סיפור התקבלותה השירית של רופי קאור הוא ביטוי ייחודי לכל מה שבעייתי באמנות כיום. נקדים ונאמר: זהו אינו ספר שירה, אלא ספר אופנתי של משוררת הכותבת את הדברים הנכונים ומפרסמת אותם בפלטפורמות הנכונות. מכאן ועד לאותה פסגה חמקמקה, האמנות, ארוכה ורחוקה הדרך.
קאור נולדה בהודו בשנת 1992 והיגרה עם הוריה לקנדה, שם גדלה. מכיוון שהתקשתה בלמידת השפה החדשה, עודדה אותה אמה לצייר. לאחר מכן היא החלה לכתוב שירים קצרים והעניקה אותם לידידיה. בשנת 2003 החלה לפרסם קטעים ורישומים פרי עטה ברשתות החברתיות, והנה נולדה משוררת. ספרה הראשון, "חלב ודבש", פורסם ב־2014, היה לרב־מכר ותורגם לעשרות שפות. קאור מגדירה את עצמה כמשוררת, אך לא פחות מכך היא תופעה תרבותית של התקבלות מטאורית.
על ההתעלפות הכוללת מעיבים כמה מבקרים נוקדניים, הטוענים שאין בכתיבתה כלום מן השירה או האמנות בכלל, אך מי הם המבקרים לעומת מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות, מכירות של שלושה מיליון עותקים ושבעים שבועות ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס? שירה רזה, או שירה וידויית, נכתבת לעיתים קרובות באמצעים דלים, כביטוי לשברים בחייו ובשפתו של המשורר. בשיא כוחה, מגיעה שירה כזו לגבהים כבשירתה של אן סקסטון או סילביה פלאת'. בעומקי השפל שלה, היא מדשדשת במי האפסיים של רופי קאור.
הספר מלא בווידויים של ילדת בית ספר, בנוסח: "אין דבר בטוח יותר / מאשר צליל קולך / מקריא לי" – שיר בשם "הדייט המושלם"־ בפרק שבו יש ניסיונות מביכים לכתוב על ארוטיקה ואהבה שאינם בשלים יותר מהניסיון לדמיין את החיים כקומדיה רומנטית; ותובנות מעמיקות על החיים שאחרי שברון לב כמו "בפעם הבאה שאת / שותה את הקפה השחור שלך / את תטעמי את המצב / המריר שבו הוא הותיר אותך / זה יגרום לך למרר בבכי / אבל את לעולם לא / תפסיקי לשתות / כבר עדיף שיהיו לך / החלקים השחורים שלו / מאשר כלום". והנה השיר המופיע בעמוד הבא, שיש לקוראו מיד לאחר השיר הקודם כדי שלא יסתחרר הקורא מאנקת הגבהים של האמנות: "יותר מהכול / אני רוצה להציל אותך / מעצמי". את השירים העוסקים בהסרת שער הגוף נשאיר לדמיונם הפורה של הקוראים, מתוך הנחה שהם יתעלו על המקור.
שירה נכתבת לרוב בשורות קצרות, אך לא כל טקסט הנכתב כך הוא שירה. ישנם קטעי פרוזה יפהפיים, קצרצרים, הנקראים כיצירות אמנות בפני עצמן; לכל אחת מהיצירות הקצרות האלה איכות אמנותית, ברק וריבוי פנים כיהלום זעיר. ספרה של קאור הוא לכל היותר ערמת חול ענקית. "הקטע עם כתיבה זה / שלא ברור אם היא מרפאת / או הורסת אותי", היא כותבת, ולקורא ברור שיותר משהזיקה למשוררת הכתיבה, הזיקה כתיבתה לעולם התרבות.
חלב ודבש
רופי קאור
מאנגלית: איתן גלס
כנרת, זמורה־דביר, 208 עמ'
