"…שתי דקות אחר כך, ואולי אפילו פחות מזה, הוא שכח מכל העניין. לא משום שחשב שהצרות שלו חמורות פחות מצרות של מבוגר, אלא משום שעניין אחר התעורר, חדש ומסעיר, כזה שמשכיח לזמן מה כל מחשבה אחרת – בדיוק כשם שמבוגר שוכח את מכות הגורל כשהוא מתרגש מפרויקט חדש. העניין המסעיר היה שריקה חדשה ונהדרת שלמד זה עתה מאיש שחור… זו הייתה שריקה מיוחדת שנשמעה כמו ציוץ של ציפור, מין צליל צלול שמופק כשהלשון נוגעת בתקרת הפה מדי פעם במשך המנגינה – אם הקורא היה פעם ילד, הוא ודאי זוכר איך עושים את זה…"
יותר ממאה וארבעים שנה חלפו מאז שחלק מארק טוויין עם העולם את סיפור הרפתקאותיו של טום סויר. סיפור־פרא, הנטוע עמוק באקלים תרבותי אמריקאי טעון, שרוח מקומית של עבדות, גזענות ופערי מעמדות נושבת בו חזק. ועדיין, טום הפרוע, היתום, שחי עם חבריו חיים מסעירים על גדות המיסיסיפי, ממשיך להיות חי מאוד בלבבות של קוראים רבים, המצויים בנופים, בתרבויות ובשפות אחרות. התופעה הנדירה והמפליאה הזאת מעוררת שאלות מסדר "מה סוד קסמה של הדמות", שגם אם הן מתבקשות, התשובות שהן מספקות הן כמו ניסיונות נואשים להסביר בדיחה. סוד הקסם טמון כנראה בעובדה הפשוטה שטום הוא ילד מלא סודות וקסם. ואלה מצטברים להיות כריזמה חד פעמית, שאין ממש טעם לפרוט במלים.
ובכל זאת מה שאפשר לומר, הרבה בזכות התרגום החדש והיפהפה של לי עברון, נוגע לאמנות המופלאה של מחבר הספר. נוסף על היותו רב אמן בבריאת דמויות חיות, ובהנחיית קוראיו בפיתולי עלילה יפהפיים, טוויין השתמש בשפה כמו חומר רך ונע בתוכה בחופשיות: מגבוה לנמוך, מעכשווי לתנ"כי כמעט. הגמישות הזו, שעוברת היטב בתרגום החדש, היא יסוד עקרוני מאוד בספר. היא מעידה על כך שבחירת המשלב, הקול ואפילו חיתוך הדיבור נובעת מאיזו נאמנות קיצונית שהמחבר רחש לדמויותיו. נאמנות שגברה גם על נאמנותו לקהל הקוראים שלו. נאמנות הגורמת לנו, הקוראים, לחרוג ממקומנו ולעשות ברצון כברת דרך לתוך עולמם של גיבורי הסיפור, במקום שזה ירודד לעיסה אחידה אחת, ויוגש עד לפינו.
וכשם שהעיקרון הזה מתממש בשפת הסיפור, הוא ניכר גם בכבוד הבסיסי שטוויין מחזיק לגיבוריו. בימים שבהם ילדים זכו למעט מאוד חירות וזכויות, טוויין העניק להם חופש וזכות קיום נבדלים ומלאי כוח. בעולם שבו הנהיגו המבוגרים חוקים אלימים, כפויים, רוויי פחד וחושך, גיבורים כמו טום סויר וחבריו היו בעיניו אפשרות לתקווה ממשית. ולמרות שינויי העיתים, נדמה לי שפנייה ועמדת מוצא כזאת היא עדיין מתנה נפלאה גם עבור קוראים צעירים ועכשוויים.
הרפתקאותיו של טום סויר
מארק טוויין
מאנגלית: לי עברון
אוקיאנוס ומודן, 2018, 259 עמ'
לגילי 8 ומעלה
