"כשקהילות נסגרות זו קטסטרופה, בחו"ל אין תפילת מרפסות"

בפאנל שהנחה ד"ר דוד ברק גורודצקי ועסק ביחסי ישראל והקהילות היהודיות בזמן משבר, הוסכם על ידי כל הדוברים שהבסיס ליחסי מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות אמור להתבסס על תחושת שותפות וערבות הדדית ולא לנבוע מתוך אינטרסים כלכליים או מתוך חשבונות עבר.

צפו בשידור: פאנל ערבות הדדית ישראל וקהילות יהודיות בזמן משבר

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– גופי הבטחון נערכים לריבונות: "הר הבית יהיה הטריגר"
– החרמת הרפורמים פירושה החרמת יהדות התפוצות
– צל"ש למנחת הפאנל: מהות, פמיניזם וימניות בדיון אחד

שירה רודרמן מנכ"לית קרן משפחת רודרמן הזהירה מהתייחסות פטרונית של מדינת ישראל כלפי הקהילות היהודיות בחו"ל."יש בזה משהו מעט פטרוני אם נפעל מתוך עמדה של מושיעים ומצילים", אמרה רודרמן. "זה פתרון נפלא למדינות מסוימות אבל במדינות חזקות כמו ארה"ב זה לא ישמע טוב. השפה לא צריכה להיות שפה של צדקה כי היא לא תהווה מנוע לשותפות".

מדינת ישראל, כמדינת הלאום של העם היהודי אמנם אינה יכולה להתערב בהחלטות של המדינות במשבר הקורונה אבל היא כן יכולה לחלוק מידע מועיל עם הקהילות היהודיות, אמרה רודרמן. "אנחנו יכולים לחלוק מידע נתונים ופרקטיקות על דרכים להתנהלות במצבי חירום. אלו פרקטיקות שלא עולות כסף ואפשר לחלוק אותן באופן קבוע ושוטף ולא רק על בסיס משבר". גם בהיבט הכלכלי, טענה רודרמן, אפשר למצוא את הדרך לסייע לקהילות. "מדינת ישראל חזקה היום ויכולה לשאת בחלק מהאחריות לסיוע בימים טרופים אלה בתוך העולם היהודי".

הרב דורון פרץ: "שקהילות נסגרות במשך יותר מחודשיים זו קטסטרופה ופגיעה בדי.אנ.אי. של הקהילה. בארץ, גם כשנסגרים בתי כנסת אנשים מצליחים להתפלל דרך מרפסות אבל בחו"ל בהרבה מקומות גרים בריחוק ואי אפשר לצאת לגינה ולהתפלל"

יהודה סטון, סמנכ"ל הסוכנות היהודית הזהיר מתפיסה של 'החזרת טובה' מצד מדינת ישראל לקהילות היהודיות. "אני לא מאמין בלהחזיר טובות. כשחבר שלי צריך עזרה אני שם עבורו מתוך ערבות הדדית ולא מתוך חשבונות. זה נובע מתוך חזון משותף, אמונה משותפת ועולם ערכים זהה". סטון קרא לגופים הגדולים שפעלו במשבר הקורונה לרתום לעשייה גם גופים קטנים יותר. "קצת העציב אותי שכל אותם גופים עדינים וקטנים לא הצליחו להרים את הראש כי הם היו עסוקים בהישרדות".

בנוסף אמר סטון שצריכים לספר את סיפור ההתמודדות של הקהילות עם הקורונה באופן רחב ומגוון. "צריכים לדעת לספר את הסיפור של יהדות העולם בצורה עגולה ולא לדבר רק על סיטואציה שהיהודים מסכנים והקהילות קורסות. בקהילה בדרום אפריקה למשל, סגרו מוסדות והקימו שולחן חירום בשלב מאוד מוקדם". סטון גם קרא לנצל את הקרבה שנוצרה בעת הקורונה בזכות הטכנולוגיה. "קשר טוב בין המדינה לעולם היהודי במשך כל השנה יפעל גם בחירום. צריכים לנצל את הקרבה שנוצרה בזמן המשבר ולשאול איך ממשיכים אותה הלאה קדימה בצורה משמעותית".

יהודה סטון : "אני לא מאמין בלהחזיר טובות. כשחבר שלי צריך עזרה אני שם עבורו מתוך ערבות הדדית ולא מתוך חשבונות. זה נובע מתוך חזון משותף. קשר טוב בין המדינה לעולם היהודי בשגרה יפעל גם בחירום"

ליטל שמש, מגישת חדשות בערוץ 20 אמרה בדיון שהעניין של החברה הישראלית בקהילות היהודיות בעולם הולך וגובר. "בשנה האחרונה הייתה התעניינות גוברת בארה"ב בגלל אירועי הטרור, וזה הביא אותנו, בתקשורת, לשים פוקוס על אחינו בתפוצות, לדאוג להם, ולהיות שם בשבילם". לצד זאת, שמש הסתייגה מהבאת יהודים לארץ בעת הקורונה רק לשם טיפול רפואי. "אני לא בטוחה שזה חכם ונכון לפתוח את השמיים בשביל לטפל בחולים, ואני גם לא חושבת שמערכת הבריאות של ארה"ב נופלת מזו שלנו".

הרב דורון פרץ, מנכ"ל המזרחי העולמי הזכיר את מרכזיותה של תחושת הקהילתיות בקהילות היהודיות בחו"ל. "ההתנהלות הקהילתית מאוד מרכזית וכשקהילות נסגרות במשך יותר מחודשיים זו קטסטרופה ופגיעה בדי.אנ.אי. של הקהילה. בארץ, גם כשנסגרים בתי כנסת אנשים מצליחים להתפלל דרך מרפסות אבל בחו"ל בהרבה מקומות גרים בריחוק ואי אפשר לצאת לגינה ולהתפלל". הרב פרץ גם טען שלמרות שמדינת ישראל המשיכה לקלוט עולים תוך כדי המשבר, האמירה שלה בנושא לא הייתה מספיק ברורה. "היינו יכולים לומר בריש גלי – זו מדינת הלאום של העם היהודי, השערים שלנו פתוחים לכל מי שרק רוצה לבוא, ונמצא לו את הפתרון".