אשרם לינוי, המתעמלת הישראלית המוכשרת, הפכה העונה באופן רשמי לספורטאית בעלת הפוטנציאל הגבוה ביותר לזכות במדליה אולימפית במשחקי טוקיו, 2020, כשעל הדרך היא ממשיכה לקחת את הענף למחוזות הצלחה בלתי נתפסים. לינוי הפכה לישראלית הראשונה שזוכה במדליית כסף אישית באליפות העולם (בתרגיל החישוק), שנערכה בסופיה בספטמבר, ולישראלית הראשונה שזוכה במדליית כסף בתחרות הקרב־רב באותה אליפות, שאותה השלימה עם זכייה נוספת במדליית ארד בתרגיל הסרט. בנוסף, זכתה אשרם בשלל מדליות בטורנירי גביע העולם ורשמה את הציון הגבוה ביותר בעולם בתרגיל האלות, מאז שונתה החוקה ב־2016.
בלאק נילי אולי לא הפכה לכוכבת מתוקשרת בישראל, אולם אין ספק בכלל שהיא אחת הספורטאיות המצליחות שלנו אי פעם. בלאק, שנולדה בבולטימור וגדלה בבית־שמש, שם למדה באולפנת "נגה", זכתה השנה בפעם השלישית ברציפות והחמישית בקריירה, בתואר אלופת העולם באִגרוף תאילנדי. השנה התקיימה האליפות בקנקון, מקסיקו, והיא עלתה לגמר אחרי ארבעה ניצחונות מרשימים מול יריבות בכירות מהצמרת העולמית. בגמר עצמו, פרשה היריבה שלה, הרוסייה יקטרינה ויניקובה, בשל חום גבוה, ובלאק זכתה לשמור על התואר היוקרתי פעם נוספת.
גולדן סטייט ווריירס, ללא ספק קבוצת הכדורסל הטובה ביותר בשנות האלפיים, העמיקה השנה עוד יותר את שליטתה בליגה הטובה בעולם. הפעם, לשם שינוי, היא נתנה בעונה הרגילה ליריבה אחת לפחות להרגיש שהיא יכולה להתמודד איתה ראש בראש. יוסטון – שככל שהתקדמה העונה שעברה נראתה יותר ויותר כמו אלטרנטיבה אמיתית לווריירס במערב – סיימה את העונה הרגילה עם המאזן הטוב בליגה, טוב יותר מאשר גולדן סטייט.
אבל ב־NBA ההכרעות האמיתיות מגיעות בפלייאוף, ושם הווריירס הוכיחו המון אופי מול הרוקטס במה שכולם קראו לו גמר המערב, אבל למעשה היה גמר הפלייאוף האמיתי. נכון, הפציעה הבלתי צפויה של כריס פול במצב של 2:3 ליוסטון בסדרה פעלה לטובת האלופה, אבל כדי להפוך את הסדרה ל־3:4 היא הזדקקה להרבה יותר מזה. משם היא כבר המשיכה לסוויפ קליל בגמר על מה שנשאר מקליבלנד, וחגגה אליפות שלישית בארבע השנים האחרונות. עומרי כספי, אגב, אמנם לא היה שותף בפלייאוף, לאחר ששוחרר רגע לפני שהחל לשחק בשל פציעה, אבל לפחות התנחם בטבעת אליפות, בהחלט לא דבר של מה בכך.
דיוויד בלאט הוא אחד מאנשי הספורט היחידים בעולם שיכולים להתגאות בכך שהגיעו לכל הישג אפשרי בענף שהוא מתחרה בו. אחרי שכבר זכה בעבר ביורוצ'לנג' וביורוליג, גרף מדליה אולימפית, הניף את גביע היורובאסקט, העפיל לגמר ה־NBA וקיבל טבעת אליפות מקליבלנד, ב־2018 הוסיף בלאט לארון התארים את התואר הכמעט יחיד שהיה חסר לו, היורוקאפ. כהרגלו בקודש, גם הפעם עשה זאת מעמדת אנדרדוג. לעונה החולפת עם דרושאפקה הטורקית הגיע בלאט עם ציפיות מינימליות, אחרי שתקציב הקבוצה קוזז משמעותית והסגל שינה את פניו והורכב ברובו משחקנים אלמונים. אבל זה בטח לא מה שימנע מווינר־מלידה כמו בלאט לחשוב רחוק ולעמוד במטרות.
