מלבד מרכזיותו של תחום ההייטק בכלכלה הישראלית זהו גם הענף הכי גלובאלי שלה. יזמים ומפתחים חיים עם דלת מסתובבת בין ישראל לכל מוקדי הפיתוח בעולם כשהסמל המרכזי שלהם הוא עמק הסיליקון. הפאנל "מקשרים את אומת הסטארט אפ" בוועידת "עם עולם" של מקור ראשון, עסק במתחים של היזמות הישראלית באקס-טריטוריה ההייטקיסטית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הדוד סם כוכב נופל: די לאמריקניזציה בישראל
– השר פרץ לשרים: העבירו את המשרדים לירושלים
– "היהודים באים" – סיוט שמרני נפלא
יסמין לוקאץ', המייסדת והמנכ"לית של "אייקון", ארגון שמטרתו לגשר בין עולם ההייטק הישראלי ועמק הסיליקון טוענת כי יש חשיבות לשהות שם, "ישראל, בניגוד לשווקים אחרים אם יזם ישראלי ייצר רק לשוק המקומי הוא לא יהיה ראוי להון סיכון, בניגוד ליזם אמריקאי או יזם באסיה. עמק הסיליקון הוא המכה של ההייטק. היזם הישראלי הוא מצליח וחכם ויצירתי יש לנו מותג טוב לקדם ואנחנו פועלים לקדם אותו".
אודי ענתבי, דירקטור וורקפלייס בפייסבוק, עושה את המסע ההפוך – אחרי 18 שנים בעמק הסיליקון הוא מתכנן לחזור לארץ בקרוב. "הגעתי לתובנה שהבת שלי חוזרת לארץ להתגייס, והבן שלי עולה לכיתה י' והבן הקטן יהיה בכיתה ז'. אם הבת שלי היתה נשארת פה בקולג' סביר להניח שהיינו נשארים כאן, אבל הנסיבות הסתדרו והחלטנו ללכת על זה. פה יש את אמזון, אבל בארץ יש בית".
יחד עם זאת ענתבי עדיין מדגיש כמה עמק הסיליקון משמעותי ליזמים ישראלים, "בשני סטארט-אפים הצלחתי עם גיוס הכסף ועם מכירת החברה בזכות העובדה שאני חי בלב החונטה הזאת. הכול קרה במקרה, תוך כדי מפגשים ואירועים. זה לא קורה מקביעת פגישה בזום".
מייקל אייזנברג, שותף ומנהל בקרן ההון סיכון "אלף" (Aleph) גדל בארצות הברית אבל בחר לחיות ולעשות עסקים דווקא בישראל. אייזנברג מערער על האמונה כי ישנה חשיבות לשהות דווקא בעמק הסיליקון. "אחד הדברים שעידן הקורונה לימד אותנו שלא חייב להיות פיזית באותו מקום. אין תחליף ללחיצות ידיים ואין ספק שהריכוז הגדול של טכנולוגיה והון סיכון הוא בעמק הסיליקון, אבל אני חושב שעכשיו אני אסע הרבה פחות מבעבר. יזם ישראלי יכול לנהל מישראל סטארט אפ עולמי ולשווק בכל העולם, היום זה אפשרי".
ביחס לענפים אחרים הייטק כמעט לא נפגע מהקורונה אבל השפיע על ההתנהלות בענף. משתתפי הפאנל, בוחרים להדגיש את הצדדים החיוביים יותר בהתמודדות עם המגיפה. "כמות הסטארט-אפים שהתחילו בעידן הקורונה סביב נושא הוידאו היא מדהימה", אומר אודי ענתבי, "הופעות חיות במוזיקה דרך וידאו למשל. רעיונות אחרים של למידה מרחוק ולחבר אנשים. פייסבוק הולכת להוביל מהלך דרמטי של גיוס אנשים מכל העולם לעבודה מהבית ולממש טכנולוגיות שיאפשרו לנו לעבוד מהבית יותר ביעילות. זה הולך להריץ הרבה סטארט-אפים. זה משחק מאוד טוב לישראלים, שמאוד טובים בחדשנות".
יסמין לוקאץ' חושבת שאנחנו נכנסים לעולם חדש – לא יהיו כנסים ואירועים גדולים כל-כך מהר וגם הרגלי העבודה ישתנו: אנשים יעבדו יותר מהבית, ולא ייסעו חצי עולם בשביל פגישה של שעה כפי שהיו עושים בעבר. "אני מקווה שנוכל לקחת את הלימון הזה ולהפוך אותו ללימונדה ואפילו ללימונצ'לו", אמרה.
ההייטק הישראלי הוא סיפור הצלחה עולמי, ומשתתפי הפאנל הם דוגמא חיה שלו: יסמין לוקאץ' היא משקיעה ובין האנשים המשפיעים ביותר בעמק הסיליקון. אודי ענתבי הקים מספר סטארט-אפים מצליחים. מייקל אייזנברג מנהל את אחת מקרנות ההון סיכון המצליחות ביותר. כלם פוגשים על בסיס יומיומי יזמים ישראלים צעירים. הם דנים בשאלה מה גורם להייטק הישראלי להצליח כל כך, ומתלבטים אם זה משהו בדנ"א, בשמש הישראלית או בים התל-אביבי.
"ישראלים לא אוהבים לקבל מרות", אומרת לוקאץ', "סוגרים לנו את הדלת ואנחנו נכנסים מהחלון".
אודי ענתבי מוסיף: "זה לא שישראלים חושבים מחוץ לקופסא, פשוט אין להם קופסא. וגם המכונה שמייצר הצבא ב-8200 שמזינה את התעשייה ומתחזקת. זה מאוד מייחד את האקו-סיסטם הישראלי"
כולם מדברים על הערבות ההדדית הקיימת בישראל – ובקהילת ההייטק הישראלית היא חזקה במיוחד. אייזנברג, שהקים לאחרונה את מיזם "מדינה למופת" אומר שעשה את זה בגלל אותה רוח של ערבות הדדית. "אחד הדברים שלומדים בצה"ל ובסיפור הישראלי הוא ערבות הדדית. אפשר להתחרות, אבל שמים את הדגל לפני הרווח. ההתגייסות והנכונות לעזור היא באמת מייחדת את ישראל".
קהילת ההייטק של פאלו אלטו, שיסמין לוקאץ' היא אחת המובילות החשובות שלה אומרת שזה גם מסייע לתדמית של ישראל, ששומעים עליה לא רק בהקשרים ביטחוניים אלא גם בהקשרי יזמות והצלחה עסקית. וגם מסייע מבחינה עסקית: "מה שעובד לטובתנו זאת האהבה של ישראל. באחד הכנסים שלנו הגיעה איזו מנהלת בכירה שאמרה לי "אמא שלי תהיה גאה בי" ולא הבנתי למה אמא שלה תהיה גאה בה שהגיעה לאירוע עסקי והיא אמרה לי "לא עשיתי שום דבר יהודי כבר כל כך הרבה זמן"
