בועז נחמיה, בן 46, נשוי ואב לשניים, מתגורר בירושלים. חזאי ואיש מחשבים או איש מחשבים וחזאי – תלוי ביום. מקים אתר החיזוי "ירושמיים".
זיכרון ילדות תרבותי. שנת 84', קולנוע מיטשל ברחוב שטראוס בירושלים. יושבים ביציע כי המקום מפוצץ, הכיסאות חורקים. זה בלט במיוחד בסצנות השקטות של "אמדאוס", כמו הסצנה העוצמתית של הכתבת הרקוויאם. עד היום מוצרט והרקוויאם הם חלק משמעותי בחיי.
ספר שקראת פעמיים. "גוף שני יחיד" של סייד קשוע. אני אוהב את הכתיבה הישירה והזורמת. יחד עם זאת, מאחורי כל פסקה תמיד מסתתר סאבטקסט שגורם לך לחשוב.
שיר שאתה מתחבר אליו. "גשם" של מאיר בנאי. מאיר ז"ל היה יוצר שמשדר מהלב והשיר מייצג מבחינתי את תקופת הסתיו, שבה רוצים לשטוף את היובש של הקיץ. אני אוהב גשם כי הוא מחייה נפשות, ואת הסתיו כי הוא מסמן שמתקרבים לחורף ונהיה מעניין בשמיים, חלון ההזדמנויות לגשם נפתח. אחר כך מגיע החורף וכמעט תמיד מאכזב.
יוצר שאהוב עליך במיוחד. הבסיסט אבישי כהן. הוא יוצר ג'אז ויש לו הופעות סוחפות שמשלבות סגנונות שונים עם הרבה תשוקה. הולך מצוין עם כוס יין וגשם בחוץ.
עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? עם צלם של נשיונל ג'אוגרפיק או פקח של רשות הטבע. אלה קריירות אלטרנטיביות שתמיד חשבתי לעסוק בהן. אתה יכול להיתקל ברגעים ובדברים שלא היית נתקל בהם בעבודה משרדית שגרתית.
מה מצחיק אותך? אנשים שלא מאמינים לחזאים, אבל מאמינים באמונות תפלות, כמו "אם יש הרבה חצבים תהיה שנה גשומה", "אני מרגיש שיהיה שלג השנה". פעמים רבות תחזית לא מגיעה בצורה המקורית ואנשים לא שמים לב לפרטים הקטנים שלה. יש יחס שטחי לתחזית ולמזג־האוויר.
מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. טחינה טרייה עם לחם מחמצת או פיתה עם זעתר ובירה בצד. אני אוהב לאכול אוכל מתוחכם מכל הסוגים ולטעום הכול מהכול, אבל נהנה מהדברים הפשוטים, הטריים והזמינים בבית, שאפשר לאכול בכל יום.
מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלך? "משפחת ירושמיים". אשתי המציאה את השם, ותמונת הקבוצה היא של הכלבה המשפחתית. האמת היא ש"ירושמיים" לא נוכח בכל רגע ורגע בבית. לרוב זה מסתכם ב"קר או חם בחוץ?" או "צריך מעיל?" עם תשובה קצרה ושטחית. אבל קורה הרבה ש"הסנדלר הולך יחף", והילדים יוצאים לא לבושים נכון.