ואכן הקבוצה שלו, בראשות סקוטי ווילבקין, שהפך העונה לאחד השחקנים היקרים בתולדות מכבי תל־אביב, רצה כל הדרך לזכייה מפתיעה בתואר. היא טאטאה בדרך לשם קבוצות עשירות ושאפתניות ממנה, ובזכות הזכייה בתואר שריינה לעצמה מקום מובטח ביורוליג העונה. עבור בלאט זו הייתה מתנת פרידה מושלמת, ומיד בסיום העונה הוא השתדרג ומונה למאמן אולימפיאקוס.
היסטוריה נרשמה השנה לאחר שלונה צ'מטאי־סלפטר הפכה לישראלית הראשונה שזכתה במדליית הזהב בריצת 10,000 מטר באליפות אירופה, שנערכה בברלין באוגוסט. סלפטר, ששברה השנה מגוון שיאים שתקראו עליהם בהמשך, הייתה קרובה גם למדליה בחצי המרחק, אבל אז התבלבלה, האיצה במה שחשבה שהוא הסיבוב האחרון ועצרה סיבוב אחד מוקדם יותר. היא המשיכה לרוץ כשהבינה את הטעות, אך סיימה רביעית ולבסוף נפסלה בגלל טעות אחרת בזינוק. רבים נוהגים למתוח ביקורת כשספורטאים זרים זוכים במדליות עבור ישראל, אבל צ'מטאי הגיעה לארץ כמטפלת, אותרה בישראל והפכה לאלופה בזכות כישרון גדול ומעטפת מקצועית ישראלית, בראשות בעלה דן סלפטר, שעושה עבודה נהדרת.
ויליאמס סרינה היא ללא ספק הטניסאית הגדולה והמצליחה בכל הזמנים, אבל את הבושה הגדולה שגרמה לעצמה בגמר וימבלדון, יהיה קשה מאוד לשכוח. ויליאמס, שחזרה השנה לסבב לאחר שהפכה לאמא, השתפרה ככל שהעונה התקדמה והצליחה להעפיל לגמר וימבלדון, שם ניצחה אותה הגרמנייה אנג'ליק קרבר. לאליפות ארצות־הברית כבר הגיעה כמועמדת לזכייה בתואר הגרנד סלאם ה־24 בקריירה. היא אכן העפילה לגמר, אבל שם פגשה את היפנית הצעירה והמוכשרת נאומי אוסקה, שלא התרגשה לשחק מול גיבורת ילדותה.
בשלב מסוים, החלה ויליאמס לאבד עשתונות, רבה עם השופט והאשימה אותו ביחס מפלה כלפי נשים, נענשה, שברה מחבט, הפסידה במשחק ובעיקר – גנבה את כל הפוקוס מאוסקה הצעירה, שפרצה בבכי מר כאשר קיבלה את הגביע כשברקע אצטדיון שלם צועק בוז, במה שאמור היה להיות רגע השיא בקריירה הקצרה שלה. מביך ומיותר.
זמן לומר שלום לכמה מהספורטאים הנהדרים שליוו אותנו מזה שנים רבות, והודיעו השנה על פרישה ממשחק פעיל. המיוחד שבהם, כך נראה, הוא הכדורסלן הארגנטיני מנו ג'נובילי. ג'נובילי, שחגג ביולי יום הולדת 41, נבחר ב־1999 רק במקום ה־57 בדראפט ה־NBA, מה שלא מנע ממנו להיות גורם משמעותי במשך 16 שנה בסן־ אנטוניו ספרס, שאיתה זכה בארבע אליפויות ובמדיה הפך לאולסטאר ולשחקן אהוב ובלתי נשכח.
ספורטאים נוספים שפרשו הם הכדורגלנים ג'ון טרי, פרנק למפארד וג'ו קול (שכיכבו יחד בעבר בצ'לסי) ורובי קין, והכדורסלן הנהדר חואן קרלוס נבארו. בגזרה המקומית שלנו, נפרד השנה הספורט הישראלי מאליניב ברדה, שנאלץ לפרוש בגיל 36 בשל בעיות בליבו. לאחר קריירה נהדרת, עשרות שערים ושש שנים מוצלחות בגנק הבלגית חווה סיום מפואר, שבו החזיר עטרה ליושנה בבאר־שבע והנהיג אותה בדרך חזרה לצמרת הכדורגל הישראלי ולזכייה בתארים.
