טקס האוסקר ה־91 במספר, שיתקיים הלילה (בין ראשון לשני, שלוש בבוקר, שידור חי ב"הוט" וב"יס") בתיאטרון דולבי בלוס־אנג'לס, יעמוד השנה בסימן דעיכת הקולנוע אל מול פריחת סדרות הטלוויזיה, ובצל המאבק הגדול בין רשתות הסטרימינג השונות, בראשן חברת נטפליקס, ובין אולפני הקולנוע המסורתיים.
הטענה העיקרית של ראשי האולפנים הייתה שיש למנוע מחברות הסטרימינג מועמדות לתחרויות הפרסים השונות, מאחר שברוב המקרים הן מעלות לצפייה ישירה באופן מיידי את הסרטים שהפיקו או שולחות מספר סרטים מועדפים (כדי לעמוד בתקנון תחרויות הפרסים) להקרנה למספר שבועות בודדים בבתי קולנוע בלוס־אנג'לס ובניו־ יורק, לפני שניתן לצפות בהם ישירות בשירות עצמו.
אחת הדוגמאות הבולטות היא "רומא", סרטו המדובר של הבמאי המקסיקני אלפונסו קוארון בהפקת נטפליקס. הסרט זכה למסע יחסי ציבור חסר תקדים, שהושקעו בו כ־60 מיליון דולר, כדי לכבוש את לב חברי האקדמיה האמריקנית בדרך לאוסקר. בתי הקולנוע התנגדו ברובם עד היום להקרין סרטים למשך כמה שבועות בלבד, וביקשו לדבוק בנוהל הישן, שבו סרט מוקרן לפחות שלושה חודשים לפני שהוא מוקרן בכל מדיה אחרת (רומא עלה לסטרימינג אחרי שלושה שבועות). במקרה זה הם נכנעו, ורומא מוקרן על 140 מסכים בארצות־הברית, ועל 600 ברחבי העולם.
המסע המושקע והבאזז האדיר סביב הסרט הובילו את רומא לקבל עשר מועמדויות לאוסקר (הגבוה ביותר, לצד סרט נוסף, "המועדפת"), כולל הישג נדיר שבו הוא מועמד גם לסרט הזר הטוב ביותר וגם לסרט הטוב ביותר. אמנם זו לא הפעם הראשונה שבה סרט של נטפליקס מועמד לאוסקר – זה כבר קרה 14 פעמים בעבר, מתוכן פעמיים הסתיימו בזכייה – אך זו הפעם הראשונה שבה הוא מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר, ולכל הדעות מדובר בהישג משמעותי ותקדימי לרשת סטרימינג.
"אני חושב שהמאבק הסתיים ושכולם מבינים שמוקד הכוח בקולנוע העולמי עבר מהאולפנים הגדולים לשירותי הסטרימינג, שהם חברות עם מודל עסקי שונה ויכולת כלכלית הרבה יותר גדולה", קובע אלכס ליפשולץ, מפיק אמריקני עצמאי. בשנה שעברה הפיק את "מנשה", סרט אינדי דובר יידיש שזכה להצלחה מפתיעה. "כל עולם הקולנוע נמצא כרגע בשינוי גדול ובשנים האחרונות התעשייה נפגעה מאוד מהעובדה שהאינטרנט הופך מהיר וטוב יותר כל הזמן ויצר גם תעשייה פיראטית, ממחירי הטלוויזיות הגדולות והיוקרתיות שירדו באופן דרסטי, ומירידה במוטיבציה של אנשים לצאת מהבית, לשלם לחניון, לבייביסטר ולקנות כרטיסים לקולנוע. היום אם סרט לא יוצר סביבו עניין כזה שגורם לאנשים לרצות לראות אותו באופן מיידי, הם פשוט לא הולכים אליו וצופים בו במדיה אחרת".
מה הסיכוי שימשיכו להפיק סרטים כמו "מנשה"?
"עבור מפיקי סרטי אינדי הסיפור קצת שונה ואנחנו מחפשים את דרכנו בזהירות בתוך עולם הסטרימינג. מצד אחד, יש הרבה מאוד סרטים עצמאיים שגוף כמו נטפליקס מממן, ואף אולפן לא היה משקיע בהם כסף, אז במובן הזה זה נהדר. מצד שני, שירותי הסטרימינג פגעו בנתוני הצפייה של סרטים מהסוג הזה, שפעם היו הולכים לראות הרבה יותר בקולנוע. הם הרגו את השוק של ה־DVD, וכאשר פחות אנשים משלמים כסף לכרטיס ולא קונים את הסרט, תקציבי הסרטים יורדים באופן דרמטי".
