שניהם רבנים העוסקים בזיקה בין המרכזים היהודיים בישראל ובצפון אמריקה. האחד נשיא מכון שלום הרטמן ודוקטור לפילוסופיה יהודית, השני ר"מ בישיבות הסדר ועורך מוסף "שבת" של מקור ראשון. מלבד התואר הדומה היו ניכרים בשיחה הבדלים משמעותיים בין השניים – הרב אלחנן ניר והרב ד"ר דניאל הרטמן. הנושאים במפגש ביניהם עומדים זה זמן רב בעין הסערה – נישואי תערובת והתבוללות, חוק השבות וגיור, וגם האם ניתן להסמיך לרבנות אנשים הנוסעים בשבת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "לא ייתכן שהחינוך הציוני דתי יקרוס בממשלה של בנימין נתניהו"
– זנדברג נגד מגל: למי אכפת יותר מיהדות התפוצות, לימין או לשמאל?
– הפרדת רשויות: מה בין סל פירות לשינוי עמדה
צפו בשיחה המלאה:
ניר פתח בציטוט מדברי הרטמן בראיון למקור ראשון, לפני שבוע – "בצפון אמריקה, נישואי תערובת הם לא התבוללות". והמשיך בציטוט נוסף: "בעיני נישואי תערובת יכולים להיות קטסטרופה, אבל גם הזדמנות ענקית לחיזוק העם היהודי". ניר סיפר שקרא שוב ושוב את דברי הרטמן ושהוא עצמו לא רואה כל הזדמנות בנישואי תערובת, אלא רק קטסטרופה. הוא ציטט את דברי הסופר ש"י עגנון שענה לבן גוריון במענה לשאלתו מיהו יהודי בשנות החמישים, "אנוכי את שלומי אמוני ישראל ששלמים ונאמנים לתורה, כפי שפירשוהו חז"ל ונקבעו דבריהם בשולחן ערוך", וביקש להבין מהרטמן את כוונתו.
"כיום ישנה הזדמנות להביא לעם היהודי, על ידי גיור, מיליוני אנשים שלא היו חלק מהעם היהודי עד עכשיו", השיב הרטמן. "החתונה של יהודי עם לא-יהודי אינה עזיבה שלו את העם היהודי. היום הדת האהודה ביותר באמריקה היא היהדות. יש לנו מיליוני לא יהודיים שמתחתנים עם יהודים, רוצים לגדל את ילדיהם כיהודים וזה יכול להיות קטסטרופה ויכול להיות הזדמנות – השאלה היא מה אנחנו נעשה. אם ניקח אחריות ונחנך אותם יכול להיות בכך – עם גיור – ברכה. יכול להיות שכאדם דתי לא אתחתן או לא אשיא אותם, או לא ארצה שילדי יתחתנו עם מי שלא התחתן כהלכה, אבל מדינת ישראל שייכת לכל העם היהודי, לפי חוק השבות, גם אם היה לאדם רק סבא יהודי אחד".
ניר הזכיר את עזרא הסופר, משקם היהדות. הוא מצמיח אותה לאחר הגלות הראשונה והדבר הראשון שהוא עושה זהו מאבק בנישואי תערובת והרחקת הנשים הנוכריות. על איזה גיור אתה מדבר, הוא הפנה את שאלתו להרטמן. והרטמן ענה שלפי חוק השבות כל אדם המתגייר לקהילה מוכרת זכאי לקבל ממדינת ישראל אזרחות כיהודי ולעלות לישראל. "יכול להיות שלא תתחתן איתם ולא תיתן להם עלייה מכובדת בבית הכנסת שלך, אבל יש הבדל בין בית כנסת לעם היהודי, העם היהודי ומדינת ישראל לפי חוק השבות אינם בית הכנסת הפרטי שלי. העם היהודי אינו הנכס הפרטי שלי".
האם יש עדיפות לגיור ההלכתי כגיור האופטימלי מבחינתך, או שאתה רואה שוויון בין הגיורים – זה ההלכתי של השולחן ערוך לאלו שאינם הלכתיים, המשיך ניר והקשה. הרטמן ענה שאין גיור כהלכה, שכן אין גיור אחד גם בתוך העולם ההלכתי ואין הסכמה במידת שמירת המצוות לפני הגיור. "ברור שאני לא מסכים עם הרבה דברים שעושות התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות וגם עם הרבה ממה שהרבנות כאן עושה", הוסיף.
האם אתה מעודד עלייה, שאל ניר, והרטמן ענה שהוא מעודד עלייה למי שרוצה לעלות. "אני לא רואה בחיים היהודיים בצפון אמריקה גולה. אני לא רואה בהם חיים יהודיים פחותים. היום יש שני מרכזים לעם היהודי – בישראל ובצפון אמריקה".
לסיום סיפר ניר ששמע שהרטמן מסמיך לרבנות במסגרת מכון שלום הרטמן, ותמה האם הוא מסמיך גם אנשים ונשים הנוסעים בשבת, והרטמן השיב בחיוב. "אני מוכן להסמיך גברים ונשים דתיים וחילונים, אורתודוקסים, קונסרבטיבים ורפורמים. אני מסמיך אנשים שיהיו רבנים לעם היהודי. התפקיד שלי הוא לא לקבוע מי זה יהודי טוב, אלא לספק לעם היהודי מנהיגות רוחנית שתוכל לסייע לו בקבלת התורה. אני לא חולם שכולם יהיו יהודים כמותי".