חגיגה אמיתית נרשמה השנה לספורט הישראלי באבו־דאבי, לאחר שלראשונה בהיסטוריה, בעקבות לחץ בינלאומי, אישרה מדינה ערבית לנבחרת ג'ודו כחול־ לבן להופיע באופן רשמי בתחרות גרנד סלאם, עם הסמל, הדגל וההמנון.
מי שמינף ראשון את התקדים הזה להצלחה גדולה הוא שגיא מוקי, שזכה במדליית הזהב במשקל עד 81 ק"ג ושמע את ההמנון הלאומי מתנגן, כשהוא נרגש על ראש הפודיום. יום לאחר מכן המשיך במלאכה פיטר פלצ'ק לאחר שזכה גם הוא במדליית זהב במשקל עד 100 ק"ג, והשלים עבור הנבחרת טורניר נהדר, שכלל גם זכייה בשלוש מדליות ארד.
שגיא מוקי, שהתאושש לחלוטין מהפציעה הטורדנית בגב, הפך השנה גם לישראלי הראשון שזוכה באליפות אירופה בשני משקלים שונים. מוקי, שעבר ל־81 ק"ג אחרי המשחקים האולימפיים בריו, כיכב באליפות שנערכה בתל־אביב בסוף אפריל, לעיני אלפי צופים נלהבים.
טבעונות, מתברר, היא לא גורם מפריע לספורטאי מקצוען – אולי אפילו להפך. כך הוכיח השנה נהג הפורמולה 1 לואיס המילטון, שהמשיך להציג יכולת נהדרת וזכה בתואר אלוף העולם בפעם החמישית בקריירה, שנה בדיוק לאחר שהודיע לעולם שאינו רוצה יותר לתמוך באכזריות, ומסיבות אקולוגיות ובריאותיות החליט לשנות את אורח חייו באופן דרמטי. המילטון הבריטי בן ה־33, שהפך לנהג השחור הראשון בסבב ב־2010, זכה בתואר זו השנה השנייה ברציפות, לאחר שניצח בתשעה מתוך 19 המירוצים שהתקיימו העונה, התואר הרביעי עבורו כנהג מרצדס. המילטון השתווה לנהג הארגנטיני חואן מנואל, במקום השני בהיסטוריה, עם חמש זכיות לכל אחד מהם, והיחיד שמקדים אותם הוא מיכאל שומאכר, שזכה בשבע אליפויות עולם.
יובנטוס האיטלקית הפכה לשם החם בחלון ההעברות בקיץ הנוכחי, לאחר שצירפה לשורותיה את כריסטיאנו רונאלדו. מיד אחרי שריקת הסיום בגמר ליגת האלופות, הכריז הכישרון הפורטוגלי: "היה נחמד לשחק בריאל מדריד". מעטים לקחו את דבריו ברצינות, כי כוכב העל הפורטוגלי איים לא פעם בעבר לעזוב את הקבוצה, רק כדי לקדם את ענייניו במועדון. ואולם, הפעם זה היה אמיתי – תוך שבועות ספורים הושלם המעבר ליובנטוס תמורת 100 מיליון אירו, וההודעה הרשמית פורסמה לקראת חצי גמר המונדיאל בין צרפת לבלגיה (כי פורטוגל הודחה כבר בשמינית הגמר).
רונאלדו עזב את מדריד עם מאזן מדהים של 450 שערים ב־438 משחקים במשך תשע שנים, וייזכר כגדול השחקנים של המועדון בכל הזמנים, למרות שזכה "רק" פעמיים בלבד באליפות ספרד בתקופה זו. הוא התאקלם מצוין ביובנטוס, והגברת הזקנה חווה את פתיחת העונה הטובה בהיסטוריה גם בזכותו.
כוכב השנה בכדורגל העולמי היה באופן מפתיע ולא צפוי לוקה מודריץ' הקרואטי. במשך עשור שלטו מסי ורונאלדו בתואר כדור הזהב – הארגנטיני והפורטוגלי סיימו במקום הראשון במשאל מאז 2008, עם 5 זכיות לכל אחד. הרצף נקטע דווקא על ידי קשר שכבש במשך כל השנה שלושה שערים בלבד. מודריץ' בן ה־33 היה שותף משמעותי לזכייה של ריאל מדריד בליגת האלופות, ואז הנהיג את קרואטיה כקפטן להעפלה לגמר גביע העולם. הוא הפגין יכולת גבוהה במיוחד בנצחון 0:3 על ארגנטינה, ובלט גם ב־1:2 על אנגליה בהארכה בחצי הגמר. האם הישגים אלה מצדיקים הכתרה כשחקן המצטיין בעולם לשנת 2018? רוב העיתונאים שהצביעו במשאל שנערך על ידי המגזין הצרפתי פראנס פוטבול קבעו כי התשובה חיובית.