מה דעתך על הטענה שהקולנוע מאבד גובה, בעקבות פריחת סדרות הטלוויזיה?
"אני חושב שבמקביל לסדרות מצוינות, עדיין עושים גם קולנוע טוב שאנשים מעל גיל חמישים גם ממשיכים ללכת לקולנוע ולצפות בו. העניין הוא שהדור הצעיר הוא כבר סיפור אחר – להם הקולנוע חשוב פחות ויש להם הרבה יותר אפשרויות לבדר את עצמם, אם אלו הרשתות החברתיות, משחקי וידאו וכיוצא בזה. יש לי אחיינים שהולכים לקולנוע אולי שלוש פעמים בשנה, זו הבעיה העיקרית. חלק גדול מהסרטים שיופקו בארצות־הברית מעתה ואילך יופצו באופן מיידי לטלוויזיה או לאחד משירותי הסטרימינג, בשעה ששוק בתי הקולנוע יצומצם למספר שוברי קופות בשנה, כמה עשרות סרטים עצמאיים ואולי סרט־שניים שדוברים שפה זרה".
לפצח את הטקס
המפיקים של טקס האוסקר הקרוב, שמשודר משנת 1973 ברשת ABC האמריקנית, עברו שנה לא פשוטה, לאחר שבשידור של השנה שעברה נרשמו נתוני הצפייה הנמוכים ביותר בהיסטוריה. בעקבות כך, שברו שם את הראש בחודשים האחרונים במחשבה מה לעשות כדי להשאיר אותו רלוונטי, מה שיצר כאוס לא קטן.
בתחילה הוחלט להוסיף קטגוריה עבור סרטים שוברי קופות, החלטה שבוטלה כמה שבועות לאחר מכן. בהמשך הוחלט לבטל את השידור החי של הענקת הפרסים לקטגוריות טכניות כגון צילום ועריכה כדי לקצר את זמן השידור, אבל העניין הוביל למחאה מצד בכירי הבמאים בעולם, ולביטול נוסף של ההחלטה רק לפני מספר ימים. בנוסף, השחקן והקומיקאי קווין הארט, שאמור היה להנחות את הטקס, פרש ממנו לאחר שפורסמו ציוצים הומופוביים שלו מן העבר בטוויטר – ובטקס הקרוב, לראשונה מזה שלושים שנה, לא יהיה מנחה ראשי.
המפיק הישראלי המצליח אסף בלכר, שהיה בעבר בין מפיקי הטקס, שופך מעט אור על מה שנעשה מאחורי הקלעים של הטקס הנוצץ. "כבר שנים שמנסים למצוא פתרונות יצירתיים באוסקר כדי להפוך אותו לקליל ומהנה יותר, אבל בשורה התחתונה מדובר כאן במוצר טלוויזיוני, שהבעיה הגדולה ביותר שלו היא שיש בתוכו הרבה מאוד דקות מתות במהלך השידור.
"במחצית מהפרסים, שחשובים מאוד לתעשייה, מעורבים אנשים שאף אחד בציבור הרחב לא מכיר, מה שגורם להם להפסיק לצפות. זו משימה קשה מאוד לפיצוח עבור כל מפיק ואיש תוכן, איך לגרום לקהל צעיר לחכות שלוש וחצי שעות כדי לראות את הקטגוריות האחרונות והמרתקות. זו גם הסיבה שתחרות גלובוס הזהב הופכת ליותר ויותר מצליחה משנה לשנה, כי שם אין קטגוריות טכניות, אלא רק של כוכבים שהקהל מכיר מהסרטים ומתוכניות הטלוויזיה המובילות".
ועדיין, בלכר לא מאמין שהטקס עומד להיעלם מחיינו בעתיד. "מלבד העובדה שזה עסק ענק שמאכיל הרבה מאוד אנשים, האוסקר יישאר רלוונטי לתמיד והוא הפרס החשוב מכולם. מדובר באבן־דרך בהוליווד, בתחרות האחרונה בעונת הפרסים ובחגיגה הכי גדולה של השנה, והוא לא הולך להיעלם. הוא יצטרך להשתנות ולהתקצר, אולי יוסיפו קטגוריות וישנו כמה אחרות, אבל בלעדיו לא יהיה טעם לכל הטקסים לפניו, זה יהיה הסוף של תעשיית פרסי הקולנוע, זה לא יקרה".
