רגע לפני שמילי יצאה לאפטר, אחרי שירות אינטנסיבי של מספר שבועות, היא מתפנה לספר על שגרת החירום שנכנסה אליה. "הייתי קצינת חינוך ולפני כשנתיים פנו אליי מגדוד המילואים שלי ושאלו אם אני רוצה לקחת על עצמי בנוסף גם את הפיקוד על טבחי הגדוד. אני מודה שבזמנו לא דמיינתי סיטואציה של מלחמה וניהול מערך המזון הגדודי לתקופה כל כך ארוכה. תחילת הדרך בתפקיד לא הייתה פשוטה כי זו לא עבודה שאני רגילה לעשות, זאת אומרת בתור קצינת חינוך רוב העבודה שלי הייתה מול מפקדים או מש"קיות חינוך, ובאזרחות אני עורכת דין אז העיסוק הנוכחי במטבח רחוק מהעולם שלי, אבל מבחינתי זה מה שצריך אז אני שם".
מילי גדלה בירושלים, למדה במדרשיית הרטמן, התגייסה לחיל החינוך בידיעה שהיא רוצה להגיע לשטח ולא להישאר בתפקידי הוראה בבסיסי החיל. אחרי השחרור יצאה לטיול ארוך בדרום אמריקה, חזרה ללימודי משפטים ויחסים בינלאומיים והיום היא עורכת דין.
כבר בשמחת תורה היא נקראה, יחד עם כל הגדוד שלה, לתפוס קו באיו"ש. "זה המקום הכי טוב שאני יכולה להיות בו בתקופה הזאת. אני רואה שאנשים בעורף נמצאים הרבה מול החדשות וזה יוצר אצלם תחושה של חוסר אונים. במוצב אני נמצאת כל הזמן בעשייה, מנסה לעשות את המקסימום שאני יכולה למאמץ המלחמתי. לצד האחריות שיהיה אוכל חם, מזין וטעים לחיילים אני גם קצינת חינוך וחשוב לי שכל התחומים שאני אחראית עליהם יתפקדו כמו שצריך. אנחנו מקיימים בגדוד פעילויות לחיילים ולמפקדים, סיורים בגזרה, הרצאות ומופעים חיצוניים. אני גם אחראית על האינסטגרם והפייסבוק של הגדוד שעוזרים לחבר בין החיילים שנמצאים במוצבים".
"כביכול, גדוד מילואים זה מקום מצוין לפגוש בו מישהו. יש פה מעט נשים והמון גברים, אבל זה לא בדיוק ככה"
למילי היה חשוב להתראיין גם כדי לדבר על כל מי שתומך במערך הלחימה. "בחודש וחצי האחרונים הבנתי עד כמה נכון המשפט 'הצבא צועד על קיבתו'. ארוחה טובה ומזינה משפיעה באופן ישיר על התפקוד של החייל בשטח. ולמטבח ולמערך הלוגיסטי שנמצאים מאחורי גדוד לוחם מגיע לקבל את הפוקוס. מבחינתי הקול שלי הוא גם הקול שלהם".
היא גרה בתל־אביב בדירה עם שותפות, אבל מאז גויסה כמעט לא הייתה שם וגם ביציאות בחרה לחזור להורים בירושלים. לאורך המילואים היא מרגישה את החיבוק האזרחי לצה"ל, "ההתיישבות עטפה אותנו בצורה מטורפת. בשבוע השני שלנו במוצב, היה חשש שאין מספיק אוכל לשבת לגדוד. כתבו את זה בקבוצות של שילה ושעתיים לפני כניסת שבת קיבלנו אוכל בשפע לכל השבת. רכזות הקהילה בקשר איתנו לכל דבר שאנחנו צריכים. עכשיו זה נדרש פחות, אבל בתחילת המלחמה כשסגרנו כמה שבועות ברצף עזרו לנו עם כביסה, הביאו לנו מצעים, מגבות, בגדים חמים, מוצרי היגיינה וכל מה שנדרש".
היא מסבירה שלהיות אישה ורווקה בצו 8 זה מורכב. "כביכול, גדוד מילואים זה מקום מצוין לפגוש בו מישהו. יש פה מעט נשים והמון גברים, אבל זה לא בדיוק ככה – רוב החבר'ה בגדוד נשואים, והרווקים הם משוחררים טריים בתחילת שנות העשרים שלהם. ביציאות הביתה זה גם מאתגר לצאת לדייטים כי הרבה מהגברים נמצאים במילואים, והיציאות שלי הביתה מוכתבות לפי כל מיני אילוצים אז קשה לסנכרן ולתאם. אני כן מרגישה שבעקבות המלחמה יש התעוררות גדולה של אנשים שצמאים לאהבה. זה נהיה ממש טרנדי, אז בהחלט יש למה לצפות".
הבאר – אתר שידוכים והיכרויות, מקום שרואה אותך | לכניסה למרחב בטוח להיכרויות במגזר הדתי >> לחץ כאן
להצעות, תגובות והשתתפות במדור – כתבו לנו: lovemotzash@gmail.com