לברון ג'יימס, לא משנה היכן ישחק, תמיד יְיצר רעשי רקע בלתי פוסקים. ואכן, השנה האחרונה של הכדורסלן הטוב בתבל הייתה מלאה לא רק ברגעי שיא על הפרקט, אלא גם בגישושים, שמועות ותככים מחוצה לו. בכל רחבי ה־NBA ניסו לנחש במשך העונה החולפת, שהייתה האחרונה בחוזהו בקליבלנד, לאן מועדות פניו. בסופו של דבר הוא נחת היכן שכולם ציפו מלכתחילה, והצטרף ללוס־אנג'לס לייקרס בניסיון לשקם את המועדון ההיסטורי מההריסות אחרי שנים של דשדוש.
מאז ומתמיד ביסס לברון את הבחירות המקצועיות שלו על נרטיבים – כשערק מקליבלנד למיאמי והרכיב קבוצות חלומות במהלך שנוי במחלוקת, הוא אימץ בחום את תפקיד הנבל של ה־NBA; כששב לאותה קליבלנד שנים לאחר מכן הוא שמח להחליף תפקידים ולהצטייר כמושיע שיציל את הקבוצה האפרורית משיממון; ובקיץ החולף, עם המעבר ללייקרס, הוא קיווה בעיקר לקדם את המותג שנבנה סביבו גם מחוץ למגרש. יש שיאמרו שהיה ראוי יותר לו היה מסיים את הקריירה בקבוצה הבית מקליבלנד, אבל הוא מצידו התעקש לפתוח פרק חדש ואולי אחרון בקריירה. ג'יימס הגיע להוליווד, וזה מרתק בדיוק כמו שזה נשמע.
מוחמד סלאח המצרי הציג עונה חלומית ועוצרת נשימה במדי ליברפול. הקיצוני המצרי, כבר בעונתו הראשונה באנפילד אחרי המעבר מרומא, כבש 32 שערים בפרמייר ליג ועוד 11 פעמים בליגת האלופות, ועל הדרך גם העלה את נבחרתו להופעה היסטורית במונדיאל לראשונה מאז 1990. פרשנים מסוימים ראו בו יורש לליאו מסי, אבל החלום הגדול התרסק באופן אכזרי כאשר סרחיו ראמוס משך בכתפו במחצית הראשונה בגמר ליגת האלופות וגרם לפציעה שהתקשה להתאושש ממנה. סלאח ירד בדמעות והוחלף, שיתופו בגביע העולם הוטל בספק, וגם כאשר הוכשר ברגע האחרון זה לא עזר למצרים שהפסידה בכל משחקיה בשלב הבתים. סלאח התאושש עם פתיחת עונה חיובית, ובגיל 26 העתיד עוד לפניו, והעונה ינסה להגשים את החלום – לזכות בכדור הזהב.
נובאק דיוקוביץ' השלים השנה קאמבק מושלם לפסגת דירוג הטניס העולמי. תחילת העונה שלו עוד נראתה כמו זו הקודמת, עם הדחה מוקדמת באליפות אוסטרליה ועם ניתוח במרפק, שהשבית אותו לחודשיים. כשחזר במרץ, אחרי כמה טורנירים לחימום והדחה ברבע גמר הרולאן גארוס בצרפת, החל נובאק להציג את הטניס שהפך אותו כבר מזמן לאגדה.
הוא זכה בתואר הגרנד סלאם ה־14 שלו בווימבלדון, במשחק גמר מול קווין אנדרסון, ניצח את רוג'ר פדרר בגמר טורניר סינסינטי, הפך לראשון בהיסטוריה שזכה בכל תשעת טורנירי המאסטרס והשלים עונה חלומית עם זכייה באליפות ארצות־הברית, אחרי ניצחון על חואן מרטין דל פוטרו, והעפלה חזרה למקום הראשון בעולם, שם הוא כבר שהה במצטבר 230 שבועות לאורך הקריירה. ההצלחה שלו השכיחה אפילו את הגרנד סלאם מספר 20, שבו זכה פדרר בתחילת העונה באוסטרליה.
