הרים אדומים, נוף מדברי עוצר נשימה, קרן שמש חמה שנכנסת מהחלון, מוזיקה נעימה באוזניים, וכביש מהיר שמוביל לאחד היעדים האהובים על הישראלים: אילת. ככה מתחיל סוף השבוע של ישראלים רבים שנוסעים מדי שבוע דרומה על כביש 40. ואז, רגע של חוסר ריכוז, חלקיק שנייה של היסוס, והחלום הופך לסיוט נורא.
יותר מ־60 ישראלים קיפחו את חייהם בכ־600 תאונות הדרכים שהתרחשו בעשור האחרון במקטע הדרומי של כביש 40. בחזונו המקיף של דוד בן־גוריון, בפלא הגדול ששמו מדינת ישראל – לפחות בתחום התשתיות, הראייה לעתיד לא תמיד הוכיחה את עצמה.
"כביש 40 משמש כציר התחבורה השני לאילת", מסביר ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת־הנגב ותושב מדרשת בן־גוריון. "מדובר בכביש חד־נתיבי, מסוכן מאוד, עם מסלול אחד לכל כיוון. בשנים האחרונות, כתוצאה מהתגברות התנועה, הוא הפך ממש לצרה צרורה. רק השבוע הייתה לנו תאונת דרכים שבנס נגמרה 'רק' בפצועים ולא בהרוגים. מצב התשתיות קשה ביותר, והיכולת של הכביש להיות סלחן לטעויות היא כמעט אפסית. אם חס וחלילה הורדת את העיניים שלך מההגה לשנייה – בום. הסיכוי לתאונת דרכים חזיתית גבוהה מאוד".
אורכו של כביש 40 הוא 302 קילומטרים, מה שהופך אותו לכביש השני הארוך ביותר בישראל אחרי כביש 90. הכביש יוצא מצומת כפר־סבא מזרח, ממשיך לאורך השפלה והנגב, ומסתיים במפגש עם כביש 90 בצומת קטורה שבסמוך לקיבוץ לוטן בערבה.
בשונה ממה שניתן לחשוב, מרבית התאונות שהתרחשו שם היו דווקא בשעות היום המאוחרות ולא בשעות החשוכות של הלילה. הנתונים קשים מנשוא: למעלה מ־45 אחוזים מהתאונות במקטע הדרומי של כביש 40 התרחשו על רקע של התנגשות חזית בצד. התנגשות חזית באחור היא הסיבה השנייה בשכיחותה, שבגינה התרחשו כ־16 אחוזים מהתאונות, ובעשירית מהמקרים ההתנגשות הייתה חזית בחזית. השנה שבה נרשם בכביש מספר התאונות הגבוה ביותר היא 2014, עם 67 תאונות.
שחר כהן־בראון ז"ל, איש חינוך בן 37, נהרג בתאונה בצומת מדרשת בן־גוריון ב־3 במאי 2023. בעקבות מותו הוקם הארגון "נאבקים – המטה האזרחי לעצירת ההרג בכביש 40", שמטרתו לשנות את המדיניות ולגרום לכך שהכביש יקבל את ההשקעה נדרשת שתהפוך אותו בטוח לנסיעה.
"שחר נסע ישר בכביש 40, ואז מערבל בטון שפנה שמאלה למדרשה נסע עליו והרג אותו במקום", מתאר בכאב עומר ברט, חברו הטוב של שחר ומייסד הארגון. "כמי שגר כמעט 20 שנה במצפה־רמון, אני חי על הכביש הזה ויודע בדיוק כמה הוא מסוכן. כל מי שגר באזור הזה מעורב ב'כמעט תאונה' לפחות פעם בחודש. אם אקח אותך לבית העלמין במצפה־רמון, אתה תראה בכל שורה קבר של מישהו או מישהי שנהרגו בכביש 40. מצפה־רמון הוא היישוב היהודי עם הכי הרבה מתים ביחס לגודל האוכלוסייה בתאונות דרכים בישראל".
המציאות הקשה הזו מעסיקה את עומר כבר שנים רבות, אך מותו של שחר היה מבחינתו הקש ששבר את גב הגמל. "הנושא הזה תמיד הטריד אותי", הוא משתף. "נהרגו אנשים בתאונות דרכים הרבה לפני שחר, ולצערי המשיכו להיהרג גם אחריו, אבל המוות של שחר היה בשבילי טריגר של ממש. אמרתי לעצמי שאני חייב להרים את הכפפה ולעשות משהו בנידון, אז הקמתי את המטה. 'נאבקים' הוא מטה אזרחי שנועד ללחוץ על כל מקבלי ההחלטות, במטרה שיטפלו בכביש המסוכן. אחרי שפתחתי את קבוצת הוואטסאפ, הצטרפו מהר מאוד מאות אנשים, ובהם כל הפרמדיקים באזור. היה מדהים לגלות שכל מי שחי באזור, סובל מהכביש. מבחינתנו זה ממש אסון לאומי".
