השם סקיטר דיוויס אולי לא אומר לכם הרבה, אבל את השיר שפרסם אותה, The end of the world, בוודאי שמעתם כפסקול לעשרות סצנות קולנועיות וטלוויזיוניות שבהן תואר שברון לב:
"Why does the sun go on shining?
Why does the sea rush to shore?
Don't they know it's the end of the world?
'Cause you don't love me anymore".
עם הטרוניה המגולמת בשיר כל אחד יכול להזדהות: איך העולם נשאר אדיש לאסונותינו, הגדולים והקטנים. במחזה "תיאסטס", המבוסס על המיתולוגיה היוונית, העולם דווקא מעורב מאוד בטרגדיה המתרחשת – השמש נעצרת והכוכבים זעים ממסילותיהם. אך לא באמת, כפי שמתברר כשהשחקנים מסיטים את הווילון בחלל שבו מתרחשת ההצגה: הרחוב הסואן שנשקף ממנו מתנהג כימים ימימה, ומכאן מתבררת העובדה שההיסטוריה לא נעצרה שם והתגלגלה עד לימינו.
מה גם שהזוועה המתרחשת לא קרתה אז בפעם הראשונה, ולמרבה הצער גם לא האחרונה. כשאטראוס, אכול קנאה ושנאה, מחפש דרך לנקום באחיו תיאסטס, הוא מתעתד לפגוע בו בצורה האכזרית ביותר, במעשה שלא נעשה מעולם. אך את המעשה האכזרי – בישול ילדים ואכילתם – הוא לא המציא. כפי שמדגימים נעמי יואלי ודורון תבורי יוצרי ההצגה, המעשה הבלתי נתפס הזה ליווה תרבויות ויוצרים מסביב לעולם ולאורך השנים, מהתנ"ך עד לשייקספיר וחנוך לוין. גם זוועות אחרות, "רגילות" – מלחמות, אלימות ורצח – ממשיכים ללוות אותנו במחזוריות שנראה שלעולם לא תסתיים.
למה – תשאלו בצדק – שנלך להצגה שבמרכזה הורים שאוכלים את ילדיהם? התשובה היא שזו הזדמנות למפגש אינטימי (יש מקום לכ־15 צופים בקהל) עם שניים מהמוכשרים והמסקרנים ביוצרי התיאטרון בארצנו, שמשחקים את כל התפקידים (שש דמויות ומקהלה), וגם כי יואלי ותבורי מצליחים להעביר את החוויה הזו כשהיא מצופה בחלקה בסוכר. הם מסבירים ומפרשים את תולדות המשפחה היוונית המסובכת והמסוכסכת, עם קריצות במקומות הנכונים – כשתבורי חושק בסיגריה והמצית לא פועל, אי אפשר לא להיזכר במים ובפירות החומקים מטנטלוס הרעב והצמא, אבי השושלת, בשאוֹל. הם מנהירים את התיאטרון הרומי לקהל הישראלי גם כשהמקהלה הופכת לזוג פנסיונרים המחווים את דעתם על המתרחש, כך התפקיד שלה ברור יותר. וגם כי יש כיבוד בסוף, אם עוד יהיה לכם תיאבון.
במהלך ההצגה תבורי קורא את הטקסט שלו מן הכתב, בטענה שאינו מצליח ללמוד אותו. ראיתי אותו בשלל הצגות אחרות מדקלם בעל פה. בהתחלה הדבר קצת מפריע אבל עד מהרה מתרגלים, וזה נותן לגיטימציה לקהל, שקיבל את הטקסט המודפס של ההצגה כולה, לקרוא במקביל ולהתעמק בטקסט שתרגם תבורי בעצמו. עוד ביוצרים דנה יואלי, יוסי מר־חיים ונדב ברנע.
ההצגה עולה בחלל הייחודי של השומר 3, ועושה שימוש בכל חלקיו. מדובר בחנות קטנה בסמוך לשוק הכרמל בתל־אביב שהוסבה לחלל שמארח אירועי תרבות – מערבי משוררים, סדנאות לילדים ועד להקרנות סרטים. המקום הוקם ברוחו ובהשראתו של יונתן נעים, יוצר צעיר שנהרג בתאונה. פרטים על ההצגה ועל שאר הפעילויות שם תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק "השומר שלוש".
תיאסטס, השומר 3