ספינת הדגל של מועדון הכדורסל של ריאל מדריד, האקדמיה לצעירים שלה, יכולה כבר לסמן וי נוסף בלוח ההצלחות שלה לאחר שבוגר המחלקה לוקה דונצ'יץ' עושה חיל בעונה הראשונה שלו ב־NBA במדי דאלאס, שהימרה עליו בדראפט וצוחקת כבר כעת על שאר הקבוצות שהעזו לוותר עליו.
דונצ'יץ' הוא תופעה מיוחדת בכדורסל, אולי אפילו בקנה מידה היסטורי. עדיין לא ברור כמה רחוק יכול היהלום הסלובני להגיע, אולם אין ספק ש־2018 תיזכר כשנה שבה פרץ לתודעה של כל חובב ספורט. הוא הגיע לליגה הטובה בעולם אחרי שהוביל את ריאל מדריד לעונה נהדרת, הוביל את היורוליג בנקודות מדד, הוכתר ל־MVP העונה, ושמר את הטוב ביותר לפיינל פור, שבו הוביל את הבלאנקוס לניצחון על צסק"א מוסקבה בחצי הגמר, ולניצחון נוסף על פנרבחצ'ה בגמר. זו הייתה הוכחה נוספת לא רק לכישרון הבלתי נדלה של דונצ'יץ', אלא גם לאופיו המיוחד וליכולת הנדירה להוביל קבוצה כה לחוצה גם בגילו הצעיר.
עתודה, מסתבר, יש לכדורסל הישראלי ו־2018 הייתה גם השנה שהחזירה את התקווה בכדורסלן הישראלי. בעוד בליגה המקומית השחקנים המקומיים דרכו לרוב במקום והחליטו לצאת למאבק על עתידם (שאפילו עלה בהשבתת הליגה למספר ימים), באליפות אירופה לנבחרות עתודה התחולל שינוי תודעתי של ממש. נבחרת שהורכבה מכישרונות צעירים שלא קיבלו דקות בליגת העל או מכאלה שכלל לא הגיעו לליגה הבכירה, החלה בקמפיין מרשים מול אריות היבשת והמשיכה כל הדרך לזכייה היסטורית במדליית הזהב כשהיא מנצחת כמעט כל משחק בהפרש דו־ספרתי.
תחת שרביטו של אריאל בית־הלחמי, מאמן שכמו שחקניו בנבחרת רבים בענף כבר ויתרו עליו, שיחקה העתודה כמצופה מנבחרת ישראלית, וסללה את דרכה עד למדרגה הכי גבוהה על הפודיום. יובל זוסמן ממכבי תל־אביב נבחר ל־MVP האליפות, דני אבדיה נכלל יחד איתו בחמישיית הטורניר, ולראשונה זה זמן רב, אפשר היה לראות באופק של הכדורסל הישראלי עתיד ורוד. התחושה הזו קיבלה חצי חותמת גם בנבחרת הבוגרת שעברה מתיחת פנים, הוצערה משמעותית, החלה להתבסס על כוכב אחד מנבחרת העתודה ההיסטורית (יובל זוסמן) ואחד נוסף מנבחרת העתודה, שהגיעה שנה קודם לכן לגמר אליפות אירופה, (תמיר בלאט) והפגינה ניצוצות גם מול יריבות חזקות בהרבה על הנייר.
פארסה נוראית, כנראה הגדולה ביותר מאז ומעולם בתולדות הכדורגל הדרום אמריקני התרחשה השנה במסגרת גביע הליברטדורס, אליפות דרום אמריקה לקבוצות כדורגל.
זה היה אמור להיות אירוע השיא בתולדות המפעל לאחר ששתי הענקיות של בואנוס־איירס – ריבר פלייט ובוקה ג'וניורס – העפילו בצוותא לגמר המפעל, שנערך בפעם האחרונה במתכונת בית וחוץ. לא רק ארגנטינה יצאה מדעתה בציפייה לשני משחקים מרתקים. חובבי הכדורגל בכל העולם עצרו את נשימתם. זו הייתה הזדמנות אדירה לקידום תדמיתו של הכדורגל הדרום אמריקני. במקום זאת, הפך האירוע לבדיחה עצובה.