מי שמאוד לא אוהב את מה שצפוי לקרות השנה באוסקר הוא הבמאי הישראלי שחי בלוס־אנג'לס, אריאל ורומן, שסרטו "המלאך" הופק והוקרן השנה בנטפליקס. "למרות שהאוסקר הוא הטקס היוקרתי ביותר, מבחינתי הוא ירד מגדולתו. קודם כול מהסיבה שמצבו של הקולנוע בירידה גדולה מבחינת האיכות, מול הפריחה של עולם הטלוויזיה, שמציג בפנינו היום מגוון עמוק ומעניין יותר של סיפורים ודמויות", הוא מסביר.
"ברגע ש'הפנתר השחור', סרט קומיקס מסחרי עם תסריט שבלוני ומוכר של סרטי מארוול, מועמד לשבעה פרסי אוסקר, כולל הסרט הטוב ביותר, אז אפשר לסגור את הטלוויזיה ולא לצפות בטקס. זה סרט שלא יכולתי אפילו לראות עד הסוף, למרות שאני מעריך את הבמאי וחבר של השחקן הראשי. ברור שמדובר פה בפוליטיקה, במערך של אינטרסים של ערוץ טלוויזיה שמחפש רייטינג ובניסיון להשאיר את הטקס רלוונטי. גם סרט כמו 'רומא', ש־95 אחוזים מהצופים של נטפליקס לא מסוגלים בכלל לראות בטלפון או על טאבלט, הוא אמנם מצוין, אבל האם זו הסיבה שהוא זכה לכל כך הרבה מועמדיות, או שזה בגלל הקמפיין המטורף שעשו לכבודו? נראה שכל מה שקורה כרגע אלו מלחמות עולם בין כמה גופים גדולים, שרוצים לשלוט בתעשייה".
מה דעתך על העובדה שבשורה התחתונה, מספר קוני הכרטיסים לא נמצא בירידה?
"המדיום של הקולנוע לא נעלם ולא ייעלם, אבל מה שמשתנה הוא הבחירה של הסרטים ושל מה שימשיכו להפיק. הולך להיות קשה יותר ויותר לעשות סרטים מיוחדים עם מסר ומקוריות, במקביל לעולם קולנוע שיהפוך ליותר ויותר מסחרי, שימשיך לשכפל את אותו התסריט".
בתור מפיק ויוצר אתה מעדיף היום לעשות טלוויזיה או קולנוע?
"אני נמצא בתוך הלימבו הזה, כשבפועל יש היום יותר אפשרויות בעולם הטלוויזיה. אין לי שום בעיה עם גופים כמו נטפליקס ובתור יוצר אני שואף שכמה שיותר אנשים יראו את מה שאני עושה, ופחות משנה לי אם זה על מסך גדול או קטן. זו העבודה שלי ואני לא יכול לשפוט. בסרט כמו 'המלאך' למשל, לא יכולתי לבקש מסגרת טובה יותר מהם".
אתה חי בתוך התעשייה בלוס־אנג'לס, אתה מרגיש שבאמת יש פחות התרגשות לקראת הטקס?
"זו עדיין חוויה גדולה להיות מועמד לפרס האוסקר והישג נהדר, אבל בניגוד לעבר, אני מרגיש שעוצמת הזכייה, שהייתה בעבר דבר בלתי ייאמן, הולכת ודועכת. יש עדיין התרגשות סביב הטקס, אבל אין ספק שהמניות שלו נמצאות בירידה ויש בזה פחות יוקרה".
אלכס ליפשולץ: "במקביל לסדרות מצוינות עדיין עושים גם קולנוע טוב. העניין הוא שהדור הצעיר הוא כבר סיפור אחר, להם הקולנוע פחות חשוב ויש להם הרבה יותר אפשרויות לבדר את עצמם, אם אלו הרשתות החברתיות, משחקי וידאו וכיוצא בזה"
לא כולם מסכימים עם ורומן. השחקנית הישראלית איילת זורר חיה ופועלת גם היא בלוס־אנג'לס והייתה אורחת בתחרות בשנת 2005 כאשר כיכבה בסרטו של סטיבן שפילברג, "מינכן", שהיה מועמד לחמישה פרסים. זורר לא מאמינה שהטקס בדעיכה. "עדיין הדבר הכי חשוב והכי משמעותי בקריירה של יוצר קולנוע זה להיות מועמד לאוסקר, מה שמושך אליך הרבה תשומת לב ומקפיץ אותך מדרגה מבחינת חשיפה אישית", היא קובעת. "יחד עם זאת אני חושבת שהניסיון להנגיש את הטקס לאנשים עוד עלול להרוס אותו, כי פעם באמת הגיעו לראש הפירמידה רק הטובים שבטובים, והיום מעורבים בו יותר מדי פוליטיקה, מגמות חברתיות ואג'נדות שונות".