עומר ברט, "נאבקים": "אם אקח אותך לבית העלמין במצפה–רמון, אתה תראה בכל שורה קבר של מישהו או מישהי שנהרגו בכביש 40. מצפה–רמון הוא היישוב היהודי עם הכי הרבה מתים ביחס לגודל האוכלוסייה בתאונות דרכים בישראל"
אם אקח אותך לבית העלמין במצפה־רמון, אתה תראה בכל שורה קבר של מישהו או מישהי שנהרג בכביש 40. מצפה רמון זה היישוב היהודי עם הכי הרבה מתים ביחס לגודל האוכלוסייה בתאונות דרכים בישראל.
מאז פרוץ המלחמה, כביש 40 הפך לעמוס אף יותר מהרגיל, מפני שהוא משמש את צה"ל ואת כל הבסיסים הצבאיים באזור. לדברי ברט, "הכביש מתאים למעבר של 4,000 כלי רכב ביום. אתה יודע כמה כלי רכב עוברים בפועל? ביום לא עמוס מדובר על כ־9,000 כלי רכב. אין בכביש הזה תשתיות ראויות, והמקטע שמוביל מצומת הנגב דרומה עד מצפה־רמון הוא הבעייתי ביותר. ללא הפרדה, ללא תאורה – כל טעות קטנה בכביש הזה היא קטלנית. שיעור התאונות הקטלניות בכביש הזה הוא כרבע מתוך סך תאונות הדרכים שקורות בו, כשהממוצע הארצי בכבישי ישראל הוא של 2 אחוזים בלבד". לא פלא שבשנים האחרונות קיבל כביש 40 כינויים רבים וקשים: הכביש האדום, כביש המוות, כביש הדמים, ועוד. "אם אתה עושה טעות קטנה, אין דרך חזרה – או שאתה פוצע או שאתה רוצח מישהו".
כאמור, המטרה המרכזית של "נאבקים" היא לשפר את תנאי הכביש באמצעות ניהול עצמאי של מעקב תאונות, פעולות אזרחיות של מחאה, ומגעים ממושכים מול משרד התחבורה ונתיבי ישראל. אנשי הארגון לא מסתפקים רק במחאות, והתמסרו ללימוד הנושא. "אנחנו לא רוצים רק להפגין, אלא להציע גם פתרונות קונקרטיים לסוגיות מורכבות הנוגעות בתשתיות ובמבנה הכבישים", אומר ברט. "אנחנו נחושים לעשות כל מה שבידינו כדי לסגור את מעגל הדמים הזה".
לדברי ערן דורון, "מעבר לבעיות התשתית קיימת גם תופעה קשה מאוד של בריונות על הכביש, בעיקר בגלל היעדר משילות. יש הרבה אירועים קשים של נהיגה פרועה שמסכנת את חיי הנוסעים. משטרת ישראל כמעט שלא מתעסקת בבריונות הזו. אם ג'יפ חוצה קו הפרדה ונכנס או יוצא מהשטח, אם רוכבי אופנועים נוסעים בלי קסדה ומרימים גלגלים נגד התנועה – הסיכון שלהם להיתפס נמוך מאוד. גם כמות הרכבים שנתפסים ללא רישיונות וללא ביטוח נמוכה מאוד. אני לא שופט, אני רק מתאר את המצב כפי שהוא היום. במגבלות שלה, ביכולות שלה, בתעדופים שלה, בתשומת הלב שלה – משטרת ישראל כמעט לא משקיעה בנושא הזה".
ברט רואה את הדברים מזווית שונה. לדעתו, "המשטרה היא שחקן משני בכל הסיפור הזה. הבעיה היא בתשתית – אסור לשים כל כך הרבה רכבים על הכביש הזה. לכן השינוי צריך להגיע מלמעלה, מהממשלה. המשטרה לא יכולה לטפל בזה".
עוד ארוכה הדרך
לאחר שנים רבות שבהן התעלם משרד התחבורה מהאסון שהתחולל מתחת לאפו, הודיעה השרה מירי רגב כי הטיפול בכביש 40 נכנס לתקציב המדינה לשנת 2025. חברת נתיבי ישראל אמורה להתחיל בקרוב בעבודות לשדרוג הכביש, בקטע שבין צומת טללים ועד עיר הבה"דים, בהיקף של 415 מיליון שקלים. ראש המועצה ערן דורון מבקש להודות לשרת התחבורה, לשר האוצר ולחברת נתיבי ישראל "שהבינו כי מדובר בכביש של עם ישראל ושחשוב לטפל בו", אך מדגיש כי "לא די בכך. צריך להתייחס גם להמשך הכביש, מקומות שהתקציב שאושר לא מתייחס אליהם. אני מצפה ממדינת ישראל לדאוג לביטחון הנוסעים בכבישים, ומצפה שמשרד התחבורה ישלים את המשימה שלו, כי המלאכה עדיין לא הושלמה".