זה התחיל בדחיית המשחק הראשון ביממה כי הגשם החזק הציף את האצטדיון של בוקה ג'וניורס, אך ההמשך היה חמור הרבה יותר. אוהדי ריבר פלייט רגמו באבנים את האוטובוס של בוקה שעשה את דרכו למשחק הגומלין, השחקנים נפגעו מגז מדמיע וחלקם אושפזו, אך ההתאחדות התעקשה לקיים את ההתמודדות בכל זאת – ונאלצה לסגת רק ברגע האחרון. לאחר מכן, התברר כי אין ביכולתה להבטיח את קיום המשחק בבירת ארגנטינה כלל, והגומלין נערך בסופו של דבר באיחור של שבועיים, במדריד. ריבר פלייט ניצחה בו 1:3, אך ההצגה על הדשא הייתה משנית לביזיון הגדול.
צרפת נכנסה השנה למועדון יוקרתי במיוחד, יחד עם ארגנטינה ואורוגוואי, לאחר שזכתה בפעם השנייה בגביע העולם. המונדיאל ברוסיה סיפק לא מעט דרמות, גם אם רמת הכדורגל לא תמיד הייתה גבוהה במיוחד. צרפת הדגימה זאת נהדר – היא זכתה במדליות הזהב, לראשונה מחוץ לאדמתה, על אף שהמאמן דידייה דשאן בחר לרוב בטקטיקה הגנתית, שלא אפשרה לסגל הנוצץ שלו לממש את הפוטנציאל. זו הייתה אלופת עולם ראויה שניצחה בכל משחקיה בשלב הנוקאאוט וגברה על קרואטיה המפתיעה 2:4 בגמר, אך הטעם שנותר מהופעתה נותר חמצמץ, כי קיליאן אמבפה, אנטואן גריזמן ופול פוגבה לא זהרו במלוא הדרם.
הסנסציה המרעישה ביותר בטורניר התרחשה כאשר גרמניה הודחה לראשונה בתולדותיה בשלב הבתים, ועוד אחרי הגרלה נוחה יחסית מול שוודיה, מקסיקו ודרום קוריאה. כך הצטרפה החבורה של המאמן יואכים לב לאלופות העולם הקודמות מאירופה שהודחו אף הן בשלב הבתים במילניום הנוכחי – צרפת ב־2002, איטליה ב־2010 וספרד ב־2014.
פיאסקו המתין גם לנבחרות מדרום אמריקה. ליאו מסי שוב לא הצליח להנהיג את נבחרתו להישגים, וארגנטינה הודחה בשמינית הגמר אחרי הפסד 4:3 לצרפת. ברזיל, שנחשבה לפייבוריטית בשלב מסוים, נכנעה ברבע הגמר לבלגיה והותירה את הטורניר עם ארבע נבחרות אירופיות בחצאי הגמר. המונדיאל ייזכר כטורניר הגדול הראשון שנעשה בו שימוש בשופטי וידאו (VAR) על מנת לסייע לשופטים הראשיים, והניסוי הוכתר בהצלחה יחסית, אם כי הפסיקה על פנדל לזכות צרפת בגמר, שנעשתה אחרי צפייה בהילוכים חוזרים, לא הייתה חד־משמעית בלשון המעטה.
קרוליין ווזניאקי דורגה במקום הראשון בעולם בטניס הנשים כבר ב־2010 (הייתה 67 שבועות בפסגה). היא זכתה בטורנירים, קיבלה חוזי פרסום יוקרתיים, הרוויחה הרבה מאוד כסף והפכה לכוכבת גדולה. אבל בכל מה שנוגע לטורנירי גרנד סלאם, היא הפכה לכישלון סדרתי. היא מעולם לא עברה סיבוב רביעי בווימבלדון, נעצרה פעמיים ברבע הגמר בפריז וגם כשכבר הגיעה לשני מעמדי גמר (אליפות ארצות־הברית, 2009 ו־2014) לא הצליחה לסיים את הטורניר עם תואר. כל זה השתנה השנה לאחר שזכתה בינואר החולף באליפות אוסטרליה הפתוחה, לאחר ניצחון בגמר על הרומנייה סימונה האלפ, ניצחון שהקפיץ אותה שוב לזמן קצר לפסגת הדירוג העולמי.
