בפתח היום הרביעי של ועידת "עם עולם" של מקור ראשון, שוחחנו עם שרת העלייה והקליטה הנכנסת, פנינה תמנו-שטה (כחול לבן) על האתגרים העומדים לפתחה ולפתחנו. כזכור, בתחילת השבוע אמר יו"ר הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג לעורך מקור ראשון חגי סגל, כי צפויים לעלות לישראל כרבע מיליון יהודים ב-3 עד-5 שנים הקרובות, בעקבות התעניינות שיא בעלייה לישראל, בין השאר בשל משבר הקורונה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– למה לא ישראל: המדינה שניצחה את הקורונה
– השר פרץ לשרים: העבירו את המשרדים לירושלים
– המאבק על התר"ש: הרמטכ"ל בנאום לאוזני פקידי האוצר
תמנו-שטה התייחסה לנתונים ואמרה כי "זה אפילו לא חלון הזדמנויות אלא מסלול חדש של שגשוג של העלייה; הזדמנות נהדרת שיותר יהודים יעלו לישראל". תמנו-שטה מוסיפה כי יש עלייה של 400 אחוזים בהתעניינות בעלייה מצפון אמריקה, כך על פי נתוני ארגון "נפש בנפש". עוד אמרה כי ישנה עלייה של 100 אחוזים בפתיחת תיקי העלייה מצפון אמריקה.
תמנו-שטה: "ברור שיש כאן פוטנציאל גדול יותר, ואנחנו מעמידים תכנית לאומית, שלא תהיה חד שנתית או דו שנתית, אלא תכנית חומש כדי לדאוג לקליטה מיטבית".
היה ניסיון של ממשלת ישראל להשיק תכנית בשם "צרפת תחילה" אחרי הפיגועים בצרפת, היה שיא מסויים אבל המספרים ירדו. חלק מהעולים חזרו לצרפת, ואחרים שיתפו את בני משפחותיהם בקשיים שלהם בישראל. המצב היום הוא שיהודי צרפת מעדיפים להגר לארה"ב וקנדה.
תמנו-שטה: "זו נורת אזהרה והארה שמבהירה שעלינו לעשות בדק בית פנימי. הקהילה מצרפת קרובה לליבי, הכרתי אותם לראשונה בגיל 16 בעת ביקור שם. אני חושבת שאנחנו צריכים ללמוד מה גורם לצרפתים-יהודים שהגיעו לכאן לעזוב – ולתקן. זה הכישלון שלנו".
האם בתקופת הקורונה וקיצוצים בתקציב – יש סיכוי בכלל להשיק תכנית עתירת תקציב?
"הקורונה הביאה איתה אתגר כלכלי בינלאומי, לא רק לאומי. המשימה שלי להביא את התקציב המדובר דווקא בגלל המצב והקורונה. הבית הוא שלהם כמו שהוא שלי ושלך. הבית פתוח והממשלה שאני חברה בה שמה בקווי היסוד שלה, סעיף 7, את עידוד העלייה והקליטה וההשקעה הכלכלית והתקציבית בנושא. אני אמונה על התיק אבל גם על המאבק על התקציבים".
כאשר נשאלה מה היה יכול להיחשב כהישג מבחינתה, אמרה תמנו-שטה ש"צריך להביא לפה מספרים של יותר מ-50 אלף עולים בשנה, ולהגיע לחצי מיליון עולים ב-5 השנים הבאות. אבל לצד זה, לא רק לאהוב את המטוסים שנוחתים עם עולים, אלא לאהוב את העולים".
סוגיה נוספת שתמנו-שטה מתכוונת לקדם היא העלייה של הממתינים באתיופיה. "אנחנו צריכים להיות יותר מחוברים לערכים היהודיים שלנו" היא מקדימה, "אסור להיות במצב של משפחות קרועות בהן ההורים שם באתיופיה וילדים פה בישראל. זה אינטרס שלנו לסיים עם סוגיית המחנות באתיופיה בשנת 2020. יש לאחד בין המשפחות מבחינה הומניטרית, ולהבין שחלק מהממתינים הם 'זרע ישראל', ומגיע להם לעלות על פי חוק השבות. הם לא קיבלו יחס ראוי בשנים האחרונות".
ביבי אמר בבחירות שיש לכך תקציב ושהוא מתכוון להעלות את כולם באופן מיידי.
"יש מחוייבות של ראש הממשלה נתניהו וגם של ראש הממשלה החליפי, יו"ר מפלגתי, בני גנץ".
אז תוך כמה זמן זה יקרה?
"אני שרת עלייה והקליטה הראשונה בת הקהילה, ואני מתכוונת ליישם את זה במהרה. תבין שבשנת 1991, במבצע שלמה, תוך פחות מ-48 שעות הביאו לישראל 14 אלף עולים".
והיום יש 7,000. אז מה הבעיה להעלותם תוך זמן קצר?
"אני לא אכנס למספרים. אבל כשאנחנו רוצים, אנחנו יודעים לעשות את זה. אי אפשר לעודד עלייה אבל לא להעלות את יהודי אתיופיה או את בני המנשה".
על הממתינים היא אומרת כי "על רגל אחת, מדובר על אנוסים שהיו חלק מ'ביתא ישראל', והרי יהודים לא יכולים להמיר את דתם. ועדיין אני רוצה לומר לך, שאת הפרדת המשפחות, מדינת ישראל עשתה זאת, לא אף אחד אחר".
אז זו שלומיאליות?
"בעיניי כן. מעלים 2 מתוך 4 ילדים. זו החלטה של פקידים שעשו בעיניי רע מאוד. צריך לזרז ולחבר בין משפחות. זה לא יהודי לנתק בין משפחות".
אבל איפה הקו האדום? יו"ר הסוכנות היהודית הקודם נתן שרנסקי אמר בזמנו שהבעיה היא שאי אפשר "לסיים את העלייה" מאתיופיה, כיוון שתמיד יגיעו עוד אנשים וימלאו מחדש את המחנות.
"אפשר להגיד זאת על כל מדינה. ממתי אנחנו מפסיקים לעלות מכל מקום אחר בעולם?"
אבל לא כולם עולים מתוקף חוק השבות כרגע.
"שיבדקו. הם עולים מאתיופיה מתוקף חוק הכניסה ואיחוד המשפחות. אין דבר כזה לסיים עלייה משום מקום בעולם. ויש גם זכאי חוק השבות באתיופיה".
אז מתי זה קורה?
"אני עובדת במלוא המרץ בשיתוף פעולה עם משרד ראש הממשלה ועם ראש הממשלה החליפי, הייתה לי פגישה טובה עם שר הפנים אריה דרעי, ואני רוצה להביא את הנושא לשולחן הממשלה כמה שיותר מהר".
