רגע לפני שהשמיים נסגרו, הצליחו שליחת המזרחי ועיתונאית ערוץ 12, סיון רהב מאיר ומשפחתה, לחזור הביתה לישראל מארצות הברית. אחרי שמונה חודשים של שליחות, רהב מאיר מספרת בועידת עם עולם של מקור ראשון, כי השינוי הטוב שקרה בעקבות הקורונה היא האפשרות שלה להגיע כשליחה להרבה יותר מקומות: "אם בארצות הברית ההרצאות שלי היו מיועדות לקהילות גדולות, כעת אני יכולה להגיע בקלות גם לקהילות קטנות לדבר בפניהן ולהכיר אותן".
מהכרותה עם יהדות ארצות הברית רהב-מאיר מעלה שתי שאלות הנוגעות אליהם- הראשונה היא מדוע להיות יהודי שם עולה כל כך הרבה כסף? "להיות יהודי פעיל באמריקה, זה להיות יהודי עשיר" קובעת רהב מאיר. הנקודה השנייה נוגעת לזהות היהודית של קהילת הישראלים בארצות הברית. רהב-מאיר ניהלה שיחות רבות עם קהילה זו והיא מוטרדת מהשאלה כיצד ניתן להוסיף על הזהות הישראלית שלהם, שמסתמכת הרבה פעמים על חומוס ומערכוני הגששים, גם זהות ישראלית-יהודית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
צל"ש למנחת הפאנל: מהות, פמיניזם וימניות בדיון אחד
סמוטריץ': פרץ ימשיך להפקיר את הנגב והגליל
"תהליך השלום של טראמפ הוא הזדמנות שלא תחזור"
"אני מצפה שבמדינת ישראל דווקא הקורונה תעלה את נושא יהדות התפוצות לסדר היום. אולי אחינו בתפוצות לא צריכים את הכסף שלנו, אבל תפילות, זה לא דורש הרבה, ולשלוח להם מסרים של אהבה" כך אמרה מרים פרץ, כלת פרס ישראל, המרבה לייצג את ישראל בקהילות יהודיות בעולם בפאנל שעסק בנושא שליחות בעת הקורונה.
"הקורונה אולי הכריחה אותנו להתרחק פיזית" אמרה פרץ, "אבל היא לא חייבה אותנו להתרחק בלבבות. דווקא בזמן הקורונה הרגשתי יותר קרוב, אבל שליחות צריכה מגע אנושי, קול, ועיניים. אני לא מתחברת לזום. השליחות היום היא אחרת, הכל היום אחרת, גם הלוויות ולהבדיל השמחות. לשליחים של היום יש התמודדות גדולה יותר. הם צריכים להיות נורא יצירתיים בזום, לראות איך הם נותנים משהו אישי בזום, ואיך המשתתפים ירגישו קרבה אישית. מצד שני הזום מאפשר לנו להגיע להרבה יותר אנשים".
חני ליפשיץ, שליחת חב"ד בקטמנדו סיפרה, שאת השליחות שלה היא לוקחת איתה לכל מקום. "שליח הוא שליח בכל מקום שבו הוא נמצא, ועכשיו אנחנו שליחים כאן, כי בקורונה הכל מתעצם. רווקים מבוגרים הם הרבה יותר לבד, וכך גם אנשים שאיבדו בני זוג, הקמנו מערך של בוגרי בית חב"ד נאפל, ואנחנו בודקים מי צריך עזרה, השליחות לא נגמרת בנפאל. מעבר לכך אני מודה לאלוקי הזום, שמאפשר לי להרצות עם פיג'מה וחולצה יפה ולהגיע לכל מקום. הזמן הזה הביא אותי להבנה שהשליחות לא תלוית מקום ושעה".
הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס עמיאל להכשרת שליחים מרשת אור תורה סטון אמר כי דווקא הקורונה מביאה הרבה אנשים להרהר ביציאה לשליחות והשוירוס הקטלני יכול להוות דווקא נקודת מפנה. "אני מגדיר את הקורונה לא רק כמגה אירוע עולמי, אלא כמגה אירוע יהודי. הרבה קהילות יהודיות בעולם סגורות, ודווקא בארץ תודעת השליחות הולכת ומתפתחת. אני לא חושש לעניין גיוס השליחים. כן יש חשש ממדינות שיסגרו את שעריהן בפני זרים, ממשברים כלכלים במקומות שונים בעולם שישפיעו על שליחים וכו".
קודם לכן הסביר בירנבוים את תפקידו של השליח בעיניו, "המטרה של השליח היא להיות גשר. נכון יש שליחים שעושים את החיים היהודים יותר נוחים, אבל זה לא עיקר תפקידו של השליח, עיקר התפקיד זה למצוא את הנקודה היהודית בכל יהודי. רוב רובו של העם היהודי איננו דתי, רוב רובו של העם היהודי אינו משויך לקהילה, רוב רובו של העם יהודי מאבד את הזהות היהודית. מבחינתנו במכון שטראוס עמיאל המטרה היא לנגוע בכל יהודי, אם זה באוכל כשר, אם זה בלצאת לשתות איתו בירה או בשיעור תורה. מבחינתי הציונות היא מושג הרבה יותר רחב, לא רק המושג הלאומי אלא גם המושג היהודי הופך להיות חלק מהציונות המודרנית".
הרב דוקטור שרגא בראון ממכון הרטמן דיבר על החשיבות בהפריה הדדית, לא רק להיות שליחים, אלא גם לאמץ דברים מסוימים מיהדות התפוצות, ובהן הפלורליזם והיכולת להידבר עם יהודים מזרמים שונים. "המשימה שלנו היא לגרום שמדינת ישראל תהיה סוג של מקום שממנו יוצאת תורה, אבל הוא גם מקבל תורה".