ריאל מדריד עשתה השנה דבר שאף קבוצת כדורגל לא עשתה בעבר, כשזכתה בפעם השלישית ברציפות בליגת האלופות. שנה אחרי שהחניכים של זינדין זידאן (שמונה לתפקיד המאמן בצעד מפתיע רק בינואר 2016 והתפטר בסיום העונה החולפת כשהוא על גג העולם) הפכו לראשונים שזוכים פעמיים ברציפות במפעל, המשיכה הקבוצה לשלוט במפעל הבכיר בעולם. הפעם נעזר המועדון מבירת ספרד משני שערים מרהיבים במיוחד; כריסטיאנו רונאלדו הפציץ במספרת מרהיבה לרשת יובנטוס ברבע הגמר וגארת בייל סיפק ביצוע עוצר נשימה בגמר, בניצחון 1:3 על ליברפול. עם זאת, שני השערים הנוספים של ריאל נבעו מטעויות קשות של שוער האדומים לוריס קאריוס, אשר סבל מזעזוע מוח בעקבות הפגיעה של סרחיו ראמוס.
שיאים נהדרים נשברו בשנה החולפת בספורט העולמי. הרץ הקנייתי אליוד קיפצ'וגה הדהים את העולם בספטמבר החולף בברלין, לאחר ששיפר את שיא העולם בריצת מרתון בלא פחות מדקה ו־17 שניות והעמיד אותו על 2:01.39 בריצה שבה השתתפו 47 אלף איש. חודשיים קודם לכן ניפצה הרצה הקנייתית ביאטריס צ'פקואץ' את שיא העולם בריצה ל־3,000 מטר מכשולים בלא פחות משמונה שניות, במסגרת ליגת היהלום במונקו.
בתחילת השנה ניפץ האצן האמריקני כריסטיאן קולמן את שיאו בן ה־20 שנה של מוריס גרין בריצה ל־60 מטר, והציב אותו על 6.34 שניות. השחיינית האמריקנית הנהדרת קתלין בייקר, שזכתה בשתי מדליות במשחקי ריו (זהב וכסף) שברה ביולי את שיא העולם ב־100 מטר גב, לאחר שעצרה את השעון על 58 שניות בדיוק. קתי לדקי קיזזה חמש שניות משיא העולם ב־1500 מטר חופשי, אדם פיטי קבע שיא עולם נהדר ב־100 מ' חזה וקווין מאייר שבר שיא עולם בקרב 10.
השנה החולפת הייתה גם שנה יוצאת דופן באתלטיקה הישראלית, לאחר שלא פחות מ־14 שיאים נשברו. לונה צ'מטאי־סלפטר אחראית לתשעה מהם, לאחר שקבעה זמנים משופרים בריצות ל־1,500, 3,000, 5,000, 10,000, 10, 15 ו־20 ק"מ ריצת כביש, חצי מרתון ומרתון לנשים. מארו טפרי שבר שני שיאים (15 ק"מ כביש וחצי מרתון), אדווה כהן קבעה שיא חדש בריצה ל־3,000 מטר ואילו גירמה אמרה שבר את שיא המרתון לגברים. מדהים!
תקווה חדשה נולדה השנה לשחייה הישראלית לאחר שאנסטסיה גורבנקו בת ה־15 זכתה במדליית זהב באולימפיאדת הנוער בבואנוס־איירס, במקצה ל־200 מטר מעורב, כשעל הדרך היא מנפצת את השיא הישראלי לבוגרות של עמית עברי ומשפרת אותו ב־41 מאיות.
חודשיים קודם לכן הדהימה גורבנקו את אנשי המקצוע, לאחר שהעפילה לחצי גמר אליפות אירופה לבוגרות באותו המקצה, סיימה במקום ה־15 בתחרות והוכיחה שעתיד גדול עוד לפניה. היא נולדה וגדלה בחיפה לזוג הורים שעלו מאוקראינה, רשמה קפיצה מקצועית גדולה בשנה וחצי האחרונות ולאחרונה עזבה את בית הוריה ואת המועדון שלה בקריית־ביאליק ועברה להתגורר באקדמיה למצוינות במכון וינגייט, שם תלמד ותתאמן. עכשיו נקווה כולנו שתצליח לעמוד בציפיות הגדולות ותוביל את ענף השחייה להצלחות גדולות.
