במסגרת ועידת "עם עולם" של מקור ראשון, שוחח ד"ר שמואל פאוסט, עורך משנה של מוסף 'שבת' במקור ראשון עם הרב סרחיו ברגמן, רב רפורמי ופוליטיקאי ארגנטינאי שכיהן כשר איכות הסביבה בממשלתו של מאוריסיו מאקרי וכחבר הקונגרס הלאומי הארגנטינאי. החל מחודש האחרון, ברגמן משמש כנשיא האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת – ארגון הגג העולמי של התנועות הרפורמיות, הליברליות והפרוגרסיביות.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
– דין איתמר כדין נצרים: תוכנית המאה תכניס ישובים יהודים למצור
– תורת לחימה: ראש מחלקת הרבנות הצבאית בריאיון פרישה
– האוזר: "איחוד משפחות" ייאסר לא רק ממניעי ביטחון
ברגמן סיפר לפאוסט שכאשר שימש כשר לאיכות הסביבה בארגנטינה, למרות שלא נבחר על ידי הקהילה היהודית בהכרח, הרגיש גם כשליחם אל מול הממשל. "כשנכנסתי לפוליטיקה, כרב, חובש כיפה, ראיתי גם את עצמי לא מנותק מהקהילה, למרות שנבחרתי על ידי קולות כלליים" אומר. "בעיניי יצגתי את המסר של היהדות לחברה הכללית – אנחנו לא רואים סיכון בהתבוללות, אלא רואים יתרון בהשתלבות. אתה שומר את הזהות שלך, אך במקביל משתלב עם החברה הכללית".
מה זה אומר שאתה לא רואה סיכון בהתבוללות?
"יש אומרים שכדי לשמור על היהדות צריך להיסגר; לגור בשכונות של יהודים; לקבל את היתרונות של החברה אבל לא לתת לחברה כלום".
אבל יש יש פער בין השתלבות בכלכלה ובחברה, לבין המושג התבוללות, שהוא אובדן הדת והזהות היהודית.
"נכון. בגלל זה מה שצריך לעשות הוא לשמור על השורשים שלנו, ולצאת בלי פחד להשתלבות בחברה. הרי אנחנו אזרחים של מדינה, יש לנו לא רק זכויות, אלא גם חובות אזרחיות".
"בעיניי לא נכון להגיד שהמטרה של היהדות היא להילחם נגד ההתבוללות כסיסמא יחידה, אלא הסיסמא של היהדות צריכה להיות צורה פרואקטיבית וחיובית; לחזק את הזהות שלנו, ולהפיץ תורה ברבים – לחברה הכללית, לא רק לקהילה היהודית".
מה עמדתך לגבי נישואי תערובת?
"יש לכתחילה ויש בדיעבד. אנחנו לא שוללים זאת עקרונית, ואנחנו רואים בצורה חיובית את ההמשכיות 'לדור ודור' של המסר שלנו, לא מתוך מרכיב גזעני של לשמור על הדם ולהיות רק עם יהודים – אלא לחנך את הילדים שלנו במסורת של עמנו. מלכתחילה, אנחנו לא מעודדים את זה (נישואי תערובת צ"ק) אבל בדיעבד, אם אחד מבני הזוג שאיננו יהודי, מוכן לגדל את ילדיו במסורת שלנו ולנהל בית יהודי, זה כמו גר צדק – בתוך הפלורליזם של התנועה הרפורמית. אנחנו חושבים שצריך לקרב אותם, להזמין אותם" הוא אומר על בני זוג מעורבים. "היהדות עבורנו היא יותר קרובה לסיביליזציה תרבותית עם ערכים שכוללים חיים רוחניים".
לדבריו, ישנם כ-1.8 מיליון אנשים בעולם המגדירים עצמם חלק מהתנועה אותה הוא מייצג, וכי בניגוד לעבר, כולם רואים עצמם כציוניים. "בניגוד למה שהיה לפני 200 שנה, בהקמה של התנועה בגרמניה, אי אפשר להיות יהודי רפורמי כיום אם אתה לא ציוני. העניין של הציונות מאוד מרכזי אצלנו. זה אגב לא אומר שאין ביקורת על הממשלה, אבל יש תמיכה למדינה".
אתם מדברים על השפעה על החברה הישראלית בנושאי דת ומדינה, אבל בישראל התנועה הרפורמית היא מיעוט קטן.
"לדעתי הפרדיגמה צריכים להשתנות – אסור להציג לחברה החילונית בישראל כאילו אנחנו מציעים רק חיים רוחניים-דתיים בלבד. כי אצל היהודי החילוני, אם אתה דתי, אתה אורתודוקסי. התפיסה הבינארית הזאת היא עובדה, ומשהו שאנחנו צריכים לשנות. צריך להגיד שיש רוחניות יותר רחבה של הפולחן בתפיסה הקונבנציונאלית".
