועוצמתי, בעל זרועות אוויר, מודיעין וים מהמובילות בעולם, כוחות יבשתיים מוכנים ומאומנים השולטים ביכולות תמרון מורכבות, ויכולות לחימה בטרור הנלמדות ברחבי העולם.
היית רואה צבא שפועל באופן סדור ומתוכנן על פי תוכנית רב־שנתית – ששמה דגש על מוכנות הכוחות למלחמה בכלל הממדים, צבא המשקיע יותר באימון יחידותיו, בסדיר ובמילואים, ויודע שרק מיצוי נכון ומדויק של הכוחות הוא שיביא להכרעה ביום פקודה. היית רואה צבא שמתייעל כל העת, ואינו חושש משינויים רחבי היקף שמטרתם שיפור, התחדשות ותיאום מיטביים. היית רואה צבא שנערך למגוון רחב של תרחישים, היודע לפעול אל מול ארגוני טרור אך אם יידרש יֵדע להכריע גם צבא סדיר. צבא שמיישם בפועל תוכנית אימונים חסרת תקדים שתכליתה לממש את ייעודו של צה"ל: להגן על המדינה, להבטיח את קיומה, ואם נידרש לכך: לנצח במלחמה.
זר יחשוב שאין דמיון בין צה"ל של ימיך לבין זה של היום. הוא יטעה. צה"ל קם ויישאר צבא העם, מחנך, מחבר בין שורות החברה, מוביל לערכי מצוינות ולנצח מגן על ביטחונם של אזרחי ישראל וריבונותה. היסודות עצמם – הערכים, האנשים ובעיקר החיבור ביניהם – הם המכנה המשותף בין הצבא של אז לצבא של היום. אותה רוח שהנחיל הדור המייסד של צה"ל לצבא בהתהוות – היא הרוח שנוכחת ביחידות צה"ל, היא הרוח שמובילה לוחמים באימונים לקראת מערכה, היא הרוח שמפעמת בלוחמים בשעת קרב.
הרעות שהובילה את לוחמי צה"ל בקרבות נחושים כאשר כבשו מחדש את הנגב מידי המצרים במבצע "יואב" במלחמת העצמאות, היא הרוח שמפעמת במתגייסים לצה"ל אשר מוכנים לשאת בנשק ולהגן בחירוף נפש על מדינתם.
הרוח שלאורה הם פועלים במקצועיות ובנחישות ביהודה ושומרון, בגבול עזה ובגבולות הצפון, היא אותה הרוח שנשבה באנשי דור תש"ח כאשר לחמו בקרבות חוזרים ונשנים על פתיחת הדרך לירושלים.
אותה הרוח שמובילה את לוחמי צה"ל כשהם נקראים אל הדגל, ונלחמים בעוז־רוח על הגנת המולדת היא הרוח שאפיינה את לוחמי דור תש"ח לכל אורכה של המלחמה המכוננת אך העקובה מדם: רוח של שליחות, של אהבת המדינה לאין קץ, של אחריות להגנה עליה.
הרוח הזאת היא־היא הדלק והמנוע לעצם קיומנו, בדיוק כשם שהייתה בזמנו, כשידעת אתה וידעו כולם – ללא התגייסות של כלל שדרות העם והחברה לא תוכל לקום מדינת ישראל.
לא במקרה בחר צה"ל להנציח את זכרך כאשר קרא למחנה תל־השומר על שמך – מחנה דורי. מחנה דורי, זה המהווה את המפגש הראשון של כל המתגייסים עם צה"ל – מתחם הקליטה והמיון.
כשם שבשנתה הראשונה של המדינה נדרש צה"ל להתגייסות כל העם, כך גם היום נדרשים אנו להתגייסות כל שכבות האוכלוסייה. הגיוס לצה"ל הוא אתגר לא פשוט שאיתו אנו מתמודדים במרץ, ראשית כיוון שאנו נדרשים בכוח גדול וחזק לאור אתגרינו הרבים, ושנית כיוון שתחנת המעבר המשותפת בשירות הצבאי היא תחנת זהב לחברה מאוחדת, מניבה ומגינה.
יֵדע כל מתגייס, תדע כל מתגייסת – רוח צה"ל, זאת המנשבת מימיך ועד הלום, רוח איתנה היא, רוח שכבר שבעים שנה מאפשרת התפתחות והגנה על קיומנו.
לעולם נוקיר אותך על תרומתך כמפקדו הראשון של צה"ל. מצדיע לך, צבא שלם מצדיע.