דברים דומים משמיע עומר ברט: "השרה בהחלט מצאה פתרון לחמישית מהמקטע המסוכן של הכביש, אבל ישנם מקטעים אחרים שנותרו בעייתיים. אני מודע לכך שהסכום שאושר משמעותי מאוד, אבל הוא פותר רק חלק מהבעיה. אורכו של המקטע המסוכן ביותר הוא 50 קילומטר, והתקציב יכסה את שדרוג הכביש רק ב־10 קילומטר". להערכתו, טיפול בכביש כולו יעלה לקופת המדינה כשני מיליארד שקלים. "ברור לי שמדובר בסכום גדול מאוד, אבל אנחנו דנים פה בחיי אדם ויש רק שלושה כבישים שיורדים לדרום. אין לנו אפשרות אחרת".
על פי חברת נתיבי ישראל, הטיפול בכביש 40 יכלול שדרוגים רבים, בעיקר במקטע שבין טללים לעיר הבה"דים. מדובר בעשרה קילומטרים, שבתום העבודות יהפכו את הכביש המסוכן לדו־מסלולי, עם הסדרה של כל הצמתים שבדרך והתקנת תאורה חדשנית. המכרז לטובת הובלת הפרויקט צפוי להתפרסם בדצמבר הקרוב. שדרוג הכביש יכלול גם את ההסדרה והרִמזוּר של צומת טללים, עם סימון של מעברי חצייה להולכי הרגל, מדרכות ואיי תנועה רחבים. העבודות בצומת צפויות להתחיל גם הן בחודש דצמבר הקרוב. משרד התחבורה התחייב גם לנתיבי עקיפה במקטע שבין שדה־בוקר למצפה־רמון. מדובר בסלילת 10 נתיבי עקיפה לאורך 33 קילומטר, להגברת בטיחותם של משתמשי הדרך. הפרויקט נמצא בשלבי תכנון, והצפי לביצוע הוא ברבעון הראשון של שנת 2025.
אחרי שנים רבות, מדובר באור קטן בקצה המנהרה. גם אם הם לא יכללו את הכביש כולו אלא רק חלק ממנו, השינויים שצפויים בכביש 40 יחזירו אולי משהו מתחושת הבטיחות לתושבי האזור, שחווים כיום חרדה ממשית בכל פעם שהם עולים על הכביש.
ערן דורון, ראש מועצת רמת הנגב: "לצערי מצאתי את עצמי בשנים האחרונות מחלץ פיזית אנשים מתוך תאונות. אני לא מדבר על מציאות שמכה בנו לפעמים, לעיתים רחוקות, אלא על שגרה של ממש. אלה החיים שלנו, ולא נסכים יותר שהם ייראו ככה"
"לצערי מצאתי את עצמי בשנים האחרונות מחלץ פיזית אנשים מתוך תאונות", משתף ערן דורון, שלצד תפקידו כראש המועצה גם מתנדב ביחידת החילוץ האזורית. "אני לא מדבר על מציאות שמכה בנו לפעמים, לעיתים רחוקות, אלא על שגרה של ממש, על עיסוק יומיומי באבדות נוראיות ובפציעות קשות. אלה החיים שלנו, ולא נסכים יותר שהם ייראו ככה. אנחנו רוצים, מבקשים, דורשים שינוי. זאת הזעקה שלי, אני שמח שסוף סוף מישהו שמע אותה, אבל הדרך עדיין ארוכה".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "בהתאם להנחיית שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, חברת נתיבי ישראל תחל בקרוב בעבודות לשדרוג כביש 40 בקטע שבין צומת טללים ועד עיר הבה"דים, בהיקף של 415 מיליון שקלים. מדובר בכביש אדום שאירעו בו תאונות רבות, חלקן קטלניות.
שדרוג הכביש התאפשר לאחר שהשרה רגב התעקשה להכלילו במסגרת התקציב השנתי שאושר למשרד התחבורה לשנת 2025. במסגרת זאת יהפוך קטע הכביש, שאורכו כ־10 קילומטרים מכביש חד־מסלולי לכביש בטיחותי דו־מסלולי.
לאורך תוואי הכביש תוקם מפרדה קשיחה ומעקות בטיחות בשוליים, תותקן תאורה ויבוצעו הסדרה ורמזור של כל הצמתים. הפרויקט כולל גם טיפול במערכות הניקוז, הארכת מעבירי מים, הסדרת תעלות ועוד.
יצוין כי בקטע כביש זה נוסעות משאיות רבות, כלי רכב צבאיים לרבות מובילי טנקים, אוטובוסים וכלי רכב פרטיים. צומת רמת הנגב, המשרת גם תלמידי בתי ספר ומהווה סיכון בטיחותי ישודרג ויותקנו בו רמזורים.
כביש 40 הוא כביש אורך משמעותי והיסטורי. בחלקו הדרומי, מצומת הנגב למצפה־רמון, מקודמים מספר פרויקטים לשיפור הבטיחות וזרימת התנועה".
