מיכל נגן, בת 49, רעייתו של יעקב ואם לשבעה, גרה בעתניאל. ראש מכינת צהלי, תומכת לידה ושחקנית באנסמבל תיאטרון רחל קשת.
זיכרון ילדות תרבותי. לשבת על הספה בשבת אחר הצהריים ולהתבונן בספרי אמנות עם אבי מורי, אוריאל סימון. אבא מלמד אותי על צבע ואור ובחירות אמנותיות, ופרשנות של סיפורי המקרא כפי שהבינו אותם גדולי האמנים בכל הדורות ומכל העולם.
ספר שקראת פעמיים. גבעת ווטרשיפ. חזרתי וקראתי בו כנערה ובשנים האחרונות שוב עם כמעט כל אחד מהילדים. הרבה ממי שאני היום למדתי מלוז, המנהיג שמוביל את חבורתו מתוך ידידות ואהבה אליהם ולא מכוחם של גינוני כבוד או מאבקי כוח. זהו סיפור התבגרות מתוך מסע, מתוך הבנה שצריך להעז אם רוצים להגיע, ואיך חבורה יכולה לשמור על חבריה ויחד עם זה לפעול ולהגיע להישגים ביחד.
דמות שמעניקה לך השראה. אישה יולדת. כל אישה, אך במיוחד כאשר היא מודעת לגופה ולא מרדימה את התחושות הגופניות והרוחניות שמתעוררות בה. אין דבר דומה לעוצמה הזו. אהבתי מאוד ללדת ואני בטריפ רק מלהיות עם אישה בחדר לידה.
יוצר אהוב במיוחד. לאונרד כהן, שלימד את כל העולם איך אדם יכול לחוות קרבת אלוקים. האדם המופלא הזה שהיה מסוגל להתייצב בפני ריבונו של עולם בלי מסכות, בנוכחות אנושית מלאה בתשוקה וכאב ואובדן ותקווה ולעמוד שלם ושבור לנוכח פני ה'. הכהן הגדול של דורנו, הנני הנני.
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה? עם האדמו"ר מפיאסצנה, זכר צדיק לברכה. מורה הדרך הדגול שלי בענייני חינוך. אני מכירה אותו רק מתוך כתביו, שכן לגודל אסוננו הוא נרצח בגיל צעיר בשואה. עומק התובנות שלו וחדות הניתוח של המציאות שראה סביבו מופלאים בעיניי, והם מכוונים אותי כשעליי להכריע בנושאי חינוך. כל כך הרבה הייתי נותנת כדי להיכנס אליו להתייעצות קצרה, לקבל אישור לפרשנות שלי והכְוונה כיצד לתת מענה לקשיים שאיתם מתמודדות בנות הנוער שלנו.
תמונה על הקיר שלך. שבעת הילדים המופלאים שלנו בתמונה מוגדלת על קיר המטבח. טובי לב, עמוקים, יראי שמיים, מלאי אהבה, מלאי הומור, חדים ונבונים. אין שמחה גדולה יותר עבורי מאשר לטבול במקווה של אור שהם מייצרים בעולם, כל אחד בדרכו וכולם ביחד.
בילוי משותף עם המשפחה. משחקי קופסה בשבת אחר הצהריים, פוטבול במגרש כשכל המשפחה, קטנים כגדולים (וגם סם הכלבה שלנו), מתאספת יחד לשחק.
מאכל שאת לא יכולה לעמוד בפניו. עוגות שמרים ממולאות קינמון. חלות שיעקב אופה לכבוד שבת ושר להן ניגונים בזמן הלישה, מרק מהביל שמתבשל על הכיריים בערב חורף קר וצלחת ירקות חתוכים שמישהו מכין בשבילי.
איך נקראת קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם? "מישהו מצא את וניל?" החתול החירש שלנו הולך כל פעם לאיבוד, ותופס הרבה מקום בשיח המשפחתי היומיומי.