מה דעתך על מצב תעשיית הקולנוע?
"הבעיה הגדולה של תעשיית הקולנוע מבחינתי היא שהסרטים הקטנים יותר הולכים ונעלמים, ומצד שני, שולטים באולפנים תאגידי ענק, שחייבים להראות לבעלים ולמשקיעים שלהם רווח בכל רבעון שנתי. כל התבניות השתנו, המדיה החברתית הפכה לגורם מאוד משפיע, ולצד סדרות טובות שפעם אף אחד לא היה מעז להפיק, חווית הקולנוע הפכה היום למאוד יקרה. היום צריך לקחת משכנתה כדי לקנות פופקורן".
את רואה מצב שבו הקולנוע חוזר להיות דומיננטי יותר מהטלוויזיה בשנים הקרובות?
"קשה באמת לדעת מה יקרה בעתיד, אבל כרגע לא נראה שזה הכיוון, לפחות לא בעשר השנים הקרובות. אלו תהליכים שלוקחים הרבה זמן".
איילת זורר: "להיות מועמד לאוסקר זה עדיין הדבר הכי חשוב בקריירה של יוצר קולנוע. עם זאת הניסיון להנגיש את הטקס לאנשים, עוד עלול להרוס אותו. היום מעורבים בו יותר מדי פוליטיקה, מגמות חברתיות ואג'נדות שונות"
ואז הגיעה נטפליקס
לצד השינויים האדירים בהרגלי הצריכה של סרטי הקולנוע, שמשפיעים באופן ישיר על איכות התכנים המופקים בשנים האחרונות, אין ספק שמדובר כרגע בתור הזהב של הטלוויזיה. מדובר בתהליך שהחל כבר בסוף שנות התשעים עם סדרות כגון "הסופרנוס", "הסמויה" ו"עמוק באדמה" של חברת הכבלים האמריקנית HBO, שהציבו רף חדש מבחינה עשייה טלוויזיונית מבריקה, נועזת ואיכותית מכל בחינה שהיא, והעלו את רף היצירה והאיכות בכל רשתות הטלוויזיה המובילות.
נטפליקס החלה את דרכה ב־1997 כחברה שמשכירה DVD והחלה להעלות תכנים עשור לאחר מכן. הפעילות שלה וההקמה של אמזון פריים ב־2006, ושל הולו, שנה לאחר מכן, הובילו לפרץ אדיר של יצירה טלוויזיונית. תרמה לכך גם המציאות החדשה שבה עונה שלמה של סדרה עולה לשירות, כשהלקוח שמשלם מנוי חודשי קבוע יכול לצפות בתוכן בכל עת שיחפוץ.
וכך, סדרות רבות כגון "משחקי הכס", "בית הקלפים", "מד־מן", "אוז", "לואי", "בנות", "חוק וסדר", "נרקוס", "הכתר", "כתום זה השחור החדש" ורבות אחרות, הפכו להצלחה גדולה ולשיחת היום בכל רחבי העולם. "אחד השינויים הגדולים ביותר בתחום כיום הוא שהכוכבים הגדולים, שלפני עשרים ושלושים שנה ראו בטלוויזיה עבודה נחותה בגלל הזבל שייצרו שם, שמחים היום להיות חלק מהתעשייה הזו", אומר השחקן היהודי־אמריקני מארק מרגוליס, שהפך בעשור השביעי לחייו למוכר בכל העולם בזכות הופעה מבריקה בסדרות המופת "שובר שורות" ו"סמוך על סול", של ערוץ הטלוויזיה AMC, "אני זוכר שהופתעתי שדסטין הופמן הסכים להשתתף ב־2012 בסדרה של HBO בשם 'לאק', זה משהו שהוא לא עשה מאז שנות השישים. הסדרה אמנם לא הצליחה ושרדה רק עונה אחת, אבל זה היה חלק מהשינוי שהחל בשנים האחרונות.
