דודי זילברשלג, בן 60 פלוס, מתגורר ברמת ויז'ניץ בחיפה, ומשתייך לחצר החסידית שלה. עוסק ביודאיקה, ישראליאנה, ציונות וחסידות. אב וסב ל"לא מספיק" ילדים.
זיכרון ילדות תרבותי. היכל התרבות, סיום הש"ס. הייתי חבר מקהלה בן תשע, ובסיום שירת המחרוזת נקראתי יחד עם שאר חבריי להתברך על ידי האדמו"ר ה"אמרי חיים" מוויז'ניץ. הרבי נשק לי במצחי. למרות שהיינו בני בית קבועים אצלו, הרגע הזה לא מש מזיכרוני למעלה מיובל שנים.
יוצר שאתה אוהב במיוחד. בספרות הרב חיים סבתו, בזמר עברי אריק איינשטיין, בנשמה רבי שלוימל'ה קרליבך ובכל תחום אחר שולי רנד.
דמות מעוררת השראה. לא תמצאו ברשימה כוכבים או ידוענים. מקורות ההשראה שלי הם סבתא פוליא, רבי סנדר אורי, רבי משה דוד פאלוך, רבי נתנאל רדזינר, רבי איצ'ה וולף. המשותף לחמישתם – כולם ענקים, צנועים ומעוררי השראה.
עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה? הרבי הקדוש קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנא הי"ד, "האדמו"ר האמן הפדגוג" – כפי שהכתירו הסופר הלל צייטלין הי"ד. אולי במקום בירה, עדיף שנשב לכוס "משקה", כמנהג החסידים. לחיים.
עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? הייתי מתחלף עם אמא של גיא בן ה־13 מהדרום, הלוקה בשיתוק מוחין, כדי לשחרר אותה מעט מהעול הבלתי נפסק של חייה וללקוט מזכויותיה.
ספר שקראת פעמיים. קאצק, בשפת היידיש, פרי עטו של פרופ' אברהם יהושע השל.
שיר שנוגע בך במיוחד. "מכניסי רחמים" של חיים בנט. אולי גם בגלל העיתוי הראשוני, שהושר בימים הנוראים, אצל אדוני מורי ורבי זצ"ל מסערט ויז'ניץ. דוגמה לשיר נצחי.
מה מצחיק אותך? הומור עסיסי ביידיש, המתובל בסלנג שהתבשל כמו חמין באלפיים שנות גלות, ומביס את ההומור הישראלי הוולגרי.
עם מה אתה נרדם? נרדם אחרי קריאת שמע על המיטה, אבל לפני כן עם ספר, לרוב ביוגרפיה.
מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. חרובים וסברס. חרובים כי אני יהודי, סברס כי אני ישראלי. אמיתי.
מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם? בודדים מבני משפחתנו משתמשים בווטסאפ, רק אלו שזקוקים לכך מטעמי עבודה. לכן במקום להסתייע בסטיקרים ובגיפים, אנו מעדיפים להתגושש ולהתנצח בקרבות פנים אל פנים. "כדבר איש אל רעהו".
