"החברה הישראלית ויהדות ארה"ב הולכות ומתרחקות זו מזו. הן מתרחקות משום שהן נמצאות במסלולים הפוכים. החברה הישראלית הולכת ונעשית ימנית ומסורתית יותר, בשעה שיהדות ארה"ב הולכת ונעשית יותר ליברלית". כך אומר פרופ' גור אלרואי, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה, שהקים את תכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב ותכנית כללית נוספת ללימודי 'העמיות היהודית' בכלל, בוועידת 'מקור ראשון' לענייני העם היהודי.
צפו בראיון: יאיר שלג בשיחה עם פרופ' גור אלרואי
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "קהילות שלא קיימו מניין פתאום נתנו לנשים להוביל"
– סגן ראש ממשלת לוב למקור ראשון: "מקווים שישראל תתמוך בנו"
– האורח האירופאי הראשון שמגיע לכאן מאז הרכבת הממשלה
בוועידת "עם עולם" של מקור ראשון טען פרופ' אלרואי שההתרחקות בין ישראל והתפוצות פוגעת גם במאמצי ההתמודדות עם תופעת ההתבוללות: "בסקר הגדול משנת 2013 נמצא שיש בקרב יהודי ארה"ב 58% נישואים מעורבים, אם כי כשליש מהם עדיין מגדלים את ילדיהם כיהודים. בראייה לעתיד, הבעיה הגדולה נמצאת בעובדה שהזרם הגדול ביותר בקהילה, אחרי הרפורמים, הוא של אלה שאינם משייכים את עצמם לשום זרם או קהילה דתית. וכשהם יתחתנו ויביאו ילדים לא תהיה שום מסגרת שתקשור את ילדיהם ליהדות. הקשר לישראל יכול היה להיות מוקד חלופי לזהות הדתית, אבל בגלל שישראל ימנית ומסורתית יותר, גם המרכיב הזה נעשה בעייתי".
הכיוון, לדעת אלרואי, הוא "ליצור מעין אייפא"ק של כלל העם היהודי; כנס שנתי, שבו נפגשים כולם לדיאלוג מכבד. בוודאי שלא יהיו הסכמות, אבל עצם הדיאלוג, ובעיקר ההיכרות, חשובים מאוד". כחלק מ'פרויקט ההיכרות' שהוא מאמין בו, אלרואי תןמך גם בקיומם של סיורי 'תגלית הפוכה', מישראל לתפוצות: "בתכניות שלנו בחיפה אנחנו עורכים מדי שנה נסיעה לקהילה יהודית. הבעיה היא שמערכת החינוך הישראלית מתמקדת בקהילות יהודיות מתות [המסעות לפולין], והגיע הזמן לעסוק גם בקהילות יהודיות חיות ותוססות. אגב, סטודנטים שלנו, במיוחד מהציבור החילוני, חוזרים ממסעות כאלה הרבה יותר 'יהודיים', כשהם מגלים תפיסות יהודיות שקרובות יותר לליבם מאשר התפיסה האורתודוקסית, שדומיננטית בישראל".
אלרואי מסכים עם הטענה שחלה עלייה ברמת האנטישמיות בעולם, "אם כי זו לא תופעה מכוננת כיום בחיי היהודים, כפי שהיתה במאה ה-19. זה קורה בגלל שתנועת ה-BDS חרגה מביקורת לגיטימית על ישראל והטמיעה בתוכה גם יסודות אנטישמיים. ובנוסף, אפשר לזהות גם עלייה באנטישמיות במהלך כהונתו של הנשיא טראמפ. טראמפ עצמו כמובן לא אנטישמי, אבל רוב היהודים מזוהים עם המפלגה הדמוקרטית, ועם התנגדות למדיניות טראמפ בנושאים שונים, כמו סוגיית ההגירה. ואז, כאשר בית כנסת בפיטסבורג מתכנן אסיפה של ארגון הייא"ס, שמסייע למהגרים, רוצח אנטישמי לבן מחליט שזו סיבה טובה לבצע טבח ביהודים".
"צריך כמובן להיאבק באנטישמיות, אבל לא באמצעות קריאה לעלייה המונית. זה עלול להעלות מחדש את שאלת 'הנאמנות הכפולה' של היהודים. ובכלל, אני מאמין שבגלל ההיסטוריה היהודית הלא פשוטה, שהיו בה הרבה עליות ומורדות, לא נכון לשים את כל הביצים היהודיות רק בסל אחד. כוחו של העם היהודי הוא דווקא בפיזורו".