"מה שקורה עכשיו בטלוויזיה האמריקנית הוא נפלא, והסדרות הן ברמה מאוד גבוהה. עבורי באופן אישי, המטרה העיקרית תמיד הייתה לעבוד ולהתפרנס ולקחתי כל מה שהציעו לי, כי לא הייתה לי הפריבילגיה לבחור בימים ההם ולא הייתה לי שום בעיה לעבוד בטלוויזיה. בשנים האחרונות זה קצת השתנה".
מה לדעתך צופן לעתיד תעשיית הקולנוע?
"קשה לי לנחש, אבל באופן אישי לא הייתי בבית קולנוע בשלוש השנים האחרונות, כי נוח לי יותר לצפות בבית. מצד שני, שיחקתי בשני סרטים השנה וזו מדיה שאנשים עדיין אוהבים. אבל אם ימציאו מסכי ענק לבתים, אולי אנשים פשוט יפסיקו ללכת לקולנוע".
תצפה באוסקר ביום ראשון?
"טקסים של פרסים אף פעם לא עניינו אותי, אבל אשתי מכורה להם. אני חושב שבשנים האחרונות זכו בפרס הרבה שחקנים שאולי הם טובים, אבל לא ברמה כזו שראויים לפרס נחשב כמו האוסקר".
למרות השינוי הברור ביחסי הכוחות – עליית העולם הדיגיטלי והגעתו של דור חדש עם הרגלי צריכה שונים לחלוטין – בשטח לא נראה שהקולנוע עומד להיעלם מחיינו ולהיכנע לפריחת הסדרות בטלוויזיה, להפך. על פי נתוני אתר הסרטים הפופולרי IMDB, צפויים השנה לעלות בארצות־הברית לבדה 911 סרטים חדשים, ומתוכם חברת נטפליקס עצמה תפיק 55 סרטי קולנוע, חלקם בתקציבי ענק של 200 מיליון דולר, עם היוצרים הבכירים בעולם, כמו מרטין סקורסזה, סטיבן סודרברג, גיירמו דל־טורו ומייקל ביי, והשחקנים מריל סטריפ, בן אפלק, אדי מרפי, סנדרה בולוק ורבים אחרים.
מרגוליס: "אחד השינויים הגדולים ביותר בתחום כיום הוא שהכוכבים הגדולים, שלפני עשרים ושלושים שנה ראו בטלוויזיה עבודה נחותה, בגלל הזבל שייצרו שם, שמחים היום להיות חלק מהתעשייה הזו"
"היום אף אחד כבר לא מפיק סרט לקולנוע, אלא מפיק סרט במטרה שיראו אותו כמה שיותר בכל המדיות האפשריות, כולל בקולנוע. הצריכה של סרטים עלתה בשנים האחרונות וצופים בהם יותר אנשים, מול ירידה בכמות הסרטים שמציגים בקולנוע ועליית מחירי הכרטיסים", מסביר המפיק האמריקני־ישראלי אהוד בלייברג, שהפיק בין היתר את הסרטים "מונסטר מן", "ביקור התזמורת", ו"אייסמן", ופועל כבר שנים על הקו לוס־אנג'לס־ישראל.
"זה עסק יקר מאוד להפיץ סרט לקולנוע. צריך לשכור אולם, לשלם חשבונות, משכורות לעובדים ועמלות למפיצים, ומתח הרווחים שלו מאוד קטן. חשוב גם להבדיל בין שני סוגי סרטים שמופקים; יש קולנוע שמסובסד על ידי קרנות, מה שקורה ברוב העולם, כולל בישראל, והוא נפגע כל הזמן, ויש קולנוע שבו המפיקים משקיעים מאה אחוז מהכסף, וצריך להחזיר את ההשקעה שלו מהמכירות השונות. צריך הרבה מאוד כסף כדי לעשות סרט ברמה גבוהה, והרבה מאוד מפיקים עברו מכורח הנסיבות לעשות טלוויזיה, כי קשה מאוד לעשות סרט רגיל בלי להפיק אותו מכספים ציבוריים. כאשר גוף כמו אמזון קונה ממך סרט, שיטת המימון פשוטה יותר".
בעוד עשר שנים יישארו בתי קולנוע?
"אני מאמין שהסרט מבחינת בילוי חברתי יחזיק מעמד אבל ימשיכו להיות בו שינויים, ושבעתיד כרטיס קולנוע יהיה הרבה יותר יקר ופחות נגיש לקהל הרחב, כמו עלות של מחזמר בברודווי היום. לדעתי גם הטכנולוגיה תתפתח למצב שתוכל להוריד סרט בתשלום מהסלולרי ולהקרין אותו על הולוגרמה, בלי מסך, בכל גודל שתרצה".
