"מחר נצחק": בעקבות קהלת, רבי נחמן וחנוך לוין

"כתיבה משותפת היא תמיד גשר", אומר המחזאי נדב סדקה, חילוני מחיפה, על המחזה "מחר נצחק" שכתב יחד עם נתנאלה אסתר תירוש, דתייה מכפר אדומים – שיוצג בסוף ינואר בתאטרון "החאן" בירושלים ובפברואר ב"הקאמרי" בתל אביב. "כדי לכתוב יחד יש ליצור שפה משותפת, שפה במלוא מובן המילה, לברוא מילים יחד. אם מצליחים לכתוב יחד, כל הפערים מצטמצמים. כשאתה כותב מחזה אתה מביא את העולם שלך – את אוסף הזיכרונות והחוויות שלך, ואני חושב שכל אחד מאתנו הביא איתו מטען שונה. הרגשתי שיש מקום וסקרנות לכל מקור השראה שסיקרן מישהו מאיתנו – מההקדמה לספר הזוהר של 'בעל הסולם' שסקרנה את נתנאלה בתחילת הדרך ועד לחנוך לוין, יורם קניוק ועיתון 'הארץ' שהבאתי איתי. זה עלול להישמע כמו אוסף קלישאות, אבל זה יצר מרבד מיוחד וססגוני. במהלך תהליך הכתיבה קיימנו מפגשי לימוד עם הרב יוסי פרומן, יוסי פתח בפנינו את קהלת ואת כתבי רבי נחמן, ואני הרגשתי שאני סופג את הידע והרוח ושכל אלה משפיעים מאוד על הכתיבה".

עוד כתבות באתר מקור ראשון
–לא תכאיב: אמת, עצב וקושי בחיי עמוס עוז
–מסע של אופטימיות ותקווה במדינת ישראל
–"שלוש" בעקבות אחד: הספר שלא תצליחו לשכוח

"מחר נצחק" הוא המחזה הרביעי שסדקה זוכה לכתוב ולהעלות על הבמה, בהם "כיתת יורים" בתיאטרון הקאמרי ו"קונצרטה לשמונה" בתאטרון הבימה. תירוש היא בוגרת הסטודיו למשחק של ניסן נתיב ומסלול הבימוי בסמינר הקיבוצים, זוכת פרס השחקנית המצטיינת בפסטיבל עכו לשנת 2006, וכיום מנהלת את אנסמבל התיאו-טרון המאומץ בתיאטרון "החאן" בירושלים, שהוקם על בסיס חזונו של הרב פרומן. "מחר נצחק" הוא המחזה השלישי שהייתה שותפה בכתיבתו.

עלילת המחזה נעה סביב חמישה אמנים נודעים המגלים שזמנם עבר. בניסיון להחזיר את הגלגל לאחור הם מחליטים לגלגל פסנתר כנף אל הקוטב הצפוני למופע של פעם בחיים, בזכותו העולם יזכור אותם לנצח. "מחר נצחק" של אנסמבל התיאו-טרון הוא פנטזיה קומית-טרגית העוסקת בהתפוררות הגוף בתקופת הזקנה והאפשרויות הנפשיות הטמונות בו. המחזה נכתב בעקבות מפגשי לימוד שקיימה הקבוצה סביב כתבים של ר' נחמן מברסלב וספר קהלת וכן מקריאה ועיסוק בספרים של הסופר יורם קניוק.

הגדירו עצמכם על קו התפר שבין החילוני לדתי.

נדב: "אני נמנע מללכת לבתי כנסת, יש לא מעט טקסים וחגים שקשה לי איתם כי הם מרגישים לי ישנים ושבטיים, ובקיצור אני חי אורח חיים חילוני לחלוטין, אבל יחד עם זאת, הרצי״ה זצ״ל נהג לכנות חילונים – 'שאינם שומרים תורה ומצוות'. אני מסכים איתו. ההגדרה חילוני היא שגויה מיסודה. אדם שאינו דתי לא חי בהכרח חיי-חול. אני עובד יום-יום על הנפש שלי ועל הדרך שלי. לכן הכותרת 'חילוני' זרה לי. אולי אני יכול איכשהו להשלים עם התג חילוני-דתי, כי האמת היא שיש הטוענים ששני קווים מקבילים לעולם אינם נפגשים, אבל המקרה שלי מוכיח שהם יכולים להיפגש. אני שואב הרבה השראה מעולם הרוח היהודי ואימצתי הלכות ספורות לחיי וכל זאת בדרכי שלי".

נתנאלה: "כשאני נאלצת להשתמש בהגדרות אז אורח החיים שלי עונה להגדרה החברתית-מגזרית 'דתיה'. דת פירושה חוק וזה נכון שההנחיות שניתנו למשה בסיני מתאימות למבנה הנפש שלי ועוזרות לי לקיים קשר עם הקב"ה. אני לא מזדהה עם הכיתתיות שנוצרת בעקבות ההגדרות האלה והייתי שמחה אם הן היו מפסיקות לשמש ככלי פוליטי. אני מרגישה פעמים רבות שההגדרה 'דתי' הפכה להיות שיוך חברתי מגזרי בלבד ולא ביטוי לחיפוש אחר חיים רוחניים יותר. חוויתי שנים ארוכות של חיפוש שבמהלכן הבנתי שאני מוצאת חיבור עמוק לעולם הרוחני-אמוני של לימוד תורה ולהשלכות המעשיות שאני מקבלת ממנו. יש נגזרות הלכתיות שונות שאני לא מצליחה להתחבר אליהן ואולי ברגע שהחלטתי שאני סוללת לי דרך אישית בתוך המרחב הזה מבחינות מסוימות יצאתי מהכיתה, אבל עדין ברגעים שבהם יש לי עוד הר של משימות על המחשב והגיעה הדקה להדליק נרות- ההכפפה שלי לרגע הזה, היא ההכרעה שלי".

מיהו הקהל הפוטנציאלי לצפות בהצגה?

נדב: "המחזה עוסק לפני הכל בבני אדם. כל בני האדם נולדים, צומחים, שמחים, נופלים ולבסוף מתים, לכן ההצגה פונה לכל אדם באשר הוא. בתחילת התהליך הבעתי משאלה שהמחזה הזה יפרוץ דרך ויפנה לכלל הקהל בישראל. אני מאוד מקווה לשבת בשורה האחרונה באולם ולראות בקהל צופים כסויי ראש וגלויי ראש יושבים זה לצד זה ונהנים".

נתנאלה: "המחזה שואב השראה משתי תורות שלמדנו בליקוטי מוהר"ן של ר' נחמן, ספר קהלת ושני לימודים בספר הזוהר והוא עוסק במה שכל אלה עסוקים בו בחיים. ברור לי שגם צופה חילוני ימצא את עצמו מזדהה עם החוויה של הדמויות שהיא אוניברסלית ביסודה. יש רובד טקסטואלי בהצגה שמתכתב עם המקורות שאותם למדנו, וזה אולי יהדהד יותר לצופה דתי שיש לו היכרות מוקדמת עם החומרים, אבל זה לא משהו שמעכב את הבנת המחזה. יש בהצגה יסוד רגשי מאוד חזק ואני מרגישה שהיא פשוט נוגעת".

"מחר נצחק" תוצג בתאטרון החאן בירושלים במהלך ינואר 2019, וכן בתל אביב במהלך פברואר 2019.