כילדה טובה חולון שגדלה בבית חילוני, תמר עברה מסלול קלאסי. "למדתי בתיכון עם 14 כיתות בכל שכבה, התגייסתי להיות לוחמת ועברתי עוד כמה גלגולים בצבא, השתחררתי, נסעתי לטיול הגדול בדרום אמריקה וכשחזרתי נרשמתי ללימודים בבאר־שבע". אבל הקורונה טרפה את הקלפים. "הלימודים עברו לזום וחזרתי לבית של ההורים, אבל אז החלטתי להירשם ללימודים במכללה ליד הבית". המכללה נבחרה בגלל המיקום שלה, והעובדה שמדובר במכללה דתית נדחקה הצידה.
"כשנרשמתי לא היה לי קשר לשום דבר דתי, לקח לי זמן לפענח את הדבר הזה. מצד אחד רציתי להיות הכי מכבדת, כדי שלא לפגוע, מצד שני לא היה לי מושג איך לעשות את זה. אז נכנסתי, שאלתי שאלות והתייעצתי, בהתחלה זה בא לידי ביטוי בחיצוניות ועם הזמן גם הגיעה הפנימיות".
כאן גם הגיע השינוי אצלה. "זה התחיל ממלגה שהצטרפתי אליה עוד כשלמדתי בבאר־שבע שנקראה 'נפש יהודי'. היופי במלגה הזו שאף אחד לא כופה שום דבר על אף אחד. את לא צריכה לעשות כלום חוץ מלבוא ולהיות חלק מהשיח. פעם בסמסטר יש שבת שאת עושה עם הסניף שלך וזה בדרך כלל מאוד מפנק. הולכים למלון, סיור לכותל – כל החוויה הכיפית של שבת. בפעם הראשונה זה עבר לידי, כיבדתי והטלפון היה בתיק אבל בסוף הלו"ז התחברתי מחדש. בפעם השלישית ניסיתי להיכנס לזה יותר. הייתה לי שבת מדהימה ובעצם מהרגע הזה התחלתי לשמור שבת. בהתחלה רק לא פלאפון אחר כך לא להדליק אור ופתאום זה נהיה שלם".
כשאני שואלת איך הבית הגיב לתהליך שלה היא מספרת שהיה לה בסיס: "הבית שלי הוא ערבוב. אבא שלי מגיע מבית דתי ואמא שלי מבית חילוני. אבא שלי חיפש את עצמו לאורך השנים. למשל היה לו חשוב שיהיה קידוש, גם אם אחר כך הלכתי למסיבה. קודם משפחה, חיבור, ואחר כך מה שאת רוצה. אמא שלי מאוד מכבדת ואבא שלי שמח ואמר לי שהוא יתחיל לשמור איתי".
"מנסים להכיר לי חוזרים בתשובה, אבל יש כאלה שלוקחים על עצמם המון מההתחלה, ואילו אני בגישה ש'מה שבא מהר ילך מהר'"
תהליך החזרה בתשובה מציף הרבה שאלות ונוגע גם ברווקות. "מעסיק אותי מי אני ומה אני. כשקשה לך להגדיר את עצמך קשה להעביר את זה הלאה. כשרוצים להכיר לי מישהו יש שאלון כזה: מי את, איפה את על הרצף. אני יודעת שיש אנשים שזה חשוב להם אבל אני בעצם בתהליך. אולי היום אני משהו אבל בעוד שלושה חודשים אני אהיה במקום אחר לגמרי, אולי אקח על עצמי עוד משהו או שאחליט להוריד משהו ולשים דגש על משהו אחר? השינויים האלה קשים. לפעמים העובדה שאני חוזרת בתשובה מסמנת שאולי ארצה לצאת עם גברים חוזרים בתשובה. אבל פעמים רבות יש פערים בינינו. יש חוזרים בתשובה שלוקחים על עצמם המון מההתחלה ואני בגישה של 'מה שבא מהר ילך מהר', אז אני רוצה הכול לאט־לאט בקצב שלי. כשמנסים להציע לי מישהו חוזר בתשובה הארד־קור שתוך חודשיים וחצי כבר היה עם זקן וחליפות אני אומרת רגע־רגע, חכו שנייה.
"יש לי חברות חילוניות וחברות דתיות. אני גם וגם, ולא פה ולא שם. אצל החילונים אני החברה הדתייה, כשאני עוד מרגישה בתחילת דרכי בתחום, ואצל הדתיים אני זו שלא לגמרי יודעת, שבאה מבחוץ ושואלת שאלות של ילדה בכיתה ד'. המעבר בין העולמות מעסיק אותי לא מעט. וכשאת באה מבחוץ את נחשבת לזרה ולא בהכרח נתפסת כמו מישהי לצאת איתה".
תמר מסכמת: "אני לא רוצה להיות העוף המוזר. טוב לי להיות מי שאני ולכל מקום אני מביאה את עצמי".
הבאר – אתר שידוכים והיכרויות, מקום שרואה אותך | לכניסה למרחב בטוח להיכרויות במגזר הדתי >> לחצו כאן
להצעות, תגובות והשתתפות במדור – כתבו לנו: lovemotzash@gmail.com
